תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 74 | עמודים אלף תמא-תמב

90

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 73 ב' | אלף תמ"ג | הדף היומי

אז הסברנו שוב היום את ג' היציאות וכנגדם כרגע ב' עליות ושאלנו שאלה על העלייה הב' שעוד לא קיבלנו עליה תשובה אבל התחלנו להבין את המהלך.

אז ראשית בוא נסביר שוב את היציאות ואח"כ ננסה לראות גם את העליות כנגד היציאות הללו.

למה היציאות חשובות לנו?

למה העליות האלה חשובות?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 74 חלק יג\תמונה שיעור 74 חלק יג c.jpg

מכיון שכל היציאות היו מפאת תיקונים.

מה התיקונים?

חייב להמעיט את המדרגה.

אם אני לא ימעיט אותה ממה שהיה לה בעולם הנקודים עוד פעם תהיה שבירה.

אז עולם אצילות יוצא ממועט אומנם עולם התיקון אבל כשבאים לתקן צריכה להיות שמירה טובה.

כשאדם בא לתקן הוא מוכן לעשות גבולות ומסגרות ועבודה וביטול רצון.

למה הוא מוכן לעשות את כל זה?

כי הוא בא לתקן הרי אם אתה תעשה עכשיו כמו שעשית אתמול אז עוד פעם זה יתקלקל.

אתה אומר כן כן אבל הפעם אני לא יקלקל.

אתה לא יכול אם אתמול פגמת במקום הזה ואתה אומר עוד פעם אני אלך ברחוב הזה

אל תלך ברחוב הזה או שתלך עם קסדה ברחוב הזה אבל אל תלך עוד פעם ברחוב הזה אותו דבר

אחרת תקלקל עוד פעם זה לא עוזר שאתה רק אומר לא לא מהיום אני אהיה בסדר. זה לא עובד ככה.

צריך לעשות מסגרות.

איזה מסגרות?

גבולות.

אז מה עשו פה?

אז מראים לנו איך נבנה עולם אצילות.

אז הוא אומר ככה עולם אצילות נבנה בהתחלה עתיק במקום שיצא גו"ע ואח"פ יצא רק גו"ע.

מדבר על עתיק המשויך לצמצום ב' שמשויך לאצילות כי יצא גם עתיק בצמצום א' אבל עליו אנחנו כרגע לא מדברים.

אנחנו כרגע מדברים רק על עתיק שהוא עתיק מצד צמצום ב' אז הוא יצא רק בגו"ע אז האח"פ שלו יצאו מחוץ למדרגה.

מי זה האח"פ שלו?

זה הרצון לקבל שנמצא בראש יצא מחוץ לראש.

מי זה ראש דעתיק?

ראש דג"ר דחכמה אז הוא יצא מג"ר דחכמה.

כי ראש דעתיק יכול לקבל לכאורה ג"ר דחכמה כי הוא למעלה מהמסך של צמצום ב'.

אפילו שהוא יוצא מצמצום ב' הוא למעלה ממסך של צמצום ב' וכוח הדין לא פועל עליו.

לכן יכול לבוא האור הזה אליו.

אז מגיע לפה אור של ג"ר דחכמה אבל אח"פ האלה יצאו מחוץ ג"ר דחכמה.

אז זה יציאה ראשונה.

אח"כ אומר ג"ר דחכמה לא אבל ו"ק דחכמה אפשר לקבל?

אומר כן בקשה קח ו"ק דחכמה.

אז הראש הב' הוא ראש של ו"ק דחכמה זה ראש דאריך.

כאשר יש לו ו"ק דחכמה הוא עושה זיווג על צמצום ב' אז הוא עושה זיווג רק על גו"ע ומוציא את האח"פ שלו לחוץ.

מה זה אח"פ שלו שיוצא לראש?

אומר תראה כשאני הייתי חכמה וקיבלתי ג"ר דחכמה לא יכולתי

אבל גם ו"ק דחכמה שקיבלתי

שמי זה היה ו"ק דחכמה?

כמו במדרגת ישסו"ת גם על

אז מה אני צריך לעשות במצב הזה?

אני צריך לצאת לחסדים. חסדים שלמים.

אז אני יוצא מראש דו"ק ועושה זיווג רק על גו"ע והאח"פ שלי לא יכול לקבל אפילו לא ו"ק דחכמה.

יוצא לבחינת או"א.

או"א הם ראש דחסדים.

מה הבעיה בראש דחסדים למה הוא לא נשאר ככה?

אומר לכאורה אם אני אשאר בשלמות של חסדים למה זה לא יהיה טוב למה אני צריך עוד יציאה מה התיקון שאני עושה?

אתה לא רוצה להרגיש חיסרון?

תרגיש חיסרון אבל לא של חסדים שלמים.

כי אם לא תרגיש חיסרון לא תרצה חכמה. אז הוא צריך להרגיש את החיסרון.

​​ אז יש פה עניין קצת יותר מורכב שהוא יש לו תיקון מיוחד של הנה"י שיישארו בחיסרון.

כי אם אתה מקבל שלמות על הנה"י אתה לא תרצה להמשיך לתקן. ממילא לא קיבלת ג"ר דחכמה על הנה"י. אז הנה"י האלה רוצים ו"ק דחכמה במקום לרצות ג"ר דחכמה.

אבל יש יציאה גם מאו"א מראש דחסדים למצב של ישסו"ת.

כל זה למה?

כי הזו"ן שצריכים להיתקן צריכים מישהו שירצה חכמה בשבילם אבל הוא לא יכול לקבל חכמה באו"א כי הוא ראש דחסדים אז הוא יוצא מחוץ לראש דחסדים זה תפקוד של ז"ת דבינה שאומר אני לא יכול להיות במציאות כזאת של ראש דחסדים.

למה?

כי אני צריך להיות ז"ת דבינה. ז"ת דבינה רוצה חכמה אז זה היציאה כמו שלמדנו בעמוד אלף שי"ג בטור ב' אפשר להסתכל שם שזה נקרא ז"ת דבינה. יש לזה מקור גם בד' בחינות דאו"י.

כי צריך לתת לז"א אז הוא יוצא לפרצוף עצמאי לבחינת ישסו"ת וזה היציאה הנוספת כי צריך חכמה בשביל התחתון אבל הוא לא יכול או"א ליצר את זה כי או"א הוא ג"ר דחסדים אז לכן הייתה יציאה שלישית של ישסו"ת.

אז ג' יציאות: יציאה מג"ר דחכמה. יציאה מו"ק דחכמה. ויציאה מחסדים.

כולם באו בשביל תיקון אבל התיקון האמיתי כאשר עושים זיווג אבל רק אם זה זיווג מתוקן.

מה זה נקרא זיווג מתוקן?

כאשר עולים חזרה למקום מתוקן.

​​ אז האח"פ האלה שירדו מעתיק צריכים לעלות למעלה.

איך הם עולים מעלה?

בא אור ע"ב ס"ג ומעלה את האח"פ למעלה.

למה אור ע"ב ס"ג שבא מלמעלה יכול להעלות את האח"פ?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 74 חלק יג\תמונה שיעור 74 חלק יג b.jpg

התשובה היא כי אור ע"ב ס"ג למרות שהוא בא מצמצום א' מותר לו להאיר גם ללמטה מפרסא.

למה?

מכיון שכשהוא בא אור ע"ב ס"ג אין צמצום על לעורר את התשוקה.

בגלל שאין צמצום על לעורר את התשוקה אז בא אור ע"ב ס"ג מעורר את התשוקה כדי להעלות אותה למעלה.

אם אתה מעורר את התשוקה ורוצה לקבל במקום התשוקה את האור אתה טועה.

אבל אם תעלה את התשוקה למקום גו"ע אז תוכל לקבל אותה יחד עם גו"ע.

אז עושים לך גבולות. עוררת את התשוקה עכשיו בוא תנהל אותה.

זה סוס פראי התשוקה הזאת תעלה אותה למעלה.

למעלה מה אני יעשה איתה?

היא תשמש לך כקו שמאל.

אומר אבל קו שמאל לא יכול לקבל אור.

אני יקבל פה למעלה את האור של חכמה?

אומרים לו לא לא תקבל.

אז בשביל מה אני מעלה למעלה?

כדי להשתמש בתשוקה הזאת יחד עם הימין.

אומר הימין אומר אתה עכשיו עושה איתי מחלוקת.

אני רוצה להישאר בימין.

השמאל אומר אני רוצה שמאל אני רוצה את התשוקה של אור ע"ב ס"ג אני רוצה לקבל אותו.

אומר לא תקבל.

הימין גם לא יקבל את הסיפוק השלם שלו.

למה?

כי לא יהיה לו ג"ר יהיה לו רק ו"ק הוא נהיה כמו גוף.

בן אדם אומר אבל אני מאמין באמת אני מאמין מבפנים בלב.

אומר אבל אין לך שלמות בזה אתה נשאר כמו גוף והאמונה שלך היא תהיה כמו של ישמעאל אם אתה תישאר רק בקו ימין.

בסוף אתה תלך לעבוד עבודה זרה מהאמונה הגדולה שלך.

אומר מה ככה באמת?

אומר כן זה קליפת הימין כשאתה אומר רק ימין בלי להשתמש בתשוקה ולהשתמש באח"פ שבאו מלמטה.

אבל אסור להשתמש בה.

נכון אז תכופף אותה לאמונה ותוכל להשתמש בה.

וזה קו אמצעי שצריך לעשות במדרגה.

אבל זה הסברנו למה אור ע"ב ס"ג מותר לו לעורר את התשוקה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 74 חלק יג\תמונה שיעור 74 חלק יג a.jpg

אוקי עורר את התשוקה וגרם לאח"פ שעכשיו אנחנו קוראים להם חג"ת כי הם גוף לעלות למעלה.

כשהם עלו למעלה זה נקרא עליה א'.

עליה ראשונה שגרמה להם לעלות למעלה הם בנו מהחסד חכמה מהגבורה בינה ומהתפארת שעלה למעלה זה בחינת דעת.

וזה הדעת הראשונה שעליה למדנו.

היום למדנו על היציאה השנייה.

היציאה השנייה היא היציאה של האח"פ של א"א.

גם בא"א יצאו אח"פ שהם בחינת חסד גבורה ותפארת.

אז עכשיו החסד עולה למעלה ומה הוא יהיה למעלה?

חכמה.

והגבורה שעולה למעלה מה היא תהיה?

בינה.

והתפארת שעולה למעלה מה יהיה?

דעת.

זה דעת שניה.

אז זה תהיה העלייה השנייה עליה למדנו.

קודם כל היו יציאות למדנו את היציאות.

אמר שיש ד' מיני דעות.

כדי להבין מי הם הד' דעות בוא נראה מה קרה מה התהליך שגרם בכלל לדעת.

אומר מה שגרם לדעת זה שתפארת עולה לראש.

מי זו התפארת הזאת שעולה לראש?

זה אותם אח"פ שיצאו מהמדרגות בג' יציאות ועכשיו הם חוזרים לראשים שלהם.

כשהם חוזרים לראשים באח"פ דעליה אז אותה תפארת נהיתה לדעת.

אז דעת ראשונה דעת שבאה לעתיק.

דעת שניה דעת של א"א.

אלה ב' הדעות עד לפה למדנו ב' דעות.

מי הם איך קשורים לתיקוני דיקנא וכן הלאה זה עוד לא.

כשנלמד על הדעת דמזלין אז אנחנו נלמד למה זה קשור לתיקוני דיקנא.

עכשיו הוא שואל שאלה שאנחנו נשאל ולא נענה עליה עד הסוף.

הוא שואל ככה:

מדוע אור ע"ב ס"ג שמגיע עד לפה עד גו"ע זה ברור למה הוא יכול להוריד את השליטה של הה"ת ולעלות את האח"פ של עתיק.

למה?

כי מותר לאור ע"ב ס"ג להיות במקום הזה למעלה מהמסך.

אומר אוקי אבל איך הוא מוריד את הקרומא דאוירא שהרי קרומא דאוירא נמצאת פה למטה

היא למטה מהמסך?

אומר גם זה לא בעיה.

למה זה לא בעיה?

מכיון שמדובר על כך שכשעלו החג"ת של עתיק למעלה אז הם העלו איתם גם את הראש דאריך.

אז הראש דאריך כבר נמצא למעלה.

אז למעלה אמרנו שיש כבר אור ע"ב ס"ג אז זה לא בעיה.

אז פה אור ע"ב ס"ג גרם להורדת ה"ת.

אוקי עד לפה הבנתי.

אבל מה תגיד עכשיו על או"א?

איך אני יעבור עכשיו למדרגה הבאה שגם פה צריך להוריד את הה"ת כדי להעלות את האח"פ כדי שתהיה עוד דעת.

לבטל גם את היציאה הזאת או לעשות עליה כנגד היציאה הזאת.

הרי אני צריך אור ע"ב ס"ג איך אור ע"ב ס"ג יגיע לכאן זאת השאלה ועל זה עוד לא ענינו היום.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור הקודם למדנו על העלייה הראשונה כנגד היציאה הראשונה מג' היציאות שהיו.

  • היציאות נועדו לתיקון כדי ליצר קביעות בעולם אצילות שלא תיפגם.

  • העלייה הראשונה הייתה כאשר בא אור ע"ב ס"ג לתת גדלות למדרגה שהוריד את הה"ת את שליטת המסך הנקרא קרומא דאוירא וגרם לעלית החג"ת דעתיק לראש.

  • החסד שעלה לראש נהיה לחכמה. הגבורה לבינה. והתפארת לדעת והיא הדעת הראשונה.

  • יחד עם החג"ת דעתיק עלו גם הראש דאריך היות והם היו כאחים בכורים בעת הירידה.

  • אור ע"ב ס"ג מאיר גם לראש דאריך ומוריד את השליטה של קרומא דאתחפיא שהוא המסך שיש בראש דאריך.

  • כתוצאה מכך החג"ת דאריך עולים לראש דאריך שנמצא עתה במקום ראש דעתיק כאשר החסד נהפך לחכמה והגבורה לבינה והתפארת לדעת השנייה.

  • תפקיד של אור ע"ב ס"ג להאיר ולעורר את התשוקה דבר שהוא מותר רק שאסור לקבל את האור הזה במקום התשוקה.

  • אור ע"ב ס"ג מצמצום א' יכול להאיר במקום ראש דעתיק ולכן אין בעיה להוריד ה"ת בראש דעתיק וגם לא בראש דאריך שעולה למקום ראש דעתיק אולם עדיין יש בעיה כיצד נוריד את הה"ת בראש דאו"א שהוא למטה מראש דעתיק על זה נענה בע"ה בשיעור הבא.

עד כאן היום. תודה רבה.

 


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב