הדף היומי בתע"ס חלק ז' |סיכום בנקודות| שיעור 47 – עמודים תקסז -תקסח

220

בס"ד
חלק ז שיעור 47 עמוד תקסז
המשך אות יא, טור א'.
הרי שפב"פ דאו"א נמשך מהמ"ן, והמ"ן, מיסוד דא"ק מאור החדש שבו, והאור החדש נמשך מזווג דע"ב ס"ג, וזווג דע"ב ס"ג נמשך ממ"ן דנה"י דא"ק, הנמשכים ועלו להם, עם התכללותם במסך דס"ג. והנה נתבאר ד' הפעולות איך יצאו זו מזו בהתחיבות סבה ומסובב. ועתה נבאר י"ב הפעולות הנוהגות בכל מלך ומלך מד' המלכים העליונים, שיצאו מאו"א דנקודים.
והנה י"ב פעולות הללו, מתחלקות לט' וג'. כי ט' פעולות ראשונות המובאות לעיל (דף תקס"ג אות ד') יוצאות ביחד עם יציאת כל מלך ומלך עד התעלמו. אבל ג' הפעולות האחרונות שבכל מלך, באות אחר גמר הסתלקות כל ד' המלכים. והנה הגורם הא' של י"ב הפעולות, הוא הזווג שעל עביות המסך, דהיינו לפי המקום של ה"ת, שהוא המודד לשיעור הקומה. הוא נמשך, מפעולה ג' הנ"ל שבכתר דנקודים המוריד ה"ת מעינים שלו אל מקום מלכות דראש, שבשעה שמורידה לפה דהיינו מלכות, יש לו עביות דבחי"ד דהתלבשות, ומוציא קומת כתר, וכשמורידה לחוטם, מוציא קומת חכמה, ולאזן, מוציא קומת בינה, ולעינים מוציא קומת ז"א.
הגורם הב', שהוא קבלת הארת חכמה בשביל זו"ן, נמשך ממ"ן שקבלה אמא מיסוד דא"ק, שהיא פעולה ד' הנ"ל באות ז'. כי כיון שאמא לא חזרה פב"פ עם אבא לצרכה עצמה. אלא רק כדי להאיר את המ"ן, שהם זו"ן, ע"כ אינה מקבלת מתחלתה מחכמה דאבא, אלא לפי הארת חכמה הראויה לזו"ן מצד יחסו באור ישר, הראוי לו מאותו הקומה. כנ"ל (דף תקס"ה אות ט')
יב) הפעולה הג' והפעולה הד' שהן: הקומה שממטה למעלה היוצאה בזווג דאו"א, שנקרא או"א וראש. והקומה שממעלה למטה הנקרא מלך או גוף. הן נמשכות ע"י ב' הגורמים הנ"ל באות י"א. שגורם א' מודד הקומה, וגורם ב' נותן שיעור הארת חכמה. ומכח השתתפות ב' הגורמים בהארת הזווג, ע"כ נבחנת כל הקומה הזו הן בראש והן בגוף, שאין בה אלא ה"ח וה"ג לבד, אלא בהארת חכמה. כמבאר באות י"א.
יג) הפעולה הה' והפעולה הו', שהן: הסתלקות האור מהכלים, ושבירתם ונפילתם לג"ר דבי"ע. הן נמשכות מגדלות האור שקבלו, ומעירוב הסיגים שבהכלים. כי אם הכלים היו מקבלים האור בשלימות, אז היו משיבים את בי"ע לאצילות, מחמת אור החדש שבקע לפרסא, שנתלבש בכלים הללו, ע"י הארת חכמה שקבלו כנ"ל. ועתה שלא נתקיים בהם האור הזה, הנה כמדת גדלותם כן נפילתם, כי הכלים עצמם נפרדו משרשם, ויצאו מחוץ לאצילות, שזהו נפילתם לבי"ע, הרי שנפילתם לבי"ע נמשך מגדלות האור שקבלו מאו"א.
פעולה ז' שהיא הרשימו, נמשכת גם כן מעצם האור שקבלו מאו"א, כי כן טבע האורות שמניחים רשימו בהמקום, אחר שנסתלקו משם.
פעולה ח' שהיא ירידת הרשימות לתחתית האצילות, נמשכת משביה"כ וירידתם לבי"ע, כי לא היו יכולים להתלבש בהכלים כדרכם, ע"כ היו מתקרבים אל הכלים שלהם כמה שאפשר.
פעולה ט' נמשכת ג"כ משביה"כ, כי כשנשבר הכלי, נמצא המסך מתבטל מבחינת העביות שבאותו כלי, וע"כ נתבטל הזווג העליון שעל המסך. ועוד כי כל הזווג הזה עומד רק בשביל המ"ן, שהם זו"ן, שאמא מקושרת אליהם להמשיך להם הארת חכמה, כנ"ל, ולא לצורך עצמה, וע"כ כשנשבר המקבל, נפסק הזווג פב"פ דאו"א, כמו שהיה בטרם שקבלו המ"ן. ונפלו האחורים כל אחד בכלי שלו. כנ"ל דף תקנ"ב את ט"ו.
יד) והנה ט' פעולות הנ"ל, נוהגות בתכונתן בכל מלך ומלך מד' המלכים: דחג"ת, ואין צורך לפרטם בכל אחד ואחד, אלא שיש איזה שינוים ביניהן, שצריכים להזכירם. ואלו הם: שינוי א' יש במקום נפילתם לבי"ע, שמלך הא' נפל לתחתית הג"ר, שהוא במקום דעת שבבי"ע. ומלך הב' נפל ממעל הימנו בבינה דבי"ע. ומלך הג' ממעל לו למקום חכמה דבי"ע. ומלך הד' ממעל לכולם במקום כתר דבי"ע. שינוי הב' בירידת הרשימות, שכל הזך מחברו, יותר עליון מחברו כמו הכלים שבבי"ע. ורשימו דמלך הא' נפלה למלכות דאצילות. ועליה רשימו דמלך הב' ביסוד דאצילות. וממעל לה רשימו דמלך הג' בנו"ה דאצילות. וממעל לכולן רשימו דמלך הד' במקום הכלי שלו עצמו בת"ת דאצילות.
גם יציאת ד' המלכים המה גורמים זה לזה: כי שביה"כ דמלך הדעת, גרמה לביטול המסך דבחי"ד וכיון שנתבטלה הבחי"ד, נמצא מזדווג האור העליון בהעביות הנשארת בהמסך שהיא בחי"ג, המתלבשת במלך החסד. ושביה"כ דמלך החסד גרמה לביטול המסך דבחי"ג, ולהזדווגות אור העליון בהעביות הנשארת בהמסך, שהיא בחי"ב, המתלבשת במלך הגבורה. ושביה"כ דמלך הגבורה גרמה לביטול מסך דבחי"ב, ולהזדווגות אור העליון בעביות דבחי"א הנשארת בהמסך, המתלבש במלך הת"ת בש"ע שלו, הרי שד' המלכים הם מסובבים זה מזה בהתחיבות גמורה, וכן כל אחד בט' הפעולות הנ"ל. כמבואר.
טו) ועתה נבאר ג' הפעולות האחרונות הנוהגות בהמלכים העליונים שהן באות אחר שבירת כל המלכים האלו. כי אחר הזדככות המסך מכל העביות דגוף שבו, ועולה ונכלל בזווג דראש, שהוא מוציא שם קומה חדשה דישסו"ת, הוא מביא הארה גם אל אחורים דאמא, שמתקנים את עצמם בתיקון קוים, ונעשו מהם ד' כלים חדשים דחג"ת בסדר קוים, כנ"ל (תקנ"ה אות כ"ב) וזוהי פעולה היוד, שהוכן כלים חדשים מאחורים דאו"א, בשביל הרשימות של כל מלך ומלך. ומזה נמשכת פעולה י"א, שרשימו דכל מלך עולה ומתלבשת בכלי שלו: רשימו דדעת, בקו אמצעי ממעל לת"ת, ורשימו דחסד, בכלי החדש דחסד, ורשימו של גבורה בכלי חדש דגבורה, ורשימו דת"ת בכלי החדש דת"ת, עד שליש עליון שבו. ומזה נמשכת פעולה י"ב, שהיא ירידת הכלים לתחתית בי"ע לגמרי, כי אחר שנתרחקה מהם הרשימות, שעלו ונתלבשו בהכלים החדשים, הנה אז נפסק הארתן מהכלים, ואינם יכולים להחזיק את עצמם בג"ר דבי"ע, ונופלים לז"ת דבי"ע.
הרי שג' הפעולות הללו נמשכות זו מזו, והגורם העיקרי הוא יציאת הראש החדש דישסו"ת, הנמשך מהזדככות המסך, והזדככות המסך נמשכת משביה"כ. וכו' כנ"ל.
סיכום: היום חזרנו על השיעור הקודם, כדי להבין שני דברים: א. למדנו מיהו ראש הדעת. ב. למדנו מהן ד' הפעולות ממצב הקטנות ועד מצב של התחלת הגדלות פב"פ.
בנושא הראשון למדנו מיהו ראש הדעת – ראש הג' היוצא בעולם הנקודים. שראש א' הוא או"א, פרצוף או"א עם הנקודות שבו שכולן נשברו. ראש הב' הוא ישסו"ת עם הכלים שבו, וראש הג' הוא ראש הדעת שיצא ע"י הזדככות המדרגות. יצא בהתחלה ד' ג', אח"כ ג' ב' ויצא בב' א'. מכיוון שהוא בעביות קלושה יצא ראש בלי גוף. זה ראש הדעת שנקרא כך כי יצא על א' שהוא בח' ז"א וכשהוא נמצא בראש נקרא דעת. בשונה ממלך הדעת שזה גוף. זה ראש הג' והבנו גם שמכיוון שיש ג' פרצופים אז מה שהיה צריך לצאת כפרצוף יצא כעולם שהוא מספר פרצופים.
למדנו שגלגלתא יצא בד', ע"ב בג', ס"ג בב', עולם הנקודים בא' ומכיוון שהתכלל עם ד' ג' אז יצאו עוד פרצופים בהזדככות ד' ג' אלה. לכן הוא יכול להיות עולם. לכן קוראים לו עולם הנקודים. זו הנקודה הראשונה.
נקודה שניה – איזה ד' פעולות היו עד ליציאת הגדלות. למדנו את ד' הפעולות: א. הגורם הראשון היה הזדככות נקודות דס"ג שהעלו רשימות ד' ג' לס"ג. יצאה קטנות על ב' א' כי היא העצם, אבל היו עוד רשימות של ד' ג'. זה הגורם הראשון – רשימות ד' ג' בראש הס"ג שצריכות להיוולד.
ב. בח' ד' ג' זו היתה בראש, באה לביקוש וכתוצאה מהביקוש בא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' לכתר למטה, לפה.
ג. היתה הארה דרך הטבור, אחרי שירד לפה, היה זיווג על ד' ג' שהאיר מרחוק לנה"י דא"ק. נה"י דא"ק אלה האירו וביקשו עם ז"ת דנקודים מאמא אור, כי אמא לא באה פב"פ עם אבא עד שלא קיבלה אור. כדי לצאת פב"פ בגדלות צריך לעורר גם את הלב לרצות. לא מספיק להבין בשכל. לא מספיקות הרשימות בראש שיש כזה דבר. היתה צריכה להיות רשימה בראש שתבקש שיבוא לימוד, והלימוד הזה יאיר ללב והלב יעלה לבקש. אז יש זיווג פב"פ בין או"א. זה מה שלמדנו בשיעור קודם.
בשיעור זה רוצים ללמוד מה קרה ממצב זה שהיה לנו זיווג בראש בפב"פ, והיו לנו יב' פעולות שנוהגות בכל מלך ומלך. בא להסביר לנו איך נשברים נכון, או מהי השבירה בעולמות העליונים. זה מעניין כי אם אתה נשבר לא נכון אתה גם תנהל את זה לא נכון. אם אתה נשבר בצורה לא הגיונית אתה גם לא תדע לנהל את זה.
כשאתה נשבר מה שקורה לך בנפש הוא מה שאומרים לך שקורה כאן בעולם הנקודים. אם אתה מבין אחרת אתה מבין לא נכון, ואם מבין לא נכון אז גם לא תוכל לנהל את זה. לכן כדאי להבין מה קורה בשבירה. בא אדם נשבר, אומר לא יכול. אומרים לו תראה קרה כך וכך והוא לא מסכים ומאשים את כל העולם ולא מבין את הנכון. צריך להבין את מה שקרה בנפש לפי סדר השבירה המובא כאן. כך נשברים. כך הנפש נשברת. לא בצורה אחרת. זו צורת שבירת הנפש. אומר, כל אדם הוא עולם אחר. זה נכון וכל הפרצופים נשברו כך – אין שבירה אחרת. אולי אומר בגאווה שאומר כך, אבל זו האמת.
נלמד את הגורמים לשבירה. לפניהם יש לנו את הגורמים הראשונים שמביאים אותנו, באיזו רמה נשבר. אז השלב הראשון מאיפה בא הביקוש – מד' ג', ג' ב' וכו' באיזה גובה קומה אתה חי. באיזו רמה של ביקוש את חי. האם אתה הולך על דבר גדול, בינוני או קטן. זה גובה הקומה קודם כל.
דבר שני, מה אתה מבקש באותו גובה הקומה. אפשר לבקש, למשל מתעסק בהולדת ילדים, או בפרנסה, או לסדר את הבית, או להדיח כלים וכל דבר אחר, השאלה במה עוסק? יש אדם שעוסק בתיקון כל העולם, ויש שעוסק בסידור המפיות בארון. כ"א עוסק ברמה אחרת. זה גובה קומה.
מתוך זה במה אתה עוסק? כמה אתה רוצה מזה? כמה אתה רוצה בתיקון העולם, כמה בתיקון הזוגיות, כמה בהולדת ילדים וכד'. כ"א עוסק ברמה אחרת ובכמה רוצה. אומר, בוא קודם כל נמקם כמה משמעות יש לדבר בעיניך. אלה ב' הדברים הראשונים.
ג' – צריך לצאת בזה מחשבה, וצריך לצאת בזה גוף. אתה צריך לחשוב על זה. זה ראש מלמטה למעלה.
ד' – ההתפשטות ללב. אם לא מגיע ללב לא תהיה שבירה. ז"א אם נשברת – גם חשבת על זה וזה גם הגיע ללב. יש שמכחיש – 'לא חשבתי, לא התרגשתי וכד'. יכול להיות שחשבת גם בתת מודע, ובלי שנגע ללב לא היית נשבר. אומר שלא חשוב לו אבל כואב לו, ואין דבר כזה – אם לא היה חשוב – לא היה כואב. אומר 'נפרדתי ממישהי אבל לא רציתי אותה בכלל, אבל נשברתי מזה'. אין דבר כזה. הכל נגע לך ללב. אם לא הייתה התפשטות מלמעלה למטה לא היית נשבר.
ה', ו' – פעולה זו היא שהיתה התפשטות לגוף אז היתה שבירה. השבירה הזו מתחלקת לשתיים: א. הכלי נשבר. ב. הסתלק האור. זה ה' וו'. האור הסתלק כי אותו תענוג שחשבת שתקבל הסתלק, אבל הכלי נשבר. בכלים יש או שבירה או הזדככות והתעבות. באור יש רק הסתלקות והתפשטות. אז האור, התענוג הסתלק לך, והכלי, הלב, נשבר. אלה ב' דברים שבאים ביחד. אם הכלי נשבר האור לא יכול להשאר. הוא מסתלק.
ז' – כל הסתלקות של אור משאירה רשימה.
ח' – מקום הרשימה בא כמה שיותר קרוב לכלי.
ט' – אתה מבין, קורה לך משהו שברור שבגובה הקומה שהיית קודם, אתה כבר לא יכול. צריך להקטין עצמך למדרגה יותר קטנה, כדי לנהל את עצמך. לא יכול להשאר באותו מקום ולהמשיך, כי תמשיך את השבירה. נשאר במציאות של שבירה אם לא מחליט לשנות, לא לרצות, ולעבור לשלב יותר קטן כדי לנהל זה.
אלה ט' בח' ראשונות, שקורות בכל המלכים ובכל השבירות. תלוי באיזו שבירה היית. באיזה גובה קומה, כי לפי"ז תלוי לאיזה מקום תישבר. לאיזה תחתית תרד. ככל שאתה יותר גדול תרד לתחתית יותר גדולה, וככל שאתה יותר גדול גם הרשימה שלך, ההתרשמות תרד למקום יותר נמוך, שזה אור הזך של הרשימה.
שינוי שלישי, זה שגובה הקומה שלך, כמובן שישתנה. וגם הדעת בראש תהיה שונה. תמיד צריך לראות באיזו רמה אתה מדבר, לפי הרמה הזו גם יהיה שינוי בין שבירה לשבירה.
אלה ט' הפעולות הראשונות. יש עוד ג' פעולות בכל מלך ומלך. כל שבירה ושבירה.
השבירה נובעת מהפרטיות של האדם. ברגע שהאור נגע בפרטיות זה גורם השבירה, אבל דע שבנפש שלך קרה משהו. במחשבה שלך, שויתרת, אם הצלחת לעבור את השלב הזה, וויתרת על מקומך הקודם, ולא נתקעת שם, נוצר לך מזה כלי חדש. נוצר כלי חדש של ח"ח. צריך לחפש אותו בנפש. זה כלי שנקרא אח"פ דראש שירדו לגוף.
פעולה יא' שנשארה הרשימה מהחוויה יכולה להתלבש בכלים החדשים של ח"ח, אלה כלים של עבודה. ג' פעולות אלה הן הכנה לניהול של המשבר. עוד לא הניהול עצמו. דע, פעולה י' – יש לך כלים שבאו לגוף, שזה אח"פ של ראש שנפלו לגוף, אלה כלים של ח"ח, של עבודה. וההתרשמות, אור הזך של הרשימה עלתה לכלים האלה, וזה גרם לדבר נוסף, שאותם כלים שהיו לך, של השבירה, נדחקו למקום יותר עמוק. לא חייב לנהל אותם מייד, את כל המשבר. תראה שכיוון שנדחקו למקום עמוק, אפשר לנהל לאט לאט, אבל אם נשארים במקום של תודעה גבוה, וכל הזמן חופר בזה, אז לא יכול לנהל את זה. צריך להתחיל להבין שצריך לבוא למקום עבודה ולנהל את המשבר משם.

אין תגובות

להגיב