תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 73 | עמודים אלף תלט-תמ

63

סיכום: תלמוד עשר הספירות - חלק י"ג שיעור 73 | אלף תמ"ב |הדף היומי

אז ראשית מה למדנו בשיעור הקודם?

למדנו בשיעור הקודם שישנם ג' יציאות.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 73 חלק יג\תמונה שיעור 73 חלק יג c.jpg

איזה ג' יציאות יש?

ג' יציאות הם יציאה ראשונה היא בראש דעתיק זאת אומרת יש לנו את עתיק.

לעתיק יש ג"ר דחכמה אבל הוא עושה קרומא ואז ג"ר דחכמה יוצא שהוא מוציא החוצה את האח"פ שלו.

אז הוא נשאר רק בגו"ע ומוציא את האח"פ לחוץ.

זאת אומרת שהאח"פ האלה שיצאו לחוץ לא יוכלו לקבל ג"ר דחכמה אז הם מנועים לקבל ג"ר דחכמה.

אבל זה כמו אח"פ דעליון שיורד לתחתון אז זה יציאה ראשונה.

מה יש פה במקום האח"פ הזה?

יוצא ראש דאריך.

הראש דאריך שיוצא כאן יוצא גלגלתא ומוחא סתימאה אבל אח"פ האלה בגלל שהם יצאו מתחת לפה אז הם נקראים חג"ת.

אז אנחנו יודעים שהם גם נקראים חג"ת.

אז במצב הקטנות החסד משפיע לגלגלתא והגבורה משפיעה למוחא סתימאה והתפארת היא נעשתה כמו קרום באמצע.

אז יוצא שא"א יצא ולא מקבל ג"ר דחכמה זה יציאה ראשונה.

יציאה שניה שגם מוחא סתימאה רק היא יוצאת החוצה.

למה רק היא יוצאת החוצה?

כי גלגלתא הוא זכר.

הזכר לא יוצא החוצה מחוץ לראש רק נקבה אז הנקבה הזאת יש לה שני צדדים גלגלתא שלה ואח"פ שלה.

האח"פ שלה יוצא החוצה ע"י הקרום שיש פה.

אז מה יצא החוצה?

האח"פ של מוחא סתימאה שהוא גם נקרא גרון.

היום לא נלמד עליו נלמד עליו בשיעור הבא אבל זה היציאה השנייה.

מה הוא מקבל פה?

פה יוצא פרצוף שנקרא או"א שהוא בחסדים מכוסים גם ממנו יצא גם ממנו הייתה יציאה של אח"פ

ועל האח"פ שלו מלביש עוד פרצוף שנקרא ישסו"ת.

אז זוהי יציאה שלישית.

אז אנחנו רואים שיש לנו ג' יציאות כנגד ג' היציאות האלו יש לנו ג' עליות שהיום אנחנו לומדים רק על העלייה הראשונה.

עכשיו למה זה חשוב לנו העליות האלה?

כי העליות בגדלות מיצרים דעת ולמדנו שיש 4 מיני דעת לפני שני שיעורים.

עכשיו הוא רוצה להסביר לנו את הדעות האלה.

כי יש דעות שונות ומחשבות שונות צורות מחשבה שונה.

אז הוא אומר ברגע שזה המצב של הקביעות של עולם אצילות ברגע שרוצים לעבור לגדלות אז מגיע אור ע"ב ס"ג מגיע אור מלמעלה שנקרא אור ע"ב ס"ג.

אור ע"ב ס"ג למה הוא גורם?

מעבר לגדלות.

מה הוא גורם במעבר שלו לגדלות?

הוא גורם לביטול השפעת הפרסא.

אז הפרסא הזאת שנקראת קרומא דאוירא כשבא אור ע"ב ס"ג במעבר לגדלות הוא מוריד את ההשפעה הזאת.

למה גרמה ההשפעה הזאת?

ליציאה הראשונה.

אז כמו שהיא גרמה ליציאה הראשונה אז למה היא גורמת עכשיו?

לעליה ראשונה.

אז הם עולים חזרה למקומם.

איך הם עולים?

שימו לב שלא המסך יורד למטה כמו שהיה בעולם הנקודים כי זה גרם לשבירה אלא אח"פ דעליה.

אז החג"ת הזה שעולה למעלה אז החסד הזה עולה להיות חכמה והגבורה עולה להיות בינה והתפארת הזו עולה להיות דעת.

אז התפארת הזאת שעלתה למעלה כי כל החג"ת עלו למעלה היא הפכה להיות דעת.

הדעת הזאת היא מאד חשובה לנו כי זה סוג דעת זה סוג התודעה שיש עכשיו במצב העלייה לג"ר.

הוא מספר לנו שאם העלייה של החג"ת עלו גם הראש דאריך.

למה?

כי הם היו כמו אחים בכורים כי הם נמצאים עכשיו יחד כמו אחים בכורים.

אז אם אור ע"ב ס"ג גרם לכך שהחג"ת עולים למעלה כתוצאה מאור ע"ב ס"ג אז גם הראש דאריך גם עולה למעלה.

אבל מה נוצר לנו פה?

דעת חדשה שלא הייתה קודם.

דעת של תפארת שיצאה מחוץ לראש שעלתה למעלה זה דעת של צמצום א'.

זה דעת שאומרת אפשר לקבל ג"ר דחכמה.

רק איפה אפשר איפה אי אפשר זה נראה בהמשך איזה סוג דעת זאת.

אבל זה מראה לנו על עליה א' כנגד יציאה א'.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור הקודם למדנו על ג' יציאות: שהראשונה היא יציאה מראש דעתיק מג"ר דחכמה לו"ק דחכמה. יציאה ב' מראש דאריך מו"ק דחכמה לג"ר דחסדים. יציאה הג' מג"ר דחסדים לו"ק שהוא חוץ לראש.

  • כנגד ג' היציאות הם במצב הקביעות של עולם אצילות שזה גם מיוחס למצב של קטנות של עולם אצילות.

  • במצב הגדלות מגיע אור ע"ב ס"ג ומבטל את הפרסאות דהיינו המסכים שגרמו לג' היציאות.

  • בשיעור זה למדנו על העלייה הראשונה כנגד היציאה הראשונה.

  • האח"פ דעתיק שהם נקראים חג"ת היות והם גוף עלו לראש כאשר חסד עלה לבחינת חכמה גבורה עולה לבחינת בינה ותפארת לבחינת דעת.

  • הדעת שנוצרה עתה בראש כתוצאה מעליה א' היא הדעת הראשונה שהיא אחת מארבע בחינות דעת שאותם נלמד בהמשך.

  • יחד עם אח"פ דעתיק עלו גם הראשים דאריך שבמצב הקביעות היו כמו אחים בכורים.

  • בהמשך הלימוד נלמד על העליות הנוספות כתוצאה מהמעבר לגדלות ע"י אור ע"ב ס"ג.

עד כאן היום. תודה רבה.