סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 30 | אלף שנה-שנו

37

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 30| אלף שנ"ה-שנ"ו | הדף היומי

בשיעור הזה רוצה לתת לנו את ההבדלה בין מצב הקביעות של עולם אצילות למצב של גדלות דעולם אצילות.

מה ההבדל?

שבמצב הקביעות של עולם אצילות כל ההארה ניתנת מלמעלה בלי צורך שיהיה ביקוש מלמטה.

בלי צורך של השתתפות התחתון והזיווג הזה נקרא זיווג תדיר דלא פסיק זה נקרא זיווג לקיום העולמות

אם היו תולים את ההארה בתחתון אז התחתון יכול לפגום ואם התחתון יפגום אז יכולה להיות אנדרלמוסיה גדולה ייהרס כל העולם.

אז עשו תיקון בעולם העליון בעולם אצילות שכל הזיווג בקביעות של עולם אצילות שמחזיק את כל המציאות יהיה קבוע בלתי משתנה.

אם רוצים גדלות אז יהיה סדר מיוחד לגדלות שיכול להיות בבחינת עולה ויורד אבל תהיה קביעות במדרגה שהיא לא יכולה להיות תלויה בתחתון.

למה?

כי אם היא תהיה תלויה בתחתון אז כשהתחתון יטיב מעשיו אז תהיה הארה וכשלא יטיב מעשיו לא תהיה הארה.

אז עשו סדר כזה מצד אחד יש קביעות ומצד שני יש שכר ועונש בעולה ויורד.

הקביעות לא נתונה לתחתון. הגדלות נתונה לתחתון.

הקביעות נקראת גם אם יש בה גדלות אבל היא גדלות קבועה.

הקביעות מתוקנת בסוד ס' ם'

ס' עגולה ום' סתומה.

ס' עגולה זה נקרא סומך השם לכל הנופלים בבחינת ס' שזה נקרא חב"ד חג"ת

 

אז בהתחלה במצב הקביעות של העולמות יש לנו ס' ום' ויש חלוקה הס' הוא מבחינת חב"ד חג"ת וכולו חסדים מכוסים.

חסדים מכוסים שזה ס' והם' זה בחינת נה"י שהם רצון לחכמה אבל אין חכמה אז הם מבחינת חיסרון שזה חיסרון קבוע זה מצב הקביעות

יש חיסרון בעולמות מרגישים אין את הכל.

אבל יש תיקון בס' שהוא סומך את הנופלים ולא נותן להם ליפול יותר מהמקום שבו הם נמצאים.

דהיינו זה לא שלמות שעכשיו יש לי את עונות השנה והכוכבים מסתדרים בצורה הזו זה לא שלם.

אבל זה מחזיק זה יכול להחזיק את עצמו ככה.

יש את הרגילות וההתמדה שהעולם נוהג כמנהגו השמש זורחת בא יום ולילה יש תהליך של פוטוסינתזה בעולמות וכן הלאה כל התהליכים מתקיימים זה מצב הקביעות

במצב השכלול של העולמות אז המצב הוא כבר אחר מצב השכלול הוא ם' ל' צ' זה מצב שכלול

כשאדם בא למצב השכלול הוא אומר יש סדר אחר

הם' זה מצד החב"ד

הל' מצד החג"ת שעושים ביניהם קטיעה וזה יישאר אוירא וזה יהיה מוחא דאוירא.

דהיינו זה יהיה כנגד ג"ר דבינה וזה יהיה כנגד ז"ת דבינה.

אומר אני אקח את הכוח הזה של הבינה ואני אחלק אותה לשתיים.

אני אחלק אותה לצד שיכול לקבל חכמה וצד שלא יכול לקבל חכמה.

למה אני עושה את הסדר הזה?

עושים את הסדר הזה בעולם אצילות כי יודעים כשאנחנו באים לתקן אי אפשר לתקן את הכל בבת אחת

כשניסינו בחטא עץ הדעת לתקן את הכל בבת אחת היתה שבירה.

כשניסינו בעולם הנקודים לתקן את הכל בבת אחת שעשינו זיווג פב"פ ואמרנו הכל יקבל חכמה ואני אתן לתחתון לא הלך אי אפשר היה.

אז אמרנו ככה בוא נתחיל לתקן אבל נתקן באופן חלקי.

איך נתקן?

נקבל בל' דצלם רק בבחינת ו"ק דחכמה וג"ר דחכמה לא נקבל.

נעשה מחיצה נגיד אתה החב"ד שהיתם צריכים לקבל ג"ר דחכמה אתם תשארו בבחינת ם' שסותמת את החכמה ולא מקבלת חכמה.

למה?

כי אי אפשר לעשות את התיקון הזה.

זה נעשה ע"י תיקון שנקרא הגבהת ראשי ירכין ואז עשינו תיקון בגדלות כדי שלא נבוא לאכול מעץ הדעת שלא נבקש את כל האור על העצמאות שלנו על הפרטיות שלנו.

אמרנו נשים את זה בצד בינתיים לא מטפלים בירושלים לא בונים את בית המקדש בינתיים.

קודם נקבל את הל' אז עד לפה הסברנו את ההבדל בין קביעות לשכלול.

עכשיו הוא בא ואומר לנו הצורה הזאת של מצב השכלול

אם יש חיסרון קבוע בעולמות מדוע עלינו להיות בשמחה?

מדוע למשל לא להדגיש את תחושת החיסרון עד גמר תיקון?

התשובה היא שאנחנו שמחים מזה שאנחנו רואים את החיסרון כי הוא חומר גלם לעבודה.

בדרך חייב להרגיש חיסרון בדרך.

מי שלא מרגיש חיסרון בדרך הוא טועה.

אתם מכירים את האנשים איך לקרוא להם המרחפים ההמומים את ההמומים האלה שאומרים הכל טוב אני אוהב את כולם הכל שמח לי.

אפילו הלא טוב הוא טוב אפילו השקר הוא אמת הכל טוב .

כל אלה הם אנשים משוגעים.

זה באמת זה סוג של שיגעון.

למה?

בדרך חייב להרגיש חיסרון.

בשלמות בגמר תיקון יהיה שלם עד אז אסור להגיד ששלם.

מי שאומר ששלם בדרך טועה אבל גם את החוסר שלמות הזאת נקבל בשמחה כי באת לעבוד.

זה עיבדו את השם בשמחה.

ממה אתה שמח?

מזה שנתנו לך לעבוד אתה שותף.

במצב השכלול ואולי גם זה מתחבר עם מה שאנחנו רוצים לומר כאן

שבמצב השכלול קורה כזה מצב הרי אמרנו שיש לנו ם' ל' צ'

אבל כשבא האור הוא אומר האור מגיע מלמעלה וקופץ לצ' וחוזר לל' ואז נהיה לנו מצל

למה הוא קופץ לצ' וחוזר לל'?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 30 חלק יג\תמונה שיעור 30 חלק יג a.jpg

אומר ככה:

ככה מיצרים בשכלול מצב מצוין מצב של שותפות של התחתון הרי אמרנו שבקביעות לא צריך שותפות של התחתון אבל בגדלות בשכלול צריך שותפות של התחתון אבל הוא אומר בוא אני רוצה לבנות לך את השותפות הזאת בדרך נכונה.

איך?

אני אתן לך את האור יראה לך הנה יש לך את זה אתה תבוא ותגיד רגע אני רוצה את זה אבל רק בדרך תורה.

מי נותן את התורה?

האמא.

תורת אמך אני הולך לאמא אומר לה לבינה אמא איך פועלים את מה שאבא נתן לי בדרך של תורה?

מי שמקבל הנה תראה הרי נתן לנו עולם מלא תענוגות אפשר לקחת את התענוג

אומר אם אתה רוצה להשתכלל נכון השכלול חייב לעבור דרך זה שאתה הולך ומבקש את התענוג בדרך תורה.

אם אתה לא הולך לקבל את התענוג בדרך תורה בדרך ערכית בדרך של סדר של ערכים אמיתים אז אתה תהנה זה לא שלא תהנה אבל תשבר.

למה?

כי נעשה פה סדר עשיתי לך סדר של דרך תורה ואז התחתון מקבל את האור הוא הולך לתורה לל' ואומר לה תני לי דרך.

אומרת אני אתן לך דרך אבל תראה בדרך תקבל רק ו"ק דחכמה אתה לא תקבל ג"ר.

למה אנחנו מתקשים לעלות למעלה לבקש דרך תורה?

כי אנחנו צריכים לותר על חלק ממה שקיבלנו מלמעלה.

קבלנו מלמעלה ואנחנו אומרים אוקי נפעל את זה בדרך תורה והתורה נותנת לי רק ו"ק היא אומרת לי מפה פה היה לך ג"ר העלת למעלה תקבל רק ו"ק.

אז למה לי לעלות למעלה לקבל רק ו"ק?

כדי שלא תישבר.

כי אם אתה תרצה לקבל את הג"ר מלמעלה תקבל אותו מהשורש שזה שורשי מוחין ומוחין ומקבלי המוחין.

אז אם אתה רוצה במקבלי המוחין את המוחין ישר משורשי המוחין בלי העיבוד של המוחין אתה תקבל אותם לא נכון.

לכן צריך להסכים ולראות את היופי הגדול של המצל.

מצל זה גם מלשון צל שהמצל מאפשר לך לקבל בדרך תורה בדרך אמונה כי הצל הוא בחינת אמונה.

שצל ולא לץ. הצל הוא גימטריה מסך שבדרך מסך אתה רק תקבל.

מה זה המסך?

התורה.

המסך נותן לי איך להשתמש בדין אבל בצורה מתוקנת וזה השורש שנעשה לטובת השכלול בעולם אצילות

כל פעם שאתה רוצה להשתכלל בעולם אצילות אתה חייב את כל מה שאתה מרגיש שאתה יכול להתענג לשאול את עצמך רגע איך זה בדרך תורה.

איך התורה אומרת לי לקיים את זה?

לא אומרת לך אל תהנה לא אומרת לך אל תקבל אור תקבל

אבל רק בדרך תורה בדרך מסוימת וזה התיקון.

האם התפקיד של הג"ר דחכמה זה רק לגרות?

כן.

למה זה בא לגרות אותך?

לעשות כלים בדרך תורה.

כי כלים ראויים זה רק כלים בדרך תורה בדרך יראת השם.

אם לא דרך זה באו הכלים הכלים לא ראויים זה נקרא מצל.

תראו איזה יופי זה מצל.

זה הענף הופך להיות שותף ככה בונים אהבה.

אתה נותן לילד ומאפשר לו לפעול את זה בדרך שהוא מצליח לקבל דרך נכונה.

אתה יכול לרמז לו אבל הוא צריך לבחור בזה.

אם אתה לא נותן לשני לבחור בזה מצד עצמו לא תהיה שותפות.

אתה אומר לו תראה יש פה תורה ואני נותן לך את האור אתה תצמיד את זה לתורה אז תהיה שותף.

לכן יש בחירה לאדם לכן נתנו לנו את זה בדרך בחירה לכן אפשר גם לטעות אבל מראים לך את הדרך ואתה צריך לבחור בה.

מראים לך את הדרך ואתה צריך לבחור להלך בה

לא יוליכו אותך בכוח ככה בונים שכלול.

סיכום בנקודות:

  • ישנו הבדל בתיקון בין קביעות עולם אצילות לבין שכלולו.

  • בעת הקביעות ההגנה היא שלמעלה מחזה בכל הפרצופים יהיה בחינת חסדים מכוסים הנקראים ס' מלשון סומך השם לכל הנופלים (ראה חלק י').

  • למטה מחזה בסוד ם' סתומה שלמרות הרצון דוחים אותו ולא מקבלים לא משתמשים ברצון שהוא רצון של גדלות אלא מקבלים את הרגילות בחיים ואת המסגרות

  • השמירה בעת השכלול היא בסוד מצל ששם יש תיקון מיוחד שהגדלות שנקבל תבוא בדרך שהתחתון מקבל קודם את האור דהיינו הצ' מקבל את האור אבל לא משתמש בו אלא מעלה אותו לל' כדי להכין לו כלים לקבל אותו ואפילו אם יומעט האור.

  • כל מה שאדם מקבל בעולמו צריך לבוא לתורה ולשאול איך יכול לקיים זה בדרך תורה ואז הופך להיות שותף לשכלול העולם וכך בונים אהבה וזה הוא סוד יפה ענף חורש מצל.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 30 חלק יג\תמונה שיעור 30 חלק יג c.jpg

​​ 

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 30 | אלף שנה-שנו
1. ישנו הבדל בתיקון בין קביעות עולם האצילות לבין שכלולו.
2. בעת הקביעות ההגנה היא שלמעלה מחזה בכל הפרצופים יהיה בבחינת חסדים מכוסים הנקראים ס' מלשון סומך ה' לכל הנופלים (ראה חלק י')
3. למטה מחזה בסוד מ' סתומה שלמרות הרצון דוחים אותו ולא מקבלים, לא משתמשים ברצון שהוא רצון של גדלות אלא מקבלים את הרגילות בחיים ואת המסגרות.
4. השמירה בעת השכלול היא בסוד מצל ששם יש תיקון מיוחד שהגדלות שנקבל תבוא בדרך שהתחתון מקבל קודם את האור דהיינו הצ' מקבל את האור אבל לא משתמש בו אלא מעלה אותו לל' כדי להכין לו כלים לקבל אותו ואפילו עם יומעט האור.
5. כל מה שהאדם מקבל בעולמו צריך לבוא לתורה ולשאול איך יכול לקיים זה בדרך תורה ואז הופך להיות שותף לשכלול העולם וכך בונים אהבה. וזהו סוד "יפה ענף חורש מצל"

אין תגובות

להגיב