033- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א"שא -א"שסב

2362

media

שאלות חזרה א'שסא-א'שסב
1. מה הבדל בין חומר שערות לבחינת אור השערות?
2. מה הפרש בין ג' פרצופים הראשונים של אצילות שהם: א"א ,אבא, אמא ומה מקור השינוי?
3. אלו הפסקים ישנם מב' היסודות דאבא ואמא?
4. מה הבדל בין ציץ לציצית?
5. מה הבדל בין שערות שחורות ללבנות והיכן אנו רואים כל אחד מהם?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

ענין התפשטות המוחין מא"א לז"א
אנו רוצים להמשיך ללמוד את ענין של ההתפשטות המוחין מהשורש שלהם מא"א לז"א, שא"א הוא השורש ולכן אנו לומדים את כל המ שקרוה בראש דא"א.
יחד עם זאת, אנו צריכים לזכור את ההבדלים, שיש בין ז"א לא"א.
אחד ההבדלים העיקריים, שז"א:
• במקורו הוא גוף, או במקורו חוסר שלמות,
• במקורו הוא צריך חסדים, כדי לקבל חכמה
• הוא בנוי לא מג"ר דחסדים, אלא רק מהז"ת דבינה ולא מג"ר דבינה
וכל אלה ההבדלים , שהם הבדלים עקרוניים, שעושים את ההבדל גם בצורת המוחין שיהיה לו, למרות שבשורשו לא נראה את כל השינויים האלה, ואנו כן נראה מהשורש חלק מהדברים, אבל חלק נראה שהם מוגבלים בתכונות הפרטיות של ז"א.
ואחת התכונות שאנו רוצים ללמוד היום את זה שהוא בהארת חכמה, בחוסר שלמות בשונה מאו"א וא"א שהם בחינת ג"ר דחכמה, וע"פ זה נראה כמה שינויים שיש בין א"א לז"א. (1.50)

אות קל"ח
קלח) (כמו בא"א שנמשך לז"א) וגם בז"א נמשך מן רישיה (נמשך מ הראש שלו )חד קוצי דשערי, ותליא עד רישא דנוקביה( כלומר גם הוא נותן הארה של של קוצי דשערי לבחינת הנוקבא:
• כמו שא"א נתן לז"א
• כך ז"א נותן לבחינת הנקבה)

o וקוצא דשערי דא"א, הם שערות לבנות (הצורה שבה משפיע א"א לז"א זה משערות לבנות,שערות של סבא, דהיינו שערות של השפעה טהורה )
o . ושל ז"א הם שערות שחורות.

כנזכר באדרת נשא בדף קמ"ח ע"ב.
מדוע שערותיו( של ז"א) משתנות להיות שחורות, מה הוא הדין הזה, שנוגע בשערות של ז"א להיותם שחורות? ( 2.46)
מדוע שערותיו של ז"א הופכות להיות שחורות
אות קל"ח- או"פ
קלח) קוצא דשערי דא"א הם שערות לבנות ושל ז"א הם שערות שחורות: כבר ידעת, ששערות רישא הם בחינת החכמה, (הכוונה לאו"ח מבחינת חכמה – צ"א, שיצאה לחוץ מבחינת מותרי מוח.
במותרי מוחא אנו רואים ב' דברים:
1. גם את האור שהיה צריך להתפשט במדרגה, שנקרא או"ח מקיף
2. ורואים גם את האו"ח שלא יכול להתפשט במדרגה, שהוא החומר של השערות
אז כשמדברים משערות באופן כללי, אז אנו מדברים גם על האור עצמו, שנקרא מקיף חוזר, וגם על שאו"ח שהוא החומר של השערות.
שניהם מדברים באופן כללי.
ואם היינו רוצים לדייק מהם השערות, :
שזה בחינת האו"ח, שיצא מחוץ למדרגה, שהיות והיה מצ"א, אני לא יכול להשתמש בו.
שהיתה ראוי להתפשט בכלים דגלגלתא, (אז למה לא התפשט? ) לולא האי קרומא דאוירא היה מתקן אותה בבחינת מים עליונים כמו הג"ר דבינה. (
• הקרומא 'דאוירא תיקן אותה כך שתהיה הבדלה בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה, בין מים עליונים למים תחתונים.
• וג"ר דבינה היתקנה כך שלא תקבל את החכמה, כי אם היתה מקבלת חכמה, היתה צריכה לקבל ג"ק דחכמה, וזה ודאי אסור בצ"ב.)

ולפיכך(אותם בחינות, אותו אור שיצא מהמדרגה ) הם נקראים מקיף חוזר, שפירושו שהיה ראוי להכנס בכלים ונדחה מהם. (אז למה הוא נדחה אם היה אור? כי יש תקיון מיוחד שלא יכנס לעת עתה" אלא רק שנגמור את התיקון.) (4.48 )

וחומר של השערות עצמם
, הם אותו חלק או"ח העולה מן המסך בעת הזווג והוא(החומר הזה, או"ח הזה ) צריך להלביש את האו"י דבחינת חכמה של הגלגלתא, ואינו יכול להלביש אותה מבפנים הגלגלתא, כי איננה שם כנ"ל,

ע"כ הוא מלביש אותה בבחינת מקיף מעל הגלגלתא מלמעלה בבחינת שערות רישא.
(וזה נקרא מקיף חוזר, אבל האו"ח שהופך להיות כלי מחוץ לראש שנקרא…?)(וכבר נתבאר לעיל בביאור ט"ס המקוריות דא"א, הטעם
שאין בכל פרצוף מפרצופי אצילות יותר מג' כלים, שהם:
1. בינה,
2. ז"א,
3. מלכות

• למדנו שבצ"ב גו"ע נשארו בעתיק
• ובנקודים למדנו נשארו בראש א' ישסו"ת
ואין יותר מג' כלים שמצד האורות המלובשים בכלים אנו קוראים להם בינה, ז"א ומלכות,
• מצד הכלים היינו אומרים הם כתר, חכמה, בינה
• ולבוש והיכל הסתלקו המדרגה
, משום שכל תחתון לקח רק בחינת אזן חוטם( דעליון, והעליון הוא בחינת גו"ע של התחתון).אז אנו כרגע לא דנים למה יש ג' כלים, כי למדנו זאת מספר פעמים, ומקבלים את זה כעובדה כרגע.

ישנם ג' כלים בכל פרצופי אצילות,
אין יותר מג' כלים

מה שאנו רואים שיש גם חיה ויחידה במדרגה" זה בתוך הבינה( 7.00)

מהבחינה הזו שאתה אומר שיש ג' כלים, אז לא כולם אותו דבר:
החוק הזה של ג' כלים פועל על כל מיני מקומות בצורה שונה.
אותנו מעניין ההבדל בין א"א לז"א.
• כי אנו רוצים לראות מה ההתבטאות של השורש הזה שקרה בא"א של קוצא דשערי שדרכם הוא מאיר את האור,
• לבין ז"א שגם הוא משפיע דרך קוצא דשערי לנוקבא
מה ההבדל בינהם?
ואמר לי שאלו שערות לבנות של א"א, ואלו של ז"א הם שערות שחורות, ובזה הוא רוצה להראות לי את ההבדל בינהם. (7.40)
וכבר נתבאר לעיל בביאור ט"ס המקוריות דא"א, הטעם שאין בכל פרצוף מפרצופי אצילות יותר מג' כלים, שהם: בינה, ז"א, מלכות, משום שכל תחתון לקח רק בחינת אזן חוטם פה העליון, והעליון הוא בחינת גו"ע של התחתון
. (בדף א' ש"ו ד"ה ותבין) עש"ה. אמנם מבחינה זו
יש עוד הפרש
מג' פרצופים: א"א, ואו"א דאצילות,
אל זו"ן
• . כי בא"א ואו"א יש גם ג"ר דבינה בבחינת הכלים שלהם,
• אבל ז"א, (בשונה מא"א, או"א וישסו"ת) אין לו שורש בג"ר דבינה, אלא בז"ת דבינה, ( מדוע? הרי למדנו שגם יש לו חסדים מכוסים! אומר , נכון! אבל זה תיקון מיוחד בז"ת דבינה שלו, השורש, המקור שלו הוא מהז"ת דבינה ולא מג"ר דבינה, עוד מד' בחינות דאור ישר וכל שכן לאחר מכן.
כי כל התחלקות הבינה לב' מדרגות הוא מפאת ז"א, ( איזה ב' מדרגות?) ג"ר דבינה וז"ת דבינה)
כי להיות ז"א צריך להארת חכמה, שהוא בהיפך מטבע הבינה שהיא (בטבע שלה )בסוד כי חפץ חסד הוא( רק השפעה- ג"ר דבינה),
ע"כ נבחן עצמותה לבד, שהיא בחינתה בחסדים מכוסים.
• ובחינת מה שמפסקת האחורים שלה שעל החכמה, ומזווגת עם החכמה, פב"פ להוציא את ז"א, כבר בחינה זו נבחנת לז"ת שלה, וכבר אינה בחי' עצמותה של הבינה,
• הרי שאין לז"א שורש בג"ר דבינה אלא בז"ת שלה, כמבואר.

(אז הרי אם הז"א,כל מה שהוא בא הוא מז"ת דבינה ולא מג"ר דבינה, שזה החלק שניפרד מבינה לבחינה אחרת, הרי שאין לז"א שורש בג"ר דבינה אלא בז"ת דבינה, כי הז"ת מולידה כתכונה חדשה את הז"א. ) (10.06 )
מה אנו רוצים לדון?
מה ההבדל בין א"א לז"א, בקוצי דשערה, למה אלה שערות שחורות ואלה שערות לבנות?
אז התחיל לומר לנו, שקודם כל תראה שיש הבדל בינהם.
• בכל פרצופי הג"ר- יש ג"ר דבינה
• אבל בז"א , בזו"ן, בנוקבא, אין, אלא ז"ת דבינה.
אז מה זה אומר לי?
וע"כ יש הפרש גדול
• בין גלגלתא דא"א
• לגלגלתא דז"א,
כי גלגלתא דא"א הוא ג"ר דבינה ממש משורשה, (כפי שאמרנו קודם ) שאין שום צמצום רכיב עליה, והמסך דפה שברדל"א, אין לו שום פעולה עליה להרחיק אותה מבחינת רדל"א, אחר שנתקנה להיות בבחי' הירכין שלמעלה מיסוד. (בסוד הגבהת ראש יירכין , שהוא נותן (??) בחסדים מכוסים) כנ"ל.
אמנם גלגלתא דז"א אע"פ שגם היא מתוקנת כעין ג"ר דבינה, אמנם מבחינת שורשה כבר היא בחינת ז"ת דבינה, כי אין ז"א מתחיל אלא מז"ת(כי משם שורשו ) כנ"ל. ( 11.58)
ולפיכך אין התיקון הזה דם' דצל"ם עושה אותה לבחינת לבן לגמרי(
• משום שהתיקון של חפץ חסד אצל ז"א הוא התכללות, ולא עצם,
• מה שאין כן בבינה בא"א, יש לו ג"ר דבינה, וכאשר יש לו כזה תיקון שם, אז זה עצם )

. שפירושו, שאין שום מסך וצמצום שולט שם, אלא נבחן בה כח המסך המצמצם הנמצא בהעליון, ולפיכך השערות שלו(של ז"א) שחורות, להורות שיש בהם כחות צמצום מה"ת( למרות שיש להם חסדים מכוסים) שבמסך, (13.00 )

אמנם ודאי, בעת, גדלות, שז"א מקבל הארת חכמה ע"י קוצי דשערי דא"א, אז חלף עבר כל כח הדין שבהם, ( למרות שכל בחינת השערות זה דין, זה רי מה שיצא מחוץ למדרגה, שאסור לקבל את האור הזה, או את האו"ח הזה במדרגה,
אז אם ככה, עצם המציאות של שערות זה דין- אבל קיבלו תיקון! אז חלף כל כח הדין שבהם.

כנודע, וא"כ היו צריכים השערות להתלבן כמו השערות דא"א.
שאלה:
אם א"א קיבל תיקון של חפץ חסד, של חסדים מכוסים, אז מדוע שערותיו שחורות ולא לבנות? הרי לכאורה, אין להם כח של דין?
אלא לפי שאין הארת חכמה באה בפנימית הגלגלתא, מחמת שנתקנה ם' דדצל"ם, כנ"ל, אלא בבחינת או"מ על המצח, (דהיינו תפילין של ראש )
ע"כ נשארים גם אז השערות שחורות, ורק בחינת סופי השערות המגיעים מחזה ולמטה דז"א, ששם מקום גילוי הארת חכמה, שם בלבד הם מתלבנות ובמקום הזה, דהיינו מחזה ולמטה דשערות אלו, הם נקראים בשם ציצית לבנות, כי שם הם מתלבשים כמבואר. ( זאת אומרת ב' הרצועות של התפילין, הם כמו ציצית, דומה כי כמו שהאור מציץ משם).(15.19) מה היתה השאלה ומה היתה התשובה?
השאלה: מדוע שערותיו של ז"א הם שחורות ולא לבנות כמו א"א?

יש הבדל בין א"א לז"א:
• שלא"א יש ג"ר דבינה
• וז"א אין לו אלא ז"ת דבינה
אומנם, שניהם מתוקנים בתיקון של חפץ חסד, לכאורה, הייתי רוצה שגם ז"א יקבל שערות לבנות, אבל לא כך היא.
• אלא הארת חכמה שלא באה בפנימיות גלגלתא, בראש דא"א, כי ניתקנה בם' דצלם, ולכן השערות מצד ג"ר דבינה,
• ואמנם גם ז"א ניתקן בבחינת ם' דצלם, אלא מה: הוא ם' דצלם על ז"ת דבינה ולא על ג"ר דבינה, ולכן יש את השחרות הזו של הארת חכמה שיש במדרגה, בעצם שלה, ולכן הם מתגלים לתחתון בצורה של שערות שחורות, וכמובן יש בהם עוד הבדלים שנלמד.
אז ,אם היינו רוצים לצמצם את הכל, היינו אומרים:
כי יש בהם הארת חכמה, כי הם שייכים ללמטה מטבור או לחוסר שלמותאו לצד הנברא.

מה שאין כן: לא"א- האו בכלל שייך למאציל, למעלה ממסך , שייך לראש דאצילות, וא"כ שערותיו לבנות.
כמו ההבדל בין תאי המוח שהם לבנים, ויש אומרים אפורים, לבין הגוף עצמו, שיש בו כמו הדם, שזה בחינת השחרות, למלכות שהתערבה שם.

אז בזאת סיכמנו, שערות לבנות ושערות שחורות. (17.36)
רוצה לתת לנו פה, עוד שינוי בקוצי דשערי.
• לראות , מתי הם מכסים את העיניים?
• מתי הם נמצאים על הפנים?
• או מתי הם מסתלקים מהפנים, כדי שיכולו להאיר בבחינת המצח וב' התפוחים הקדישין?
אות קל"ט
קלט) ושם בפרשת שלח לך ביארו, דאית(יש ) ציץ ואית(ויש ) ציצית(רואים כבר שזה לשון זכר וזה לשון נקבה ). כי ציץ הוא דכורא, והוא קוצי דשערי דא"א. ונקרא ציץ דכורא, משום דאתפשט עד רישא דז"א, ( מתפשט עד ראש דז"א) דהוי דכורא. אבל קוצי דשערי דז"א, (מה שז"א מתפשט דרך קוצי דשערי שלו לנוקבא) אקרי(נקרא ) ציצית נקבה, ( ע"ש מי שמקבלת את אותה הארה, והיא הראש של הנקבה) משום דאתפשט עד רישא דנוקבא. ( 18.48)
אות ק"מ
קמ) ונמצא, כי ב' אלו: ציץ, וציצית, נקראים כך, על שם, ויקחני בציצית ראשי, שהם בחינת השערות. וגם ענין ציצית, הוא לשון הסתכלות( הסתכלות הכוונ זווג ) כנ"ל, והטעם הוא, מפני שאלו השערות אשר בקוצי דשערי דא"א או דז"א, היו נמשכים ותלוים לקבל אנפייהו(פנים ) דא"א או דז"א, והוו מכסיין עינייהו(מכסים את העיניים שהיא מדרגת חכמה ) דלא יסתכלון( שלא יעשו זווג דהכהאה) לא א"א בז"א(שא"א צריך לתת לז"א הארה ), ולא ז"א בנוקביה, להאיר זה בזה, (באופן ישיר ) וע"י מעשינו במצות הציצית, רמינן ושדינן להו להנהו שערי באחורייהו דא"א וז"א, כי היכי דיסתכלון א"א בז"א וז"א בנוקביה( זו הצורה בו מסתכלים א"א, דיינו משפיעים לז"א, והצורה שבה ז"א משפיע על הנקבה.

יש הבדל גדול והכל מסתכלים ביחס, האם מקבל ז"א או מקבלת נוקבא.. (20.39 )
אות ק"מ- או"פ
קמ) השערות אשר בקוצא דשערי דא"א או דז"א היו נמשכין ותלוין לקבל אנפייהו דא"א או דז"א והוו מכסין עינייהו דלא יסתכלו לא א"א בז"א ולא ז"א בנוקבא וכו', ושדינין לדד להו להני שערי באחורייהו דאריך אנפין ודזעיר אנפין כי היכי דיסתכלון זה בזה: פירוש, כבר נתבאר, שאלו השערות דאחורי רישא המשפיעים חכמה, אינם יכולים להאיר בפנימיות הכלים דגלגלתא, (למה? )משום שהמה מלובשים בבחינת הקרומא דאוירא, שסילק את ראשי הירכין דנה"י דעתיק למעלה מיסוד, ( בסוד הגבהת ראשי ירכין שנתנו תיקון של ם' דצלם) באופן שאינם מתמעטים ואינם מתגדלים מכחו לעולם ע"ש.
( דהיינו ג"ר דחכמה לא מתגלה במדרגה מכח התיקון של הגבהת ראשי ירכין,ש הם ם' דצלם)

כי ע"כ השערות אינן מבחינת הכלים של הפרצוף, (אלא שיצאו מחוץ )
אלא כדבר זר להם התלויות על הגלגלתא. וכל זה הגיע להם מתוך ההתלבשות בקרומא דאוירא כמ"ש הרב לעיל דף א' של"ב אות פ' ( אז למה יש להם שערות? מתוך ההתלבשות בקרומא דאוירא, שקורמא דאוירא, צ"ב, לא מאפשר קבלת ג"ר דחכמה, וכמובן שיש עוד תיקונים כמו שלמדנו.) (22.21 )… (23.45 )

אמנם יש ענין נוסף בכח הקרומא דאוירא הזו שעליה רמיז בזוהר נשא באדרא רבא, תיו רשים רשימא לעתיק יומין דלית כוותיה (אד"ר דף קכ"ט ע"ב) והוא כי קרומא הזו ה"ס מסך דהוי"ה דע"ב, ( שגלגלתא הוא כנגד ע"ב )
שה"ס ד' יודין שיש במילוי דהוי"ה הזו, ( )שע"ב זה ג' יודין והי' הראשונה שלה שורש עצמו, היא עוד י' רביעית)
שכ"א כלולה מי' הוא בגימטריא ת' ( כלומר אם יש לי 4 פעמים י' וכל אחד כלולה מי', אז זה 40 שכל אחד כלול מי'- זה 400 וזה ת', באיזה ת' מדובר? נראה בהמשך, כי נותן על זה הסבר מיוחד.
כנ"ל בדברי הרב (דף א' שנ"א אות קע"ד) שהוא סוד ארבע מאות שקל כסף. ע"ש. , אבל פה הוא מזכיר לנו שזה סוד 400 שקל כסף, מה שהיה עם עפרון החיתי.)
וכבר ידעת שכל ההפרש מסיום דפרצוף ע"ב לסיום של הס"ג, דהיינו בין אבא לאמא, הוא, דיסוד אבא צר ואריך, , אבל פה הוא מזכיר לנו שזה סוד 400 שקל כסף, מה שהיה עם עפרון החיתי.)
ונמצא המסך המסיים את הפרצוף שלו, שאין בו מבחינת כח הצמצום המפסיק להארת הפרצוף תמיד, צר ואריך, דהיינו צר מחסדים וארוך בחכמה.)
אלא מבחינת הפסק החסדים לבד, ( כי הוא רק צר הוא ארוך בחכמה, אז אין לו הפסק על החכמה, ליסוד דאבא. ועל מה יש לו הפסק? רק על אמא, רק על חסדים)שה"ס צר הנבחן ביסוד אבא, , ( שהצר הזה הוא מה שיוצר את ההפסק את המסך המפסיק)
אמנם הוא אריך, שפירושו, שיש בו הארת חכמה בכל שלמותו, שמבחינת החכמה לא היה הפרצוף מסתיים, כי אין שם הצמצום דה"ת העושה סוף וסיום, אלא שנפסק רק מבחינת צר בלבד, (זאת אומרת שכל ההפסק ביסוד דאבא הוא רק בגלל שהוא צר מחסדים, אין לו חסדים )ולפיכך צורת המילוי דהוי"ה דע"ב הוא בבחי'יודין, כי הוראתה של הי' היא כי היא בחינת ראש, ( ראשה כוונה שעוד לא ניפרד הרצון מהאור) ועם זה אין בה לבנונית כלל, והיינו החסרון חסדים הסותם שם, ועושה סיום על הארת הפרצוף. (27.00 )
הסיום דאמא שונה מהסיום דאבא:
אמנם הסיום דאמא הוא בחינת קצר שפירושו, מסך ממש מבחינת כח הצמצום של המלכות, המפסיק על הארת אור חכמה, ומכחה נפסק הפרצוף דאמא.
מאיזה כח הפרצוף דאמא נפסק?

באופן כללי, מה עוצר את הבינה, ממה היא נפסקת?
שהיא קצרה, שאין לה חכמה.

שימו לב! מה עושה צימצום?
• או שאין כח של השפעה
• או שאין כח של קבלה
או שאין די חכמה, או שאין די חסדים, כי כדי שהתחתון יקבל, אז על עצמו זה לא יוצר הפסק, אבל על התחתון זה יוצר הפסק )

אמנם מבחינת חסדים לא היה שם שום הפסק כלל, ( למה? כי היא רחבה בחסדים)
ומבחי' חסדים עוד הי' יכול הפרצוף להמשיך וע"כ נבחנת (פרצוף אימא- הבינה )
• בבחינת קצר (מחכמה )
• ורחב (בחסדים )

. וכבר נתבאר ענין זה היטב בחלקים הקודמים
• , שהוא נמשך מבחינת יסוד דע"ב דא"ק, ( כמו שלמדנו בחלק ה' במטי ולא מטי)
• וכן מבחינת בינה אשר שם, כי עד הוד נתפשטה שם ולא יותר. עש"ה. ואין להאריך כאן. (28.25 )
ולפיכך (ולכן לפי ההבדל בין ב' היסודות,שמצד הפרצופים:
• עתיק הוא שייך לכתר, מצד המ"ה
• וא"א לחכמה,
• ואו"א וישסו"ת לבינה וכן הלאה)
כיון שקומת א"א נתקנה בע"ב דמ"ה(החכמה ), דהיינו בבחי"ג, ע"כ לא היה צריך להיות בבחינת המסך שלו מבחינת הצמצום כלל, ( למה? היות ותוצר ואריך, זאת אומרת שהיה לו צימצום מצד המסך, ואומר צימצום מצד חסדים, אבל זה לא נוגע למסך המדובר, המסך המדובר מצד קרומא דאוירא, לא היה צריך להוריד לו את החכמה, כי בעצם שלו יש לו את חכמה)
אלא מבחי' הסיתום דחסדים לבד, (זה מה שמפריע לו , שאם הוא צר ואריך, אז מה שחסר לו זה חסדים.)

כנ"ל, אלא משום שבאצילות יצאו הפרצופים בב' מדרגות:
• בקטנות,
• וגדלות.
ע"כ נבחן שנשאר עוד שם בחינת רשימו מזמן הקטנות, ( שאין אהבה שתהיה בזמן הגדלות, בלי היראה שתהיה בקטנות)
בעוד שהיה בבחינת עיבור שה"ת היתה בנקבי עינים, דהיינו בחינת המסך דצמצום על הארת חכמה, וכח הזה דרשימו דקטנות נמצא ג"כ בקרומא דאוירא המכסה על מו"ס. (ובזה הוא מונע ממנו את הקבלה של החכמה ) (30.17 )

אין תגובות

להגיב