065- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תכה-א'תכו
שאלות חזרה חלק יג – א'תכה-א'תכו
1. מהו החומר של התיקון ה- 9 ואיזה תיקון דומה לו? ולמרות הדמיון שונה ממנו בח' התיקונים הראשונים של מו"ס?
2. מדוע נקרא מצולות ים? על מה זה בא להצביע?
3. במה נכנעים בעלי הדין התובעים דין מנשמות דצ"א?
4. מדוע המיתוק שבתיקון הט' חשוב יותר ממיתוק שנעשה בתיקון הב'?
5. על מה מצביע השם תיקון לאלפים? וכיצד הוא קשור למצולות ים?
6. מהיכן ניתן לקבל ביטחון שאפשר להגיע לשלמות של צ"א?
7. מהו תיקון הי', הן מצד המשפיע והן מצד המקבל?
סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:
תיקון הט' מתחיל את התיקונים הנובעים מגלגלתא שבמו"ס.
והיות והם נובעים ממו"ס, אז הם לא יכולים להיות ג"ר.
לכאורה אנו רואים :
• שגלגלתא מבחינת הפרצופים הפנימיים, הוא עליון על בחינת מו"ס,
• אבל מצד התיקונים, אנו רואים שמתיקון הט' והלאה, הם יוצאים ל אחר ח' התיקונים הראשונים המשויכים למו"ס.
שאלנו בשיעור הקודם, מדוע קורה כך, שהעליונים למטה והתחתונים למעלה? דהיינו
• ששערות של מו"ס למעלה
• ושערות דגלגלתא שבמו"ס למטה
ובעצם השאלה באופן הזה , כבר מונחת התשובה
צריכים לומר:
• שהשערות של בחינת גלגלתא, הם רק התכללות ולא עצם.
• והעצם קודם להתכללות
והיות והעצם קודם להתכללות, אז לכן קודם כל צריכים שיהיו השערות של מו"ס, ורק לאחר מכן השערות של גלגלתא שהם רק התכללות, כי לא מדובר על גלגלתא בעצם, אלא מדובר על גלגלתא שבמו"ס.
מה התיקון הט' , בא לעשות באופן כללי?
הוא בא לגלות את אותה בחינת צ"א,ש עדיין לא באה לידי תיקון שהיא קשורה לגלגלתא, שזה צ"א ממש בעצם, כי הוא באמת משוייך יותר לגלגלתא מאשר למו"ס, ואז הוא מתגלה עוד פעם.
באיזה תיקון התגלה לנו צ"א, בתיקונים של מו"ס?
בתיקון הא' של ב' מיצרי הזקן,
אז התגלה צ"א, שתיקנו אותו ע"י כך, שהוא עלה לשפה עילאה, בתיקון הב', בבחינת נושא עוון, והוא יתתקן בצ"ב.
וגם פה נצטרך לעשות לו תיקון.
אבל, אם זה כבר תוקן ( תוקן בתיקון הא' עם ב' מיצרי הזקן) , למה זה בא להיתקן עוד פעם?
• מכיוון שזה צ"א, ב"עצם",
• ולכן זה גם נקרא "מצולות ים",שהוא בא בעומק הים
• עומק זה נקרא אור ע"ב ס"ג- הוא עצם צ"א, שעכשיו, כרגע אנו לא מתקנים אותו לגמרי, ולא מקבלים עליו את האור ממש, אבל בעתיד לבוא כאשר נקבל את האור הזה, אז הוא יהיה אור גדול מאד.
• וזה שאנו אומרים שיש כזה תיקון, זה אומר:
o שאנו יוצרים לעצמינו מציאות,
o יוצרים לעצמינו איזה שהוא בטחון,
שיתוקן התיקון הזה של צ"א, והוא לא ישאר בודד,דהיינו יש כבר בשערות הזקן תיקון כזה, שנקרא "מצולת ים" שאומר,
o שכל החטאים
o וכל הפגימות
o יבואו לתיקון שלם, ושם דבר לא ילך לאיבוד, נגיע לשלמות, ולהאמין שיש שלמות. (4.12)
עמוד אתכ"ד טור ב' למטה:
אות רי"ד- המשך
וז"ש בזוהר "תיקונא תשיעאה, מתערבין שערא עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא"
• בתיקון התשיעי מתערבים השערות הם אלו השערות שתלויים בזקן, בשערות דיקנא, ולא יוצאים זה מזה,
• דהיינו השערות של התיקונים האלה, מתיקון ט' והלאה של גלגלתא, הם לא יוצאים מתוך השערות של תיקוני הדיקנא הראשונים, הם שערות אחרות,
• בא ומתחדש עוד פעם משהו, לא כמו כל הט' תיקונים שאחד בא אחרי הדבר השני) (5.09)
דהיינו כנ"ל, כי נצמחו שערות חדשות מבחי' ספירת גלגלתא דא"א,
• (אנו תמיד מוסיפים, זה מבחינת ספירת גלגלתא ולא גלגלתא .
• מה זה "מבחינת"? מגלגלתא שבמו"ס", מצד ההתכללות של מו"ס בגלגלתא )
שגם הם מבחינת מלכות דצמצום א' כמו התיקון הא'(איזה תיקון? שנקרא א"ל) , אל, (א"ל הוא ב' מיצרי הזקן שמיוחסים לצ"א, ששם אמרנו שהוא בחינת בוצינא דקרדינותא, גבורה דעתיק,ש עליהם למדנו שאי אפשר לעשות זווג, ואיך הם ניתקנו? עלו לשפה עילאה, חתקיון בבחינת רחום, ומבחינת העליון (א"א)- "נושא עוון"- אז זה היה התיקון שם.
(
והם (השערות דתיקון הט', השערות החדשות) עלו ונתערבו בשטח העליון דדיקנא דתליין עד טבורא, שהוא תיקון הח', 6.42)
עמוד אתכ"ה
וז"ש "ולא נפקין דא מן דא" (ולא יצאו זה מזה )כלומר,
• שהם אינם יוצאים מהשערות הקודמות דתליין, (שערות דיקנא )
• אלא הם שערות חדשות שירדו מן פאתי הראש, (מה מצביעות פאתי הראש? מלכות דצ"א ) הנבדלות לעצמן מן השערות שבתיקונים הקודמים, שהם מן ספירת חכמה דא"א.
• והני שערי (ואלה השערות )הם מן גלגלתא דא"א. (7.33 )
וז"ש עוד שם "אלין שערין דמתערבין עם אינון דתליין, אקרון מצולות ים, משום דנפקי ממותרי מוחא" ( הרי הם לא יצאו ממותרי מוחא, או אפשר לומר כך:אומר:
מי אלה מצולת ים? למה הם נקראים מצולות ים?
מאיפה הם יצאו? גם ממותרי מוחא.
מי זה מותרי מוחא?
• זה אותו מוחין שהיו צריכים לצאת על צ"א, ולא יכולים להישאר בראש,
• אז האו"ח שהיה אמור לשמש לג"ר דע"ב, שהיה צריך להתקבל במדרגה, והג"ר דע"ב – ג"ר דחכמה, הסתלק בסוד מקיף חוזר,
• אז האו"ח שגם הסתלק נקרא מותרי מוחא, והוא יצא לבחינת שערות" והוא משוייך לצ"א. (8.35)
אז גם הם יצאו מאותו או"ח ששיך לצ"א, אז כמובן שהם גם צריכים תיקון.(8.48)
פירוש: כי ענין עלית שערות אלו החדשים, שהם מצמצום א', והתערבותם תוך אינון שערות דתליין שהם תיקון הח', (שנקרא נוצר חסד ) שכבר נזדכך (אותו תיקון הח' )לבחינת בינה, כנ"ל,
• זה דומה, כמו עלית השערות דתיקון א' דמיצר הזקן, להתערבות בהשערות דתיקון ב' שהם השערות דשפה עלאה,
• כמו שב 'מיצרי הזקן עלו לבינה של שפה עילאה, ככה תיקון הט', שהם השערות שתלויים למטה תחת הדיקנא, שיוצאים מהגרון, מתערבים בתיקון של הזקן שמתפשט למטה,שהוא הנוצר חסד, ההתערבות שלהם, הוא כמו ההתערבות של מלכות בבינה.
o כמו שב' מיצרי הזקן עלו לבינה לשפה עילאה בתיקון הב'
o כך הצ"א שהוא תיקון הט' ,שנקרא במצולות ים, עלה והתערבה בתיקון הח'. וההתערבות שלו בתיקון הח' זה כמו עליה של צ"ב
שע"י זה המה נתכללו שם במדת הרחמים, שהיא בינה, כנ"ל. כן השערות החדשות נמתקו בכח התערבותם בהשערוח דתליין(נוצר חסד ) שהם בחי' בינה, ונעשים ראוים למ"ן. (10.32 )
והנה השערות אלו (של תיקון הט'- אם היינו רואים אותם רק מצד עצמם בלי התערבות שלהם בתיקון הח') כשהם לעצמם, אינם נקראים מצולות ים, אלא מבחי' תערובתם תוך השערות דשטח העליון דדיקנא שע"י עיבורם בהשערות דשטח העליון, שהוא בחינת בינה, נעלם מהם כל כח הדין שבהם, כמ"ש.
ותשליך במצולות ים כל חטאתם
(מה זה להשליך במצולות ים?
• מה זה ים? בינה (בענין הזה של דיקנא, ונכון שבהרבה מקומות הוא קורא לזה מלכות)
• מצולות ים- כל הבחינות הללו של צ"א, שנקראים חטאים, עולים ומתערבים בים, זה נקרא מצולות ים, וזה התערבות בבינה
אז אומר: אני קורא לתיקון הזה, לא מצד זה שהוא בא מצ"א, אלא שהוא מיתתקן בים, במצולות ים.
) במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם. דהיינו לגמרי כמ"ש בתיקון הא', שכח הדין שבו נעלם על ידי עליתו ועירובו בשערות השפה עלאה. עש"ה. ( 12.11)
אז א"כ, עשינו כבר תיקון כזה, בתיקון הב"
• ב' מיצרי הזקן שהם תיקון הא' עלו לשפה עילאה – לבינה, אז כבר היתה לי התערבות בבינה
• אז למה אתה עושה עוד פעם, עליית מלכות לבינה? אומר, כי זה שערות אחרות, אלו שערות גם של צ"א
אז מה ההבדל?
• הרי זה צ"א של מצרי הזקן
• וגם השערות שבאו מתיקון הט' באו מגלגלתא שהם גם מצ"א.
אז אומר יש הבדל בין זה לזה.
מה ההבדל?(בין המיתוק של תיקון הא' בדיקנא, למיתוק של תיקון הט')
• שבגלגלתא מונח צ"א בעצם, הוא מחזיק את הם' דצלם ואת הג"ר דחכמה, אז זה מלכות של צ"א, אבל זה כאילו זה עצם המלכות של צ"א
• , ולכן זה תיקון (הט') יותר חשוב ממיתוק של תיקון הא', שאז המיתוק לא היה מיתוק שלם אלא מלכות של צ"א
אלא שהמיתוק שבכאן הוא יותר חשוב ממיתוק התיקון הא', שאז המיתוק לא היה עוד מיתוק שלם אל מלכות דצמצום א', שהרי עדיין לא היה כלול בו המלכות דצמצום א' השייכת לגלגלתא, (שבגלגלתא זה כח חכמה של צ"א ממש , מה שאין כן במו"ס שמונחת מלכות של צ"ב, כי כולו צ"ב, אבל יש לו השלכה של צ"א) אלא המלכות השייכת לספירת החכמה דא"א כנ"ל.
• כי כל ח' התיקונים- הראשונים ובתוכם תיקון הא' שהוא ב' מיצרי הזקן, הם שייכים למו"ס,
• וכל מה ששייך לצ"א, לא יכול להיות שייך למו"ס שיצא כבר בתיקון של צ"ב,שהוא מתחת לקרומא דאוירא, אלא שאם היה צריך לקבל ג"ר דחכמה, איפה היה המתקבל האור הזה? בגלגלתא)
אמנם עתה אחר שנתגלה גם המלכות דבחינת גלגלתא, וגם היא עלתה ונתערבה בבחינת הבינה, כבר נמחה כח הדין מן המלכות הזו לגמרי, ובזה יפה כחו של התיקון הט' מתיקון הב'.
• ולכן אומר שתיקון הט' , הוא יותר גדול מתיקון הט',
• וכמובן שיכול לקרות רק אחרי תיקון הב', כי תיקון הב' הוא השורש לזה, אבל הוא תיקון יותר גדול) (14.55)
וע"כ נאמר כאן, במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם. (דהיינו זה תיקון שהוא מעצים מקום לתיקון גמור, לתיקון של שלמות )
כי עתה נשלם מיתוקה של המלכות דמדת הדין לגמרי. כמבואר. (אז מה יש עוד לעשות? היינו צריכים להיות כבר בגמר תיקון! אומר: לא! זה נעשה בשורש, נמצא בראש,
• בהתפשטות צריך להגי ע לז"א,
• צריך להעביר את זה לנשמות צדיקים
אבל מונח בשורש מציאות של תיקון שלם)
ונקרא "מצולות ים" משום שבינה נקרא ים, (וכבר אמרנו ששיש מקומות שקורא אותה, ו"ים" הוא גם בסוד "מי" של השם אלקים "מי אלה"-
• "אלה" נקרא מלכות- האח"פ
• ו"מי " נקרא גו"ע- בבחינת רצונות השפעה.
השאלה אם מדברים מצד הופכיות כלים ואורות, מצד כלים- זה נקרא בינה) (16.09)
רוצה להסביר למה נקראת מצולות ים?
אם לקחת אבן, וזרקת לים. מה קרה לאבן? טבעה למטה וירדה למעמקים.
ואומר אותו דבר: עכשיו אתה לא יכול למצוא את האבן, כלומר אם תיסע על סירה, או אוניה, ותזרוק אבן למים, האם אתה תרד לחפש את האבן במעמקי הים? לא תרד!
אומר: אותו דבר קרה עם המלכות הזו.
• לקחנו את מלכות דצ"א, ששייכת לגדלות כלי הקבלה
• זרקנו אותה (מלכות) לים, דהיינו לבינה- לתיקון הח', ולא תמצא אותה (את המלכות) מצד עצמה.
• למה? כי תקנת כבר את הרצון הגדול הזה העצמי בתיקון של השפעה, ולכן אומר שזה תיקון גמור.
ולכן "תשליך במצולות ים כל חטאותם"
מה זה להשליך אותם במצלות ים? כמו אבן שאתה זורק לים והיא נטבעת, כך תיקח את החטאים ותשליך אותם לבינה, והם כמו נטבעים לגמרי, במצולות ים, לא מוצאים אותם יותר, לא מוצאים חטאים.
דהיינו התיקון של האח"פ של צ"א,שבא מהשלמת כלים מהעומק, מהעומק אני מתקן (18.14
כנודע, וההעברה והעלמה דמדת הדין מתוך עלית המלכות בה, דומה כמו שמדת הדין נפלה שם במעמקי הים, דוגמת אבן במים עמוקים, באופן שלא יזכר ולא יפקד עוד. כי מצולות פירושו עומק,
( עומק פירושו ע"ב ס"ג, או גימטריא ג' פעמים ע"ב, גימטרייא רי"ו, שזה אור של השלמת כלים)כנודע.
דהיינו התיקון של האח"פ של צ"א,שבא מהשלמת כלים מהעומק, מהעומק אני מתקן (18.18 )
וז"ש עוד "משום דנפקי ממותרי מוחא, ומהאי אתרא, רמיו כל מארי דתבעין חובא מבני נשא, ומתכפיין"(משום שיצאו ממותרי מוחא, ומהמקום הזה, מקום זה הושלך כל בעלי הדין שתובעים על חטאי בני אדם
• דהיינו שמלאכים, אפשר לומר יצר הרע, או מלאך המוות, שבאים ותובעים, ואומרים: תראה איזה חטאים בני אדם עשו, איך יכול להיות שהם עושים כאלה דברים?
• והם באים לקב"ה ותובעים שיענישו אותם.
• ואומר שע"י התיקון הזה, הם נכנעים מאתכפיה הם נכנסים ע"י התיקון הזה שלא לבוא להעניש, את בני האדם. (19.25)
) כלומר, כי השערות החדשות האלו הם באים ממותרי מוחא, (השערות מתיקון הט' באים מצ"א ) שהם האו"ח וכלים דבי"ע השייכים לצמצום א', שהיו צריכים להלביש הע"ב הגלוי.
• איך נקרא אור הע"ב הגלוי שיצא מחוץ למדרגה? מקיף חוזר, והם היו עוד צרכים להלביש את המקיף חוזר, א ת הע"ב הגלוי, והוא יצא החוצה.
•
• ואם הוא יצא החוצה, אז למה גם האו"ח יצא החוצה? כאשר אין לאו""ח אם מי לשמש, אז אין לו מ ה לעשות שם
• כמו שראינו אתה ראש של עולם הנקודים- ברגע שהיתה שבירת כלים, אז האור יסתלק, והראש יסתלק, למה? כי לא יכול היה לשמש יותר את הגדלות, א ז הסתלק ועבר לבחינת קטנות (20.35)
) ולא הלבישו אותו, כי נסתלק למקיף חוזר, (מי נסתלק למקיף חוזר? הע"ב הגלוי,שהוא נקרא מקיף חזור.
והמותרי מוחא- זה האו"ח שהסתלק שם שהפך לבחינת שערות
) כנ"ל, ולפיכך אינם ראוים עוד לשום זווג באצילות, כנ"ל באורך, (ועכשיו כל הכלים כל הרצונות של צ"א לא ראויים לזווג, בגלל שהם יצאו למותרי מוחא,, עלול היה להיות, כך, שח"ו לא תהיה שום תקומה לנשמות האלה הנשמכות משם,…)
וא"כ לא היה ח"ו שום תקומה לנשמות אלו הנמשכות משם,
• והיו נופלות ברשת מארי דיבבא (שמייבבים למה אין החסדים )
• ומארי דיללה, )ומיילליים למה אין אור חכמה, כי אי אפשר לתת להם כשהם באים בצ"א(21.36 )
כנ"ל בתיקון א'. (איך תיקנו את זה בתיקון הא'? את האמרי דיבהה ומאיר דיללה? שעלו לשפה עילאה לצ"ב.
איך נתקן פה בתיקון הט'? הם יעלו לנוצר חסד לתיקון הח'.
והיות ותיקון הח' הוא תיקון הבינה, הם יעלו לבינה, ויתוקנו בעלייתם לבינה (22.03)
אמנם עתה ע"י עירובם באלין שערות דתליין, ( בתיקון הח') נשלכו, למצולות ים( נשלכו כל החטאים למצולות ים) כל בחינת הדינים שבהם, כנ"ל. וז"ש "ומהאי אתרא"( מהמקום הזה) דהיינו ממקום בינה ששם עלו ונתערבו נמצא "רמיו כל מארי דתבעין חובא מבני נשא, ומתכפיין"(ממקום זה הושלך כל בעלי הדין. איזה בעלי דין?שתובעים חוב מבני אדם- אז תעניש אותם. וע"י זה שעירבנו בבינה בתיקון הח', שערבנו את התיקון הט', שהוא בא במקורו מצ"א, והרמנו אותם אז כולם מתכפים, דהיינו כל בעלי הדין האלה נכנעים, ולא תובעים יותר, להעניש בני אדם) (23.10 )
רמיו, פירושו הושלך, דהיינו שהושלכו שם במצולות ים כל בחינת הדינים ומקטריגים, שהם (גורמים )מארי דיבבא ויללה הנ"ל, שהם תבעין חובין מבני אדם, ( שהם תובעים. דין מבני אדם ותובעים שיענישו את בני האדם איך יכול להיות שלא נותנים לנו אור? איך יכול להיות שלא מתקנים?
ומתכפיין, (נכנעים ) כי אין להם במה להתאחז עוד. ( מה יגידו? ברגע שערבתי את הרצון שלי עם בינה, את הרצו ן הגדולה זה עם בינה שיש כזה תיקון, הם לא יכולים לבוא נגדינו.
ולכן אנו עושים דוקא ביום הדין הגדול, בראש השנה, בעשרת ימי תשובה, , אבל האר"י הקדוש נהג לעשות זאת בראש השנה, ביום הדין הגדול, ממש בשורשו לתקן, את המציאות של תיקון הט' שנקרא "מצולת ים". "ותשליך במצולות ים כל חטואתם"
• מה זה מצלות ים? שאנו אומרים ים, זה כבר כולל את הבינה
• אז לא מדברים על תיקון הט' של השערות לבד, על מציאותה שערות, אלא התקיון של המציאות הזו.
• מצולות ים אומר: שלקחנו את השערות הנוספות האלה של צ"א שבאו מגלגלתא, שזה ודאי צ"א שיותר גדול מב' מיצרי הזקן, שזה תיקון הא' ששיך למו"ס, כי צ"א ששייך לגלגלתא, הוא אמר שהוא יותר גדול, יותר חזק, ואם אותו לקחתי וערבתי עם תיקון הח', שהוא תיקון של בינה, אז עשיתי תיקון גדול, השכלתי למצולות ים, וביום הדין הקשה, שגם את התיקון הזה אנו מתקנים בשורשו כמובן, ועכשיו רק צריך לעשות תיקונים.
• אז זה נותן לנו איזה שקט,שהכל יתוקן בסופו של דבר.
• ולכן זה במצולות ים נקרא במיכה
(25.20)
מדוע השערות של גלגלתא דמו"ס (תיקון הט') יצאו מלכתחילה- – מעורבות עם בינה?
ולא יצאו קודם כשערות של צ"א (מצולות)- בתקיון ניפרד
ואח"כ בתיקון נוסף מעורבות עם בינה, עם "ים"?
אנו למדנו, בתיקונים של מו"ס:
• שב' מצרי הזקן- זה תיקון הא', שיהיה לי חומר לעבוד איתו
• ותיקון הב'_ זה שהם עלו לשפה עילאה
למה פה , לא לומדים פה זאת בב' תיקונים?
היינו צריכים ללמוד:
• בתיקון הט'- יצאו השערות, כלומר יצאו ה"מצולות"
• ואח"כ "ים", אני אערב אותם (את המצולות) עם בינה
אז אומר שהם יצאו כבר מעורבות, ויתכן שזה בגלל דינים קשים מאד, שאם הייתי מוציא אותם לבד, אז יכול להיות שהייתי חוטא.
שאסור לי להשאיר אותם לבד, אפילו לרגע אחד, וישר אני צריך לערב אותם עם בינה
ואם אני הייתי שם אותם לבד, לא יעמוד בהם.
זה דומה קצת לתיקון אחר שראינו- כמו תיקון הד' והה' שנקרא ארך אפיים.
אז קראנו לו מצולות ים.
תלמיד שואל :
למה לא הולכים לתקן בגלגלתא עצמה בשערות ריישא, למה צריך את שערות דיקנא?
אז אני אגלח את הזקן ח"ו, ואני אלך לתקן בשערות הראש!
אומר: לא כך! למה לא?
• גם שנבוא לתקן בצ"א התיקון של צ"א, הוא יהיה בדרך של צ"ב
• אז מה הכוונה שמתבטל צ"ב? מתבטל הדין של צ"ב, החסרון של הצ"ב, אבל לא היתרון, כי אין העדר ברוחני,
• דהיינו ההמתקה של צ"ב לא מתבטלת,אני חייב ואתה,
• ולכן התיקון הוא בבחינת שערות הזקן, שבאו דרך צ"ב, ולא שערות ריישא שבאו על דרך צ"א. כי אם זה היה צ"א על שערות ריישא, אז הייתי אומר, שהם בכלל לא צריכות להיות. ולא כך!
מה שאנו רוצים לומר על שערות ריישא,שהם יצאו ממטה למעלה, והכח הזה של צ"ב עדיין לא פועל עליהם.
אבל כח הדין שפועל ממקום הימצאו ולמטה, פועל על שערות הזקן, אז אומנם יש על זה גם דין והפסק, אבל יש בזה גם את הכח של צ"ב, את הכח של ההמתקה. (28.55)
כיצד נקרא התיקון הט' בתורה? (בז"א)
ובשמות שבתורה נקרא תיקון זה בשם "לאלפים"(תיקון התורה מדבר על ז"א )
כי תיקון הזה ביחוד שהוא השורש דה' תיקונים תחתונים הנמשכים מכתרא דא"א, כנ"ל, (
• שלמדנו שח' התיקונים הראשונים, שייכים למו"ס
• ותיקון הט' הוא השורש לה' תיקונים הבאים לאחר הח' תיקונים הראשונים שהם משוייכים לגלגלתא דמו"ס)
הבה רק בו נמצא הסגולה הזאת לגלות הני אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא. בואו נמצא את הסגולה לגלות הג"ר דחכמה שנמצא במקום הטבעת הזכה הזאת, שסגרה את המוחין האלה בלגלגלתא, ולא נתנה להם להתגלות
כי כל עיקר העלם הע"ב הגלוי, ( ג"ר דחכמה)שה"ס האלף עלמין, היה
(עמוד אתכ"ז )
מחמת שגלגלתא דא"א נתקנה בם' דצל"ם ולא קבלה אותו, (את הג"ר, לא קיבלה, לא גילתה אותו )
כנ"ל באורך, כי בהיות שגלגלתא לא קבלה אותו, אע"פ שבחי' חג"ת דגלגלתא קבלה חכמה, מ"מ אין כאן אלא בחינת חג"ת דחכמה וג"ר חסרים.
( מה זה חג"ת דחכמה? בחינת ל' דצלם- ל"ב נתיבות החכמה)
שאלו הג"ר החסרים, ( אם היו רוצים לקבל שם את הג"ר, היו נשברים כמו שנשברו בעולם הנקודים (30.50)
• אז לכאורה, זה נותן לי אפשרות לגלות את הג"ר, כמו בעולם הנקודים, אבל לא בדרך של עולם הנקודים של צ"א.
• וזה נוגע גם לשאלה של התלמיד: אם היו מגלים את הזה בם' 'צלם עצמה בגלגלתא עצמה, היו צריכים לגלות את זה כמו בעולם הנקודים, ואז היו נשברים
• , להיפך, רוצים לגלות את זה, הרי הם בסופו של דבר צריכים לקבל את כל האור שהיה בנקודים, והם צריכים לקבל אותו בדרך של שערות הזקן (31.28)
) הם בחי' קומת הסתכלות עיינין דנקודים, ( דאו"א, כי יש גם הסתכלות עיניין בישסו"ת,ש הסתכלות עיניין זהו זווג של חכמה של או"א,ש הזווג בין אבא לאמא הוא על מדרגת חכמה, ג"ר דחכמה, בעולם הנקודים)
והם האלף עלמין דחתימין בעזקא, ( ועל ג"ר דחכמה הזה מדובר,שהם אזוקים בם' דצלם, ואותם אנו רוצים לגלות) כנ"ל באורך.
ונמצא שאלו השערות דתיקון הט' שהם מבחינת הגלגלתא,
• הם עיקר בחינת המ"ן העתידים לגלות האלף עלמין,
• וע"כ נקרא התיקון הזה בשם "לאלפים"
מה זה לאלפים? רוצה לגלות את בחינת הג"ר דחכמה )
כי ע"י גלוי מיתוק הזה הנקרא מצולות ים, (כפי שנקרא במיכה )
וביתר התיקונים הנמשכים ע"י זה התיקון,
יש בטחון שיתגלו האלף עלמין ( שימו לב, איזה יופי!
דהיינו יש בטחון שאפשר להגיע לשלמות של צ"א,דרך צ"ב, אפשר להגיע לשלמות!
• מי שלא מגדל זקן, לאיכול להבין את זה.
• זה שיש לנו את תיקון הט', זה כאילו תובע בשורש של הנפש של היהודי, שאפשר להגיע לשלמות!
• ולכן כל מי שאומר שאי שאפשר להגיע לשלמות, או לפעמים יש לו הרגשה כזו, זה קילקול) (33.52)
ולכן
• מצד העליון המשפיע, נקרא מצולות ים,
• ומצד התחתון המקבל, נקרא לאלפים. (לג"ר דחכמה, ובשביל זה בא התיקון הזה )
