063- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תכא-א'תכב

שאלות חזרה חלק יג א'תכא-א'תכב:
1. מיהו הנקרא קודשי קודשין דקודשיא?
2. מדוע קודשי קודשין דקודשיא תלוי במזל?
3. מהם ב' הטעמים שבגינם נקרא תיקון נוצר חסד – מזל?
4. הסבר כיצד גם התחתונים וגם העליונים וגם ס"ת שבהיכל תלויים במזל?
5. הסבר את עבודת המידות דרך תיקון נוצר חסד.
6. מדוע דווקא תיקון נוצר חסד, בו תלוי המזל ולא באחד מהתיקונים האחרים, למשל תיקון ה-ז' שניראה גדול ממנו?
7. הסבר את העבודה על מידת העצלות דרך תיקון ונוצר חסד
8. מדוע משייך את גלגלתא לשערות דיקנא והרי שערות דיקנא הן כנגד מו"ס?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

עמוד אתכ"א
תיקון הח'– "נוצר חסד"
אנו ממשיכים לדבר על תיקון הח'
ראינו שבתיקון הז' היה שלמות של בחינת חכמה- של ב' תפוחין קדישין, ולמרות זאת, עדיין נשארו שערות.
מדוע יש שערות?
כי למדנו כלל:
• טעם1 :שכל התיקונים הקודמים לא משתנים:
• טעם2 : לא יכול להתקבל מב' תפוחין קדישין- כי הם שייכים למו"ס, ולא יכולים להינתן למדרגה לא דרך הבינה, כמו ם' דצלם שאי אפשר לתת למדרגה, למרות שזה שייך לראש.
אז אותו דבר פה:
מה שנותנים בתיקון הח', הוא שהוא מקבץ בתוכו, את כל התיקונים הקודמים, והוא כמו חוט של חסד שמתפשט לזקן ובו תלויים כל המזלות, בו תלוי כל האור שינתן לתחתון. למה? כי הוא מרכז את כל הז' תיקונים האחרים שהיו לפניו. (2.00)

וז"ש שם בזוהר (אות ק"נ) "האי חוטא יקירא קדישא, (זה החוט היקר והקדוש ) דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי מזל, (שכל השערות הזקן תלויות בו – ונקרא מזל. מה הטעם?) מ"ט, משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין"( משום שכל קודשי הקודשים של הקודשים תלויים במזל הזה)
פי': כי או"א נקראים קודש, (חכמה זה נקרא קדוש
יש הבדל בין טהור לקדוש:
• טהור זה נקרא מדרגת בינה
• קדוש זה מדרגת חכמה- כי הוא פועל על הרצון לקבל, וכל כל דבר שקשור לרצון לקבל, שמה יכול להיות:
o או ערווה
o או קדושה,
o ולכן צריך במקום קדושה זהירות)

מי נקרא קודש?
או"א,
הם אלה שנותנים את החכמה במדרגה

מי נקרא קודש קודשים?
א"א
למה? כי הוא השורש של או"א שהוא קדוש

וכשעולים לג"ר דא"א, שהוא השורש אל הקודש שלהם נקראים קודש קדשים כמהו, דהיינו שורש הקדשים שהם המוחין דאו"א.

ובחינת האלף עלמין הגנוזין במו"ס, שהם בחינת או"א הפנימים, (שהם או"א מזמן הנקודים,ש הם בחינת ם' צלם )

דהיינו קומת הסתכלות עיינין דאו"א זה בזה ששמשו בנקודים, ( ועתה אי אפשר לקבל אותם, רק הם גנוזים) שגם א"א אינו מלביש אותם, כנ"ל, ( כי יש תיקון של גניזו דאו"א, ואי אפשר לקבל את ג"ר דחכמה) כי המה בחינת ענפי ע"ב שיצאו בסוד מקיף חוזר, הנה הם נבחנים לשורש גם לא"א הנקרא קודש קדשים, ונמצאים נבחנים משום(או"א ) זה לקדשי קודשין דקודשיא, (

איזה או"א? כמובן או"א דנקודים!," כי הם שורש לא"א
• וא"א שורש לאו"א
• או"א נקרא קודש
• וא"א קודש קודשים
ואו"א דנקודים,שאי אפשר לקבל את האור הזה_הוא נקרא קודשי קודשים דקודשייא) דהיינו השורש לקדשי קודשין שהוא א"א. ונודע שהני אלף עלמין דגניזין ( הם גנוזין, אבל באים לידי גילוי לאט לאט ע"י שערות הדיקדנא הנקראים מזל.(5.20)

זאת אומרת מביאים אותם לדידי זווג אבל לאט לאט, ע"י שערות הדיקנא.

)אשתמודעו ע"י שערות הדיקנא הנקראים מזל, וע"כ אומר "דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין, ( ולכן אומר שהם תלויים במזל דהיינו בתיקון הח', כי תיקון הח', גורם לא לעשות זווג על או"א, הוא הרי זווג רק על ל"ב נתיבות החכמה, הוא אפילו לא על א"א, אבל היות והוא לוקח תמיד מאותו מקור אור, אז לאט לאט הוא מתקן את המקור הזה, את או"א הפנימיים, כי הוא כל הזמן מתקן עוד ניצוץ ועוד ניצוץ ועוד נקודה, ובסוף יבוא לידי תיקון של או"א, ולכן הטיפין טיפין האלה שהוא מתקן,שהוא גורם לתיקון, לא תמיד מתקן באופן ישיר, גורם לתחתונים- זה כל תלוי בו.

(למה זה תלוי בו?) כי לא יתוודעו זולת ע"י המזלין, (כי אם המזלין לא יעלו מ"ן, אי אפשר יהיה לקבל את האור הזה )כמבואר. כי המה בחינת הבל המקיף שהיו כבר בבחינת מלבישים למוחין ההם דאו"א הפנימים, (מתי )מטרם שנסתלקו ויצאו מן הראש דא"א, וע"כ אין המוחין הללו מתגלים אלא על ידיהם, כנ"ל. (מי אלה? אלה השערות שיצאו בסוד או"ח . והרי האור הזה, אפשר לקרוא לו גם מקיף חוזר, Iהמקיף חוזר הזה זה אותו אור ישר, שהיה במדרגה, והיה צריך לצאת מהמדרגה, כי אסור לעשות זווג על צ"א, והאו"ח שיצא ממוצרי מוחא , בבחינת שערות, יוצא שהשערות דיקנא מקורם מצד הרצון, מאותו ע"ב של הנקודים. (ולכן כל פעם שמעלים ביקוש, מעלים ביקוש ממקורם. (7.24)

וז"ש "אמאי אקרי מזל, משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מיניה עלאין ותתאין" כי המה נקראים מזל, (למה נקרא מזל? בגלל שכל קודשי קודשים תלויים במזל הזה, ממנו תלויים עליונים ותחתונים)

שואל, למה הם נקראים מזל?

מב' טעמים:
א', משום שכל השפעתם הוא בבחינת מ"ן לזווגים עליונים,
• שבדרך זו ע"י זווגים מרובים הנעשים על ידם במשך השתא אלפי שני, המה מגלים האלף עלמין (שהם האו"א הפנימיים שהם ג"ר דחכמה ) דחתימין בעזקא(שהם חתומים בטבעת של ם' דצלם שעושה עליה תיקון שאי אפשר לקבל את האור ).

• וכיון שהשלמה הזאת באה ע"י טפות הזווג לאט לאט, ע"כ נקראו מזלין, מלשון יזל מים מדליו. (מה זה יזל מים מדליו?
o שהמים, אותו אור של או"א, חכמה:
o שחסד נקרא ע"ב,
o שחסד הוא בחינת מים
o איך יזל? יזל מדליו

איך "יזל? "יזל מדליו"?
ע"י העלאת מ"ן של אותם בחינת השערות(דיקנא)
ולכן בהם תלוי אם "יזל מדליו", או לא יזל מדליו
כל האור שניתן לאדם ניתן מהמקור הזה
יוצא, שהכל תלוי במזל
וזה טעם 1
סיכום טעם 1:
הם (השערות) גורמים לכך שאו"א דנקודים יזלו לתחתון, לאט לאט
וזה נקרא נזילה

ויש עוד טעם ב'
והוא מלשון זלזול, (מי מזלזל פה במי? )
• והוא מכח השיתוף דמדת הדין ברחמים, (שראינו בתיקונים בדיקנא שמתבטאים, בתיקון הזה של נוצר חסד, בתיקון הזה של החטא )
• שמלכות עולה לבינה, ובינה מתזלזלת משום זה ואובדת הג"ר שלה,
o ( בינה שייכת לג"ר,
o בינה יש לה שלמות מצד עצמה
o וזה שהיא מסכימה לקבל לעצמה את המלכות זה, זה מזלזל אותה, זה עושה אותה זולה, כי היתה יקרת ערך).
o למה הוא לא אומר שבינה מזולזלת, למה מתזלזלת? ר"ל שהבינה גם לוקחת אליה את המלכות, וגם המלכות עולה אליה, כלומר זה פעולה כפולה, כמו משקל התפעל,שהיא עושה את העולה והפעולה נופלת עליה, ולכן היא מתזלזלת, ואפשר היה לומר, מזדלזלת.
o
o כי נעשית מעוברת מבחינת הצמצום דמלכות שעלתה ונכללה בה, (מתי זה קרה? בתיקון הב' והו') כנ"ל בתיקון ב' ובתיקון ו', וע"כ נקרא ג"כ מזל.
o וז"ש (למה נקרא מזל? כי בו תלוי המזל )"אמאי אקרי מזל, משום דמניה תליא מזלי" וזה הוא טעם הא' הנ"ל, (

ועתה ומסכם את ב' הטעמים :

ואומר טעם הא':
אשר בחינת טפות הזווג המצטרפות כולן בסוף השתא אלפי שני ביחד, ומגלים האלף אלפין דגניזין, ( שאלף אלפין דגזנין הם או"א דנקודים)

הם תלוים ביחוד רק בהמ"ן דדיקנא, וז"ש דמיניה תליין מזלי, (ולכן אומר שממנו תלוי כל המזל,
• כי כל פעם מה שנוזל חכמה, או מים מהעליון, זה בזכות התיקונים האלה של הדיקנא (התיקון השמיני- נוצר חסד)
• היות ותיקון הח' "נוצר חסד" הוא זה שמאחד את כולם, אז הוא אחראי לכל הנזילה הזאת, וכל מה שנוזל מדליו ,לאט לאט, אור חכמה מקודש קודשי הקודשים ) (12.55)

ואח"כ אומר טעם ב',
"ומזלי מיניה עלאין ותתאין דהיינו מלשון זלזול, כי עלמין עלאין (עולמות עליונים שזה בחינת בינה, מזלזלים בהם? למה כי היו שלמים ועכשיו הם לא שלמים )שהם בחי' בינה מזלין מיניה, מחמת עלית המלכות בהם כנ"ל, (מזלזלים בהם, , למה? כי הם היו שלמים ועכשיו הם לא שלמים, בינה היתה שלמה, ועשו אותה זולה, זה נקרא שמזלזלים באדם.
מה זה נקרא לזלזל, למשל במישהו חשוב?
• למרות שהוא יקר ערך, איש נכס ויקר, מזלזלים בו" ועושים אותו זול
• ככה עשו את בינה, שמלכות עולה אליה" והיא מזדלזלת.

ואם היה לנו מחשבה שרק זו"ן דאצילות תלויים במזל זה,
אומר שגם התחתונים, וגם נשמות הצדיקים,
ובעצם הכל מא"א ומטה תלויים במזל זה. (14.51)

וכן עלמין תתאין, (עולמות תחתונים )
דהיינו בחינת המלכיות,
הנקרא עלמין תתאין,
ג"כ מזלין מיניה,

עמוד אתכ"ב)
דהיינו אחר שהמלכיות ההן כבר נמתקות לגמרי בבינה, ויש להן המוחין מבינה, נמצאים בחינות נמוכות מהן עולות גם בהן, ומאבד מהם בחינת הג"ר שכבר קבלו, ונמצאים מזולזלים על ידם גם התתאין. ועל שם ב' הטעמים האלו, נקראים מזלין.

אז הוא שאל בזוהר, כפי שקראנו בדף אתכ"א, טור ב', "מאי יקרא מזל" ,למה הם נקראים מזל?
וענה פה 2 טעמים:

1. בזכותם נוזלים האורות דחכמה שמצטרפות בסוף שיתא אלפי שנא לגילוי או"א דנקודים, נוזלים מדליו לאט לאט.
2. מלשון זילזול: היות ועלתה מלכות לבינה, שהם בחינת העולמות העליונים, מזולזלים, ע"י המיעוט שנגרם להם ( המיעוט הוא בגלל שמלכות עלתה לבינה ואז בינה איבדה את הג"ר שלה) (16.15)

שאלה תלמיד: לא הבנתי האם הם תלויים במ"ן של התחתונים, או התחתונים הם תלויים במזלא?

הרב: התחתונים והעליונים תלויים במאזלא. כולם תלויים עכשיו בזקן.
• אם הזקן יעלה מ"ן אז העליונים יוכלו לתת את שיפעם
• אם הזקן יעלה מ"ן" אז התחתונים יוכלו לקבל את האור
o התחתונים מצד קבלת האור
o והעליונים מצד נתינת האור, ותיקונם, אחרת הם לא יוכלו להיתקן, גם, כולם תלויים בזקן

o רק מהזקן אפשר להעלות מ"ן!
 האם מהרגלים אפשר להעלות מ"ן? – לא,
 מהידים? – לא! מהבטן?- לא! מהלב? =לא!

למה רק מהזקן, אפשר להעלות מ"ן ?
מכיוון שהזקן במקורו הוא מאור חוזר שהלביש את בחינת אור של ג"ר דחכמה, ויצא החוצה בבחינת זקן, ולכן ממנו יש את הביקוש!

 יש פה ן מ"ן של צ"א, ולכן הכל תלוי בו
 , הוא המקור של כל הרצונות,
 ומצד החסד הוא כמובן עושה זאת.
ולכן בו תלוי כל המזל!
;
מה הכוונה של העלאת מ"ן של הזקן באופן של עבודת נפש?
על איזה זקן /דיקנא מדובר?
 מדובר בדיקנא של כל אחד ואחד
 ויש את הדיקנא הכללי.

למשל, הדיקנא שלך, בתור אדם, יהיה אותו רצון שהוא מתוקן, שהוא מבטא את כל התיקון של הרצון של השלמות שמתוקנת בסדר של צ"ב, דהיינו דרך ל' דצלם, דרך, ל"ב נתיבות החכמה.

אותם רצונות שלך, שבנויים באופן הזה, הם אלה שיעלו מ"ן, הכל תלוי בזה.
 אם אתה תעלה מ"ן באופן הזה, דרך השערות דיקנא, ולא מדובר על שערות חיצוניות (של הזקן) אלא מדובר על שערות הנפש שלך, הכל תלוי בסערות הנפש, שהם השערות האלה, שמקורם, הוא ברצון להתחבר לבורא דרך ג"ר דע"ב, ולא כאלה שנמצאים ברגליים, בציפורניים, ב"יפזו זרועי ידיו" ובכל מיני נקודות אחרות.
 יש אנשים שחושבים שרצונות של הבטן שלהם הם קובעים להם את החיים.
או הרצונות אחרים…
 גם העליונים תלויים בזה, דהיינו גם הנשמה שלך תלויה בזה
 וגם כל מה שאתה עושה, עבודה פרנסה, זוגיות, הכל תלוי בזה!

ותשאלו אותי , האם מבחינה גשמית?
פה לא מדברים על גשמיות. ( 18.50)

וז"ש עוד שם "ובגין כן איהו תליא וביה תליין כל מילי דעלמא עלאין ותתאין ואפילו ס"ת שבהיכל" פירוש: (הכל תלוי בזה, אולי ספר תורה זה מעל זה? אומר: גם לא! )
כיון שהוא עומד (אותו תיקון שעליו אנו מדברים שהוא "נוצר חסד"- התיקון השמיני )
לגלות האלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא, (לאט לאט, ע"י ריבוי זווגים טיפין טיפין, כמו שאמרנו, קודם בטעם הא' קודם ) כנ"ל, בגין כן ( בשל דרכי ההתגלות שצרכים להיות לאט לאט)
הוא תלוי ועומד, גם אחר שנתגלה כל המוחין עילאין בתיקון הז',

(הרי תיקון הז' הוא מראה לנו:
 הנה יש פה חכמה,
 אבל אני גם לא יכול לקחת אותה בבת אחת,
 אז לכאורה, הייתי תולה את זה בתיקון הז', אומר: לא!
o זה שאתה יודע עכשיו איפה השלמות,
o זה שאתה יודע שהיא קיימת,
o זה שאתה יודע :שהנה פה, בתורה הזו קיים הכל,- זה לא אומר שאתה יכול לקחת את זה, ואם לא יהיה לך את הביקוש הזה" אם לא יההי לך את התיקון הזה של הצורה הזו השלמה של תיקון המוחין ע"פ הסדר של תיקוני דיקנא, שמהו הסדר?
מהו הסדר של התיקונים?
 חומר של צ"א (ב 'מצרי הזקן)
 עולה לשפה עילאה, ומתקן בצ"ב.
 עושה לעצמו שביל, כדי לתת לעצמו השלמת כלים וג"ר דבינה
 מקבל את כל שאר הרצונות שלא תקין בשיבולת הזקן, ועשה שם גם אורחא ומקבל השלמת כלים של נשמה
 וא"כ הולך לתיקון השיש, מקבל את הנשמה
 ועוד פעם עולה למעלה לביקוש למרות שקיבל נשמה, בשביל לבקש חכמה
 ואז מקבל חכמה בתיקון הז'
 ואחרי כל התיקונים האלה, שיודע שצריך להגיע לקודש, לשלמות, אחרי דרך השערות דקינא, דרך צ"ב וכל התיקונים האלה, לא מוותר,
ואם זה יהיה הביקוש שלו באופן הזה- יהיה לו הכל! לאט לאט, אבל יהיה לו הכל!

אבל אם מה שיבקש הם בקשות (שלא מצד הקדושה), למשל:
 גלגלי מגנזיום לרכב
 או כבוד מהסביבה
 או להיות תמיד צודק
 או ביסלי
וזה מאד קשה, אבל לפחות מספרים לנו למה להתכוונן.
זה מאד קשה כי ההשתוקקויות שלנו, הם במקומות אחרים. ( 21.24)

אז באים ואומרים לך: אתה משתוקק לכל מידי דברי אחרים?
אז עצור!
אם אתה יכול לקשור את זה לצורת המחשבה הזו,
שחלק י"ג מסדר לנו בתיקוני הדיקנא: ודרך זה תבקש, אל תבקש משהו אחר
אבל יש לי רצון! יש לי השתוקקויות!, נכון ,אי אפשר להתעלם מגל ההשתקקויות האלה, אבל תכוון אותם לצורה הזאת.ד
כמה שתוכל לחבר אותם( השתקקויות שלך) לצורה הזאת, (של התיקונים) אז הרווחת! (21.55)

וז"ש "בגין כן איהו תליא".( ולכן הוא עומד, הכל תלוי בו)
ועוד כי הוא עומד לגלות כל השמות הקדושים שהם מדותיו ית' עם כל באי העולם, (.

 מה יש בביקוש הזה (של הדיקנא- תיקון שמיני ), משהו המיוחד?
 מה יש בסוד המוחין האלה,שאותם צרכים לבקש?
דהיינו במ"ן שאני מעלה ע"י הדיקנא:
אומר: כל הסודות, כל השמות הקדושים, כל חכמת הקבלה, כל ההסטוריה, כל הגיאומרטיה, כל המדע .הכל תלוי בזה!

)וז"ש "וביה תליין כל מילי דעלמא עלאין ותתאין, (בה תלויים כל עולמות עליונים ותחתונים) ואפילו ספר תורה שבהיכל"
כי כל התורה (שהתורה האי בחינת ז"א )כולה הוא שמותיו ית' כנודע, והם אינם מתגלים
 (ז"א לא יכול להתגלות בגדלותו, שזה הבחינה שלו, אלא בזווג עם הנקבה,
 ורק בזכות תיקון הח', אפשרי שבזכות המזל הזה, שהוא טעם הא', יהיה זווג של ז"א עם הנוקבא, ואם לא, אז לא יהיה זווג של הז"א עם הנוקבא ) זולת ע"י הזווגים הנעשים על המ"ן שבמזלין.
יוצא, שבלי שנביא את התורה לזווג עם עבודת הנפש, שעבודת הנפש, צד העצמי של האדם, צד האישה, צד הנקבה, שהיא הנוקבא שלו, אז לא תהיה אהבה, לא יהיה " והשבות אל לבבך", לא נגלה את התורה באמיתיותה, לא נוכל להזדווג עם התורה, התורה תהיה כמו דבר מת ח"ו, בתוך ההיכל.\\

צריכים להוליד ממנה את סודות התורה, דרך הרצון של האדם שיהיה על הסדר הזה.
תראו איזה דבר עצום זה!
ולכן כ"כ התלהב מזה רשב"י בספרא דצניעותא,שהוא מתאר את זה. (24.20)
זה סוד כזה עצום:
תארו לעצמכם, יש לנו פה, קמע.
איך קוראים לקמע? פרסא
 שאתה יכול לערב מלכות עם בינה
 שאתה יכול לתת הארה
 אתה יודע איך לבנות השתוקקויות לחכמה
 אה מגלה את מקור החכמה
ודרך כל זה אתה מבקש
ואז פתאום אתה רואה שהביקושים שלך בחיים הם שונים לגמרי.
 האדם לא בשכל , מגלה את התורה .
 התורה לא מתגלית בשכל
 לא צריך להיות פקח כדי לגלות את התורה.
 לא צריך להיות פרופסור, לא צריך להיות רב גדול,
אלא, צריך להיות אדם שסוג הביקושים שלו הם על הסדר הזה (25.04)

הרי שאפילו ס"ת שבהיכל תלוי בהאי מזלא, ( שלא תגיד שיש דברים יותר גדולים, אז לא! אין יותר גדול מהזקן!) וכן כל מילי דעלמא,
דהיינו כל בחינת השכר ועונש והנהגותיו יתברך עם הבריות,
כל אלו תלויים על פי הזווגים שבמזלין.

 שאם התחתונים זכאים, הם מעלין מ"ן, ונעשים זווגים עליונים, והמוחין הגדולים יורדים לזו"ן, וכולא עלמא מתנהג במדת הרחמים,
 ואם אינם זכאים ח"ו, ואינם מעלים מ"ן נמצאים מדותיו ית' בהעלם, ואינם מתגלים.

והכל לפי רוב המעשה, (מה זה רוב המעשה? ורוב זה לא רק כמות, אלא רוב זה ענין של חשיבות, ענין של גדול, ומעשה זה למעלה מהדעת)כנודע. ( 26.45)

הרי שעלאין ותתאין תלוים בהאי מזלא, כי גם המוחין דפרצופים עליונים תלוים בו כנ"ל. (אתה לא יכול לתת, אם לא יהיה ביקוש,
 אין טיפה יורדת מלמעלה, אם אין ב' טיפיים עולות מלמטה ,
 ואם ב' טיפיים לא עולות מלמטה, אז גם התחתונים לא יוכלו לקבל)

והשם של התיקון הזה, הוא בתורה,
ונוצר חסד,
שמורה שהוא נוצר ושומר את מדת החסד שלא יגרע בעולם,

(בזכותו יש מזל לעולם, בזכותו שהוא נוצר, שומר את החסד הזה לכולם )
כי בהיותו כללות השערות דיקנא,

(כי, לכאורה ,זה תלוי בכל השערות דיקנא, למה דוקא לקח את המזל הזה השמיני?
 האם שמלכות עלתה לבינה בתיקון הב', האם זה לא חשוב?!
 זה שעשה ביקוש להשלמת כלים דנשמה, בתיקון הה' ,האם זה לא חשוב?
 וג"ר דרוח שקיבל מלמעלה, מב' החותמות, האם זה לא חשוב?
הכל חשוב!
 זה שעורר עוד פעם הרצונות של צ"א בשיבולת לזקן, בתיקון הרביעי, האם זה לא חשוב?
הכל חשוב! אבל נכון.

כולם כל התיקונים) חשובים , את כל כולם צריך
, אבל התיקון השמיני "ונוצר חסד" הוא תיקון הכולל את כולם, כמו היסוד,
תיקון הכולל של כל התיקונים הקודמים.

כי בהיותו כללות השערות דיקנא,
והוא תלוי ועומד גם לאחר שנגלה הארת הפנים בתיקון הז',
שהוא כדי להיות בבחי' מ"ן לאור חסדים דבינה בסוד חיי דנשמתא,

באופן, שמדות אלו תלוים בהמקבל,
 אם הוא צריך להארת חכמה, הוא מקבל מתיקון הז'
 ואם צריך לאור חסדים, הוא מקבל מתיקון זה דנוצר חסד. שז"ס שנקרא מדות של רחמים,

כי כל תיקון ותיקון עומד באנפיה נפשיה, כמו מדה מיוחדת
 ואין אחת מכחישה לחברתה, ו
 השפעתם, תלוי לפי צרכיו של המקבל,
ולפי המ"ן שהוא מעלה. (28.27)

תיקוני הדיקנא כשורש לכל אחת מהמידות

וזה כל השורש של כל עבודת המידות של האדם, שמצטרפות כל המידות/
ולכן כל המידות הן לקוחות מתיקוני דיקנא, בכל אחד מהתיקונים:
 אם רוצה חכמה
 אם רוצה קטנות
 אם רוצה עיבור
 אם רוצה להוריש השתוקקות כזו, או השתוקקות אחרת
כל המרחב שלמדנו, הכל, בא מתיקוני דיקנא, וכולם נמצאים בנוצר חסד, ולכן נוצר חסד , כולל את כולם,.
וכל פעם אתה עובד על מידה אחרת, אתה לא יכול לעבוד על כולם ביחד., ואת כלולם אתה מושך מנוצר חסד.
ולכן אם אני צריך להעלות חכמה: אז לוקח מתיקון הז' שבתיקון הח" חייב להיות כפרט שנמצא בתוך אותו כלל שנקרא נוצר חסד, ואז אתה נהיה יהודי.

ואומר: איך אתה עושה את הזה?
הכל לפי רוב המעשה, דהיינו הכוונה , החשיבות שיש לאדם במעשה, ולפי זה הוא מתגדל בבודת המידות תשלו
אבל לא עבודת המידות להיות יותר מסודר, להיות יותר זריז, וזה רק בתנאי שנדע להכניס את המידות האלה לסדר העבודה של ז' תיקוני דיקנא האלה, שמצטרפים לבחינת נוצר חסד
, אבל אם זה לא מטעם חסד, .אם זה לא מטעם רצון כמו של התיקוני דיקנא למשל:
o שאת ההשתוקקויות שלי אני מעלה לבינה, אני ממעיט אותם, אני מערב אותם עם השפעה
o אני מוכן לעלות לעיבור ולוותר על עצמי לגמרי.
o שאני מוכן,שגם אם השגתי מוחין דנשמה, לוותר על גאוותי ולעלות עוד פעם כדי להשיג מוחין דחכמה וקודש.
o כל הבחינות האל ה, אני חייב להכניס לתוך עובדת המידות, כי אם לא, זה עבודה של גויים. זה לא עבדות המידות.
o ולכן אנו רואים שתיקון הח'- "נוצר חסד", הוא תיקון עצום, חשוב לאין ערוך מכל שאר התיקונים עד לפה. ולכן כולם מתמצאים בו ונראה שגם אפילו התחתונים תלויים בו, ויחד עם מזל ו"ונקה" הי"ג נראה שהכל תלוי בו. (30.47)

שאלה תלמיד: מדוע הי"ג תיקונים באים לאחר שתפילת שמונה עשרה ולא לפני?
הרב: ה י"ג תיקונים לא בדיוק באים אחרי תפילת שמונה עשה, אלא לאחר שעושי ויודי.

הוידוי בא להגיד:
כמה רצונות מצד פאות הזקן, שיש לי שהם לא כ"כ טובים: ע"וינו, פשענו, חטאנו, אשמנו דיברנו דופי ולשון הרע". למה אחרי כל התפילה?

 אם אני אקח את הרצונות האלה, וארצה לתקן אותם לא מתוך גדלות, לא מתוך כל מה שעשית כתיקונים לפניכן. ואני אבוא רק לפעול ולהגיד שהוא כזה, שאני רוצה נצר חסד- – זה לא יעזו לי.
 אבל אם מתוך גדלות אני מחפש את החסרונות לתקן אותם, אז אני יכול לתקן אותם.
 אדם שנמצא בפסגה יכול לעורר חסרונות, ואם למטה, הוא יעורר את החסרונות יכול להיות שלא יצליח בהם,. ולכן בסדר התפילה,
1. הוא קודם כל מקריב קורבנות
2. אח"כ ישבח את הבורא
3. בהודיה במזמורים, מקבל על עצמו אמונה בשמע ישראל- ב' האמונות
4. אח"כ הוא בא לפני המלך, ועומד לפני המלך, ובזווג עצום, המלך ב"שים שלום",זווג שלם עם המלך,
5. ועכשו ה כשהגיע לגדלות כזו, לפני שהוא יורד לעולם הרגיל, יורד עוד פעם לבריאה יצירה ועשייה, אז קודם כל: בורר את כל הנקודות שהוא צריך לתקן , .והוא מכניס אותם לתוך נוצר חסד\ לתוך י"ד תיקוני דיקנא, ממילא כל התיקונים האלה של מזל עליון ולכן יש חשיבות גדולה, אנשים מאד מאד שמחי שכשאין וידוי. אבל י"ג מדיות צריך להגיד בקדושה,י"ג מידות זה דבר עצם מאד.(32.52)