הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 40 עמודים ר"ע – סיכום

415

בס"ד

פרק ד שיעור 40 עמוד רע'

מין הה' הוא כלים דהתפ"א המכונים אור העב

עא) המין הה' הם, כלים שנתרוקנו מאור העליון, המכונים אור עב. כי אחר שנתפשטו ע"ס דגוף מפה דא"ק עד הטבור, כנ"ל, באות ס"ח בבחינת מין הג', הנה אח"כ חזר האור העליון ונסתלק מתוכם ונשארו הכלים ריקנים מאור. ויש כאן הבחן גדול. כי בהתפשטות א' הנ"ל, אע"פ שנבחנים שם לכלי קבלה בפועל כנ"ל (באות ס"ח), עכ"ז אינם נחשבים עוד לכלים ממש. מטעם החשיבות הגדולה, שיש שם לכלים כמ"ש באו"פ כאן (פ"ו אות ה'). וע"כ אומר שם הרב שהכלים ואור שבתוכם הם מעורבים עי' שם. אמנם אחר שנסתלק האור מתוכם ניכר עביותם, ונעשה הפרש בין אור לכלי. וע"כ נקראים הכלים האלו בשם אור העב. 

מין הו' הוא כלים שנתרוקנו מאורותיהם, 

והרשימות שנשארו מחיות אותן

עב) המין הו' הם. כלים שנתרוקנו אחר ההסתלקות, ונשאר בהם רשימות מהאורות שנסתלקו, אשר הרשימות מחיות ומקימות הכלים שיהיו ראוים להשיג אורותיהם כבתחלה. וכן הם מאירים להפרצוף שלאחריהם. כמובא כאן בדברי הרב (פ"ב אות א', וע"ש באות ח' ובפרק ד' אות ב'). 

מין הז' הוא כלים שנתרוקנו ולא נשאר בהם רשימות

עג) המין הז' הם, כלים שנתרוקנו אחר ההסתלקות, ולא נשאר בהם רשימות מהאורות שנסתלקו והם בחינות האחרונות מכל פרצוף והתפשטות, כי בחינה אחרונה אינה מנחת רשימה. כמובא בדברי הרב (פ"ב אות ו'). וזה אמנם על דרך שנתבאר לעיל (באות מ"ג).

מין הח' הוא כלים שהוכשרו לצורך פרצוף ב' 

הבא אחריו

עד) המין הח' הם, בחינת הכלים שהוכנו והוכשרו בפרצוף לצורך פרצוף שני הבא אחריו. המובא בדברי הרב (בפ"ד אות ו'), ואפילו כלי הכתר שהרב אומר שם, שלא נעשה בפרצוף הא', אלא רק בפרצוף ב' עצמו, עכ"ז בחינת כלי דכתר מבחינת הזכר, הוכן מפרצוף הא', כמ"ש באור פנימי. 

מין כלים הנ"ל, הם כלים דזכרים שבפרצוף הב'

עה) והנה המין הח', הנ"ל, הם הכלים דזכרים לצורך הפרצוף השני, והם באים מרשימות, שהאורות הניחו בהכלים לאחר הסתלקותם, שמאור העב הכלול ברשימות ההן נעשו הכלים דזכרים, כמ"ש באו"פ (פרק ב' אות ג') וכמובא בדברי הרב בשער מטי ולא מטי פרק ג'. ע"ש. 

מין הט' היא כלים שהוכנו בפרצוף לכלים דנקבות 

לפרצוף הב'

עו) המין הט', הם הכלים לנקבות שהוכנו בפרצוף הא', לצורך פרצוף הב'. והם נעשו מבחינת הניצוצין הנופלין לתוך הכלים הריקנים, אחר שנסתלק האור מהם הבאים מהארת הזווג, שבבחינה העליונה מהכלי הריקן, כמ"ש בדברי הרב (פרק ד' אות ג'). ומתוך שבפרצוף הב', נתחלפו שמה האורות, שבא אור החכמה בכלי של הכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, ואור הז"א בכלי דבינה וכו', ע"כ היו צריכים שם לכלים, שיהיו שוים לבחינתם, ולפיכך הוכנו הניצוצין הללו, שהניצוצין שנפלו מקומת בינה לכלי הריקן דקומת חכמה, נעשו לכלי לאור הבינה, שבא בכלי דחכמה. והניצוצין שנפלו מקומת ז"א לכלי דקומת בינה, נעשה לכלי לאור הז"א הבא בכלי דבינה. וכו' עד"ז.

המין הי' הוא, כלים חיצונים לאו"מ

עז) המין הי' הם הכלים החיצונים לאור מקיף. כי אין אור מקיף מקובל למדרגה, אלא אם כן שיקבל אותה, מהבחינה שלמעלה מהבחינה שכנגדה בראש, ולפיכך, הרי היא צריכה ג"כ לכלי מותאם לאור הזה, דהיינו שהכלי יהיה ג"כ מהבחינה שלמעלה מהבחינה שכנגדה בראש, ואם המדרגה היא מבחי"ד, הרי היא צריכה לכלי שיהיה מבחי"ג. ואם היא מבחינה ג', הרי היא צריכה לכלי שיהיה מבחי"ב. וכו' עד"ז. ועל כן הכלים דאו"מ, נקראו כלים חיצונים, כי בערך הכלים, נבחן תמיד, שכל הזך מחבירו הוא יותר חיצון מחבירו. כמ"ש באורך באו"פ פרק ה' אות ג', ע"ש. 

הכלים הנ"ל באים למדרגה בעת ההזדככות

עח) והנה הכלים החיצונים הללו הם מושגים למדרגה, רק בדרך עליה למדרגה שלמעלה ממנה, שזה נעשה בשעת עלית האורות אל המאציל. כמובא בדברי הרב כאן (פ"ו אות ט"ו), וע"ש באו"פ.

סיכום: למדנו על מיני הכלים ה'-י'. בפרק ד' למדנו על י' מיני כלים. אם נסכם מה נלמד עד כה, למדנו בפרק א' על ה' מיני זיווגים דהכאה שהם ה' מיני מפגשים עם המציאות.

למדנו בפרק י' על ה' מיני או"ח, שזה הדרך שבה אנחנו מקבלים מודעות ע"י התנגדות לרגילות, מקבלים מודעות לצד הערכי שלנו. למדנו לאחר מכן על יב' מיני רשימות, שהן כמו זכרונות שיש לנו, או ההתרשמויות שיש בתת המודע הנפשי שלנו, ממה שקרה בחוויות שלנו.

בפרק ד' למדנו על י' מיני כלים.

בפרק ה' נלמד על ז' הבח' שבמסך.

י' מיני כלים – כלי הוא מצד הקדושה. לשים לב שבכלל לא מדברים על כלים דאו"י אלא רק דיושר. כלומר, רק כלים עם מסך, כי העיגולים יצאו מבח' היותם כלים. כבר לא כלים. ז"א שמצד הקדושה ההשתוקקות אינה כלי. מדבר איתנו מי' כלים ואומר שהשורש לי' כלים זה התפשטות האור והסתלקותו עושה את הכלי ראוי לתפקידו. הסתלקות מצד הקדושה היא שהנברא בעצמו מסלק את האור בגלל האידאה, ולכן צריך לבחור. אם הוא לא בוחר אז אין ישות שדוחה את האור, כי הישות שדוחה את האור צריכה להיות ישות בכירית. אם לא אז הוא לא שותף. לכן הבחירה היא עניין מרכזי מאוד ביצירת כלי. אם לא בוחר אז אין כלי של קדושה, כי כלי כזה צריך להיות בבחירה, אחרת מקבל בלי לבחור, ואז צריך לדעת שבתת מודע בררתי כלי שנח לי, אבל אם טעיתי, בגלל דמיון קלוקל, אז הרצון שלי ליתר דביקות, שהיה בבחירה הראשונה, תגרום שיהיה לי לא טוב, כי אינה כלי אמיתי. כלי אמיתי זה רק כשבחרתי לפי מה שבחרתי כשפרט בתוך הכלל ביתר דביקות. לכן בבחירה צריך להתמקד בכלל שבבחירה – ביתר דביקות. זה עושה את הכלי.

התפשטות האור זה הרצון שלי להיות מאושר, ליהנות, אבל זה לא מספיק. אז אם כך התפשטות האור והסתלקותו, זה מין הא'.

מין הב' של הכלים זה הכלים שאני עושה במחשבה, נקרא או"ח המלביש.

מין הג' כשמתפשט מלמלעלה למטה לתוך, מקבל את ההארה, האור מתפשט מבח' השגה.

מין הד' זה ע"ס דסיום ששם אני יודע שיש חומר גלם שעדיין לא בא לידי ביטוי, אבל מקבל אור הדביקות – כלי לרצון לעבוד. נקרא עבד, אבל זה כלים שבעולם הזה הם חשובים. כלי שרוצה לעשות עבודה. מאתגר, מגוייס לעבודה. אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות כשמישהו מגיע אליך להדרכה, צריך לגייס אותו לעבודה. צריך את מין הד' הזה של הכלים, שתהיה בכלל מוטיבציה להתחיל לעבוד. המוטיבציה תלויה בכלים אלה.

מין הה' של הכלים, שהתחלנו ללמוד היום, זה הכלים שמכונים אור הע"ב. שיש השתוקקות שאני מרגיש שהיה פה אור של קדושה ועכשיו אין לי, אז משתוקק לקדושה. מרגיש שהיתה השראה עליונה ואיננה, אז משתוקק אליה.

מין הו' – כלים שהתרוקנו מאורותיהם והרשימות מחיות אותן. שאדע בדיוק על מה היתה ההשראה העליונה. אני משתוקק להשראה זו אבל באופן יותר מדוייק. על מה רוצה את ההשראה. האם על זה שביקרתי בקברות צדיקים, או שלמדתי זהר, אם הייתי בסעודת חברים, או קידוש בשבת. איזה סוג של השראה. סוגים כמשל, זה לא הלבושים האלה אלא הרגשות פנימיות של סוגי השראה. 

מין הז' – כלים שהתרוקנו מאורותיהם ולא השאירו רשימה. לא יכול להגיע לאותה השראה, ואולי גם נשכחה. כלים כמו המלכויות שלא משאירות רשימות.

מין הח' ומין הט' – מה שמכשיר לפרצוף הבא. כלומר, כשבא לפרצוף הבא, לחוויה חדשה. משאיר כלים ורצונות, איך לחוות את החוויה הבאה כתוצאה מהחוויה הקודמת שהשאירה שני דברים – א. לא יכול לחזור למה שהייתי קודם. א. מהו הכלי שהייתי קודם. ב. מה החוויה שאני יכול לקבל בכלי הזה. למשל הייתי בן 12 ועכשיו בן 82. זה לא אותו דבר. יכול לזכור מה הייתי בגיל 12, ועכשיו בגיל 82 זה דברים גדולים יותר. יותר זקן, מבין יותר, מקבל אור יותר גדול. לא עוסק רק בשטויות כמו בגיל 12. מצד הגוף יש אנשים שרוצים להיות צעירים. מצד החכמה והנשמה כמובן שגיל 82 זה יותר גדול. ראינו זה בפרצוף, למשל כשגלגלתא מזדכך אז משאיר 2 מיני רשימות. 

מין הח' זה רשימה דזכר שיודע איזה כלי הוא. כלי דגלגלתא לפי הרשימה שהשאיר לפרצוף הבא. זה כלי שבא להאיר בפרצוף הבא. למשל פרצוף ע"ב שמאיר בגלגלתא מאיר אור שונה, אור חכמה בכלי דכתר, אז צריך כלי שיקבל את אור החכמה הזה, שיהיה קישור אל הכלי. אומר, כשאתה עובר חוויה ומסתלק ממנה, אז משאיר רושם וכ"א צריך להבחין בזה, מה אתה הולך לקבל בחוויה הבאה כשתבוא לאותו מקום. נשאר רושם, ואם נשים לב – עברת חוויה, למשל כדוגמא – למדת בשיעור, כבר נשארת חוויה מה אתה רוצה ללמוד בשיעור הבא, כי התעוררו שאלות, כי בהבנה שלך, כשהורדת אותה ממה ששמעת, ממי שלימד, עד שהגיע אליך, עבר שלבים בהם נוצרו שאלות, עד שהבנת וידעת. זה נקרא רשימה דזכר ורשימה דנקבה שנקראים תגין ואותיות.

עבודה ממטה למעלה זה שונה. כרגע מדבר רק מלמעלה למטה.

איך להבין שרשימות זה כלי. פה מדבר על רשימות, על אור הע"ב, על הכלי שנשאר מגלגלתא שנקרא אור הע"ב, שמשאיר בכלי רשימות שמבטאות איזה סוג של כלי זה. לא מדובר רק על רשימות אלא על כלי. זה היה המין הח' והט' – כלי שאני משאיר לחוויה הבאה מצד הזכר ח' ומצד הנקבה ט'.

המין הי' – זה כלים לאו"מ. ז"א שאני יודע מה שאני לא יודע, וברגע שעברתי חוויה אז כשבלעתי משהו, משאיר גם משהו בחוץ. עושה כמו סכר, ווסת – חלק מקבל, אבל יש חלק שלא מקבל. חלק שלא הבנתי. קראתי מאמר, אני יודע מה הבנתי ויודע גם מה לא הבנתי. יש דברים שלא הבנתי ואני לא יודע בכלל. אם יודע מה לא הבנתי נשאר על זה כלי. כשיודע מה לא יודע זה נקרא או"מ, אבל לא כל דבר הוא או"מ. יש גם סוגים של או"מ, אבל נשאר כלי חיצון לאו"מ, כלומר שיש מקום שמור. שמורה זכות לקבל. זה עלום ממני. אם לא נסתר ממני אז זה לא עבורי. אם אני מדען בביולוגיה אז אחפש דברים שאני יודע ומתקרב אליהם, זה עדיין או"מ, שדורש עבודה כדי להשיג. אבל לא בגלל שאני חוקר יש לי או"מ שארוץ יותר מהר, זה לא שייך לי, למה שאני עושה.

זכר אין לו או"מ לומר שאולי יוליד ילד, כי אין לו פוטנציאל לזה. האו"מ זה הפוטנציאל, העתיד שלך, ולכן יש לך כלי לעתיד. להיות עתידני קצת. 

שיעור 40 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום קצר של השיעור הסתכלות פנימית פרק ד' ר"ע. כ"ו מרחשון תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו בשיעור הזה על מיני הכלים ה'-י'
בפרק ד' למדנו על י' מיני כלים
בפרק א' למדנו על ה' סוגי הכאות- שהן מפגשים שלנו עם המציאות
בפרק ב'- למדנו על י"ב מיני אור חוזר- שהם הצורה שבה אני בונה את הכלים שהם הכלים שבהם אני יכול לקבל הארה. אור חוזר למדנו שזו הדרך שבה אנחנו מקבלים מודעות על ידי התנגדות לרגילות, מודעות לצד הערכי שלנו.
בפרק ג' למדנו על י"ב מיני רשימות, שהן מהוות את המבנה של נפש האדם. הרשימות הן כמו זכרונות בתת המודע הנפשי שלנו ממה שקרה בחויות שלנו.
בפרק ד'- למדנו על י' מיני כלים.
בפרק ה' נלמד על ז' הבחנות שבמסך.
י' מיני כלים בקדושה- הם רק כלים דיושר- העיגולים כבר לא כלים- מדובר רק מצד הקדושה
1. מין הא'- השורש לי' כלים זה התפשטות האור והסתלקותו.
הסתלקות- הנברא עצמו מסלק את האור בגלל האידאה- לכן צריך לבחור.
אין יישות שדוחה את האור- היישות שדוחה צריכה לבחור- אם לא אין כלי כי כלי של קדושה צריך לבטא אהבה. צריך להתחבר תמיד כשאני בוחר לכלל של הבחירה שלי.
2. מין הב'- הכלים שאני עושה במחשבה.
3. מין הג'- כשמתפשט ממעלה למטה מצד התוך
4. מין הד'- עשר ספירות דסיום חוצר גלם שעדיין לא בא לידי ביטוי. כלי של רצון לעשות עבודה. מגוייס לעבודה.
5. מין הה'- הכלים שמכונים אור העב שיש לי השתוקקות שאני מרגיש שהיה לי פה אור של קדושה ועכשיו אין לי. היתה לי השראה עליונה שאין לי
6. מין הו' – נתרוקנו מאורותיהם ואני יודע בדיוק מה לרצות לפי סוג הכלי
אני יודע בדיוק על מה היתה לי ההשראה העליונה (עם איזה סוג של השראה כמשל. הרגשות פנימיות של סוגי השראה)
7. מין הז'- לא השאירו רשימה. אני לא יכול להגיע לאותה הארה
8. מיני הח' והט' – מה שאני מכשיר לפרצוף הבא. אני משאיר כלים איך לחוות את החויה הבאה כתוצאה מחוויית החויה הקודמת. מהו הכלי שהייתי קודם ומה החויה החדשה שאני יכול לקבל בכלי הזה.
9. ח' בעצם רשימה דזכר. ט' – רשימה דנקבה שקראנו להם גם תגין ואותיות
מדבר על אור העב שנשאר מגלגלתא שקוראים לו אור העב שמשאיר לי בכלי הזה רשימות המבטאות איזה סוג של כלי זה.
אז מין הח' והט' הם כלי שאני משאיר לחויה הבאה מצד הזכר ח' מצד הנקבה ט'.
10. מין הי'- כלים לאור מקיף- אני יודע מה אני לא יודע וברגע שעברתי חויה, אני עושה כמו סכר, וסת שחלק אני מקבל וחלק אני לא מקבל ואני יודע מה לא קיבלתי. זהו כלי על מה שלא קיבלתי. לא כל דבר הוא אור מקיף. מקום ששמורה לי זכות לקבל. אני יודע שזה שייך לי. אור מקיף הוא הפוטנציאל שלך. כלי לעתיד שלך.

שיעור 40 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות הסתכלות פנימית פרק ד' ר"ע – כ"ו מרחשון תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בשיעור היום למדנו את מיני הכלים ה'-י'.
2. מין הה' של הכלים הוא כלים דהתפשטות א' המכונה אור העב שהם תוך המדרגה.
3. מין ה-ו' הוא כלים שנתרוקנו מאורותיהם והרשימות מחיות אותן, דהיינו שיודעים בדיוק מה לרצות.
4. מין ה-ז' הם כלי םשתרוקנו מאורותיהם ולא נשאר בהן רשימות, שהן בחינת המלכויות, כי בחי' אחרונה אינה מנחת רשימה.
5. מין ה-ח' הם כלים דזכרים שהוכשרו לחויה הבאה, לפרצוף הבא.
6. מין ה-ט' הוא כלים שהוכשרו לפרצוף ה-ב' – לחויה הבאה, מצד הנקבה, דהיינו היכולת לקבל את ההארה ולהיות פרקטי.
מין ה-י' של הכלים הם כלים לאור מקיף שמהווים את העתיד, דהיינו הפוטנציאל של האדם.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

אין תגובות

להגיב