הדף היומי בתע"ס חלק ז' |סיכום | שיעור 48 – עמודים תקסט – סיום

בס"ד

חלק ז שיעור 48 עמוד תקסו

טז) ועתה נבאר המלכים אחרונים שהם תנהי"מ: וכבר ידעת שד' פעולות הן בישסו"ת עד שבאו לזווג פב"פ. וי"א פעולות בסדר יציאת ד' המלכים עצמם, עד סופם. כי מהזדככות המסך מכל עביותו אחר שביה"כ דמלכים הראשונים, נמשכת עלית המסך והרשימות שבו, להתכלל בזווג או"א אב"א. וזו פעולה א'. וכיון שחזר עליו העביות דבחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב דעביות. מתוך התכללותו בזווג דאב"א, הנה חזר והוריד ה"ת לבחינת העביות הזו. דהיינו לבחי"ג ובחי"ב בשיתוף, שזו פעולה ב', שהוא המצב דאו"א פב"א, בקומה דבחי"ג, ומתוך שהרשימות ההן הן בחינות זו"ן, הנה נעשו למ"ן לאמא, שהחזירה פניה לאבא, בשבילם, ובאים במצב פב"פ. הרי שהזדככות המסך גורמת להתכללות הרשימות דבחי"ג ובחי"ב בג' המצבים זה אחר זה. באב"א ופב"א ופב"פ, עם התכללותם באו"א כנ"ל. ואב"א מסבב לפב"א, כי הזווג דאב"א מחדש את הרשימות בעביותן, וכשנגמר התחדשות העביות כבר נחשבו לפב"א, כי קונים מדת הקומה, שאבא קונה בזה ג"ר שלו, ומשיב פנים להאיר לאמא, ואז מתעוררת אמא בשביל המ"ן שבה, להשיב פניה גם היא לאבא. הרי שהמצב דפב"א מסבב אל המצב דפב"פ.

יז) וי"א פעולות שבמלכים, הן על אותו הסדר שיצאו זו מזו כמו י"ב הפעולות שבמלכים הראשונים. אלא שיש ביניהן איזה שינוים, ואלו הם. הגורם הא' שלהם, שהוא שיעור הקומה, נמשך מפעולה ג' הנ"ל, שהיא הזווג דפב"א, דהיינו לפי העביות שבהמסך. הגורם הב' שהוא קבלת הארת חכמה לזו"ן, נמשך מזווג פב"פ, (כנ"ל באות י"א. ע"ש.) הפעולה הג' שהיא הקומה שממטה למעלה, ופעולה הד' שהיא הקומה שממעלה למטה, הנקרא מלך. נמשכות מב' הגורמים הנ"ל, שא' מודד הקומה, וב' משפיע שיעור הארת חכמה. ומכאן, דהיינו מהתלבשות האור בהכלים, נמשכות ג' פעולות, שהן ה', וו' וז'. שפעולה ה' שהיא הסתלקות האור, נמשכת שהאור לא יכול להתלבש בהכלי, בעת שפגע בהסיגים המעורבים בו, וע"כ בפגעו בהסיגים נסתלק תכף לשורשו, וכן פעולה ו' שהיא נפילתם לבי"ע, נמשכת ג"כ, מהאור שהתחיל להתלבש בו, שמתחלה האיר הכלי בבי"ע, וחיברם בכח האור שבו לאצילות, (כנ"ל באות י"ג.) וע"כ אחר שנסתלק האור מהכלי, נמצא שחזר עליו הצמצום ב', והכלי נשאר נפרד בבי"ע. ופעולה ז' שהיא הרשימות, הן בעצם חלק הנשאר מהאור שנתלבש בהכלי. הרי שג' פעולות הללו נמשכות מהתלבשות האור גופיה. והפעולה הח', שהיא עלית הרשימות להכלים שלהן, נמשכת משבירת הכלים של עצמם, וכיון שכבר היו כלים מתוקנים מאחורים דאו"א בבחינת קוים, ע"כ עלו ונתלבשו בהם. וגם ירידת האחורים דישסו"ת לבחינת גוף, נמשך משביה"כ, כי נתבטל הזווג העליון משום חסרון המקבלים, והרשימות דראש נפלו לגוף. וב' פעולות האחרונות, שהן תיקון קוים באחורים דישסו"ת, שבזה נתקנו ג' הכלים שלמטה מטבור, שהם ב"ש ת"ת התחתון, והנצח וההוד. והפעולה הי"א, שהיא ירידת הרשימות מהכלים דאחורים דאו"א אל הכלים חדשים של עצמם, הן שניהן נמשכין מראש הדעת. שיצא אחר הזדככות המסך דמלכים האחרונים. 

כי מהזדככות המסך דגוף דישסו"ת שחזר לשורשו להמסך דישסו"ת, יצא זווג חדש, על מסך דבחי"א דעביות בקומת ז"א, אב"א, בהתכללות בישסו"ת וכשהוכרה עביות דגוף שבו, ירד משם למקומו בחזה דכללות הגוף דישסו"ת, ויצאו הע"ס דראש מהחזה ולמעלה, שהוא מפרק עליון דיסוד ולמעלה עד מקום החזה דגוף דאו"א, ששם הפה דישסו"ת, והוא קשר את האחורים דישסו"ת שנפלו שם, בקשר דתיקון קוין. ונעשו בזה לבחינת כלים חדשים במקום הגוף דישסו"ת, דהיינו ב"ש התחתונים דת"ת, בקו האמצעי, וכלי דנצח בימין, וכלי דהוד בשמאל. ואז נעשה הפעולה הי"א הנ"ל, שהרשימות של המלכים האחרונים שהיו מלובשות בהכלים החדשים דאו"א חזרו להכלים חדשים דישסו"ת שנעשו במקומן: רשימו דת"ת ויסוד ומלכות לקו האמצע שהוא הת"ת שנתגדל, ורשימו דנצח, לקו ימין, לכלי דנצח, ורשימו דהוד, לקו שמאל, לכלי דהוד.

סיכום: מלמד אותנו את המשך התהליך. התהליך אותו אנחנו לומדים בחלק ז', באופן כללי הוא יציאת גדלות דנקודים באו"א, שבירת המלכים של כל דחג"ת בפעם הראשונה, יציאת פרצוף נוסף שנקרא ישסו"ת, שבירת המלכים, הזדככות המסך, יציאת ראש הדעת והסתלקות חזרה לס"ג, כי לא צלחה מציאות שנקראת עולם הנקודים – עולם השבירה, עולה חזרה לראש הס"ג, עושה אתחול מחדש כדי להוליד את עולם האצילות. זה כל הלימוד בחלק ז'.

כדי ללמד אותנו זה הוא לימד אותנו בשלבים. אמר, קודם כל, לפני שני שיעורים למדנו, שכל התהליך הזה שקרה בעולם הנקודים נקרא עולם כי יצאו ג' פרצופים, שהם כבר עולם ולא רק פרצוף אחד כמו שיצא בגלגלתא ע"ב ס"ג, שם זה רק פרצוף אחד כ"א. אחרי הס"ג צריך לצאת פרצוף מ"ה שיוצא כעולם, מכיוון שהיו כמה פרצופים. זה כל מה שלמדנו בחלק ז'. מדגיש זה כי טוב להסתכל במבט כללי ואז נפרוט את הנלמד. זה מה שעשה בעה"ס בצורה גאונית. אומר, נסתכל על כל מה שלמדנו – גדלות, מעבר מקטנות לגדלות, גדלות יצאה ראש וגוף ונשברו הכלים, עלה המסך לראש, היה ד' ג' ומזדכך לג' ב' שגם עושה זיווג דהכאה, ראש וגוף נשברו כלי תנהי"מ, עלה לראש, יוצא ראש הדעת בב' א' אז לא מתפשט לגוף וגם לא נשבר. בזה נגמר עולם הנקודים.

עכשיו לומדים פרטים – אמר, למדנו פרטים, איך יצא או"א, היה מעבר מקטנות לגדלות. מדוע לא מספר מה היה בקטנות? כי הקטנות הזו למדנו עליה בחלק ו' – כל חלק ו' דיבר איתנו על יציאת הקטנות בעולם הנקודים. מעט נגע בגדלות. בחלק ז' ביאר לנו היטב את הגדלות. נזכיר את חלק ו', שכל הקטנות יצאה כתוצאה מצ"ב שקרה בנק' דס"ג. לכן בחלק ו' למדנו את כל עניין הצ"ב, שקרה בנק' דס"ג, וכתוצאה מזה יציאת הקטנות דנקודים עם כל מה שלמדנו – בח' השערות, מה קרה בראש הס"ג וכו'. כדאי לדעת את זה.

פה למדנו את יציאת הגדלות. למדנו ד' שלבים ביציאת הגדלות באו"א. ד' השלבים: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, שעלו עם עליית המסך של נק' דס"ג לראש הס"ג. עלו גם רשימות ד' ג'. זו פעולה ראשונה – עליית רשימות ד' ג'. פעולה שניה – באו לבקש אור אחר הקטנות, יצא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' מנקבי עיניים לפה של כתר. הפעולה השלישית – הארה דרך הטבור. כשכתר היה כבר בגדלות, האיר מרחוק. לא יכול להתפשט לגוף כי הוא זכר. האיר מרחוק למקום שנמצאים בו החסרונות, שליש תחתון דנה"י דא"ק. כשרצונות אלה התעוררו עלו לז"ת דנקודים, אמרו שהם הבנים, איפה האורות. ענו שלא אחראים לאור. הלכו לאמא לבקש ממנה. זה נקרא הארה דרך היסוד שהאירו לז"ת דנקודים לעלות לאו"א לבקש אור. מבקשים מאמא, הלכו לאמא ואז הפנתה פניה לאבא ועשתה זיווג והתפשטה לגוף. אלה ד' הפעולות שהיו באו"א. נזכור אותן בקצרה: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, אור ע"ב ס"ג שהוריד הת' מכתר, הארה דרך הטבור והארה דרך היסוד. 

אחרי ד' פעולות אלו, היו יב' פעולות להוצאת הפרצוף. על יב' הפעולות הללו דיברנו בשיעור קודם, והן: הראשונה והשניה זה גובה קומה וסוג האור שנקבעות ע"י ד' ג'. סוג האור שיש הוא הדעת שמבקש, על איזה דעת מבקש. הדעת זה מה שגרם לאמא לחזור פב"פ עם אבא – מה הילד רוצה? סנדויץ', נעלים, מה הוא רוצה, זו הדעת שמחזירה את אמא פב"פ.

שלישית ורביעית זה ראש וגוף יוצא מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

בח' ה' זו הסתלקות האור כי ברגע שהאור התפשט ונגע בסיגים נוצרה בעיה, כי אסור שהאור יגע בסיגים כי הם נקודת הסיום שעלתה לפרסא. התפשט האור והגיע לנק' הסיום שנמצאת במקום הפרסא, שזה בע"מ לקבל. נשבר. אם נשבר וקרתה הפעולה הה' – הסתלקות אור הזך שהאיר בכלי. למדנו, שכשהיתה שבירת הכלים, האור שהאיר בפנים הסתלק לראש. הכלי עצמו נשבר ונפל לבי"ע. זו היתה פעולה הו' – שבירת הכלי.

פעולה ז' – הרשימות שנשארו במדרגה, שהן אותו חלק שנשאר במדרגה, שירד ונשאר בתחתית האצילות. יורד לתחתית האצילות כי הרשימה הזו רוצה להאיר לכלי שלה, אז עצם זה שנשארה רשימה זו פעולה ז'. הירידה לתחתית אצילות זו פעולה ח'. פעולה ט' נמשכת משבירת הכלים. כשנשבר הכלי המסך מתבטל מעביותו ופעולה ט' – הזדככות המסך ועלייתו לראש. כל פעם שנשבר, מזדכך המסך. עד כאן היו ט' פעולות שהן מה שקרה בשבירה.

פעולות י-יב' הן ההכנה לפעולה הבאה. ההכנה של כל מלך ומלך: פעולה י' – ירדו הכלים מהראש. אח"פ של ראש ירדו מהראש. פעולה י' זה שהוכנו כלים חדשים של אח"פ של ראש מאח"פ של או"א.

פעולה יא' – הרשימות שירדו בהתחלה לתחתית אצילות, עולות למעלה לכלים החדשים. 

פעולה יב' – הכלים שנפלו לראש דבי"ע נופלים נפילה שניה למטה. 

אומר, תראו את אותן פעולות שיוצאות גם בישסו"ת. קודם כל לומדים ד' פעולות הראשונות שיוצאות בישסו"ת: כשישסו"ת צריך לצאת, הוא צריך רשימות שעליהן יצא, כנגד מה שד' ג' עלו לראש, פה מה שעלה לראש זה ג' ב', כי הזדכך ד' ג' והעלה לראש מידע ג' ב'. זה עליית רשימות ג' ב' זו בח' ראשונה, אבל קודם התכלל בזיווג בראש אב"א. זו פעולה ב'. ג' ב' ביקשו הארה ובא אור ע"ב ס"ג והורידו הת'. יצא אב"א זו פעולה ג'. אח"כ התחדש הדעת המזווג. אמא ביקשה הארה על הדעת שנשאר, של תנה"י וזו פעולה ד'. אלה ד' פעולות שגרמו לישסו"ת להיות פב"פ.

אז יצאו יא' פעולות בכל מלך ומלך של מלכי ישסו"ת. א. גובה הקומה. ב. סוג האור ע"פי הדעת. ג. ראש שיצא ממטה למעלה. ד. הגוף שמתפשט ממעלה למטה. ה. כי התפשט האור ונשבר – הסתלקות האור. ו. שבירת הכלי שנופל לבי"ע. ז. נשארו רשימות. ח. עלו הרשימות האלה לכלים החדשים שהיו, לכלי דחג"ת. אלה הכלים שנשארו משבירת הכלים עצמם. ט. ירידת אח"פ דראש, אחוריים דישסו"ת לבח' הגוף. י. ראש הדעת שנותן ח"ח לכלים ותיקון קווים באחוריים דישסו"ת. יא. ירידת הרשימות דאחוריים לכלים החדשים שלהם, היינו לראשים, לכלים החדשים של ראשי ישסו"ת.