הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קפ"א | שיעור 62

שרטוטים:

חלק ג שיעור 62 עמוד קפא

פ ר ק   י"ג 

מבאר התלבשות הפרצופין זה בזה, ועוד, ובו ג' ענינים:

א. ההכרח שה' הפרצופין יצאו זה למטה מזה. ב. שטבור דעליון נעשה לפה דראש לפרצוף התחתון שלו. ונמצא כל פרצוף יוצא ממלכות דמלכות דעליון שנקראת טבור. ג. סדר התלבשות הפרצופים זה בזה.

ההפרש בין ה' קומות זו למטה מזו,  לבין ה' קומות זו למעלה מזו

א) עתה תבין היטב, ההפרש בין הע"ס כח"ב ז"א מלכות, העומדות זו למעלה מזו, ובין ה' הפרצופין גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, העומדים זה למטה מזה. כי הע"ס כח"ב ז"א ומלכות, יצאו ונאצלו בעת עליתהמלכות למאציל, הנוהג בכל פרצוף ופרצוף מה' הפרצופין (כנ"ל פ"י אות ה'), כי ללידת פרצוף, מחוייב המסך והמלכות שבפרצוף הקודם, לעלות לפה דראש אשר שם, כדי לקבל עביות חדשה בצורה חדשה, אשר אז נעשה זווג חדש לפרצוף החדש. משא"כ הע"ס כח"ב זו"ן, שהן יוצאות בשעת הזיכוך של המלכות (כנ"ל פ"ו אות ה'), שאינן מקבלות עביות חדשה, אלא להיפך, שעולות ומזדככות בכל פעם יותר, והזדככות פירושה עליה, א"כ נאצלת בחי"ג למעלה מבחי"ד, ובחי"ב למעלה מבחי"ג, וכו'.

פה דראש התחתון מוכרח לצאת במקום החזה דעליון

ב) מה שאין כן באצילות הפרצופין, למשל, כשיוצא פרצוף ע"ב מפרצוף הגלגלתא, הרי המלכות דגוף דגלגלתא, מחויבת להתעלות למקום הפה דראש בגלגלתא, אשר שמה מקבלת עביות דבחי"ג מחדש (כנ"ל פ"י אות ח' ט'), אשר קניית העביות, פירושה, שחוזר למקומו לטבור דפרצוף גלגלתא כבתחילה, כמ"ש שם, שהזווג החדש דהכאה בבחי"ג, נעשה בהכרח במקום הטבור (המכונה עתה חזה כמ"ש לפנינו) דפרצוף הגלגלתא. הרי לעיניך, אשר המלכות דראש של פרצוף ע"ב, הוא במקום הטבור דפרצוף גלגלתא שלפי"ז נמצא תמיד, אשר מלכות דגוף דפרצוף העליון, נעשית למלכות של הראש לפרצוף התחתון ממנו, דהיינו, שטבור דעליון נעשה פה דראש התחתון.

ה"פ מוכרחים לצאת זה למטה מזה

ג) באופן, שפי הטבור דגלגלתא, נעשה לפה דראש ע"ב, ופי הטבור דע"ב נעשה לפה דראש הס"ג, ופי הטבור דס"ג, נעשה לפה דראש המ"ה. ופי הטבור דמ"ה, נעשה לפה דראש הב"ן. הרי, שה' הפרצופין, מחויבים לצאת זה למטה מזה, בהיפך מהע"ס הפרטיות שבכל פרצוף, היוצאות זו למעלה מזו. 

כל פרצוף יוצא ממלכות דמלכות דעליון

ד) ומכאן יוצא לנו הכלל, אשר כל פרצוף נאצל מכח מלכות דמלכות שבעליון. כי נתבאר, אשר המלכות דגוף שבפרצוף עליון, המכונה טבור דעליון, הוא המאציל של הפרצוף השני אליה, כי למשל, על ידי עלית טבור דפרצוף גלגלתא, אל הפה דראש הגלגלתא, נמצא שמקבל שמה עביות דבחינה ג' שעל זווגו נאצל ויוצא פרצוף השני, שנקרא ע"ב כנ"ל. והנה הטבור הזה דגלגלתא, הוא מלכות דמלכות דגלגלתא, כי הפה הוא מלכות והטבור הוא מלכות דמלכות כנ"ל, הרי, שהמלכות דמלכות דעליון, הוא השורש והמאציל של התחתון הימנו. 

סדר הלבשת ה"פ א"ק זה על זה

ה) ועם זה תבין ג"כ סדר ההלבשה, שבה' פרצופין דא"ק. כי פה דראש הפרצוף ע"ב, עומד במקום הטבור דפרצוף גלגלתא, כנ"ל (באות ג') ונמשך ממטה למעלה, עד פה דראש דגלגלתא, כי שם נחשב לתכלית קומתו של ע"ס דראש הע"ב, מחמת הטבור דגלגלתא שעלה לשם, וקיבל העביות לצורך הזווג שלו כנ"ל (באות ב'), וע"כ אנו אומרים שע"ס דראש ע"ב, עומדות ומלבישות את הע"ס דתוך דגלגלתא, דהיינו מפה עד הטבור, כמבואר. באופן, שראש הפרצוף דגלגלתא, נשאר מגולה בלי התלבשות. 

הטעם שאין התלבשות בראש

ו) ועד"ז ג"כ ע"ס דראש דפרצוף ס"ג, מלבישות לע"ס דתוך (דע"ב) וכן ע"ס דראש הפרצוף מ"ה, מלבישות לע"ס דתוך הפרצוף ס"ג, וכו' עד"ז, דהיינו ג"כ מטעם הנ"ל, אצל הלבשת ע"ב לפרצוף גלגלתא, כי טעם אחד לכולן, שהרי כולן יוצאות בכח עלית טבור דעליון לפה דעליון, וע"כ מקום עמידת ע"ס דראש התחתון, במקום ע"ס דתוך דעליון, דהיינו מפה עד הטבור. ומפה ולמעלה דכל עליון, נשאר תמיד מגולה, בלי שום התלבשות.

סיכום: למדנו בפרק יג את הרעיון של סדר הפרצופים בכל עולם ועולם. סדר הפרצופים הוא כזה שכל פרצוף מלביש למטה מהפרצוף הקודם לו. בשונה למשל מהנקודות, שבנקודות ראינו שהן נקראות זה למעלה מזה. זה למעלה מזה כי הם יוצאים מאותו מקום שבפה, אז כולם לכאורה נמצאים באותו מקום, אז מה מבדיל בין הנקודות? זה למעלה מזה פירושו שהטבור מזדכך ועולה. 

בנפש זה למעלה מזה וזה למטה מזה – כאשר אתה רוצה לעבד חוויה – היתה לך חוויה, ואתה רוצה לעבד אותה, אז כשאתה מעבד את החוויה אתה כל הזמן הולך למקום יותר גבוהה ומסתכל על הסיבות הגורמות לאותה חוויה. אתה רואה שהילד צועק. אתה שואל את עצמך – מה הסיבה שהוא צועק, ומה הסיבה של הסיבה לצעקה וכן הלאה, עד הסיבה הראשונית להתפשטות הזו שחווית. אתה ראית את התוצאה שכל הסיבות טמונות בתוכה, אז כל קומת הנקודות היא העיבוד של הסיבות לתוצאה.

לכן כל סיבה היא למעלה מהמסובב שלה. לכן נקרא 'זה למעלה מזה'. אבל כל סיבה קשורה לאותו מעשה ולכן באותו פרצוף הנקודות נקראות 'זו למעלה מזו'. 

לעומת זאת – מה זה יציאת פרצוף מפרצוף? הלכתי וגמרתי עם חוויה אחת והלכתי לחוויה אחרת. כל חוויה מצריכה מחשבה מוקדמת, שהרי המחשבה הנקראת ראש, היא זו שפועלת את המחשבה הבאה. מהיכן מגיעה המחשבה? לא מהאוויר. צריך לקבל איזשהו מפגש עם המציאות ולעבד את המפגש עם המציאות למחשבה, ואת מחשבה זו צריך לעבד לחוויה. אז הצורה למדנו – למדנו שבכל פרצוף שצריך לצאת מפרצוף העליון לו, אז הטבור עולה לראש – הטבור הכוונה החוויה שחווית משאירה רושם. גם רושם של החוויה וגם הכוחות בהם נעשה שום. למשל הלכתי למסעדת יוקרה ואכלתי אוכל משובח. עולה למעלה לראש וזוכר כמה דברים. זוכר מה אכלתי, את הטעם וזוכר גם כמה כסף הוצאתי. אני אומר – הלכתי למסעדה, שילמתי 500 ש"ח, מסתכל על הארנק. נשאר לי 300 ש"ח וזה מה שאני יכול להוציא מעכשיו כל חודש על סעודה. לכן לא אלך לאותה מסעדת יוקרה אלא אלך לפי התקציב שיש. למה? כי החוויה השאירה רושם. אני יודע מה אני לא יכול. יצאתי מהמסעדה שהלכתי אליה כל שבוע והפסקתי כי ראיתי שבמסעדה הזו רוצים יותר ממה שאני יכול לתת. לכן אני מסתלק מהמסעדה הזו והולך למקום אחר. כשהטבור עלה לראש, כלומר שהחוויה הנפשית עלתה ועשתה רושם בנפש שלי. כשבאתי לחשוב מהחוויה שחוויתי – זה מה שקובע את המחשבה הבאה שלי. יוצא שהרגש הוא לא רק תוצאה אלא גם תוצאה של המחשבה וגם סיבה לפרצוף הבא. הרגש הוא סיבה וגם תוצאה. כל רגש, וזה מייצר את כל המערכת הנפשית כמערכת בין הרגש לשכל. אם אני מרגיש משהו וחוויתי משהו, זה גורם לי לחשוב בצורות מסויימות אח"כ.

כאשר מסתכלים על העולמות אומרים שהפרצופים יצאו זה למטה מזה. הכוונה היא שכל גוף יוצא מהחוויה, מהטבור של הפרצוף הקודם אחרי שעלה לראש וירד חזרה למקום ששם יכול לצאת. יוצא שכל ראש שיוצא יוצא במקום הגוף ולא במקום ראש העליון שלו. זה נקרא ממעשיך היכרנוך – יוצא במקום החוויה של הקודם, ואותו דבר הוא – עובר חוויה והפרצוף שמוליד לחוויה הבאה יוצא מהרושם של החוויה של הראש הקודם. כך הפרצופים יוצאים זה למטה מזה וכל פרצוף מלביש מתחת הפרצוף הקודם. יש לזה ערך גדול מאוד, נראה בהמשך למה זה גורם, אבל זה לימד דבר חשוב – שיש בתוך אותה חוויה, שאתה רוצה לעבד אותה, המחשבה היא זה למעלה מזה, על הסיבות הנובעות מהתוצאה. כשאתה רוצה לעבור מחוויה אחת לבאה אז הבאה היא זו למטה מזו. אם אתה רוצה לעלות ממטה למעלה פה צריך להשתמש בכוחות הדמיון וזה נלמד בחלק ד' איך עולים בעולמות ולא רק איך יורדים. פה, איך מתהוות חוויות הולכות ויורדות ולא עולות. כל חוויה עליונה, אם גמרת אותה – אתה יכול להוליד עוד חוויות, יותר קטנות אבל יותר למטה. כך יוצאים כל הפרצופים זה למטה מזה.

שיעור 62 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
הסתכלות פנימית פרק י"ג עמ' ק"פ י"ט אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בפרק י"ג אנו מרחיבים את הידיעה ביציאת הפרצופים גל' ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן זה למטה מזה.
2. כל פרצוף יוצא מחומר הגלם של הטבור של הפרצוף הקודם לו, דהיינו, מגוף שהוא מקום החוויה של הפרצוף הקודם.
3. בשונה מהפרצופים שבכל עולם שהם זה למטה מזה, פרצופי הנקודות הם זה למעלה מזה.
4. פרצופי הנקודות מדובר בעיבוד החוויה וידיעת הסיבות הגורמות לאותה חוויה. לעומת יציאת הפרצופים זה מזה – זה המעבר מחוויה לחוויה הבאה.
5. כאשר הטבור עולה לראש הוא מעלה חוויה של מה שקרה בגוף. ולכן הפרצוף הבא לא יכול לצאת יותר מאשר מקום הגוף של העליון שלו ועל כן כל פרצוף יוצא מתחת לראש של העליון שלו.
6. סדר הפרצופים הוא כזה שהראשים תמיד מגולים וכל פרצוף מלביש על הפרצוף הקודם כך שראשו מתחיל במקום החזה של עליונו ועלה ממטה למעלה עד הפה של העליון שלו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps