034- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שסג-א'שסד
שאלות חזרה א'שסג-א'שסד
1. כיצד משפיע א"א מקוצי דשערי לפנימיות ז"א, ומה תפקיד המעבר דרך המקיף לז"א?
2. הסבר את המושגים ציץ וציצית.
3. אלו ג' מיני שערות יש בז"א, ולאלו בחינות שייך כל אחד בבחינת עי"מ, אח"פ, בינה ז"א ומלכות?
4. סכם את הקושיות שמביא בעה"ס בתחילת קמ"ב.
סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:
למדנו על השערות "דקוצא דשערי דא"א"- ראש של ז"א שנמשכים מאחורי הראש שדרכם הם מאירים.
למדנו שהאורות האלה של אחורי הראש, לא יכולים להאיר בפנימיות הפרצוף.
למה? כי השערות מלובשים בכח של הצימצום של קרומא דאוירא ,של עתיק שמשפיע עליהם, ולכן אותו תיקון שנעשה של ם' דצלם, הארת חכמה הזו במדרגה בפנימיותה לא נותן אפשרות להאיר את, כי הם' דצלם עוצר את המדרגה מלהאיר.
ולכן גם כאשר מגיע אור חכמה למדרגה, הוא לא יכול להאיר דרך פנימיות המדרגה, ולכן השערות הם יצאו מחוץ לפרצוף, כלומר הם לא מבחינת הכלים של הפרצוף, כמו דבר זר שבא מהפרצוף, ולכן גוזרים אותם לעיתים. ולכן הם כמו שיור, אולי לא לגמרי, אבל קצת כמו קליפה שבאה מהפרצוף. ולכן הם תלויות על הגלגלתא כמו דבר זר. (2.01 )
בקרומא דאוירא, למדנו, יש ענין נוסף.
חוץ מאשר שהם גרמו לשערות לצאת החוצה, אז הקרום זה רשם בשערות האלה , איזה שהם רשימות, שלפי הרשימות האלה, מתנהגים אותם שערות בצורה שבה הם יאירו את ה.ארה לפרצופים שמתחתיהם.
ועל מי אנו מדברים?
• על איך שא"א מאיר לז"א?
• ואיך ז"א מאיר לנקבה.
והיות וכל השערות באו מכח הצימצום הזה על בחינת ע"ב, דהיינו על בחינת אור חכמה שלא התקבל במדרגה שזה ע"ב, ולכן יש להם את הכח זה של סיתום הצ"א, שלמדנו שזה בחינתה המסך של הוי"ה דע"ב, שזה ד' יודין.
• והד' יודין האלה מתראים, בצורה של ת'.
• וד' יודין של ד' בחינות, הם בחינת ת'.
• כל אחת כלולה מעשר, אז ד' יודין זה 40
• וכל אחת כלולה מעשר זה 400- בחינת ת'.
אז אמרנו ש זה ענין של 400 שקל כסף עובר לסוחר. (3.43)
מה מציין הסיתום הזה שיש באבא?
הוא מציין את הסיתום חכמה מצד השם בחסדים. כלומר הסיתום הוא סיתום של חסדים, מכיוון שיסוד דאבא הוא צר ואריך, אז יש לו החכמה אבל החכמה הזו לא תמיד יכולה לבוא לידי גילוי,… מכיוון שאין חסדים.
אז עיקר הסיתום שלא מקבלים, הוא בגלל שאין חסדים.
למדנו את הסיום של האמא והיא נקראת צר ורחב, שיש לה חסדים אבל אין לה חכמה.
כאשר יכול להיות זווג בינהם, אז יכולה להיות התגלות החכמה,
אבל פה אנו מדברים שאין זווג בינהם, וזה יצא מחוץ לפרצוף, אז לא יכול להיות שיקבלו את החכמה הזו. ( 4.45)
אז היות ובאצילות, הפרצופים יצאו בקטנות של צ"ב, ולאחר מכן שבאה הגדלות, לא ביטלו את הצ"ב, אלא הבחינה הזו של קרומא דאוריא עדיין פועלת, ולא נותנת אפשרות לאור החכמה להתפשט בפנימיות הפרצוף והוא צריך לצאת מבחינת השערות.
ובחינת השערות האלה, גם יש להם את האבחנה הזו שהם לא יכולים להשפיע אלא בצורה מסויימת, וזו הצורה שאנו רוצים ללמוד איך משפיעים, הקוצי דשערי. (5.21)
עמוד אשס"ב טור ב'
וז"ס ת' אשר רגל השמאל שלה יש בה מעט עיבוי נוסף על צורת הרגל עצמה. ( למדנו שהיא נקראת ת' כנגד ד' יודין, שמתכללים זה בזה, ואז כל אחד מהד' יודין הוא בחינת מאה, כי כל אחד כלול מעשר) (6.00 )
ולכן לכאורה לת' לא היה צריך להיות שום סיתום מהמסך" ובכל זאת יש לה התרשמות מזמן הקטנות, ששם כן השפיע ה"ת, ולכן מרומז הצימצום בהתעבות של הרגל השמאלית של הת', ולכן אומר שהרגל השמאלית שלה יש לה מעט עיבוי בנוסף על צורת הרגל עצמה.
שעיבוי זו מורה על בחינת כח צמצום שנשאר בד' יודין דע"ב מעת העיבור( או שאפשר לומר, גם מעת הקטנות)
. ונמצא שהגם שד' יודין ההם דמילוי ע"ב, (ולכאורה אם זה מילוי ע"ב, אז היינו רוצים לומר שתקבל חכמה במדרגה )
שפירושם, בחינת מסך המסיים לפרצוף רק מכח הסיתום החסדים שבו, (שביסוד דאבא אמרנו שיש חכמה במדרגה, רק שאין חסדים
• אז אם היינו רוצים לומר, שיש פה סיתום בת' שהיא מורה על יודין,
• אז היינו צריכים לומר שהסיתום הוא רק מחסדים,
אבל מבחינת הארת חכמה אין שם שום מיעוט, כנ"ל, הנה נוסף עליהם בחינת רשימו של צמצום דהארת חכמה ג"כ, (זאת אומרת :
• זה שיש לו ד' יודין , מבחינת ת' ויש לו סיתום מחסדים- זה ודאי
• אז למה שלא יקבל חכמה? אומר שיש לו גם סיתום מחכמה, אבל הוא ד' יודין! הי' אין לו סיתום מחכמה, הוא בא מיסוד דאבא
• אומר: יש להם מזמן הקטנות סיתום מחכמה.
יוצא, שיש לו גם סיתום מחכמה וגם סיתום מחסדים.
• סיתום מחסדים זה מפאת שהוא צר ואריך-שהוא יסוד דאבא)
• סיתום מחכמה, בגלל שנשאר לו רושם מהקטנות
ומשום שהיא רק רשימו בעלמא(בזמן הקטנות ) ואינה ניכרת כל כך( אותה בחינת סיתום מחסדים) ע"כ נבחנת במעט עיבוי על הרגל השמאלי של הת' כנ"ל.
על מה מראה העיבוי הזה? (רגל שמאל ת')
שאי אפשר לקבל את החכמה, כי חסר חסדים, אבל יש בזה רק מיעוט של חסרון, כי זה רק רושם מהקטנות. )
"וז"ש תיו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה, כלומר, שאין דוגמתו לטהרה מבחינת הצמצום. ומשום זה האי קרומא לא אתפסק כמו באו"א וז"א, כי אינו תלוי בכח הצמצום הנוהג בו עליה וירידה כמבואר. ע"ש באד"ר. (9.05 )
הת' הזו, שיש לה רושם מסיתום החסדים, לא יכולה להתפשט עם החכמה
וזה אמרו "מפני שאלו השערות וכו', מכסיין עיניהו דלא יסתכלון לא א"א בז"א ולא ז"א בנוקביה" (כלומר לא יעשה זווג כדי לתת הארת חכמה לז"א ואל ז"א יתן הארת חכמה לנוקבא)
כלומר, דכל תיקונם של הקוצא דשערי הוא, רק במשכנם באחורי רישא,
אם הם (קוצא דשערי) רוצים להאיר,
• הם יכולים להאיר, אבל מבחינת שערות באחורי רישא,
• אבל מבחינת פנים, לא יוכלו להאיר
ובפנים דרישא יהיה בחינת המצח מגולה, ( אבל הוא לא ישפיע חכמה) המשפיע חסדים מכוסים מבחינת ג"ר דבינה.
אמנם בשעה שהם מאירים (רוצים להאיר) גם בבחינת הפנים את ההארת חכמה שבהם, הנה אז מתכסיין עיניהו ולא יוכל ז"א להסתכל בא"א, ( אם א"א ירצה לתת לו חכמה מצד הפנים, הוא לא יוכל לקבל) כי אז נעשה בהם סיתום חסדים (מדוע? הרי לכאורה, הוא כבר לא בקטנות, אז אומר: )
מכח הת' דבקרומא דאוירא, שהיא בחינת ד' יודין שהם סותמים החסדים, ( מכיוון שהוא בא מצד יודין,שהוא צר ואריך, הוא צר בחסדים)
ונפסק הארת הפרצוף אפילו מבחינת חכמה. (למה? כי חכמה לא יכולה להאיר בלי חסדים )
כי זה הכלל,
• שאין אור א"ס אתלבש תוך הפרצוף אלא במלבוש של אור חכמה,
• ואין אור חכמה מתלבש בפרצוף אלא במלבוש של אור חסדים,
ועתה (אם רוצה להאיר דרך הפנים ) שהני קוצי דשערי האירו בפנים דא"א ( ואז רוצה להאיר חכמה)ונפסק משום זה האור החסדים, (למה? כיה וא בא להנאיר דרך ד' יודין, דרך מדרגת חכמה )
הנה נפסק משם גם אור חכמה, ( משום שחסר חסדים) שהוא בחי' הסתכלות עינים של הפרצופים זה בזה. (11.31 )
יוצא ש:
לא יכול להאיר אור חכמה למדרגה דרך הפנים. למה?
כי אם בא להאיר דרך הפנים, אז צריך להאיר דרך פרצוף ע"ב,
ובפרצוף ע"ב יש סיתומי חסדים,
ואם יש סיתומי חסדים, לא יכול להאיר.
וזה אמרו "וע"י מעשינו במצות הציצית רמינין ושדינין להני שערי באחורייהו דא"א וז"א, כי היכי דיסתכלון א"א בז"א וז"א בנוקביה" כי אז השערות מאירים הארת חכמה (אבל לא בפנימיות, אלא בבחינת אור מקיף )בבחינת או"מ מכח האחורים שלהם, אל הפנים הנמצא בבחי' חסדים מכוסים, ( אז:
• אם א"א רוצה להאיר לז"א מפנים שלו לפנים של ז"א- לא יכול- יש סיתום
• אם רוצה (א"א) להאיר לו (לז"א), צריך להאיר לו מאחוריים לבחינת פנים שלו
o מאחוריים דז"א לפנים דנוקבא
o ומאחוריים דא"א לפנים דז"א
ונפקחו העינים כי בהיות החסדים בפנימיות הכלים במצחא, יכולים( הקוצא)
השערי (דעליון )להשפיע חכמה דרך הכאה מבחוץ לפנים היוצאים על המצח ג"כ בבחינת או"מ. כנ"ל, (אז איך יהיה הסדר?
הרי נוצרה לנו פה בעיה:
• שאנו רוצים להאיר חכמה במדרגה
• ואם נרצה להאיר את החכמה בפנימיות, נצטרך להאיר את זה דרך הם' דצלם, או דרך הגלגלתא.
• ואם אני רוצה להאיר דרך הגלגלתא, אני צריך להלביש את זה בפנימיות המוחין, אבל אי אפשר להלביש את זה בפנימיות המוחין.
אז מצאנו דרך אחרת:
איך נאיר? דרך אור מקיף
מה יעשה האור מקיף?
• יש בחינה בתוך המדרגה, בתוך הראש, שכן יכול לקבל מהאור מקיף הזה, אבל לא אותה בחינה שיצאה החוצה בסוד אור מקיף.
• אז אנו נותנים את זה לגלגלתא, שנקראת מיצחא, אבל היא מקבלת את זה רק בתוך מקיף, כי היא מקבלת מהמקיף, ולא מקבלת מהפנימיות של א"א.
• אז הפנימיות של א"א יוצאת החוצה, לאור מקיף לקוצא דשערי, דהיינו לאחורי הראש, מאיר לז"א לבחינת המצח שלו, בבחינת מקיף.
• ז"א לובש תפילין של ראש בחיצוניותו בבחינת מקיף, ומזה משפיע לפנימיות המוחין שלו את האור חכמה.
א"כ, מה הרווחנו?
• הרי ,סוף כל סוף, הוא מלביש לפנימיות שלו אור חכמה, אז תתן לו ישר לפנימיות הראש, אור חכמה! אומר: לא!
יש הבדל! מה ההבדל?
• מהחיצוניות, מהמקיף הזה של התפילין, הוא לא משפיע לגלגלתא שלו, אלא הוא משפיע לל' דצלם שלו, (שיכול לקבל). ולל' דצלם יכולים ל קבל!
• אז מה התועלת? תן לו ישר לל' שלו. אבל אי אפשר לדלג מדרגה!
• הוא לא יכול לתת מא"א ישירות לל' דצלם. אז מה הוא עושה? הוא צריך לתת לגלגלתא, הוא לא יכול לתת ישר למוחא דאוירא, אבל הגלגלתא לא יכול לקבל! למה הוא לא יכול לקבל? כי יש לו תיקון של הגבהת ראשי ירכין, יש לו תיקון של ם' דצלם- אז הוא לא יכול לקבל את האור חכמה.
o אז הוא מאיר לו למקיף
o המקיף יוצא החוצה , בבחינת מקיף על המצחא, שכלפי המצווה שאנו עושים כנגד זה- זה תפילין של ראש,
יוצא, שרק בזכות התפילין של ראש, אנו יכולים לקבל אח"כ מוחין דחכמה, לפנימיות המדרגה לל' דצלם
ואז אומר שמושפעים אור מקיף הזה שהוא תפילין של ראש
ואז מושפעים מאו"מ הזה אל העיינין שה"ס ל' דצל"ם,
אז פה תהיה לנו מחלוקת:
• אם מאיר חכמה למדרגה, אז צריך להאיר תפילין של רבינו תם
• ואם מאיר רק בינה למדרגה, צריך להניח תפילין של רש"י
שזה ההבדל בין מוחין דאמא למוחין דחכמה
(16.19 )
ונבחן שפקיחו דעיינין דא"א משפיע לז"א, ( אבל איך משפיע?)וכן פקיחו דעיינין דז"א, משפיע לנוקבא. והנה נתבאר, שהקוצי דשערי הם בחינת הארת חכמה רק בהיותם בבחי' אחורים, דהיינו במקום שיש שם חסרון אורות גם בלי הסיתום של הת' הנ"ל, והיינו רק בבחינת או"מ, כנ"ל. אבל אם הם מאירים בבחינת הפנים, הם סותמים החסדים בפנים, ואז הם בבחינת דינים ממש, ( כי אם היה רוצה לתת את ההארה ישירות דרך הפנים היה יוצר דנים) כי אפילו הארת חכמה ג"כ נפסקת כמבואר. (17.13)
יוצא , פה דבר נפלא:
ונראה איזה דבר יפה הם המצוות שמובילים אותנו לנקודה הפנימית
נקרא את אות ק"מ שוב:
אות ק"מ
קמ) ונמצא, כי ב' אלו:
• ציץ, (כנגד תפילין של ראש )
• וציצית(כנגד הגוף )
, נקראים כך, על שם, ויקחני בציצית ראשי, שהם(ראשי) בחינת השערות. ( שכל הארת החכמה ניתנת דרך השערות)
וגם ענין ציצית, הוא לשון הסתכלות כנ"ל, והטעם הוא, מפני שאלו השערות אשר בקוצי דשערי דא"א או דז"א, ( שמי הם? בחינת הארת חכמה הניתנת מאחורי הראש לצורך התחתון-
• א"א לז"א,
• וז"א לנקובא
היו נמשכים ותלוים לקבל אנפייהו( מהפנים) דא"א או דז"א, ( אבל, אי אפשר)
והוו מכסיין עינייהו דלא יסתכלון( ולכן היו מכסים עיניהם שלא יסתכלו)
• לא א"א בז"א,
• ולא ז"א בנוקביה
, להאיר זה בזה, ( למה?)
למה לא מאירים זה בזה? א"א בז"א וז"א לנוקבא?
היות ויש תיקון של גניזו דאו"א,
ואסור לקבל ג"ר דחכמה בפנימיות,
ולכן צריך תיקון מיוחד שיקבלו את ההארה כמקיף,
ומשם לפנימיות הל' דצלם.
(20.03 )
ע"י מעשינו במצות הציצית, רמינן ושדינן להו להנהו שערי באחורייהו דא"א וז"א, כי היכי דיסתכלון
1. א"א בז"א
2. וז"א בנוקביה.
זו הדרך שבה ע"י התפילין של ראש וציצית, אנו מאפשרים לנו לקבל את ההארה הזו, וכאילו מחברים, בין ההפסק:
• בין זה שאי אפשר לקבל
• לבין זה שכן אפשר לקבל
• כמו בגד- בגידה, מצד אחד
• אבל יש ציצית, שאני יכול לקבל בכל זאת, בסוד ל"ב נתיבות החכמה
• ואני יכול לקבל מתפילין, אבל בסוד הפרשיות שנמצאות בתוכו, את סוד האמונה
( 20.43)
אות קמ"א
קמא) ודא איהו לישנא(וזהו הלשון ) דציץ וציצית: (
• בה)אסתכלותא(זווג ) דז"א בנוקביה
מה זה ציץ? שזה קוצא שערי דא"א שמגיע עד החזה שלו, אבל מאחוריו
ומי עומד במקום החזה? הראש של ז"א,שהוא בא לקבל מהראש של ז"א את ההארה, מאיר בו, אבל הוא לא יכול להאיר בו בפנימיות, אז איך הוא מאיר בו? בחיצוניות בסוד אור מקיף.
איך זה מתבטא בז"א?
זאת אומרת,:
• שעכשיו , ז"א מקבל זאת דרך תפילין של ראש, ואז זה נקרא בשם ציץ.
• אותו דבר יהיה בין הז"א למלכות: (ויקרא ציצית)
o הז"א בא להאיר למלכות, הוא (הז"א) לא יאיר למלכות בפנימיות, אלא רק דרך קוצא דשערי דז"א- כלומר דרך השיער, באחוריו של ז"א, ואצלה הוא מוציא במיצחא שלה בחינת תפילין.
o התפילין דראש מבחינתה (המלכות) נקרא ציצית,
o ולכן ציצית זה לשון שערות, זה קוצא דז"א, כלומר שיער דז"א שמאיר בראש הנקבה, ומוציא במצח שלה תפילין.
• ציץ (זווג שא"א עושה בשביל ז"א ), אסתכלותא(זווג) דא"א בז"א,
וציצית, ( הזווג שז"א עושה בנק
. והנה ע"י הכאת ההוא קוצא דשערי( שערות באחורי הראש) במוחין דז"א, יוצא הארתם לחוץ ובולטת במצחו, ונקרא ציץ דכורא,
וההארת מוחין דרישא דנוקבא הבולטת ע"י הכאת ההוא( הכאה של ז"א בנוקבא) קוצי דשערי(מוציא קוצא דשערי של ז"א-והוא נקרא בנקבה ציצית), נקרא ציצית נקבה. ( 23.06)
אות קמ"ב
(23.17 )
ענין השערות בראש דא"א
קמב) ועתה נבאר ענין השערזת דרישא דז"א.
דע, כי ברישא דז"א יש שלש מיני שערות, ונקראים:
1. קוצין, ( מה זה קוצין? בחינת חוטם פה – זה צ' דצלם- זה נקרא כמו עיבור)
2. ונימין (שזה ז"ת דבינה, כמו ל' דצלם, וז ה נקרא בחינת יניקה )
3. ושערות. (זה כנגד הגדלות ונקרא בינה, ם' דצלם, וזה כנגד עיבור ב' של גדלות)
ופשר הדבר הוא, כי כבר ביארנו שיש בז"א ג' בחינות, והם:
1. עיבור ראשון, ( כנגד קוצין)
2. ויניקה, (כנגד נימין )
3. ועיבור שני דגדלות. (כנגד שערות
• והמוחין דעיבור א' ויניקה הם שמות של אלקים, (קטנות )
• ומוחין דגדלות הם שמות של הויות. ( למה? איך יכול להיות כזה דברא)
• אלקים זה לבושי מוחין
• והויות זה מוחין
אז למה אתה לא קורא לגדלות בשם לבושי מוחין דגדלות?
איך נקראים לבושי המוחין דגדלות? הם נקראים אקי"ק
• לבושי מוחין דקטנות- אלקים
• לבושי מוחין דגדלות– אק"יק
• האם יש מוחין בקטנות? יש
• אבל הלבושי מוחין יותר חשובים מהמוחין. ולכן בקטנות נקראים ע"ש לבושי המוחין
• והגדלות המוחין יותר חשובים מהלבושי מוחין,
• ולכן הם נקראים ע"ש המוחין, למקות שיש שם גם אקי"ק. אז הם נקראים הויות
( 25.15)
אות קמ"ג
קמג) גם נתבאר, כי בבא המוחין דגדלות בראש ז"א, נדחין המוחין דקטנות למטה(הם לא נעלמים, הם רק נדחים למטה ), אלא שעכ"ז עולה הארתם למעלה מתתא לעילא
. ונמצא, כי מכל ג' בחינות המוחין הנזכרים, צומחין בראש ז"א:
1. הקוצין שהם תקיפין יוצאים ממוחין דעיבור.
2. והנימין דאינון שעיען יתיר( שהם יותר עבים), אינון ממוחין דזמן היניקה.
3. והשערות דאינון שעיעין יתיר מכלהו, אינון ממוחין דגדלות. (מעיבור ב' )
(26.12 )
אות קמ"ד
קמד) וטעם הדבר הוא, כי שער(או שיער ) הם אותיות עשר, והוא בחינת המוחין דגדלות שהם הויות במילוים, שבכל אחת יש בה י' אותיות, שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, גם שער(או שיער, יכול להיות שזה שער, כדי להגיד שי' זה ראשית חכמה יראת ה', והיא בחינת י' ) הוא אותיות עשר בסוד י' אות ראשון(ראשון מבחינת הפתח )
של הוי"ה. (שזה ראשית חכמה יראת ה' מבחינת י' ) ( 27.26)
אות קמ"ה
קמה) והנה השערות הנקראין קוצין, שהם ממוחין דעיבור, יוצאים בתחילה, ולכן הם ארוכים, ונמשכים עד החזה דז"א, עד רישא דנוקבא הנקרא רחל.
ואחר כך בזמן היניקה, צומחין שערות אחרות, בין השערות הנקראים קוצין ואלו נקראים נימין, אבל הם יותר קצרים ונמשכים עד הגרון דז"א, עד רישא דנוקבא עלאה, הנקראת לאה.
ואחר כך צומחים ביניהם שערות אחרות ממוחין דגדלות, והם יותר קצרים מכולם, ואינם נמשכים רק עד גלגלתא דרישא דז"א בלבד, והם לצורך עצמו, ולא לזולתו. (28.12 )
אות קמ"ו
קמו) והנה עוד שמעתי דרוש אחר ממורי ז"ל בזה
• , כי קוצין הם נמשכין ויוצאין ממוח חכמה דז"א.
• . נימין, ממוח בינה דז"א.
• ושערות, מן הדעת דז"א, הכולל חסדים וגבורות. (אז יוצא ששערות רק הם יכולים להתפשט, כי הם בחינת גדלות )
ונימא בגימטריא מאה, שהוא סוד הוי"ה דס"ג, ומילויה שהוא בגימטריא ל"ז, (ל"ז זה המילוי בלי האותיות הפשוטות- המילוי של ס"ג ) בהסירך אותיות הפשוטות, וס"ג ול"ז הם ק'. ונודע כי הוי"ה זו היא בבינה. (29.23 )
אז אל הבאופן כללי בחינת השערות, ויש בז"א.
על זה יש הרבה שאלות לבעל הסולם.
• ונראה את השאלות היום
• ובשיעור הבא בע"ה נראה את ה תשובות. (29.49)
בעצם בא בעה"ס באות קמ"ב למטה, כדי לסכם את השערות של ז"א.
והוא רוצה לומר לנו שיש הרבה אבחנות,
רבי חיים ויטל…, זה נראה כדברים שסותרים זה את זה, והוא רוצה לעשות לנו סדר בזה כדי לתת לנו הגדרות ברורות,:
• מה זה שערות
• מה זה קוצין
• מה ז השערות רישא
כל דבר במקומו, כי זה נראה מבולבל:
• פעם מדבר מאורות
• פעם מדבר מכלים
• פעם ממקיפין
• פעם מפנימיים
וואנו צריכים לעשות בזה סדר. ( 30.25)
עמוד אשס"ג טור ב' למטה:
אות קמ"ב – או"פ
קמב) קוצין ונימין ושערות וכו' והם עיבור א' ויניקה ועיבור ב' דגדלות: הנה דברי הרב בביאור אלו השערות רישא, נראים לכאורה שסותרים זה לזה, וראוי לקבצם במקום אחד ולבאר אותם. (למה נתבארו הסתירות?
מראה לנו את הסתירות, שלכאורה קיימות, והם כאלה:
• כי פעם אומר שהמה(השערות) מותרי מוחא.. שהמשמעות שהשערות גרועים ממוחין הפנימים. למה? כי הוציא אותם לחוץ, הם מותרא מוחא, לא רוצי אותם, הם מיותרים ולכן שמו אותם בחוץ).
• ופעם אומר שרק או"מ דתפילין גרועים מפנימים, אבל השערות עדיפים הרבה על המוחין פנימים. ( מכיוון שאור מקיף דתפילין" לא יכול היה להתקבל במדרגה, ולכן הוא בחוץ, למרות שהיינו מעדיפים אותו בתוך המדרגה, וצריכים לעשות הרבה מצוות כדי להכניס את אור התפילין לפנימיות המדרגה, בסוד ל' דצלם, כמו שלמדנו באות ק"מ) (32.07 )
• ופעם אומר שהשערות הם בחי' הבל המקיף ומלביש היוצא מיסוד. (בספר עולת תמיד דף מ"ה ע"א ד"ה והנה)
• ופעם אומר שהשערות הם בחינת מקיף חוזר, דהיינו האורות שכבר נכנסו ונתלבשו בכלים, (ועכשיו הם צריכים לצאת מהכלים החוצה_ שזה נקרא מקיף חזור, דהיינו אותו אור חכמה שיצא לבחינת מקיף- וזה נקרא מקיף חוזר ) ולא יכלו הכלים לסובלם מחמת גדלותם, ע"כ חזרו( אותם אורות של ג"ר דחכמה) ויצאו משם, בסוד שערות רישא, ונעשו בזה לאו"מ. הרי שאינם בחינת הבל(דהיינו או"ח ) המקיף ומלביש היוצא מיסוד, שפירושו בחינת או"ח בלבד
אז תחליט הוא אומר: אמור פנימי השערות ,שיצאו החוצה ,או"ח שיצא החוצה, ואי אפשר להשתמש בו)
• . וכן פעם אומר
o שהקוצי דשערי הם מבחינת חכמה
o , והנימין הם מבחינת בינה,
o ושערות הזקופין לעילא הם מהדעת
• . ופעם אומר להיפך ממש,
o אשר הקוצי דשערי הם מדעת,
o והנימין הם מבינה והשערות הקצרות הזקופין הם מחכמה
o . וכן אומר שהקוצי דשערי הם מעיבור א',
o ונימין הם מיניקה ושערות הקצרות הם מעיבור ב' דגדלות
. וא"כ איך יוצאים הקוצין ממוח הדעת והלא אין דעת לעובר. ועוד רבות כהנה. (33.55 )
אז עד כאן, הביא בעה"ס את המאמרים והידיעות שלכאורה סותרות זו את זו.
ועתה מבקש לישבם. מה הישוב שלהם?
כל האבחנות ינגעו לדבר אחד מרכזי,
שכל מה שקורה בראש, הוא נובע מכך,
שראש דא"א, יצא על בחינת אח"פ דראש דעתיק מצומצם בצ"ב,
וצריך להוות ראש של צ"ב לכל המדרגות
ומפה תהיה כל ההבנה שלנו, ואז נראה את החלוקים בניהם
, ונראה שכל דבר בא להצביע על השני
וכשרואים את הכל בערבוביה, אז חושבים שהם סותרים זה את זה,
אבל זה ממש לא כך, וכל פעם בא להצביע לנו על נקודה פרטית אחרת. (35.00 )
שעורי בית
1. כיצד משפיע א"א מקוצי דשערי לפנימיות ז"א? ומה תפקיד המעבר דרך מקיף לז"א? מעביר מפנימיות א"א דרך אחורי הראש (קוצא דשערי דא"א לחיצוניות של גלגלתא דז"א, כלומר למצחא של ז"א, ודרך המקיפים אלה(שהם בבחינת תפילין של ראש) מעביר לל' דצלם של ז"א אשר מותר לו לקבל אור חכמה
2. הסבר את המושגים ציץ וציצית.ציץ הוא זווג שעושה א"א דרך אחורי ראשו (קוצי דשערי) בשביל ז"א (במצחא של ז"א דהיינו בחיצוניות של ז"א, במקיף שלו, עם התפילין של ראש של ז"א.) וציצית היא הזווג שעושה ז"א בשביל המלכות. כלומר הזווג שעושה ז"א מאחורי ראשו עם חיצוניות המלכות- דהיינו תפילין של ראש (בחינת מקיף) של המלכות שנקרא ציצית.
3. אילו ג' מיני שערות יש בז"א ולאילו בחינות שייך כל אחד – בבחינת עי"מ, אח"פ, בינה ז"א ומלכות
• א. קוצין, בבחינת עיבור, צ' דצלם.- כנגד חוטם פה, והם שערות ארוכות הנמשכות עד חזה דז"א, ועד ראש הנקבה נקראת רחל
• ב. נימין, בבחינת יניקה, בחינת ל' דצלם, כנגד ז"ת דבינה, הן שערות קצרות יותר הנמשכות עד הגרון דז"א , ועד לראש דנקובא עילאה שהיא לאה
• ג. שערות בבחינת גדלות מוחין, עיבור ב'- ם' דצלם- כנגד בינה, הם השערות הקצרות ביותר ונשמות עד גלגלתא דריישא דז"א, לצורך עצמו ולא לזולתו.
4. סכם את הקושיות שמביא בעה"ס בתחילת קמ"ב.
בא בעה"ס באות קמ"ב, כדי לסכם את השערות של ז"א.
והוא רוצה לומר לנו שיש הרבה אבחנות,
זה נראה כאן כדברים שסותרים זה את זה, והוא רוצה לעשות לנו סדר בזה כדי לתת לנו הגדרות ברורות,:
• מה זה שערות
• מה זה קוצין
• מה ז השערות רישא
כל דבר במקומו, כי זה נראה מבולבל:
• פעם מדבר מאורות
• פעם מדבר מכלים
• פעם ממקיפין
• פעם מפנימיים
ואנו צריכים לעשות בזה סדר
ואם תזכור כל המתבאר לעיל בביאור השערות רישא, תבין שכל הדברים האלו עולים בקנה אחד, ואין כאן סתירה אלא אדרבא שבא זה ולימד על זה. כי נתבאר לעיל (בדף א' ש"נ ד"ה ועדיין) ענין נה"י דעתיק המתלבשים בהראש דא"א, שהם הע"ס דאו"ח שיצאו בעת התכללות התחתון בהזווג שבעליון בסוד העיבור, והלבישו הע"ס דאו"י, שהם המוחין דעיבור
דא"א, ולפיכך בכניסת המוחין האלו בא"א במקומו, נמשכים ג"כ הע"ס דאו"ח הנ"ל, ביחד עם המוחין בראש דא"א, והם נקראים נה"י דעתיק משום שיצאו על המסך שלו, כנ"ל באורך. ולפיכך בכניסת המוחין בראש דא"א, נעשה שוב אותו הזווג על המסך שבעטרת יסוד דעתיק כמו שנעשה עליו בזמן העיבור. כנודע. ואז נבחן, כי בעת שהאו"ח עולה ממסך דיסוד עתיק ולמעלה להלביש את הע"ס דאו"י הנה הוא צריך לעלות ולהלביש קומת חכמה, כי כאן העסק בעיבור ב' דגדלות דא"א שהשיג שם קומת ע"ב, והאו"ח צריך להלביש עד חכמה, שפירושו שגם הגלגלתא שהיא בחינת ג"ר דבינה, תקבל עתה לקומת חכמה, ע"ד שהיה בפרצופי ע"ב שמקודם האצילות.
אמנם לא היה כן, כי בעת שהאו"ח פגע בקרומא דאוירא, המעלה לרישי ירכין דעתיק למעלה מיסוד, ומגביל לגלגלתא שלא תקבל מיסוד אור החכמה, כנ"ל. הנה נפסק כחו דאור חוזר זה העולה מיסוד ואינו יכול להמשיך חכמה לגלגלתא. וכל החלק דאור החכמה שהיה צריך להתלבש בגלגלתא, מכח המסך דבחי"ג העומד במסך דיסוד דעתיק, הרי הוא יוצא כולו לחוץ, בבחינת שערות המקיפין על גבי הגלגלתא מחוצה לה. עש"ה כל ההמשך.
וזה שאומר הרב, שהשערות הם בחי' ההבל המקיף ומלביש היוצא מן היסוד. כי הוא מדייק להשמיענו, בחינת חומר של השערות עצמם מהיכן הם נעשים, ואומר שהוא בחינת הבל, שפירושו או"ח, היוצא
מיסוד ולמעלה להקיף ולהלביש האו"י, שהם המוחין. דהיינו אותו חלק הבל דהיינו או"ח, שהיה מלביש לאור החכמה באם שהיה נכנס לכלי דגלגלתא, נעשה עתה שלא נכנס שם, לבחי' החומר של השערות ולאו"מ על הראש ממעל לגלגלתא וההבל הזה שהיה צריך להלביש אור החכמה בפנים הגלגלתא מלביש עתה את אור החכמה שנעשה למקיף, מע"ג הגלגלתא.
ומה שאומר שהשערות הם בחינת מקיף חוזר שהיה בכלי וחזר ויצא משם, הוא מדייק להשמיענו בחי' האור עצמו המלובש בתוך השערות. כי הוא היה ראוי ליכנס ולהתלבש תוך הכלי דגלגלתא, להיות המסך שביסוד הוא בחי"ג, כנ"ל, אלא שאין הכלי יכול לסובלו, מחמת הקרומא דאוירא המגביל אותו בבחינת ם' דצלם, וע"כ חזר ויצא משם ונעשה למקיף ע"ג הגלגלתא, הרי שהוא בחי' מקיף חוזר.
ומ"ש שהשערות הם מותרי מוחא, הכונה היא על חומר השערות, כי הם בחינת ההבל והאו"ח שהיה צריך להלביש את אור החכמה בפנימית הכלי דגלגלתא, על המוחין דחכמה. אלא אחר שהאור יצא משם מפאת הקרומא דאוירא, הרי ההבל הזה נעשה למותרי מוחא, כלומר, שהמוחין אינם
צריכים לו שהוא ילביש אותם, כי האור הזה לא נשאר שם אלא יצא לחוץ, וכיון שהמוחין אינם צריכים עוד אליו, ע"כ גם הוא יצא לחוץ ונעשה שם בחי' כלי מקיף על האו"מ שיצא, ומלביש אותו בבחינת שערות ומ"ש שהשערות הם עדיפין ממוחין הפנימים, הוא, כי השערות הם אור החכמה שהכלי דגלגלתא לא יכול לסובלו מחמת הגבלה דקרומא דאוירא, וע"כ נשאר הגלגלתא בבחינת ג"ר דבינה, שהם חסדים מכוסים כנ"ל. הרי שהשערות עדיפים בהרבה מהמוחין הפנימים. כי האו"מ שבשערות הוא בחינת אור החכמה, והמוחין הפנימים הם בחינת אור הבינה.
ומ"ש, שיש ג' מיני שערות, שהם קוצין, ונימין, ושערות, הבאים מעיבור יניקה מוחין. הכונה היא דל בחינת תיקון הוא"ו שנעשה בהם מכח התלבשותם בבחינת הקרומא דרך עברם בתוכו, ונתחלקו משום זה לי"ג תיקונין, כנ"ל בדברי הרב (דף אלף שמ"ט אות קי"ט) שהם ב' הויות מימין ושמאל מכנגד הפנים דא"א, והויה אחת לאחורי רישא. שנתבארו לעיל שהם נתקנו בבחינת צל"ם מכח פגישתם בקרומא דאוירא, החוצה את הנו"ה לב' בחינות: לנו"ה סתומים, שהם בחי' ם', ובחינת ב
אודנין. ולנו"ה נגלים שהם בחי' ל' ובחינת ב' עיינין כנ"ל (דף אלף של"ח ד"ה וזה אמרו) כי ע"כ יכלו ב' הויות דבחינת ם' ובחינת ל' להתקן בפנים דא"א בב' הצדדים ימין ושמאל, משום שהמה אינם צריכים להארת חכמה משורשם עצמם, וע"כ אין שום צמצום שורה עליהם, וראוים להיות בבחינת פנים דא"א. אבל הוי"ה הג', שהיא בחינת צ' דצל"ם, דהיינו בחינת מו"ס, שהיא בעצמה צריכה להארת חכמה ע"כ נתקנה באחורי רישא מפאת הקרומא דאוירא שמיעט אותם למים תחתונים. כנ"ל (דף אלף שמ"ז ד"ה דרך ע"ש כל ההמשך, כי אין להאריך כאן). וכן נתבארו ענין ג' הויות אלו לעיל בדברי הרב, בענין ג' הרישין דא"א שיש בכל אחד מהם ג' הויות בבחינת המילואים והנקודות, עש"ה. כי כל זה נוהג בכל מיני י"ג תיקונים, הן בי"ג
חיורתי, והן בי"ג נימי דשערי.
