הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 12 עמודים רכ"ז-רכ"ח

בס"ד

פרק 4 שיעור 12 עמוד רכז

חכמה מקבלת מאחור א' של כתר, ובינה מב' אחורים, ומלכות מט' אחורים

ו) נמצא כי כאשר ח הכתר חזר ועלה אל המאציל, טרם כל הספירות כנ"ל, הנה אותו האור היורד מהמאציל אל הספירה שלמטה מן הכתר, נמשך ועובר, דרך אחורים של הכתר. והנה הוא דין, כנזכר. ועל דרך זה הוא בזמן עליות שאר הספירות, אלא שיש חילוק אחד בזה, והוא, כי החכמה אינה ט מקבלת רק מאחורי הכתר לבד, ובינה מקבלת משני אחורים, ולכן הוא יותר דין, ועל דרך זה בכולם, עד שנמצא, כי י המלכות מקבלת מט' בחינות של אחורים, ולכן הוא יותר דין מכל שאר ספירות שעליה.

אור פנימי

ח) דהיינו, בסבת הזדככות המסך מבחי"ד לבחי"ג, שהאו"ח העולה מבחי"ג, אינו מגיע להלביש את אור הכתר, וע"כ חזר ועלה לשורשו, שאין גילוי אור בלי לבוש, כנודע. והסתלקות הזה דאור הכתר, מכונה בשם "אחורים של הכתר". כי פנים, פירושו, השפעה והתפשטות, ואחורים, פירושו הסתלקות מהשפעה.

ט) אחורים, פירושו, הסתלקות. כנ"ל. והנה בהתפ"א יצאו כל הספירות בקומת כתר, ונמצא שכל הספירות קבלו מבחינת הפנים של הכתר, להיותן שוים עמו בקומה משא"כ בשעת הזדככות, כי בשעה שנזדכך לבחינה ג' ויצא קומת חכמה, ואור כתר נשאר נעלם בפה, הנה נמצא עתה, שחכמה מקבלת מאחורים של כתר, כלומר, שסובלת ומרגשת את החסרון הגדול מהעלמת אור הכתר, וזה אומרו "שהחכמה מקבלת מאחורי הכתר" דהיינו בחינת דין מחסרון של הארתו שמרגשת כאמור, ועד"ז שאר הספירות. 

י) כי זה הכלל שכל הכחות שבעליון נמצאים תמיד בהתחתון ממנו, שמקבל בהכרח כל האחורים שבעליון שלו שבשעה שנזדכך לבחי"ג ויצא קומת חכמה, וקבלה בחינת הדין שמתגלה בה מחסרון הארתו של אור כתר כנ"ל, הנה אז גם הספירות שלמטה מן חכמה מקבלים ג"כ אותו האחורים, שהרי גם הם קבלו מן הפנים של הכתר בהתפ"א, כמו חכמה, כי כולם היו שם בקומה שוה עד הכתר, ועתה בקומה דבחינה ג' נמצאים חסרים מאור הכתר, ואין להם, אלא מאור הפנים של חכמה. ועד"ז, כשנזדכך מבחי"ג לבחי"ב, ויצא קומת בינה, שעתה נמצאת בינה סובלת גם מהסתלקות אור חכמה, ונמצאת מקבלת לתוכה ב' בחינת אחורים, שהן: אחורי כתר שכבר קבלה בשעת היותה בקומה דבחינה ג', ואחורי חכמה שמקבלת עתה, הרי גם הספירות שלמטה מבינה סובלים ג"כ מאותו האחורים דחכמה, בנוסף על אחורים דכתר שקבלו בעת הופעת קומה דבחי"ג. וכו' עד"ז, עד בשעה שנזדכך לבחינת הכתר, שלא יצא שם רק קומת מלכות לבד, וחסרו שמה כל הט"ר ונמצאת המלכות שמקבלת מט' אחורים, כי בשעת היותה בקומה דבחי"ג קבלה אחורים דכתר, ובשעת היותה בבחי"ב קבלה אחורים דחכמה, ובשעת היותה בבחי"א קבלה אחורים דבינה, ועתה, שאין לה אלא אור עצמה לבדה, מקבלת גם מאחורים דז"א, שהן, שש הספירות: חג"ת נה"י, הרי שמלכות קבלה ט' בחינות אחורים.

עוד יש שינוי לפי איכות הספירה, כי תפארת מקבלת 

מאחורים דגבורה, שהם אחורים קשים

ז) עוד יש בחינה אחרת, כי הנה התפארת מקבלת האור שלה מן ספירת הגבורה מן האחורים שלה, והם אחורים קשים וגבורות חזקים מאד, כנודע, ושאר הספירות שלמעלה אינם כך.

כפי השינוים בבחינות הספירות כן יהיה האור הנמשך: דין רפה, בינוני או חזק

ח) ונמצא, כי כפי שינוי הבחינות, כן יהיה שינוי האור ההוא הנמשך, או דין רפה, או דין בינוני, או דין חזק. אבל הצד השוה שבהם שבכלם, כי כלם הם דינים, להיותם דרך אחורים, כנזכר. ואין כח בקולמס להרחיב ולפרט כל הפרטים האלו, שיש בענין זה.

כ) היינו התפשטות הראשונה, שיצא הזווג דהכאה על בחי"ד, שנקרא פה, שהוא בחינת מלכות של ראש, אשר אחר כך נתרחבה המלכות הזאת, לע"ס מינה ובה עד אל מלכות שלה, שע"ס אלו נקראות גוף, ומלכות דגוף נקרא טבור, (כנ"ל) ועשר ספירות של ראש וגוף זה היו בקומת כתר, (כנ"ל).

ל) עי' בדברי הרב לעיל (פ"ב אות י') שכתב שב' אורות נשארו אחר הסתלקות דהתפ"א, שהם: א' הוא האור הנשאר מאור ישר, וב', הוא אור עב, שפירושו, אור חוזר שנתרוקן מאור ישר שהלביש בעת התפ"א ונשאר למטה, ונתגלה העביות שבו, ואור העב זה ה"ס הכלים, ואור הזך הנשאר מאו"י נקרא רשימה, ורשימה זו נשארה מלובשת בתוך אור העב. (עש"ה ובאו"פ שם).

מ) "עולים" פירושו, הזדככות מן העביות, כדי לבא בהשואת הצורה עם העליון שלו דהיינו המאציל. "חוזרים" פירושו, הסתלקות האור אחר התפשטותו, שנבחן שחוזר לשרשו. וזה אמרו "אור הנמשך מן המאציל אל הספירה ונמשך בזמן שהיו האורות עולים וחוזרים". פי' אור העליון הנמשך על ידי זווג דהכאה בזמן הזדככות המסך וביאתו בהמדרגות שבדרך זיכוכו, שאז הקומות מתמעטות והולכות עד שמזדכך לגמרי ומשווה צורתו אל המאציל, דהיינו אל מלכות של ראש, (כנ"ל) וענין זה מכונה תמיד "עליות האורות אל המאציל". וזכור זה.

סיכום: למדנו את המושג 'אחוריים' שהוא דין, ולמדנו שדין זה הוא התראות של חסרונות במדרגה. היות ואנחנו לומדים על עולם א"ק, שהכלים שם נקראים כלים דאו"ח, אז לומדים אילו חסרונות מתבטאים באו"ח בדומה לכלים דעיגולים שלמדנו לאחר הצמצום.

לאחר הצמצום, היתה בחירה ביתר דבקות ובעקבות זה צמצום והסתלקות האור, אז התגלו הכלים דעיגולים במורכבותם, ז"א שהיתה מורכבות למלכות שהיתה בא"ס, והמורכבות הזו התגלתה ככלים בעיגולים. אותו הדבר כאן – כאשר היתה התפשטות הטעמים – תפשטות א' אז אור וכלי באו כאחד, חלקי הכלי והכלי עצמו לא ניכר, כי כמו הרצונות בהם האור מובנה, אז לא מורגש החסרון, אז מדבר על כיצד מתגלים חסרונות אלו. אומר שחסרונות אלה מתגלים עם הסתלקות האורות. כאשר הכתר חזר ועלה למאציל, דהיינו כאשר הזדככה המדרגה והטבור על מדרגה לג' מדרגה אחת היה זיווג ג' על ד', התגלה של כתר וחכמה חסר אור הכתר אז חכמה הרגיש חיסרון אחד. כאשר המדרגה הזדככה גם לבינה אז כבר יש שני חסרונות, כי בינה מרגישה חסרון חכמה וכתר, כי היה לה פעם כתר. כאן נותן עוד תירוץ – כשהיתה בחכמה והיה חיסרון של כתר אז גם הוא הורגש. החיסרון עובר תמיד לתחתון, ולכולם יש חסרונות של העליון וגם החיסרון הפרטי. למשל לחכמה אין חיסרון בחכמה כי יש לה זה, אבל אם מסתלקת החכמה אז מורגש החיסרון בה. בינה שאין לה חכמה מרגישה חסרון של חכמה, כי היה לה פעם כתר וחכמה, וכך הלאה עד השורש. בשורש, המלכות חסרים כל הט' בח' ראשונות ולכן במלכות יש ט' בח' אחוריים. על זה שואל למה ט'? יש כתר, חכמה, בינה ות"ת. ת"ת מתחלקת לו"ק אבל שם אין הפרש גובה קומה, אז למה חיסרון? אומר ששם זה עניין מיוחד שלא נרחיב בו פה אלא בחלק ה', רק תדע שיש ביניהם שוני באיכות. חסד זה לא כמו גבורה, גבורה לא כמו ת"ת וכך הלאה. לומדים דרך החסרון הפרטי המיוחד את השוני ולכן נהיה חיסרון שונה. למשל, בן אדם אוכל ארוחה והבשר ממדרגה מסויימת, הדגים ממדרגה מסויימת והירקות כולם מאותה מדרגה. כשחסרים הירקות, חסרים לו הפרטים – עגבניה, מלפפון, פטרוזיליה וכו', כולם ירקות שבונים את גובה קומת ז"א, אבל כל אחד שונה מחברו. באותה קומה יכול להיות שוני באיכות, וכך לומדים שלמלכות יש ט' בח' אחוריים. ליסוד שמונה, להוד שבע, וכן הלאה, עד לחכמה בה רק חיסרון אחד לכתר. לכתר אין חיסרון כי קיבל כתר בטעמים.

עוד מספר לנו, שיש ג' בח' אורות – טנ"ת. לפי סדר זה – טעמים, תגין ואותיות. 

הטעמים היא התפשטות ראשונה מלמעלה למטה, נקראת טעמים. נקרא אור כי יש שם מדרגה.

האור השני זה הרשימה דהתלבשות שאחרי הביטוש והאור הזך הסתלק מהמדרגה נשאר אור עב – כלי, ורשימה בתוכו, מהכתר, הנקראת רשימה דהתלבשות, וזה האור השני שמאיר שנקרא תגין. נלמד את התהלי בשיעורים הקרובים ונבין למה נקרא כך. בינתיים האור השני נקרא רשימה דהתלבשות ותגין.

האור השלישי הוא הנקודות, אור שנמשך למדרגה, הקומות שיצאו בגוף ולא בראש, שהתפשט האור מלמעלה למטה, קורא להן או"ח ודין, כי הם בזמן הסתלקות.

זה מה שלמדנו כאן. הוספנו שיש גם אור רביעי שנקרא אותיות ועליהן נלמד בשיעור הבא. כל אלה ביחד נקראים טנת"א. על אותיות יסביר בשיעור הבא.