הדף היומי בתע"ס | חלק ד' עמוד רכ"ו-רכ"ז | שיעור 11

בס"ד

חלק ד שיעור 11 עמוד רכו

התפשטות הראשונה של עקודים היתה מאירה ממעלה למטה אל המקבלים, 

והקומות שיצאו עם הסתלקותן האירו ממטה למעלה

ג) והנה נודע, כשבאו הספירות של עקודים, היו ד פניהם למטה, כי כוונת ביאתן היה להאיר למטה, לכן פניהן היו דרך המקבלים, אבל בחזרתן לעלות למעלה, אז ה הפכו פניהן למעלה נגד המאציל ואחוריהם למטה.

ג) פירוש, אור הבא ונמשך מהמאציל מסבת זווג דהכאה הנעשה על המסך תוך דרגות זיכוכו, שאז הקומות מתמעטות והולכות עד שהאור נעלם לגמרי וחוזר לשורשו למעלה למלכות של ראש. והקומות הללו מכונות או"ח דין על שם שמופיעות בזמן של ההסתלקות.

בעלית כתר אל המאציל האיר דרך אחוריו אל הנאצלים

ד) והנה בעלות הכתר אל המאציל, אין ספק כי לעולם ו אין אור המאציל נפסק אפילו רגע אחד מן המקבלים הנאצלים, רק ההפרש הוא, כי בעת ההוא אשר הכתר עולה למעלה, אז האור ההוא היורד מהמאציל יורד ממנו אל הספירה דרך אחוריו, שהרי הוא הפך פניו למעלה ואחוריו לנאצלים והוא דינין, כנ"ל. ועל דרך זה בשאר ספירות, בעת שהיו חוזרין ועולין.

ד) אין כאן ח"ו שום תנועה ולא עורף ולא עיפוי. אלא כמו שנתבאר בחלקים הקודמים, שכל חידוש צורה כל שהוא מכונה בשם תנועה הרוחנית (עי' הסת"פ ח"א אות ל"ג). ותדע שבחינת השפעה בערכי האורות או בחינת המשכה שבערכי הכלים, מכונה בשם "פנים". ונודע שכל המשפיע הוא משפיע בדבר העב יותר, וכל שהמסך עב יותר מושפעת שם קומת ע"ס גבוה יותר. ולפיכך נבחנים כאן האורות של רחמים שמושפעים בבחינת התלבשות בהפרצוף, שהם פניהם למטה, שמלת פנים, פירושו השפעה. למטה, פירושו עביות הגדולה יותר. "ופניהם למטה" פירושו שההשפעה נאחזת בבחינת העביות הגדולה יותר שבמדרגה.

אורות הפנים הם רחמים, ואחורים הם דינים ונקראים או"ח

ה) ונמצא, כי אפילו בעת עלית האורות למעלה, הם ממשיכים למטה אור היורד ז מהמאציל אל התחתונים על ידם ובאמצעיתם, כנזכר, אמנם הוא נמשך אז דרך אחורים שלהם, ונודע כי הפנים הם רחמים והאחורים הם דינים, והאור היורד עתה נקרא אור חוזר, לפי שיורד בזמן שהאורות העליונים חוזרים לעלות בשורשם ובמאצילם, ולכן האור הזה הוא דין.

ה) כבר נתבאר שבחינת השפעה מכונה פנים, וממנה מובן אשר בחינת ההסתלקות מהשפעה, מכונה אחורים. גם נתבאר, אשר "למטה" פירושו, בחינה העבה יותר אשר שם. "ואחוריהם למטה" פירושו, שהאורות מסתלקים ופורשים עצמם מהעביות, באופן, שבהבחינה שהעביות גדולה יותר תהיה שם הסתלקות גדולה יותר.

חכמה מקבלת מאחור א' של כתר, ובינה מב' אחורים, ומלכות מט' אחורים

ו) נמצא כי כאשר ח הכתר חזר ועלה אל המאציל, טרם כל הספירות כנ"ל, הנה אותו האור היורד מהמאציל אל הספירה שלמטה מן הכתר, נמשך ועובר, דרך אחורים של הכתר. והנה הוא דין, כנזכר. ועל דרך זה הוא בזמן עליות שאר הספירות, אלא שיש חילוק אחד בזה, והוא, כי החכמה אינה ט מקבלת רק מאחורי הכתר לבד, ובינה מקבלת משני אחורים, ולכן הוא יותר דין, ועל דרך זה בכולם, עד שנמצא, כי י המלכות מקבלת מט' בחינות של אחורים, ולכן הוא יותר דין מכל שאר ספירות שעליה.

ו) זה כלל גדול בהחכמה, אשר האור העליון הולך ושופע תמיד בלי הפסק או שינוי כל שהוא. בסוד הכתוב אני הויה לא שניתי וגו'. כמו שהארכנו בזה בחלק א' (באו"פ פרק ב' אות ב'). ולפיכך גם בעת הסתלקות, דהיינו בזמן שהמסך הולך ומזדכך, אע"פ שהסתלקות זו היתה בבת אחת וברגע אחת, עכ"ז, כיון שההזדככות עולה בהכרח בסדר המדרגות שבד' בחינות עביות, כי בהכרח שמזדכך מתחילה לבחי"ג ואח"כ לבחי"ב ואח"כ לבחי"א ואח"כ לבחינת הכתר, לפיכך נבחן לנו שאור המאציל שאינו נפסק מתפשט אליו ומזדווג עמו, בשעת עליתו וביאתו מבחינה לבחינה, שבכל בחינה מוציא קומה חדשה של ע"ס לפי ערך העביות שבו: שבביאתו לבחינה ג' מוציא קומת חכמה, ובביאתו לבחי"ב מוציא קומת בינה, וכו' עד שנזדכך כולו, ונפסק אור העליון מחמת חוסר או"ח להלבישו, כי אין גילוי לאור בלי כלי ולבוש.

עוד יש שינוי לפי איכות הספירה, כי תפארת מקבלת 

מאחורים דגבורה, שהם אחורים קשים

ז) עוד יש בחינה אחרת, כי הנה התפארת מקבלת האור שלה מן ספירת הגבורה מן האחורים שלה, והם אחורים קשים וגבורות חזקים מאד, כנודע, ושאר הספירות שלמעלה אינם כך.

ז) כלומר שאור יורד מהמאציל אל הבחינות התחתונות שנעשו בכל ספירה וספירה בדרך עלית המסך והזדככותו, שבכל מקום שהמסך שבמלכות עלה לשם, נעשה המקום ההוא לבחינה תחתונה, שפירושו הוא, שמפסקת על אור המאציל ומעכבתו מלהתפשט ממנה ולמטה, ונמצא אור המאציל מסתיים במקום ההוא, ועל כן אנו מכנים את המקום שהמסך בא שם בשם בחינה תחתונה.

וזה שמדייק הרב, "אל התחתונים על ידם ובאמצעיתם". להשמיענו שהאור נמשך מהמאציל רק על ידם של בחינות התחתונות ובאמצעיתם של בחינות התחתונות, דהיינו באמצעות המסך המעלה או"ח, בדרך עליתו וביאתו בדרגות זיכוכו, שבביאתו לבחי"ג שהוא ז"א, הרי בחי"ג נעשה לבחינה תחתונה המכה באור העליון ומעכבו להתפשט ממנו ולמטה. ונמצא, כל שיעורו של האור שהיה ראוי להתקבל בו, נדחה בחזרה לאחוריו בסוד או"ח, וממשיך ע"ס בקומת חכמה כנ"ל וכו' עד"ז. והנך מוצא שהמשכת האור בא תמיד, מבחי' תחתונה שנתחדשה, שהאור שלא קבלה נעשה לאור חוזר כנ"ל.

ח) דהיינו, בסבת הזדככות המסך מבחי"ד לבחי"ג, שהאו"ח העולה מבחי"ג, אינו מגיע להלביש את אור הכתר, וע"כ חזר ועלה לשורשו, שאין גילוי אור בלי לבוש, כנודע. והסתלקות הזה דאור הכתר, מכונה בשם "אחורים של הכתר". כי פנים, פירושו, השפעה והתפשטות, ואחורים, פירושו הסתלקות מהשפעה.

ט) אחורים, פירושו, הסתלקות. כנ"ל. והנה בהתפ"א יצאו כל הספירות בקומת כתר, ונמצא שכל הספירות קבלו מבחינת הפנים של הכתר, להיותן שוים עמו בקומה משא"כ בשעת הזדככות, כי בשעה שנזדכך לבחינה ג' ויצא קומת חכמה, ואור כתר נשאר נעלם בפה, הנה נמצא עתה, שחכמה מקבלת מאחורים של כתר, כלומר, שסובלת ומרגשת את החסרון הגדול מהעלמת אור הכתר, וזה אומרו "שהחכמה מקבלת מאחורי הכתר" דהיינו בחינת דין מחסרון של הארתו שמרגשת כאמור, ועד"ז שאר הספירות.

י) כי זה הכלל שכל הכחות שבעליון נמצאים תמיד בהתחתון ממנו, שמקבל בהכרח כל האחורים שבעליון שלו שבשעה שנזדכך לבחי"ג ויצא קומת חכמה, וקבלה בחינת הדין שמתגלה בה מחסרון הארתו של אור כתר כנ"ל, הנה אז גם הספירות שלמטה מן חכמה מקבלים ג"כ אותו האחורים, שהרי גם הם קבלו מן הפנים של הכתר בהתפ"א, כמו חכמה, כי כולם היו שם בקומה שוה עד הכתר, ועתה בקומה דבחינה ג' נמצאים חסרים מאור הכתר, ואין להם, אלא מאור הפנים של חכמה. ועד"ז, כשנזדכך מבחי"ג לבחי"ב, ויצא קומת בינה, שעתה נמצאת בינה סובלת גם מהסתלקות אור חכמה, ונמצאת מקבלת לתוכה ב' בחינת אחורים, שהן: אחורי כתר שכבר קבלה בשעת היותה בקומה דבחינה ג', ואחורי חכמה שמקבלת עתה, הרי גם הספירות שלמטה מבינה סובלים ג"כ מאותו האחורים דחכמה, בנוסף על אחורים דכתר שקבלו בעת הופעת קומה דבחי"ג. וכו' עד"ז, עד בשעה שנזדכך לבחינת הכתר, שלא יצא שם רק קומת מלכות לבד, וחסרו שמה כל הט"ר ונמצאת המלכות שמקבלת מט' אחורים, כי בשעת היותה בקומה דבחי"ג קבלה אחורים דכתר, ובשעת היותה בבחי"ב קבלה אחורים דחכמה, ובשעת היותה בבחי"א קבלה אחורים דבינה, ועתה, שאין לה אלא אור עצמה לבדה, מקבלת גם מאחורים דז"א, שהן, שש הספירות: חג"ת נה"י, הרי שמלכות קבלה ט' בחינות אחורים.

סיכום: חזרנו על השיעור הקודם ואמרנו שרוצים לדבר על טנת"א. 

הגדרנו בכללות: טעמים זו התפשטות ראשונה של זיווג דהכאה לגוף, ונקודות זה ההתפשטויות שבאות בדרך ההסתלקות בנקודות. תגין הם רשימות מהטעמים, ואותיות זה רשימות מהנקודות.

כדי להבין באמת מה קרה שם, צריך להסביר לנו תהליך שאפשר לספר עליו כביטוש ואו"ח היורד מהרשימה שנשארת במדרגה. כדי להבין זאת רוצה להסביר כמה מושגים.

המושג הראשון שנלמד זה מה שנקרא שהאור מאיר בצורת דין, ומה נקרא שמאיר בצורת רחמים. אומר שהוא בא להשפיע ולתת וזה כל כוונת ההארה והזיווג אז נקרא רחמים.

אם ההארה היא בדרך הסתלקות, כשאתה יודע שאתה הולך ומתמעט, אז למרות שמקבל הארה בדרך זה בדרך של דין – האור שהאיר בזמן הנקודות.

עד כאן הבנו בשיעור הקודם הבנו על מה מדברים – על מדרגות שבגוף תנטא ועל כך שיש אור רחמים ואור של ודין. ואותו הדבר לגבי הרשימות, יש של דין ויש של רחמים. עד כאן הגדרה אחת.

ממשיך ומספר מושגים שנקרא – פניהם למטה או אחוריהם למטה, או פניהם למעלה או אחוריהם למעלה.

מושגים: פנים זה החשוב יותר. למטה זה עביות גדולה יותר. אלה המושגים.

עוד מושגים: כשמדבר מבחינת חשוב או לא חשוב צריך להסתכל על מי מדברים, אם על המשפיע או על המקבל. מה חשוב אצל המשפיע, פני המשפיע, זו ההשפעה. חשוב אצל המשפיע לתת. ואם אחוריים, זה מצב הסתלקות ולא יכול להשפיע. 

פני המקבל הם כשיכול לקבל את ההארה, למשוך אותה, כשסקרן, רעב, כשיש לו חשק. זה נקרא מצד הרצון והכלי נקרא חשוב. זה פנים.

צד האחוריים נקרא כשאין לו חשק, כשלא רוצה, לא רעב. חוסר ההשתוקקות הם האחוריים של המקבל.

דבר נוסף, עכשיו עפ"י מושגים אלה רוצים להבין איזה תהליך היה פה. אומר שכאשר באה המדרגה להאיר אז יהיה לה כמובן בדרך כמובן של רחמים ודין. האירה מלמעלה למטה ונקרא ברחמים. אבל, זה נקרא פניהם למטה. למטה זה שההארה של המשפיע הנקרא פניהם, היה למטה לבח' ד' שהיא הכי למטה. 

פניהם למעלה זה שמצד ההשפעה כבר רוצים להסתלק, האור עולה למעלה אז אחוריהם למטה. אחוריהם למטה זה דווקא כשלא רוצה להשפיע. אחורים, ההסתלקות מהמדרגה היא אור הכתר שהסתלק מהמדרגה, כמו שלמדנו שאחרי הביטוש אור הכתר הסתלק מהמדרגה. נשאר כלי ריקני. הכלי הריקני הזה יאיר רק ג'. אז בח' אור הכתר כלפיו נקרא שאחוריו של הכתר למטה. הכלי של הטעמים שנשאר ריקני מקבל עכשיו אחוריים של כתר. כלומר, אחורי הכתר פניו למעלה ואחוריו למטה, כי דרך אחוריים מאיר, מאיר בח' או"ח הנדחה, זה נקרא שמאיר בח' דין. אומר 'את זה לא תקבל'. איך לא יקבל? היות והיה לבח' הטבור, המדרגה השלמה שמתבטאת במסך בח' ד' היא לא מקבלת את כל ההארה. לא מקבלת מה שעלה רק לג' הארת הכתר. נקרא שרק אחורי הכתר כלפיה, אבל בהמשך התהליך, כשמסתלקת כל ההארה אז אותם טעמים שמסתלק קיבל גם ג' וגם ב' בדרך אז כל פעם מאבד עוד משהו. יש לו אחוריים של כתר, חכמה, בינה, ז"א 6 בח', אז כבר יש לו 9 בח'. אז כל האחוריים כלפיו. למשל הכלי של נק' ראשונה אומר שלא היה לו אור הכתר, אלא רק חכמה. אז לא יכול לומר שיש לו אחוריים של כתר אלא אחוריים של חכמה, בינה, ז"א ומלכות.

ובינה, אין לה אחוריים כי לא האיר בה אף פעם החכמה. אז אין לה אחוריים של חכמה, כי החכמה לא מתפשט אליה, נקרא אחוריים, אז לא יכול לומר שיש לה אחוריים של חכמה. לחכמה יש אחוריים של חכמה. כשהבינה תסתלק אז לנקודה הראשונה יהיה גם אחוריים של בינה, עד שכשמגיעים למעלה אז אומרים שאותו כלי טעמים יש לו את כל האחוריים של כולם. אבל הכלי הזה יש לו האחוריים של כולם מתחיל (ציור) אין לו האחוריים האלה. לא של כתר וחכמה כך שרק למלכות, דהינו כלי הטעמים הראשון יש את כל האחוריים, ושל חכמה פחות אחוריים. ככל שעולים יותר כך ההרגש של מה שאני צריך לקבל הוא יותר קטן. 

רק נגיד בד"א נקרא אותיות, אותן אחוריים שמאיר ע"י תהליך שנלמד בהמשך, האחוריים שאנחנו אומרים שמאיר דרך אחוריו, נקרא שמרגיש את החיסרון, זה נקרא אותיות. הרגש החיסרון. אז בכתר, במדרגה הכללית שנקראת פעם מלכות ופעם כתר, אז כלי הטעמים האות שלו היא אות של כתר. של כל המדרגה. אז עכשיו כשיבקש אור תהיה לו אות של כתר. זה החיסרון שלו. ואם יקבל אור אחר, יכול לתת באור דחכמה? כן, כי יש חיסרון גם לחכמה, אבל לא יספק לגמרי. הכלי של החכמה שנשאר מהנקודה הראשונה, יש לו אותיות. כי אות זה חיסרון. אבל יהיה לו אות של חכמה וכן הלאה. 

עוד נדבר מזה, זה מורכב. לפי זה אומר לנו שכל פעם כשעולה מדרגה, אז מדבר שחסר לה משהו. ואם חסר לה אני רוצה להבין את החיסרון הזה. 

שיעור 11 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ג' עמ' רכ"ו-רכ"ז– י"ד תשרי תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. טנת"א הם טעמים, נקודות, תגין ואותיות, שהם מדרגות של גוף, בתהליך של הסתלקות המדרגה.
2. ההשפעה בערכי האורות נקראת פנים והסתלקות מהשפעה, בערכי האורות, נקראת אחוריים.
3. המשכה שבערכי הכלים נקראת פנים. חוסר המשכה, או העדר המשכה, בערכי הכלים, נקרא אחוריים.
4. פניהם למטה, הכוונה היא, שזה רחמים, שהאורות משפיעים לעוביות הגדולה הנקראת למטה.
5. פניהם למעלה, הכוונה הסתלקות וחוסר הארה לתחתונים.
6. אחוריהם למטה – הרגש חיסרון למטה.
7. על פי המושגים לעיל, אנו מבינים את הזדככות המדרגה באופן הבא: כאשר עולה המסך מבחינה ד' לבחינה ג' מסתלק אור הכתר וזה אומר שאחוריו של הכתר מאיר לטעמים. דהיינו, שהם מרגישים את חיסרון הכתר. כאשר המסך עולה מג' לב' אז לכלי של הטעמים מאיר כתר דרך אחוריו וגם חכמה דרך אחוריו כי אלה ב' האורות החסרים במדרגה.
8. כשמסתלקת המלכות עד הראש, אז לטעמים מאירים כל האורות, בבחינת אחוריהם מטה, דהיינו, שכלי הטעמים מרגיש את כל החסרונות, וכלי החכמה מרגיש את כל החסרונות פחות הכתר, וכלי דבינה מרגיש את כל החסרונות פחות כתר וחכמה וכן הלאה.
9. החסרונות המורגשים נקראים אותיות כך שיש אותויות שונות בכל אחד מהכלים שנשארו ריקניים אחרי שהסתלקו האורות.
10. האותיות הם הרשמים בנפש של העדר, שעם ההעדר הזה אנו נשתמש בהמשך כדי לייצר חוויות חדשות.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps