תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 33 | אלף שסא-שסב

52

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 33| אלף שס"א-שס"ב | הדף היומי

אז מה למדנו היום?

היום למדנו עשינו קצת סיכום על השיעור הקודם ואמרנו שתפילין של ראש יש בז"א שהם מבטאים התפילין של ראש מעין געגוע אני רוצה לקבל את האור הזה אבל אני כרגע לא יכול.

איזה אור?

אור חכמה שבא מא"א.

עוד הייתה לנו שם מחלוקת ממי הם באים המוחין האלה ממוחא דאוירא או ממוחא סתימאה

אמרנו שבאמת הם באים ממוחא סתימאה.

ומה שאמר שהם באים ממוחא דאוירא הם רק עוברים דרך מוחא דאוירא כמו שהירדן שעובר דרך הכנרת וממשיך הלאה כדי להינתן למדרגה.

בשיעור הזה אומר לנו שיש הבדל עקרוני בין ז"א לא"א.

יש הפרש בין ז"א לא"א.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 33 חלק יג\תמונה שיעור 33 חלק יג b.jpg

הוא אמר בין א"א ואו"א לזו"ן.

אבל אותנו מעניין כרגע ההבדל בין א"א לז"א כדי להבדיל באותה גלגלתא שלו שעליה יש את ההארת חכמה שניתנת לתחתון.

למה?

כי אנחנו לומדים עכשיו על התפילין והתפילין זה האור שהעליון נותן לתחתון.

עכשיו הוא לא יכול לתת לו את זה דרך פנימיות הוא נותן לו דרך חיצוניות.

אז ההארה שניתנת דרך החיצוניות היא ניתנת כשיער לבן כחסדים מכוסים מגלגלתא לז"א אבל מז"א לנוקבא כשיער שחור זאת אומרת שיש בו קצת דינים.

איזה דינים?

את זה הוא רוצה להסביר לנו באות הבאה.

אז הוא אמר לנו ככה יש הבדל בין ציץ לציצית.

ציץ זה על הראש

ציצית זה על הגוף

ציצית ניתן לצד הנקבה שהיא כנגד גופו של האדם

ובגוף שמים ציצית

בראש שמים ציץ

מה ההבדל ביניהם?

שאת הציצית צריך להסתיר מכיון שיש בה קצת דינים

היא מתפשטת לראש הנקבה אבל יש בה דינים כי יש בה קצת הארת חכמה

ומה אנחנו רואים את זה כדוגמה?

תמיד זה ניתן לתחתון דרך השערות.

סערות הנפש של הז"א הם לא סערות נפש נקיות יש בהם קצת הארת חכמה.

סערות הנפש של א"א הם לבנות ולכן הם ניתנות בצורה נקיה לחלוטין.

דהיינו על מה סערת הנפש של א"א שמגיעה לזכר?

למה אני לא קרוב להשם?

למה אני רחוק מהשם?

סערת הנפש שבאה מצד הגוף זה סערת נפש שיש בה קצת דינים.

מה זה הדינים האלה?

קצת שחרות.

שההרגשה שם בסערת הנפש של הגוף הוא כואב לי. לי לא נעים.

אבל זה נכון שגם אם לי לא נעים ואני אנקה את הדין שבזה אני אראה שזה בגלל שאני רחוק מהשם.

אבל יש בזה קצת דין.

למה זה קורה?

מכיון שהשורש של ז"א הוא נובע מז"ת דבינה.

כי למה יצא ז"א בד' בחינות דאור ישר?

בגלל שז"א צריך הארת חכמה ובינה אין לה הארת חכמה אז כל הפרצופים הראשונים כנגד כתר חכמה בינה הם כנגד ג"ר

אבל ז"א למה הוא יצא?

אז בינה היא חסדים מכוסים.

ז"א רוצה גם הארת חכמה.

אז כשהוא רוצה הארת חכמה אז בינה היא צריכה להפנות פניה לאבא ולהגיד לו תן לי הארת חכמה.

אז כשהיא מפנה פניה לאבא לקבל הארת חכמה אז היא כבר ז"ת דבינה ורק דרך ז"ת דבינה היא נותנת את הארת חכמה.

זאת אומרת השורש

למה בכלל יצא ז"א?

מה השורש שלו בבינה?

שורש של ז"ת דבינה.

מכיון שיש לו שורש של ז"ת דבינה אז יש בו כבר דינים כי הארת חכמה שזה רצון לקבל יש כבר דינים.

אז ברגע שאנחנו מדברים על אור חכמה שיש בעליונים הם אפילו לא צריכים חסדים כדי להלביש את החכמה.

אבל ז"ת או הזו"ן זעיר אנפין ונוקבא צריכים כבר חסדים כדי להלביש את החכמה.

למה?

כי יש שם דינים.

שאלה:

האם זה נכון שציץ מיוחס לא"א וציצית מיוחסת לז"א?

לא לגמרי מדויק.

לא הייתי אומר שציץ מיוחס לא"א אלא ציץ מיוחס להארה שא"א נותן לז"א ואז זה מתבטא אצל ז"א כבחינת תפילין של ראש.

וציצית זה מה שז"א נותן לנוקבא נותן לגוף ואז זה נקרא ציצית.

ולכן מצד הגוף מה שהוא נותן לגוף זה נקרא ציצית.

אז לזה הבנו את ההבדל בין ציץ לציצית שהציץ הוא מצד הזכר וציצית היא מצד הנקבה.

עוד מסביר לנו שכאשר אנחנו רוצים לתת הארה לתחתון אז אי אפשר לתת את הארה בפנימיות אלא רק בחיצוניות.

למה?

כי מי נותן את ההארה?

היסוד דאבא דהיינו א"א הוא יסוד דאבא עכשיו הוא רוצה לתת הארה לתחתון.

אז הוא צריך זיווג.

איך הוא עושה זיווג?

ימין שמאל ואמצע.

אם הוא רוצה לתת דרך הקו השמאלי שלו ששמה דרך זה הוא נותן הארת חכמה.

איך הוא ייתן?

קודם כל איך הוא נקרא?

איך נקראת ההארה הזאת?

בגלל שזה הארה של חכמה אז זה בא כנגד פרצוף ע"ב.

פרצוף ע"ב יש לו ד' יודין אבל בגלל שהוא בא דרך בינה והוא נותן הארת חכמה אז הוא נקרא תיו.

אז התיו היא על שם נתינת הארת חכמה.

כי צריך את גדלות הרצון כמו ב 400 איש עמו.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 33 חלק יג\תמונה שיעור 33 חלק יג a.jpg

אז הוא אומר איך היא תינתן?

דרך תיו.

אז הוא אומר אם ניתן את זה דרך תיו דרך הרגל השמאלית נותנים הארת חכמה ופה נמצא הכלי של ז"א שצריך לקבל הארת חכמה.

אז לכאורה הייתי אומר שיינתן לו בצורה כזאת ההארה.

אז הוא אומר לא אי אפשר.

למה אי אפשר?

אומר כי הרי מדובר על א"א שהיסוד שלו יסוד של אבא.

למה יסוד של אבא?

כי מדובר על ע"ב פרצוף חכמה.

מה אני יודע על יסוד של אבא?

שהוא צר ואריך.

אז אם הוא אריך הוא יכול להתפשט הוא הרי אריך אז הוא יכול להתפשט.

אומר כן.

אבל בגלל שבקטנות שלו היה לו סיתום.

שבקטנות אמרו לו אתה לא יכול לקבל.

בסדר אבל עכשיו אני בגדלות

בסדר בקטנות לא יכולתי אבל בגדלות אני יכול?

לא. בגלל שנשאר הרושם ובעולם אצילות היה תיקון שגם בגדלות יישאר צמצום ב'

לכן אומר אתה לא יכול לקבל ונעשה פה סיתום.

​​ ואז איך נרשום את התיו?

נרשום אותה עם רגל שמאלית מעובה.

על מה מראה העיבוי הזה?

עיבוי שמראה סיתום על חכמה פנימית.

אלא איך זה יתקבל?

יתקבל בשערות בחיצוניות.

איך זה יתקבל?

בצורה של תפילין.

לכן התיו הזה מורה על תפילין.

הוא יקבל את ההארה אבל דרך תפילין.

כל זה הסביר לנו כדי להראות לנו מה נותנים לנו בעצם.

למה נותנים לנו את התפילין בצורה חיצונית.

כמובן עוד לא הספקנו ללמוד השיעור הזה על הציצית עצמה.

עוד צריכים קצת בשיעור הבא לראות איך זה קורה בנקבה.

לא הבנתי איך הגענו לדבר על יסוד דאבא?

למה התחלנו לדבר על יסוד דאבא?

מכיוון צריכים פה לדבר על נתינת הארת חכמה.

מי נותן הארת חכמה?

יסוד דאבא.

כי יסוד דאבא הוא צר ואריך הוא נותן הארת חכמה.

כשהוא נותן את זה מא"א הוא בא לתת לז"א את הארת חכמה הייתי מצפה שייתן בפנימיותו.

וז"א יקבל את האור בפנימיותו.

אבל הוא לא יכול לקבל בפנימיותו אז הוא יצטרך לתת לו בחיצוניותו דרך השערות.

אז התיו הזאת מראה לי שהוא עושה סיתום ואי אפשר לתת את החכמה בצורה פנימית כמו שהיה בעולם א"ק או בגדלות של עולם הנקודים.

זה רק כדי להגיד לי הוא ייתן את זה מבחוץ וזה נקרא ציץ.

מה זה בעצם הארת חכמה?

זה אור חכמה שניתן לתחתון.

למה אנחנו קורים לזה הארה?

כי אי אפשר לקבל ג"ר דחכמה בעולם אצילות.

תקרא לזה אור חכמה.

​​ פה הוא קורא הארה מכיוון שמדובר על מה שצריך להינתן לתחתון לז"א שהוא מקבל רק ו"ק.

סיכום בנקודות:

  • ישנו הבדל בין שערות ז"א לשערות א"א שבז"א הם שחורות ובא"א הן לבנות.

  • ההבדל נובע מכך ששורש ז"א הוא מז"ת דבינה שיש בהם רצון לקבל ולכן יש בהם דינים בשונה מכל הג"ר שאין בהם גילוי של רצון לקבל ולכן אין בהם דינים. חוסר הדין הוא בחינת לבן יש דין זה בחינת שחור.

  • הבדל זה יעשה שינוי בשערות של העליון לעומת השערות של התחתון שלעליון בבחינת לבן יהיו סערות נפש שכואב לאדם למה הוא רחוק מהשם לעומת סערות הגוף שיהיה מעורב בכך שהוא לא מקבל תענוג אישי.

  • כאשר א"א שהוא כנגד פרצוף ע"ב רוצה לתת הארת חכמה לז"א אינו יכול לתת מפנימיותו.

  • הארת חכמה זו היא בחינת תיו המבטאת את גדלות הרצון ולכאורה הייתה צריכה להתפשט הרגל השמאלית למטה מהשורה לתחתון אולם מתקצרת ומתעבה הרגל השמאלית שלה.

  • א"א הוא כנגד פרצוף ע"ב שהיסוד שלו הוא צר מחסדים וארוך בחכמה ולפי זה היה צריך להתפשט בגדלות מפנימיותו לז"א אולם רושם המסך דקטנות פועל בו גם בגדלות והוא הגורם לעיבוי של הרגל השמאלית של התיו ומצד התהליך לכך שהאור יינתן לז"א בחיצוניותו והוא שגורם לתפילין שנמצאים מחוץ לראש.

עד כאן היום. תודה רבה.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב