הדף היומי בתע"ס חלק ז' שיעור 43 – עמודים תקנ"ט -תקנ"ס

204

בס"ד

חלק ז שיעור 43 עמוד תקנט

לב) ועדיין לא נתקנו בתיקון קוים, עד שעלה המסך והרשימות הנכללות בו, אל המאציל, דהיינו למלכות דישסו"ת, שהיא בחינת המאציל של ד' המלכים תנהי"מ. ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון קוים דאחורים דאו"א (דף תקנ"ה אות כ"ב ד"ה והנה) עש"ה. וכן הדבר כאן, כי אחר שנשבר גם הכלי דמלכות, והמסך כבר נזדכך מכל בחינות עביות דגוף שבו, הנה אז נבחן שעלה לשורשו למלכות דראש ונכלל בזווג אב"א שנשאר שם. ויצא שם זווג חדש על המסך והרשימות הנכללות בו. ומתוך שבחינה אחרונה נעלמת תמיד ולא נשאר ממנה רק בחינת התלבשות, נמצא כאן שלא נשאר כי אם בחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות. ולא היה סיפק בידו להעלות מ"ן עד להחזיר הישסו"ת פב"פ, כמ"ש במקומו וע"כ לא יצא עליו רק זווג דאב"א, וכשהוכרה העביות דגוף שבו, ירד למקומו במקום החזה שבגוף, שהוא בפרק עליון דיסוד, והוציא ע"ס דראש מיסוד ולמעלה, בקומת ז"א ואב"א. אמנם לא היה יכול להתפשט לבחינת ע"ס ממעלה למטה, משום שהוא במצב דאב"א. אמנם הראש הזה תיקן, את אחורים דישסו"ת בתיקון קוים ומאחורים דישסו"ת שנפלו במקום ב"ש ת"ת, נעשה כלי חדש לחצי ת"ת התחתון ומאחורים דישסו"ת שנפלו למקום נו"ה, נעשו ב' קוים, כי נתחלקו לשנים: שאחורים דישראל סבא נעשה לכלי חדש דנצח בימין. ואחורים דתבונה נעשה לכלי חדש דהוד בשמאל. ואחורים דיסוד ומלכות נכללו בקו האמצע, דהיינו בחצי תחתון דכלי החדש דת"ת. ועתה שנתקנו הכלים החדשים מאחורים דישסו"ת, גם מחזה דנקודים ולמטה כנ"ל. אז האורות תנהי"ם המלובשים בהכלים החדשים דאחורים דאו"א עילאין, שהם מחזה דנקודים ולמעלה, ירדו עתה אל הכלים החדשים אשר במקומם, שהם מאחורים דישסו"ת, כל אחד אל הכלי שלו, באופן, שאורות דמלך דב"ש ת"ת התחתון ודמלך יסוד ומלכות, ירדו אל הכלי החדש דחצי ת"ת התחתון, הנעשה בקו האמצעי. ואור דנצח ירד לכלי החדש דנצח. ואור דהוד ירד לכלי החדש דהוד. וכבר ידעת, שהאורות הללו, הם רק רשימות שנשארו מהאורות כי האורות עצמם נסתלקו לשורשם.

לג) והנך מוצא שהכלים החדשים דאחורים דישסו"ת לא נתקנו רק בת"ת ונצח והוד, ולא ביסוד ומלכות והוא מטעם שכל דבר התיקון דכלים החדשים בג' הקוין, הוא ע"י הראש החדש שיצא במקום הזה באב"א, כנ"ל. וכיון שהראש הזה נסתיים במקום פרק א' של היסוד, נמצא שאינו מלביש אלא לפרק העליון דיסוד לבד, ונודע אשר פרק עליון דיסוד כלול בת"ת, הרי שהראש החדש הזה, אינו מלביש כלום מן הת"ת ולמטה, ואינו כולל בתוכו לא את יסוד ולא את מלכות. 

ומה שאמרנו למעלה שגוף הכללי דישסו"ת הכולל ד' מלכי תנהי"מ, נבחן החזה שלו מפרק א' דיסוד ולמעלה. הוא מטעם, כי כשמחלקים את הפרצוף שלמטה מטבור לע"ס, בתיקון ג' קוים, מתחלק נצח לג' שלישים: חכמה, חסד, נצח. והוד מתחלק לג' שלישים בינה, גבורה, הוד, ויסוד מתחלק לב' פרקים: ת"ת, ויסוד. אשר לפי זה נמצא שמקום החזה הוא בפרק העליון דיסוד, שהוא בחינת ת"ת של הפרצוף נה"י. וזה שאמרנו שסיום הראש החדש דהיינו הפה שלו הוא שוה עם סיום הת"ת, כי פרק עליון דיסוד טמון בת"ת. ולפיכך לא נתהוו כלים חדשים ליסוד ומלכות דנקודים.

לד) והנך רואה איך דבר התיקון הולך ונעשה לאט לאט. שמתחלה בג' הפרצופים הראשונים דא"ק: גלגלתא ע"ב ס"ג, לא היה אלא כלי אחד וקו אחד. ואח"כ בנקודים התחיל לעשות מציאות עשרה כלים, גם תיקון קוים בג"ר, שהם או"א. ואח"כ אחר שביה"כ דמלכי דחג"ת, ואחר יציאת הראש של ישסו"ת נעשה תיקון קוים באורות דדחג"ת, דהיינו ברשימות שלהם, כנ"ל, שנתלבשו בכלים החדשים שנעשו מאחורים דאו"א, המתוקנים בתיקון קוים ע"י הראש דישסו"ת, והגיע התיקון קוים לרשימות דדחג"ת של הכלים השבורים. ואח"כ אחר שביה"כ דמלכי תנהי"מ, נעשה תיקון קוים גם ברשימות שלהם, כי נתלבשו בכלים החדשים, שנעשו מאחורים דישסו"ת המתוקנים בתיקון קוים ע"י הראש החדש דדעת שיצא אב"א, והגיע התיקון קוים גם לאורות דתנהי"מ. ועתה חסר עדיין התיקון קוים אל הכלים דז"ת דנקודים שנפלו לבי"ע, כנ"ל, וזה נתתקן בעולם התיקון ע"י מ"ה החדש. כמ"ש במקומו בע"ה.

סיכום: היום למדנו שחוץ מאשר הכלים שיצאו, כלים דראש שירדו לגוף, שהצליחו לשמר את הרשימות במקום ח"ח, היו כלים חדשים גם מראש דישסו"ת. ז"א גם משבירת המלכים של ישסו"ת יצאו כלים חדשים. אמנם הרשימות של אור הזך עלו למעלה לכלים הקודמים של הראש הקודם, אבל ברגע שהעלו כלים חדשים אז הרשימות ירדו חזרה למקום ח"ח. 

למדנו בשיעור הקודם עניין נפשי חשוב, שכאשר נוצר כאוס לאדם הוא צריך לשמר את הזיכרון של הכאוס, כי הרשימות האלה הן זיכרון של מה שקרה, של החוויה. איך שומרים את החוויה? במקום של ח"ח ומפסיקים להתאבל כל הזמן על מה שקרה פעם. 

אמנם זה כואב. הרשימות נמצאות בקליפות. יש טראומה אבל האפשרות בהמשך לתקן את הטראומה הזו, אם אני שומר את הזיכרון במקום של ח"ח. ח"ח זה הכוח של הבינה בד' בח' דאו"י שבחרה ביתר דבקות. זה כוח הבורא שנמצא בנברא. הוא הכוח לייצר כלים שנקראים 'כלים של ח"ח'. ח"ח זה שלא בא לטובת עצמו, אלא לעשות חסד, לייצר השפעה. כל הרצון הוא להתחבר לבורא. אם הזיכרון של החוויה שלי נשמר במקום כזה, אז כשתתעורר לי תשוקה, או יתעורר תסכול, אז יהיה לי כוח ומקום לעמת את התיסכול עם הזיכרון. למשל, אדם מרגיש שאין לו כח להתפלל, לעבוד, ללמוד. בא לו לעשות דברים, מרגיש שרוצה כוח והרבה כסף. מצד שני, התעורר לו זיכרון פנימי ערכי שאומר שבמחשבה יש לו משהו אחר, כי אלה כלים של ראש. במחשבה הזיכרון שלו שלא היה לו מה לאכול או יש לו זיכרון עמום בתוכו שהכוח האמיתי שלו הוא דווקא במקום שרוצה להשפיע, שערכי, שלומד. שם דווקא מונח הזיכרון. אז ישנה התמודדות בין הערך ובין התשוקה. התוואים מפגישים עם התשוקות, אבל יש גם ערכים. הניהול הנפשי הזה, במאבק בין הערך לתשוקה, אם אנחנו הופכים זה לעבודה, זה רק בתנאי שאני לומד את הטכניקה הנפשית פנימית, איך לשמר את הזיכרון הכאוטי שלי. אם לא אכין לזה כלים של ראש, תבניות מחשבה מסודרות ומוגדרות, שלשם אני רוצה להעלות את הזיכרון של החוויות שלי. זה נכון שלא אוכל לפעול אותן בבת אחת, אבל זה אומר שיש לי כלי שדרכו אני יכול לעמת את התשוקה שלי, כי הכלים שלה נמצאים בקליפות, אבל נוצר בי איזשהו זיכרון שמוחזק בתבניות מחשבה שקיבלו כוח של ח"ח. וזה דבר נפלא. אבל לפעמים אתה שומר את החוויות שלך בכלים לא ממש מתאימים כי זה הכלים שיש לך. ז"א שיש לי תבניות של עבודה, או תבניות של ח"ח, כמו למשל 'אסור להאשים, שהבורא שלם, שתמיד הוא לטובתי, שאני צריך להיות אדם אתגרי, להסתכל קדימה', יש לנו הרבה תבניות מחשבה אמוניות, שצריך להגיע לקשר של אהבה, שהיחד הוא יותר חזק מהלב. יש לנו הרבה תבניות מחשבה ששם צריך לשמור את זיכרון החוויה שלי. אבל, לפעמים יש לנו רק דבר כללי. למשל, תמיד הבורא עושה לטובה. הכל לטובה. זה דבר כללי, זה לא מספיק מדוייק. ככל ששמירת החוויה היא במקום יותר מדוייק, יותר מתאים בדיוק לחוויה, ממש בפינצטה, בסיכה, לדייק לנקודה הנפשית, כך יש לי סיכוי יותר גדול לבנות באופן נכון יותר את הכלי של הנפש שלי. את הכלי הראוי. 

אז כשנשברו כלי דחג"ת ויצרו גם את הכלים החדשים האלה, של האח"פ של מלכי ראשים של ישסו"ת, גופא דישראל סבא ומלכות, אז הרשימות הלכו למקום שלהם. חזרו, ירדו מלמטה מהכלים הכלליים, ירדו למקומות של כלים יותר מדוייקים ומתאימים בדיוק לתבניתם. ולכן הרשימות ירדו לכלים החדשים, אבל גם הכלים האלה, אומר לנו, שיש כלים שנוצרו וכלים שעדיין לא נוצרו. איך נוצרו כלים אלה? ע"י שקיבלו כוח מראש הדעת. ראש הדעת שיצא, אחרי שנגמר ראש או"א והרשימות עלו, יצא פרצוף חדש ישסו"ת בג' ב', מזדכך כולו, עלה לראש, יצא פרצוף חדש ראש הדעת, ראש הדעת יצא אב"א מכח ח"ח שלו, נתן כוח ח"ח, של בינה, שנקרא גם אחוריים דבינה. נתן את הכוח הזה לכלים אלו, ואז הכלים של אח"פ, של ישסו"ת, של גופא של ישראל סבא, וגופא דתבונה הם הכלים החדשים של מלכי ישסו"ת, ואליהם ירדו הרשימות שקודם עלו לכלים העליונים יותר וירדו למטה מחזה. חוץ מכלי יסוד ומלכות שהיו למטה ממקום יציאת הראש הדעת, בגלל שיצאו המלכים האלה למטה ממקום ראש הדעת, אז לא יכולים היו לקבל ממנו ח"ח. אז את הכלים האלה עוד לא הצלחנו לבנות ולכן זה היה אחד הבסיסים של חטא אדה"ר כפי שנראה בהמשך.

עכשיו אנחנו נמצאים באיזושהי מציאות אתגרית. שזה השלב הבא שיכניס אותנו לחלק ח'. מה קרה פה? אומר, בוא תראה את כל המהלך. כי היה פה מהלך ארוך מאוד שלמדנו מתחילת החלק ואנחנו רוצים עכשיו להסתכל על המהלך הזה באופן כללי.

המלכות דא"ס בחרה ביתר דביקות וכדי לבטא זאת באה אותה מלכות ואמרה שהיא רוצה לקבל בע"מ להשפיע. כדי לבנות את זה, צריך לבנות כלים. אז היא יצאה למסע. אמרה שמוותרת על האור, מוותרת על התענוג כדי לבנות כלים. אז יש לה עכשיו תפקיד לבנות כלים. 

בא פרצוף גלגלתא ואמר שמתחיל. מה שיכול לעשות הכי חזק יעשה. עשה זיווג על ד' ג'. הצליח לבנות כלים עד הטבור. מטבור ולמטה, שזה עיקר הכלים, שזה נקרא גדלות כלי הקבלה, שזה המלכות. עליה נעשה הצמצום. על הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. אמר, על ג' כלים ראשונים יכול לעשות זיווג דהכאה. עשה מה שאפשר. עשה את הזיווג עליהם גלגלתא והסתלק בגלל הביטוש. כדי להשלים את התיקון שעשה, היינו גם כדי להבין את הפרטים של הכלל הזה שקבע גלגלתא, יצאו גם פרצופי ע"ב וס"ג, והגדירו את המקום הזה שלמעלה מטבור. תיקנו חלק מהמלכות הכללית שהיתה בא"ס. בנינו כלים לאור שהיה בג"ר, בגלגלתא ע"ב ס"ג כנגד כח"ב. מה קורה עם זו"ן, שמטבור ולמטה הם בח' הזו"ן. באו ז"ת דנקודים למטה מטבור ואמרו לתקן גם את הכלים הללו. נעשה תיקון מיוחד בצ"ב, שהכלים שלמטה מטבור התחלקו כבר לעשרה כלים. כבר לא נקרא עקודים, שהכל עקוד – רשור בכלי אחד, אלא נהיו עשרה כלים, כי מלכות עלתה לבינה של כ"א מע"ס ויצרה בו חיסרון.

נוצר מצב צ"ב של נקודות דס"ג רק מצד הרשימות שעלו לראש ונולד עולם הנקודים, בתחילה בקטנות, ובקטנות עשה תיקון קווים בראש. ז"א יצר כלי של תיקון קווים זה כלי עם אותו כוח של בינה. הכוח של הבינה נתן את הכוח לעשות כלים למעלה מטבור, ועכשיו למטה מטבור א"א לעשות ישר כלי שהוא כלי לקבל בע"מ להשפיע, אלא אלו כלים אחרים עליהם נלמד בהמשך, כלים של תיקון קווים, כלים של ח"ח. 

הצליח לעשות כלים בראש, תיקון קווים, מכוח הבינה, כי יצא על ב' א' מכוח הב' התלבשות שזה כוח הבינה יכול היה ליצור כלים. בא לעשות זיווג על גדלות, בגוף שהוא ז"ת דנקודים כבר לא היה את הכוח של הבינה. לא היה את כוח ח"ח, שהוא איפשר בכל המקום הזה (ציור) של מפה ועד טבור, ומטבור עד ש"ע לעשות כלים מכוח הבינה. אבל ברגע שבא לבח' א', שזה ז"ת דנקודים, ובח' א' כבר אין את כוח הבינה אז נשבר. 

ואז צריך לנהל את השבירה הזו. השבירה הזו אמרה לו בעצם 'רגע, אתה רצית לעשות פה תיקון קווים כמו שעשית בגלגלתא, בלי הכוח של הבינה א"א. צריך כוח של ח"ח'. נשבר כל הכלים נפלו לבי"ע ונשארה התרשמות ממה שקרה. ההתרשמות שנשארה, נשארה בתובנות 'הייתי פה צריך ח"ח והתובנות האלה הן הכלים שנוצרו לנו מהראש שהראש בעצם אמר שטעה במחשבה. היתה תמיד מחשבה שרצה לעשות כמו הגדולים למעלה, אבל שכח את מקומו. לא יכול לעשות כמו שנעשה בגלגלתא בקו אחד. כי נשבר וצריך כלי של ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע, ואז הרשימות, הזיכרון לא יכול לרדת לכלים שנשברו. אומר שלא רוצה לזכור רק את התאווה השלילית, אלא שרוצה לבנות עולם ערכי, אז יזכור בצורה חדשה, והזיכרון היה זיכרון של כלים חדשים, של כלי ח"ח. זה יהיה אמצעי, הזיכרון הזה שזה רק רשימות ועוד לא כלים, כי הכלים האמיתיים של ז"ת דנקודים נפלו לבי"ע, אז כלים אין אבל זיכרון יש, ומהזיכרון הזה שעולה לראש, כל הזיכרון הזה עולה עם המסכים לראש דס"ג, ועכשיו משם נצטרך לבנות עולם חדש. כי כל עולם הנקודים מתבטל כשלא עושה את העבודה. לא בנה את ז"ת דנקודים. נצטרך לצאת לעולם אצילות שנקרא עולם התיקון ולבנות אותו. עולם התיקון בא לתקן את כל הז"ת דנקודים. אחד התיקונים הגדולים שלו יהיה רק על מקום הז"ת, לא למטה מפרסא. זה יתוקן בגמה"ת בעולמות בי"ע. איך נעשה תיקון הזה ומה היחס בין עולם אצילות שיוצא במקום, בעיקר שליש אמצעי דנה"י דא"ק במקום ז"ת דנקודים, זה נלמד בחלק ח', ובחלק טז' נלמד מה קרה בעולמות בי"ע, ובבית שער הכוונות נלמד גם את כל התהליכים שקרו עם הנשמות שיצאו אחרי אדה"ר. 

אין תגובות

להגיב