062- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תיט-א'תכ

שאלות חזרה חלק יג א'תיט-א'תכ
1. אם קיבלנו את כל השלמויות בתיקון ה-ז' מדוע עדין יש בחינת שערות?
2. מהו תיקון ה-ה' תיקון ה-ו' ותיקון ה-ז' כהכנה לקראת תיקון ה-ח'?
3. מי הם מצד הפרצופים הפנימיים באצילות, כנגד מזל ה-ו' ומדוע תיקון הח' הוא בחינת חוט מקיף של חסד של כל הדיקנא מתחילתה ועד סופה?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הח'-
"יכבוש עוונותינו"- מצד א"א
"נוצר חסד"- מצד ז"א
אות ר"י
רי) ח', הוא בהתרחבות הזקן. (מה זה התרחבות הזקן? דהיינו שערותה הזקן צריכים , להתרחב מתוך מה שהם היו צרים למעלה וצמודים לפנים, הם צריכים להתרחב ולצאת חוצה כדי לתת לתחתונים אור.)
וביאור הענין, כי הזקן מלמעלה נחלק לב':
• צד ימין,
• וצד שמאל,
כנזכר. ונמשכים עד כנגד הפה, ומשם ולמטה אין שום התחלקות בזקן לשני הצדדין, כי הכל (נראה )בחינה אחת ממקום הפה ולמטה, ( שהוא עומד באמצע הזקן- שני הצדדים (ליד האוזניים) נראים כשני צדדים, זה בצדדים, אבל ברגע שמתפשטים למטה, הם נראים כדבר אחד, למרות שאם רוצים, אפשר לראות אותם כב' צדדים ( אם מנסים אפשר להפריד את הזקן היורד מתחת לסנטר לב' צדדים), אבל הצדדים האלה הם נחשבים כדבר אחד, אין מה שמחלק אותם. ומשם ואילך הכל א'(אחד )
. אמנם מתחלק ( למרות זה לא חלוקה לב' צדדים) באופן אחר(למרות שזה חלוקה לב' צדדים זה מתחלק )והוא בעוביו(דהיינו יש חלקים בזקן מתחת לסנטר בחלק מהשערות שהם שמבחוץ, ויש חלקים שמלמטה מבפנים הזקן שהם יותר ארוכים)
. כי כולו שערות ע"ג שערות וצד עובי העליון של הזקן שהוא המגולה יש בו שערות ארוכים, וכנגדו בצד עובי התחתון של הזקן במקום המכוסה, שהוא אצל הגרון, יש ג"כ שערות ארוכים. (אז מי יותר ארוך? מסביר ).

• אז יש מזל עליון
• ויש מזל תחתון
והם נקראים מאזלות.

• יש את המזל העליון שמתפשט עד החזה, עד סיום האורות
• ויש מזל תחתון שמתפשט עד הטבור, עד סיום הכלים. (2.27)

יש להבין נקודה מאד חשובה פה:
• הרי אנו אמרנו, שכל השערות נמשכו ממידת הדין.
• היות ואי אפשר היה לקבל את אור החכמה במדרגה, ואז האו"ח של צ"א יצא מחוץ למדרגה, אז מידת הדין הזו, שאי אפשר לקבל את האור, כתוצאה מקרומא דאוירא, שקרומא דאוירא של עתיק, עמדה במקום נקבי עיניים של עתיק, והשפיעה צ"ב לתחתונים דהיינו לא"א, וא"א שבא לקבל את האור החכמה, בשביל לתת לתחתונים, לא יכול לקבל את אור החכמה כדי לתת לתחתונים, ואז התיקונים הזה מחייב את השערות, מחייב לצאת מתוך הראש, כי אם יתן גרך ראש דא"א את האור, עלול לתת ג"ר דחכמה, ואי אפשר לתת לתחתונים ג"ר דחכמה,
• ולכן הוא הותקן בצ"ב, והשערות האלה יצאו חוץ לראש.
• אז כדי למתק את המלכות הזו של מידת הדין של קורמא דאוירא שיצאה מחוץ לראש, היתה אותה מלכות, צריכה לצאת מקורמא דאוירא בחיצוניות הראש, והיא נהיתה בסוד פאתי הראש, ב' הפאות,
o שהשערות ריישא הם כנגד אותה גלגלגלתא,ש התחתית שלה זה קרומא דאוירא

• קרומא דאוירא היא בחינת השערות של הפאות שיצאו מחוץ לראש, ויצרו לנו, הם המשיכו מפאתי הראש, את ב' מצרי הזקן, שזה תיקון הא' של הדיקנא., למקרות שזה דין קשה, אבל זה היה החומר הראשון שאיתו עבדנו, אותו חומר של אותו חומר הראשון של צ"א. למה היה צריך אותו בכלל? מכיוון שבלי התיקון הראשון הזה, לא היה לנו את החומר של גדלות כלי הקבלה, שאיתו אנו רוצים לעבוד- לא היה מציאות של התחתון.
• הרי צ"א מבטא את התחתון, אז הרצון הזה של צ"א אנו מחילים לעבוד, ומה עשינו איתו? קודם כל צריך להמתיק אותו ! (4.50)

• אז העלנו אותו לתיקון הב', בחינת נושא עוון, העלנו אותו לבינה, ואז כשעלה לבינה, הוא קיבל את המיתוק הראשון, אבל גם את הצימצום שלו, שהוא לא יכול להתגלות.

• לאחר שהמלכות הזו, כמו צד הנקבה, כמו המלכות שלמדנו, כמו בכל המקומות, מכות של מידת הדין" קיבלה את התיקונים שלה אז היא עשתה תיקונים שלמים דראש.

• וכל התיקונים של ראש הם כמו תיקונים של מו"ס,‘שבאים לתקן את כל מה שקורה בלחי העליון כדי שהמאזלות ויוכלו להתגלות ויכולו להשפיע לתחתונים.

o וכל התיקונים נעשו כך שתיקון הא' היה ב' מצרי זקן,ש איתו אח"כ אנו עובדים
o עלינו לשפה עילאה, כדי לערב את המלכות בבינה, אבל מלכות בבינה היא סותמת את האור, היא לא נותנת אפשרות לאור לעבור.
o בא אור מב' נקבי החוטם ו היו צריכים להוציא את כל האור הבינה, אבל לא היו כיולים לתת את כל האור הבינה, אז נתנו רק אורחא, תיקון מסויים, למה? כי אמרנו שהתיקונים הראשונים לא ניפסקים, התיקון של הב', עדיין נשאר, אבל הוא עדיין נותן תיקון של אורחא וכתוצאה מזה שעדיין נותן תיקון של האורחא, היה מעט אור של רוח נפש, כבר יכול להיות קיום במדרגה. (6.25)
o אבל לא גמרנו עם בחינת השערות, זה כמו שתיקנו ראש, או רק אפשרות לקבל אור של נפש רוח, אבל לא מספיק למדרגה
o יורדים למטה להמשיך לעבוד עם הרצון, שיבולת הזקן,לתיקון הרביעי, והתיקון הרביעי נותן לנו את המשך החומר של השערות, החומר של השערות של צ"א שעדיין לא ניתקנו,
o תיקנתי אותם באורחא, רק בנ"ר ולא די למדרגה, כי המדרגה צריכה יותר.
o לאחר מכן ממשיך לנושב הרוח ונתן לנו השלמת כלים, דהיינו רוצה לקבל אור, והאור שקיבלתי רק נ"ר, לא מספיק לי, ואז הוא יצר לי אורחא, דהיינו נתן לי אפשרות של עוד רצון לקבל אור של בינה, ואז האור הזה של בינה התקבל בתיקון החמישי בבחינת התרחבות הזקן
o ואז כשהוא עלה עוד פעם למעלה, אז זכות הזקן נתן לי ג"ר דבינה\ אלב הג"ר דבינה לא מספיק, ג"כ, לה? כי סוף כל סוף התחתונים רוצים לקהל חכמה.
ואז הוא גילה ע"י הג"ר דבינה הזו גם את הרצון לחכמה.
o והרצון לחכמה התבטא, בבחינת ראש דחכמה, ראש לקבלת אור חכמה, בבחינת ב' תפוחים הקדישין שהוא התיקון הז' (7.45)

עכשיו יש לנו ראש מתוקן.
במה הוא מתוקן: הוא מתוקן בחינות:
• יש ראש אחד שהוא כמו צד הזקן שהוא בינה- של ג"ר דבינה- דומה לאו”א עילאין, שבראש שי לנו את או"א עילאין שהם כנגד הראש של בינה
• יש את ראש החכמה כמו א"א, שהוא לא יכול ממש להתגלות" אבל אם נגלה אותו דרך שערות הזקן, אז נוכל לגלות חלק ממנו.

אז ב' התפוחים הקדישין ,לכאורה היו באים לבטא לי את כל הזקן. כי אם יש לי כבר גילוי של חכמה, בשביל מה שאני צריך עוד שערות?

רק שאת הלא יכול לקבל את התפוחים הקדישין, אתה צריך מקור לחכמה, ולכן יצרנו מקור לחכמה בב' התפוחים הקדישין, זה כמו שהתקנו רק את הראש, ועכשיו הראש הזה צריך להתפשט למטה.
איך הוא יתפשט? תמיד דרך הבינה הוא יתפשט.
כמו שאו"א הם קודש גדול, הם צריכים לגרום להתפשטות הזקן, אבל התפשטות מצד קודש, ו
• לכן או"א- שזה מצד שערות שהם בינה- תיקון של מצרי הזקן של התרחבות הזקן שהיא בינה, היא זו שתתפשט למטה, אבל היא תתפשט עם חכמה, ולכן היא היתה צריכה לעלות למעלה עוד פעם לשפה עילאה, התרחבות הזקן, חוץ מצרי הזקן, התרחבות הזקן הזו, היא עלתה עוד פעם למעלה, ועוד עם התחברות עם בינה, ללסת העליונה, ואז היא מקבלת את האפשרות להשפיע חכמה" כמו או"א, שעולים לא"א ומקבלים חכמה מהמדרגה.
• ולכן או"א האלה, שהם אלה שנותנים חכמה למדרגה,
• ואותו דבר שערות דיקנא מבחוץ, הם אלה שעולים למעלה, ונותנים אפשרות שהתקבל אור במדרגה התחתונה (9.37)

אז מה עשינו בכל התיקונים האלה?
• כל הז' התיקונים הראשונים, יצרנו את כל הראש שיתן לנו את האפשרות גם של חכמה וגם של בינה
• ועכשיו צריך להתפשט לתחתון,
• עכשיו יש חוט של חסד, שמתפשט לתחתון.
• וחוט החסד הזה שיתפשט לתחתון בו תלוי כל האור שינתן לתחתון,
• לפי איך שיתפשט הזקן לתחתון, ככה יהיה אור לתחתון ולכן הוא נקרא מזל. זה המזל של האדם, שהוא תלוי בכל התיקונים העליונים שנעשו ולא באדם עצמו, ולכן זה נקרא חוט של חסד. _(10.15)

( )
אנו אומרים תיקון הח'- "יכבוש עוונותינו"

אות ר"י – או"פ
רי) תיקון ח': הוא בהתרחבות הזקן (איפה התרחבות הזקן? בכל השטח העליון דדיקנא
וכו'(מה זה וכו'?, דהיינו שמתרחב ומתארך עד החזה.

איך התיקון השמיני נקרא במיכה? "יכבוש עוונותינו", כ יהיה לנו עוון.

מה היה העוון?
שעשינו צ"ב על המדרגה, יש חכמה ואנו עושים צ"ב על המדרגה.
אז הוא כובש ומחזיק את האפשרות של השערות של הבינה.
איך נקראת העוביות בשערות של הבינה? נקרא עוון, מכיון שזה שערות מצד צ"ב.

וצד עובי העליון שהוא המגולה יש בו שערות ארוכים וכו' ונמשכים ומגיעים עד טבורא דא"א עד חצי ת"ת שלו, (עד החזה ) ששם התחלת רישא דז"א ולכן נקראת מזל, כי הם נוזלים ונמשכים עד למטה, ומזילים טפי שפע: ( הם נקראים מזל העליון, כי השפע הולך ונוזל מהם, כי זה השפע של העליון, ולכן נקרא גם "ונוצר חסד" מצד ז"א, כי הוא שומר על החסד הזה ע"י בחינת השערות, ע"י בחינת המזל, שתמיד יתפשט לתחתונים)

( )
תמינאה: נפיק חד חוטמא דשערא סוחרניה דדיקנא, (דהיינו התיקון השמיני, יוצא חוט אחד של חסד על השערות מסביב הדיקנא והוא יורד, תלוי בשווה עד הטבור, עד הטבור הכוונה עד החזה עד הטבור דלב – שטבור דליבא זה החזה. (13.17)
)
ותליין בשקולא עד טבורא וכו' ותאנא, הכל תלוי במזל, (וזה שלמדנו, שהכל תלוי במזל )
וכו' האי חוטא יקירא קדישא, ( אותו חוט יקר וקדוש) דכל שערי תליין ביה. (אותו שהכל השערות תלויים בו .
(
אמאי איקרי מזל, משום דמיניה תלייו מזלי, (מדוע הוא נקרא מזל? משום שבו תלוי כל המזל) ומזלי מיניה עלאין ותתאין, (ומהמזל הזה תלויים עליונים ותחתונים )
ובגין כן איהי תליא, (ולכן הוא תלוי ) וביה תליין כל מילי דעלמא עלאין ותתאין (ובו תלוי עולמות עליונים תחתונים) ואפילו ס"ת(ואפילו תלוי ספר תורה בהיכל )
שבהיכל וכו' " עכ"ל. (13.57 )

הנה אחר שכבר נתקנו כל השלמות בתיקון הז', (

מה זה כל השלמות בתיקון הז'?
• שיש כבר חכמה במדרגה,
• בבחינת ב' תפוחים קדישין, שאמרנו שהם פנויים משערות בגלל בחינת ההחכמה שבהם)

כמ"ש לעיל בזוהר, "וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא" עכ"ז לא נסתלקו משם ח"ו השערות והתיקונים הקודמים, (

למה? הרי אם יש לי חכמה, בשביל מה אני צריך את התיקונים האחרים?
אומר: כי החכמה הזו, היא רק מקור לחכמה, היא רק ראש, היא לא יכולה להתפשט לתחתונים,

מחמת גילוי השלימות הגדול הזה אלא אדרבא ( השערות , לא רק שלא מסתלקים, אלא אפילו מתארכים עד טבורא דא"א)
השערות נתארכו ונתרחבו עד טבורא דא"א, (
• שטבורא דא"א זה עד החזה מזל עליון
• ומזל התחתון- עד הטבור)

אבל כרגע אנו מדברים על המזל העליון
כלומר, שגם בחינת הצמצומים שיצאו בקטנות מטרם שנגלו תיקונם, נשארו ג"כ תלוים ועומדים, כמ"ש, בזוהר שם (דף קמ"א ע"א ובזהר ע"פ הסולם אות רפ"ט) (זאת אומרת:
• שזה שאני אומר שיש לי חכמה במדרגה וגילתי שיש חכמה, זה לא אומר שכל התיקונים האחרים לא קייימים.
• כמו שאם הלכתי עם כד להביא חלב, ופתאום ראיתי את המקור העצום של החלב הגדול, זה לא אומר שאני יכול קלחת אותו בלי הכלי, אני חייב את הכלי שלי כדי לקחת אותו.
• כלומר אם נגלה בי צימצום, ופתאום גילתי את מקור החכמה הגדול, זה לא אומר שאני יכול לקחת אותו בלי אותם צימצומים שהיו לי.
ולכן כל התיקונים הראשונים שהיו בראש, הם עדיין מתקיימים. (16.11)

( )
למשל:
• היו לנו חכמה במדרגה בזווג דהכאה, והגיע אור, ואח"כ דחיתי את האור, אז לכאורה, עכשיו גיליתי עוד פעם את אור החכמה, אז לכאורה אני יכול קבל את כל האור !
o .אומר: לא! אתה לא יכול. למה? כי אתה צריך לגלות את סוד הצימצום אצלך, ולכן הוא מתפשט רק עד הטבור. מה יתפשט? חייב אותו או"ח להתפשט,
o למרות שאחרי שדחיתי את רצון לקבל, גילית שוב את אור חכמה הגדול הזה, את האור העליון, אור ישר עוד פעם מתפשט איליך. (16.47)

אותו דבר פה:
• אחרי שעשינו את כל התיקונים, התגלו ב' התפוחין הקדישין, התגלה שיש גם אור חכמה, אבל אני לא יכול לקבל אותם בלי כל התיקונים הקודמים.
• כלומר כל התיקונים מצטרפים לאחד. (17.03

מהו תיקון הב'- נושא עוון
עליית ב' מיצרי הזקן לשפה עילאה- עשיית מיעוט בבינה -עירוב מלכות בבינה- צ"ב

"נושא עון מהאי גיסא, ועובר על פשע" בהאי גיסא" כי נושא עון הוא תיקון הב',

תיקון הב', הוא שב' מצרי הזקן עלו לשפה עליונה, ושפה עליונה נקראת נושא עוון, שאסור לי לקבל אלא במסגרת צ"ב) (המשכתב: ובגלל שעלתה המלכות נוצר חסרון , כי אין כבר שלמות אי אפשר לקבל ג"ר ולכן יש שערות, כי רק בשלמות אין שערות)

• שהוא בחינת הקטנות הנעשה במלכוח דבינה,

• מכח עלית שערות דמצר הזקן הבאים מצמצום א' (דהיינו מצד הסיום שבאו מצ"א בב' מצירי הזקן, על שהם עלו על השפה עילאה שהיא מלכות דבינה ששיכת כנגד הגלגלתא)על השפה עלאה שהיא מלכות דבינה ( ששייכת כנגד הגלגלתא,ש האי בחינת בינה, אוזן דעתיק ולכן נקראת בינה)

• וע"כ נתצמצמה ואבדה בחינת הג"ר שלה, ( בינה במקורה היא ג"ר, יש לה שלמות, וכשב' מיצרי הקן עלו אליה" הם עשו בה חסרון" וזה נקרא נושא עוון, שהבינה כמו נשר, מסכימה לקבל עליה צימצום כדי לא יפגע החץ בבניה, שלא הם (הבנים) יצטרכו לעשות את הצימצום)

• כמ"ש לעיל, שעי"ז נקרא (התיקון הזה )נושא עון, שבינה נעשתה לנושא, אל עון שקבלה ממלכות ע"ש. (ועוון הזה בוא בחינת מיעוט, וזה כבר למדנו ארוכות בתיקון הב' ).(18.37)

למה הוא רוצה להזכיר לנו פה את תיקון הב' "נושא עוון"?
כדי להגיד לך, שלא תחשוב, שאם יתגלה לך עכשו החכמה, אז זרקנו את צ"ב
התיקון הב' שלמדנו, עדיין קיים, אתה לא יכול לזרוק אותו!הרי ניסינו לעשות זאת בעולם הנקודים, וראינו שאסור היה לעשות. _18.56

תיקון הג'- עובר על פשע-
אורחא תחת נקבי החוטם- החזרת ג"ר אל הבינה (לא שלם)

ולפי"ז היה צריך להיות, שאח"כ, שהגיע תיקון הג', הנקרא ועובר על פשע, (ומה זה עובר על פשע? )שהוא בחי' הרוחא דחיי שעשה האורחא דתחות נקבי החוטם, והחזיר הג"ר אל הבינה כמ"ש לעיל, (אז אם הוא החזיר הג"ר אל הבינה, לכאורה היתה צריכה להישאר בחכמה. אומ ר: לא! לא מתפנים השערות בכלל!

• הרי כל מה שהיה שערות בשפה עילאה, זה בגלל המלכות שעלתה ועשתה בה מיעוט
• הרי אם היא שלמה, בשלמות אין שערות!.

אז למה לא התבטלו השערות? הרי התיקון דנושא עון צריך להתבטל, כי כבר חזרה לקדמותה ונמחק העון.
(מה זה חזרה לקדמותה?
• הושפע אור של חסדים גדולים מלמעלה, מב' נקבי החוטם,
• ואז עוד פעם הגיע האור, אז היתה צריכה לבטל, לכאורה את הצימצום.
)
אמנם לא היה כן, אלא תיקון הג' עשה אורחא בלבד באמצע שערות השפה, (הוא רק עשה מקום שיעבור האור, באמצע שערות השפה )והשערות מהאי גיסא ומהאי גיסא(מצד זה ומצד זה ) נשארו כמקודם ביאת התיקון דעובר על פשע. (המשכתב: נוצר אורחא, כלומר דרך פנויה ללא שיער-, כי האור מבטל את החסרון של השיער, אבל בצדדים של הדרך נשארו השערות, כי לא היה תיקון שלם אלא חלקי, אולי באופן תאורטי אם היה תיקון שלם, לא היה שם בשפם בכלל שיער, האור היה מבטל את כל השיער בשפם -) (20.24)

ולא עוד אלא "דמלי מהאי גיסא ומהאי גיסא (נתמלאו השערות מצד זה ומצד זה בתיקון שלם )שערא בתיקונא שלים"( מה רוצה להגיד בזה? שהמיעוט בב' מצרי הזקן העלו, את בחינתה שערות נשאר, למרות שבא אור הבינה למדרגה, ונתן לכאורה אור הבינה, ולכן הבינה הזו היתה בינה חלקית, היא לא היתה בינה שלמה, למה? כי התיקון עדיין קיים. כמ"ש לעיל

וזה העיקר שרצה להגיע
כלל:
וכן היה בכל תיקון ותיקון, שאחר התיקון והגדלות (שיש, ולא משנה באיזה תיקון )
לא נתבטל הקטנות שמקודם, אלא שניהם נשארו זה בצד זה (והקטנות משפיעה. אז כמו שהיה לנו בבינה, אותו דבר יש לנו פה בחכמה: ). ועד"ז כאן אחר התיקון הז' שהוא בכל שלמותו,

(למה הוא בכל שלמותו (תיקון הז')?
• שהיה גילוי חכמה, היות ויש גילוי חכמה, בב 'תפוחין הקדישין,
• היינו יכולים לחשוב שהתבטלו בחינת השערות,
• אבל הם לא התבטלו. למה? כי יש את ההגבלות והתיקונים הקודמים והם עדיין פועלים.)
• ולכן אומר, לא רק שלא התבטלו, אלא שעוד השערות התארכו עד הטבור!

הנה עוד השערות נתארכו עד הטבור. ( עד החזה ועד הטבור- מזל עליון ומזל תחתון, כלומר שכל התיקונים- עד תיקון הח', הם כמו רק יצירת הראש, ועכשיו צריך להתפשט הראש הזה לגוף:ובראש הזה למדנו:
• יש גם צד של ראש בינה
• וגם צד של ראש חכמה
o כמו א"א ואו"א, כמו חכמה ובינה המקוריים, כמו בד' בחינות דאור ישר, והכתר שלהם הוא כמו עתיק" ועכשיו צריך להתפשט לתחתון. זה לא אומר שבגלל שישלי גם חכמה במדרגה בראש, אז אני יכול שכל החכמה תתפשט למדרגה, הוא עדיין תלוי בבינה, תלוי באו"ח המלביש.
שאלה תלמיד: איך יתכן שנקבל חכמה, ולכאורה התבטל צ"ב
הרב: לא מקבלים את החכמה! זה רק גילוי החכמה בראש,
• זה כמו שקיבלת את זה רק בראש, הבנת שיש פה דבר גדול, , והשאלה כמה תוכל להשתמש בו
• . גם במסגרת צ"ב, אתה רואה שיש פה חכמה גדולה, אתה רואה שיש פה תענוג גדול, השאלה אם מותר להשתמש בו, או לא. (23.00)

עכשיו צריך לשלב: את החכמה הזו עם הבינה:
כמו שיש לנו עכשיו
• ראש דחכמה,
• וראש דבינה,
ועכשיו צריך לעשות שילוב בינהם, ודרך השילוב הזה צריך לקבל את האור.
פה זה קורה הפוך, קודם בינה אח"כ חכמה,

הקבלה בין ד' בחינות דאור ישר
לתיקוני דיקנא

אבל למעלה בד' בחינות דאור ישר: היה לנו:
• קודם כתר, כמו עתיק,שהוא נותן בחינת חכמה, והוא נותן בחינת בינה, יש לי גם את מלכות וגם את בינה,
• ועכשיו זו"ן הם כמו ב' המאזלות, ועכשיו הם צריכים להתפשט. אז איך הם יתפשטו?
o האם רק מחכמה , כי יש חכמה?
o או רק מבינה, כי יש בינה?
לא, זה שילוב של שניהם!
• כי לכאורה מצד אחד, יש רצון גדל לחכמה, אבל יש גם אתה רצון של או"ח של בינה" יש רצון של חסדים, ואסור שתוכרע הכף, רק לצד החכמה,
o כי מה עם הרצון של האו"ח?
o מה עם הרצון של צ"ב?ד
o מה עם התיקון של נושא עוון?
o מה עם עובר על פשע? (24.16)

תיקון ה'-
הורדת ה"ת מעיניים , וקבלת השלמת כלים דנשמה

אמנם נתבאר, שבתיקון הו' קנו השערות עצמם שלימות גדול

(איזה שלמות גדול הם(השערות) קיבלו?
ג"ר דבינה, , שלמות של חסדים, קיבלו לכאורה ג"ר דבינה )
• ע"י עליתם פעם ב' ללחי העליון לרישא דפומא
• וכיון שכבר היה בהם בחינת ג"ר דהשלמת כלים( ר"ל תיקון הה'- היות והם אחרי תיקון הה', שהוא ב' האורחא,שהוא האורחא התחתונה.למה הוא צריך להגיד את זה? כי הם עלו קודם לשפה עילאה

אז אם עלו קודם לשפה עילאה, אז למה הם לא קיבלו כאן (בשפה עילאה) ג"ר דבינה? אומר: כי לא היה להם השלמת כלים לזה
• עכשיו ,אחרי האורחא שירדו למטה (לאורחא תתאה), ועשו השלמת כלים- בחינת תיקון הה', דבינה, השלמת כלים של נשמה

• אז עכשיו כשהם עולים למעלה, כשעוד פעם בא תיקון הו', שהוא הרחבת השערות, שהוא עולה עוד פעם לשפה עילאה, עם השלמת כלים דבינה, לכן היא מקבלת ג"ר דבינה

מכח האורחא תתאה, (דהיינו של סביב השיבולת- תיקון הה' )שהוריד כל בחינת הדינים מהם, (מה זה הוריד בחינת הדינים מהם? שתיקון הה' הוא הורדת ה"ת מעיניים, ונתינת השלמת כלים דנשמה ) כנ"ל בתיקון ה',
תיקון הו'
עליה ללחי עליון למקום בינה
וראויים להעלות מ"ן לגדלות- לו"ק דחכמה- ג"ר דנשמה

ע"כ עתה בתיקון ו' כשחזרו ועלו ללחי העליון למקום בינה, נמצאים בכללים שם לגמרי בבחינת בינה, (מה זה לגמרי? מקבלים אור ) ונעלם בחינתם עצמם מהם, וע"כ נעשו ראוים למ"ן לגדלות (לצורך חכמה, הרי הם גדולים כבר, אז מה אתה אומר לי שהם עלו למ"ן, למה אתה אומר פתאום שהם חסרי שלמות וקראתם להם ו"ק?

הרי בתיקון הו' קראנו להם ו"ק, אז למה אתה קורא להם ו"ק אם הם ג"ר דבינה?
אומר כן: היות והם ג"ר דבינה והם עלו עכשיו למעלה, והם ראויים לקבל חכמה, ומצד החכמה הם נקראים בחינת ו"ק. אבל הם עצמם, אם הייתי שוקל אותם בפני עצמם, הם בחינת ג"ר

אז למה אתה לא קורא להם ג"ר?
• כי הם שערות.
• והטבע של השערות הוא רצון לחכמה, והיות והטבע שלהם הוא רצון חכמה, אז יש להם שלמות מג"ר דנשמה, אבל ג"ר דנשמה זה, הוא עדיין חוסר שלמות ביחס לחכמה (27.26)

תיקון הז'
ב' תפוחים קדישין – קבלת ג"ר דחכמה
התארכות השיער דדיקנא
) כנ"ל, והמשיכו ו"ק דגדלות מבינה שהיא חיי דנשמתא, כי נזדככו ונעשו כמדרגת בינה, ומכ"ש אח"כ שהמשיכו גם המוחין דג"ר בתיקון הז' (-שהם בחינת ג"ר דחכמה, ובחינת ב' תפוחים קדישין) כנ"ל. ( 28.12)
ולפיכך (לפי מה?

איך יתכן שהתארכו שערות דיקנא?, אם יש גדלות של חכמה?
הרי החכמה צריכה, לכאורה לבטל את השערות ,
אז איך יתכן שקורה ההפך, שה ן עוד מתארכות?

הרי אמרת לי ,עכשיו שהם קיבלו גדלות
, ואם הם קיבלו גדלות דחכמה, אז להפך!
לא צריכים להתארך השערות!

אומר: עניתי לך על זה! זה אני בעצמי שאלתי
מה עניתי? מה שכתבנו למטה: בטור ב'
"וכן היה בכל תיקון ותיקון
, שאחר התיקון והגדלות, לא התבטל הקטנות שמקודם
, אלא שניהם נשארו זה בצד זה"

• ) נתארכו עתה השערות דיקנא והשיגו חשיבות גדול,
• משום שכל אלו המוחין הגדולים ( המוחין של תיקון הז', בבחינת חכמה,ש הם נקראים גדולים )באו על ידיהם, ( באו ע"י שערות דקנא)
• ונעשו לבחינת לבושים לא"א עד הטבורא דלבא,
(טבור זה סיום האורות- מצד צ"ב, וליבא זה חזה ) שהוא קום החזה, שעד שם מתפשטים הג"ר דבינה, פה הוא הסביר לנו, שאם יש לנו את תיקון הז' למה לא נשתמש בתיקון הו'? אמר שלאחר תיקון והגדלות, לא נתבטל הקטנות שמקודם) דהיינו לפי בחינת המוחין שלהם הבאים משם, כנ"ל. ושם עמדו. (30.05 )

כי כמדת הפנימים כן מדת החיצונים,
(מה זה כמידת הפנימיים?
הרי יש פרצופים פנימיים, חוץ מהשערות.
מי הם הפרצופים הפנימיים באצילות? יש את א"א , או"א וישסו"ת וזו"ן, או גם את עתיק שהוא הכתר. אז מי זה כנגד הפנימיים?
• כנגד המזל העליון, זה או"א עילאין- שמתפשטים עד החזה
• אז כמו שבפרצופים הפנימיים, יש את או"א שהם מדרגת בינה, שהם מתפשטים עד החזה, שהם שלמות של החסדים מבחינת ג"ר ,
• אותו דבר יש לנו את המזל העליון) (31.00)

• וכמו שאו"א שהם בקומת ג"ר דבינה נפסקים משום זה על החזה דא"א, כמ"ש בחלק י', עש"ה.

• כן הדיקנא לא יכלה להלביש לא"א למטה מבחינת החזה שלו, שמשם ולמטה הוא בחינת ו"ק ולא ג"ר, ( חוסר שלמות, כמו מי? כמו ישסו"ת, שהאו גם שייך לשערות, גם שייך לבינה, אבל שערות של ישסו"ת דוקא מראים על חוסר שלמות, כי רוצים חכמה ולא מקבלים, ולכן זה ו"ק, ולא ג"ר)כמ"ש שם. (31.44 )

מתי קטן מתבטל לעליון ומתי לא?
ואיך זה קשור לתיקון הח'?

שאלה תלמיד: הרי קטן בטל בפני עליון.
הרב: אבל זה רק במקום העליון, כשהוא בא לבחינתו עצמו, הוא לא בטל בפני העליון.

דוגמא: בד' בחינות דאור ישר. איפה למדנו שקטן בטל בפני גדול?
• בבחינה א' כנר בפני אבוקה
• שאז הרצון לן הנברא בטל בפני האור ולכן יכול לקבל את כל האור,
• אבל כשהוא בא לבחינתו עצמו, למשל לבינה- לז"ת דבינה או לו"ק, או לז"א, אז למה שאני לא אגיד,שהוא יתבטל, הרי יש אור חכמה גדול, שיקבל את אור החכמה! מה פתאום הוא הולך לקבל אור בינה?
• מכיוון שברגע שהוא בא למקומו, יש את המגבלות שלו עצמו, והוא בא לרצון העצמי שלו, אז כבר חל עליו צימצום, חל עליו העדר, חל עליו חוסר שלמות" וזה נקודה מאד חשובה! למה זו נקודה כ"כ חשובה?

קודם לכן , צריכים לראות את ההבדל בין יש מאין ליש מיש.

• ביש מאין, אני לא חייב את הסיבה העליונה שתהיה טמונה בתחתונה, היא יכולה להשפיע לתחתונה תמיד, אבל לא יכול להיות טמונה בה.

• אבל ביש מיש- בבחינת יצירה, אני לא יכול שתוצר הב' יהיה בהסתלקות סיבה א', שהיא לא תהיה שם,

• בבחינת יש מאין היא צריכה להשפיע שם, אבל היא לא צריכה להיות שם.
ולכן הבורא שברא את הבריאה לא צריך להיות בתוך הבריאה" הוא צריך להשפיע לבריאה, אבל אם אני לוקח תוצר, ועשיתי כוס, ועשיתי אותה מחול, החול חייב להיות בכוס" הוא לא יכול להיות שלא להיות בכוס. (33.48)

אז אותו דבר פה:
ולכן כל התיקונים הקודמים
חייבים לבוא לידי ביטוי ,במיוחד כשבאתי להתפשט לתחתון
ועכשיו שערות הזקן והמאזלות ,
הוא הביטוי של כל התיקונים שעשינו ביחד,
ועכשיו אפשר להבין את תיקון הח' (34.15)

כי לכאורה תיקון הח' לא היה ברור!
• כי קיבלתי חכמה בראש, או ג"ר דבינה, אז מה אני צריך עוד שערות??
• תשובה: צריך! כי יש את התיקונים הקודמים (34.27)

תיקון הח'
חוט של חסד הכולל כל חסד ומוחין
של ז' תיקונים הקודמים

והנה תיקון הח' הזה,
שהוא חד חוטא( חוט אחד של חסד) דשערי סוחרניה דדיקנא, ( של שיער סביב הזקן)
הוא הכולל כל השבח והמוחין שיצאו בז' תיקונים הקודמים,
וע"כ נבחן כמו חוט מקיף סביב כל הדיקנא מתחילתה עד סופה,

ואפילו הד' תיקוני דיקנא האחרונים נכללים ג"כ בה, ( לכאורה הם עוד לא יצאו)
משום שהמה מקבלים מיתוקם ממנה. ואינם עולים בשם בפני עצמם, מטעם שאין בהם תוספות מוחין עוד, ( אלא כל מה שיש להם זה רק ממנה, זה כמו שע"ס דסיום, לא מקבלים אלא מתוך מה שהיה בתוך ע"ס דתוך, עד הטבור)

כי כל המוחין דדיקנא נגמרו בתיקון הז' בב' תפוחין קדישין, ( כל המוחין שיש , יש שם)שאריכת השערות הבא בתיקון ח' נבחן לבחינת מקבל את השבח הגדול הזה שיצא בתיקון הז', (תיקון הז' זה ב' תפוחים קדישין , אבל לא בפועל, רק בכח כמו ם' דצלם, הוא לא יכול לקבל את כל האור הזה, אבל משם הוא מקבל, הוא לא יכול לקבל יותר ממה שיש שם) (36.08 )

• ומטעם זה נבחן לכולל את כל הדיקנא. ונקרא מזל עליון,

• כי יש עוד כולל אחר המקבל ממנו, שהוא נקרא מזל תחתון,
o שהוא התיקון י"ג, שהוא כולל ג"כ כל י"ב תיקוני דיקנא
o כמו המזל העליון, כמ"ש אח"כ במקומו. ( 36.27)

מה למדנו היום?
למדנו היום על תיקון הח', ועשה לנו חזרה קצרה, על כל התיקונים הקודמים, פחות או יותר.
והיינו נצרכים לזה דווקא פה,
• כי פה, גמרנו ללמוד את הראש של הדיקנא,
• ועכשיו אנו צריכים להתפשט לגוף של הדיקנא.
ותיקון הח' הוא הגוף של הדיקנא- והגוף הזה חייב לכלול את כל התיקונים הקודמים,

כי היה יכול להיות לנו נדמה, שתיקון הז', הוא ב' תפוחים קדישין, ועכשיו, (לכאורה (אפשר לפשוט חכמה למדרגה, וצריך לבטל את השערות! אפשר לחזור פנימה לגוף.
אומר: לא! לא כך!

וזו הנקודה העיקרית שלמדנו היום:
• שכל התיקונים הקודמים עדיין נשארים בקיומם עם כל המיעוטים שלהם, וכל אחד במקומו.
• אבל המיעוטים עדיין קיימים, ואי אפשר עדיין לקבל את החכמה.
• החכמה הזו שקיבלנו בתיקון הז' היא כמו ם' דצלם, קיים חכמה, רק שתוכל לקבל ממנה רק דרך השערות דיקנא,
o כמו שאי אפשר לקבל את החכמה, אלא דרך ל' דצלם,
o כך, אותו דבר פה, מקבלים רק דרך הדיקנא, ולא באופן אחר