תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 43 | אלף שפא-שפב

39

סיכום: תלמוד עשר הספירות- חלק י"ג שיעור 43 | עמודים אלף שפ"א-שפ"ב | הדף היומי

מה אנחנו לומדים היום?

הוא בא ואומר לנו אחרי שהבנו ולמדנו שצריך לתקן את הראשים שהם דרכי המחשבה של א"א שהם שורשי המחשבה צריך לתקן את השורשים האלו שהם יהיו לפי צמצום ב'.

למה?

כי אם נחשוב לפי צמצום א' נשבר.

זאת אומרת אומרים לנו אתם צריכים ככה לחשוב.

למה אבל מה האמת?

אומר מה זה משנה מה האמת אתה את האמת לא יכול לראות אתה צריך לחשוב לפי איך שאתה צריך לתקן.

אתה צריך לתקן את עולם הנקודים הייתה שם שבירה ככה אתה צריך לחשוב כדי לתקן.

שימו לב זה רעיון שהוא גדול הוא חשוב.

מה הרעיון החשוב מה הבנתם מה חשוב פה?

איך נכון לחשוב כך שזה יעזור לי לתקן את עצמי.

המחשבה לא באה להראות לי מה האמת.

המחשבה באה להראות לי איך לתקן את עצמי.

אם אני אחשוב ככה אז ככה אני ארגיש וההרגשה הזאת טובה לי לתיקון.

לכן כשאני חוקר את המחשבה אז אני חוקר אותה לפי איזה הרגשה איזה התייחסות נפשית היא תביא לי המחשבה הזאת.

ואומרים לי ההתייחסות הנפשית שלך צריכה להיות עכשיו כזאת שהיא לא צריכה לבקש את הכל בבת אחת.

היא צריכה להיות כזאת שאתה פועל קודם כל באמונה ככה הראש דגלגלתא. קודם כל אמונה.

אז מלמדים אותי דרכי המחשבה. דרכי השכלה.

אז אומרים לי ככה:

למדנו עד עכשיו את כל התיקונים המיוחדים שעשינו שבע התיקונים שעושים בראש דא"א.

ועכשיו כשאתה בא לקבל את האור אחרי שגמרת את התיקונים.

אתה בא לקבל את האור אתה רואה אני לא יכול לקבל את האור.

למה אני לא יכול לקבל את האור?

אני בא לעשות זיווג על ד"ג על גדלות שזה כמו שעשיתי בעולם הנקודים אבל זה כבר אסור לי.

למה זה אסור לי?

כי יש לי תיקונים לא לחשוב כמו צמצום א'. צמצום א' אומרים לי רגע עשית זיווג דהכאה קבל את האור. פה רגע רגע יש לי תיקונים:

יש לי עזקא דכיא. עזקא רבה. הגבהת ראשי ירכין. מלכות שנגנזה ברדל"א. גניזו דאו"א. יש לי תיקונים.

בגלל תיקונים האלה האור לא יכול להתקבל בפנימיות אז הוא יוצא החוצה

האור מסתלק בסוד מקיף חוזר והאור חוזר שהיה במדרגה שעשיתי עליו זיווג ולא יכולתי לקבל את האור אז אני דוחה אותו החוצה הופך לשערות.

שזה חומר השערות אז הוא יצא החוצה ונהיה לשערות דיקנא.

בדרך הוא עובר דרך הראש הרי הוא היה בראש.

אז גם השערות מקבלים את כל התיקונים שיש בראש.

דהיינו תיקון של םל"צ

תיקון של חלוקה לגו"ע ואח"פ

תיקון לבחינת י"ג

אז לא נחזור על כל מה שקרה בפנימיות אלא רק נאמר כך:

ששערות רישא ושערות דיקנא הן מקבלים תיקונים של םל"צ וגם בהם יש י"ג בחינות: י"ג בחינות שערות רישא. י"ג בחינות שערות דיקנא.

השערות הם האור חוזר שהיה בראש ויצא מהראש כי אי אפשר שהוא יישאר בראש.

למה?

כי אי אפשר לקבל בו אור.

בגלל שאי אפשר לקבל בו אור אז הוא מיותר למוחין זה נקרא מותרי מוחא.

הוא יוצא מהראש כשהוא יוצא מהראש הוא נהיה לשערות.

אז עכשיו אנחנו הולכים לטפל בשערות האלה ואומרים ככה:

יש לנו שערות רישא ושערות דיקנא.

שערות רישא הם כנגד גו"ע ושערות דיקנא הם כנגד האח"פ.

על גלגלתא כוח המסך לא פועל.

אותו מסך שנקרא קרומא דאוירא לא פועל על גלגלתא.

למה?

כי הוא בחסדים מכוסים.

אומר אותו דבר גם בשערות רישא יהיה לנו חסדים מכוסים.

לכן שערות רישא הם לא כל כך בדין.

לכן למדנו הם שערות רכים. שערות הזקן הם שערות קשים.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 43  חלק יג\תמונה שיעור 43 חלק יג a.jpg

מה זה דין?

דין זה רצון לקבל.

כי הם כנגד האח"פ של השערות.

אז שהם כנגד האח"פ של השערות והם למטה ממסך אז כוח המסך פועל עליהם אז בגלל שכוח המסך פועל על שערות דיקנא

אז יש להם יתרון וחיסרון.

החיסרון שיש שם דינים שעלול להיתפס בהם כוח של הסיטרא אחרא.

מצד שני אי אפשר לקבל אור בלעדיהם.

אז יהיה חייב לתקן אותם.

אז הם יוצאים בצורה מתוקנת בעולם אצילות אז שערות דיקנא צריכים תיקונים.

איזה תיקונים?

של י"ג מידות הרחמים שאותם אנחנו הולכים ללמוד.

לכן הם מסודרים בצורה כזאת שמצד אחד החלק העליון שלהם הוא גרעון מצד שני כשאני יכול לקבל בהם אור ולעלות במדרגות הם הופכים להיות יתרון.

בשערות רישא לא. שערות רישא הם קבועים.

שערות דיקנא יש להם עולה ויורד לפי איך שאני אפעל.

אני אתגבר אני יעשה תיקונים אני יעלה ויקבל בהם אור. אני לא יעשה תיקונים אני לא יקבל בהם אור.

זאת הדרך.

​​ עכשיו איזה תיקונים צריך לעשות את זה נלמד.

עכשיו יבוא בן אדם יאמר אז בשביל מה אני צריך את שערות הזקן אני רואה שזה יכול לעשות לי בעיות אם אני לא עושה תיקונים.

אז אם אתה גוי אתה לא רוצה לעשות תיקונים תוריד את הזקן.

אבל אם אתה יהודי שאתה באת לעשות תיקונים תגדל זקן.

אבל אם הזקן לא מוצא חן בעיני אשתי?

או זה בעיה. זה אני לא מתערב בזה.

בחלק ז' למדנו את השבירה.

בחלק ח' למדנו איך מבססים את עולם אצילות. בקביעות דעולם אצילות לא צריך שערות.

בחלק ט' למדנו איך בונים את הנקבה את הרחם. ​​ 

חלק י' למדנו על הזיווג לצורך לידת ז"א דאצילות אז בכלל לא דיברנו על המוחין שז"א צריך לקבל רק על הזיווג לצורך עיבור.

בחלק י"א למדנו כל מה שקורה בתוך העיבור של ז"א.

בחלק י"ב למדנו על הקטנות של ז"א.

באנו לדבר על הגדלות של ז"א אז התחלנו לדבר

רגע מי נותן לו את הגדלות?

א"א.

אז מה קורה בא"א?

איך הוא ייתן לו גדלות?

אסור לקבל עוד פעם גדלות כמו שהיה בנקודים.

אז צריכים לדבר על שערות. כי אז אפשר לקבל את האור רק דרך שערות.

אמרנו שכל ההתפשטות זה צ' דצלם שזה אחורי הראש אז למה מדברים בכלל על זקן בחינת הציור הגשמי?

אז אנחנו נלמד את זה. זה שאלה טובה. כי יש שתי צורות:

יש את הצורה שבו הוא משפיע את האור בפנימיות

בפנימיות דרך הזקן ויש את ההארה המקיפה שנותן א"א לז"א.

נראה זה צריכים ללמוד את הסדר הזה.

​​ אתה צודק זה שאלה טובה אין לי איך לתת לך תשובה עכשיו על זה.

רק רגע יש פה עוד שאלה:

האם האור עובר בראש מקבל את כל התיקונים שהיו בראש מטעם איזה חוק או איזה סיבה הוא מקבל אותם?

כי כל מה שקורה בחיצוניות הוא בא מהפנימיות אם הוא בא מהפנימיות אין לו חוקים נפרדים

גם החיצוניות מקבלת את החוקים שלה מהפנימיות עם ההגבלות של החיצוניות.

מה היתרון?

היתרון הוא שאמרנו שיש חיסרון ויתרון בשערות דיקנא.

בעוביות הגדולה יש יתרון כשמקבלים את האור כשעושים עליה ומקבלים את האור.

כמו שיש לאדם השתוקקות גדולה בחיצוניות

אז אם יש לי השתוקקות גדולה בחיצוניות ועשיתי תיקונים

אז ההשתוקקות הגדולה בחיצוניות עזרה לי להתחבר יותר השתמשתי בהשתוקקות החיצונית שלי להביא אותה לנקודה פנימית.

אבל אם לא אז היא חיסרון כי אני לא יכול לקבל בה אור של קדושה.

סיכום בנקודות:

  • שערות רישא ושערות דיקנא מתנהגים על פי מה שקרה בפנימיות ראש דאריך למשל כמו שהמוחין הפנימיים מחולקים לי"ג כך גם השערות יהיו מחולקים וכן תיקונים נוספים כמו םל"צ ועוד.

  • השערות מחולקים לשערות רישא ושערות דיקנא כנגד החלוקה לגלגלתא ומוחא סתימאה בהתאמה.

  • שערות רישא הם ממטה למעלה בסדר ישר בלתי משתנה היות והם כנגד הגלגלתא שהוא למעלה ממסך ולא מתמעט כתוצאה מהמסך כי הוא בחסדים מכוסים ובתיקון של חסד דעתיק.

  • שערות דיקנא הם כנגד האח"פ והם בנויים ממטה למעלה ובהם אנחנו נראה חיסרון ויתרון בהתאם לתיקונים שלהם כאשר יטיבו מעשיהם יקבלו הארה ויהיה יתרון כשלא יטיבו מעשיהם אז יתגלה החיסרון שבהם.

  • שערות דיקנא מקבלים משערות רישא והחלק המקשר בין שערות רישא לשערות דיקנא הוא הפאות של הראש שמקשרים לתיקון הראשון של שערות הזקן שנקראים ב' מצרי הזקן בשיעור הבא נלמד בע"ה את התחלת התיקונים מפאתי הראש ונמשיך לתיקוני הזקן.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 43 | אלף שפא-שפב
1. שערות רישא ושערות דיקנא מתנהגים על פי מה שקרה בפנימיות ראש דאריך למשל כמו שהמוחין הפנימיים מחולקים ליג כך גם השערות יהיו מחולקים וכן תיקונים נוספים כמו מ-ל-צ ועוד.

2. השערות מחולקות לשערות רישא ושערות דיקנא כנגד החלוקה לגלגלתא ומוח סתימאה בהתאמה.

3. שערות רישא הם ממטה למעלה בסדר ישר בלתי משתנה היות והם כנגד הגלגלתא שהוא למעלה ממך ולא מתמעט כתוצאה מהמסך כי הוא בחסדים מכוסים ובתיקון של חסד דעתיק.

4. שערות דיקנא הם כנגד האח"פ והם בנויים ממטה למעלה ובהם אנחנו נראה חיסרון ויתרון בהתאם לתיקונים שלנו. כאשר יטיבו מעשיהם יקבלו הארה ויהיה יתרון שלא יטיבו מעשיהם אז יתגלה החיסרון שבהם.

5. שערות דדיקנא מקבלים משערות רישא והחלק המקשר בין שערות רישא לשערות דיקנא הוא הפאות של הראש שמגשרים לתיקון הראשון של שערות הזקן שהם נקראים ב' מצירי הזקן. בשיעור הבא נלמד בעזרת ה' את התחלת התיקונים מפאתי הראש ונמשיך לתיקוני הזקן.

אין תגובות

להגיב