תלמוד עשר הספירות -חלק י' שיעור 53 | תתקסח-תתקסט| הדף היומי

181

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 53 סיכום עמודים תתקס"ח-תתקס"ט

מה למדנו היום?

היום עשה לנו מעין סיכום: מה זה נקרא ש"כ ניצוצין? מה זה רפ"ח? ומה זה שט"ו? 

כך התחיל את תחילת הסתכלות פנימית כדי להסביר לנו את הרעיון של הבחינה הזאת. 

כל מה שהסביר לנו עד כה: מה זה נקרא זיווג דנשיקין? מה זה טיפת ה' החסד? 

בא ומצרף לנו את הכל כאן להבנה אחת דרך הניצוצין שבאמת כך התחיל את ההסתכלות פנימית תראו איזה סדר יפה. כשרואים את כל ההסתכלות פנימית יחד רואים איזה סדר יפה היה פה בהסתכלות פנימית.

אז הוא בא ואומר לנו תראו כאשר אנחנו מדברים על ש"כ ניצוצין אז יש ב' הבחנות בש"כ ניצוצין. איזה ב' הבחנות? 

אלו כפי שהם נמצאים אחרי שביה"כ בעולמות בריאה יצירה ועשיה ואלו שנמצאים בתוך העיבור כדי להתקין את הולד. 

אלה שנמצאים אחרי שביה"כ הם כנגד 8 מלכים 4 בחינות ו10 ספירות שזה נקרא ש"כ ניצוצין. 

8*4 זה ל"ב. עשר ספירות זה ש"כ. אלה ש"כ ניצוצין שנפלו לקליפות. 

עכשיו כשמעלים את הניצוצין אגב, איך מעלים אותם את הניצוצין? 

זיווג שנעשה באצילות על הבחינה על אותו גובה קומה ואותו רעיון של אותם ניצוצין. 

אומנם לא עולים כל מה שקרה בשביה"כ אלא אותם שמתאימים בדיוק לסוג הזיווג שיכלו לעשות בעולם אצילות. אז עולים הניצוצין אבל צריך לעשות בהם ברור אנחנו לא יכולים לעבר עוד פעם ניצוצין של צמצום א'. 

אז מה עושים? 

מעלים לא את כל הש"כ אלא לפי ההארה. ובעולם אצילות עושים ברור מיוחד כמו בשבת מבררים  את הטוב מהרע. 

איך מבררים את הטוב? 

מאירים אותו. מאירים את הרפ"ח ניצוצין. רק את הט' ראשונות ולא מאירים את המלכות לא נותנים לה אור. 

אז כשהאבא דהיינו הצד הרוחני שטיפת החסד בא ואומרת אני רוצה להאיר את החלק של הרפ"ח ניצוצין ממילא המלכויות של צמצום א' דהיינו ל"ב יורדים. שאגב גם להם המסכים שלהם יורדים דהיינו הכוח של המסך של צמצום א' שאומר יש לי כוח לקבל בעל מנת להשפיע. 

אומר לא אין לי את הכוח הזה אני מוריד את זה. 

למה? 

כי אני יודע כשאני יודע שכשבאתי להשתמש בזה בעולם הנקודים נשברתי. אני לא יכול לאכול מעץ הדעת. גם אם נדמה לי שאני יכול אני אומר אני לא יכול. ______________________________ 

מה אני לא יכול? 

לקבל בעל מנת להשפיע. 

מה אתה כן יכול? 

יכול רק בצמצום ב'. אוקי. אז את זה תוריד. את זה תשים בצד. אני לא יכול להתעסק עם זה. 

וזה תיקון מאד מאד מיוחד שאני בא להאיר את הטוב. הנקודה הרוחנית שלי באה ואומרת הנה זה הטוב וזה אני לא רוצה להאיר. 

איך אני לא יאיר אותם בנפש? 

אני לא יעשה אותם חמודים בעיני. את הרצונות האלה. 

זה מאד תלוי בכוונת הלב שלי מה אני מעריך, מה אני מחשיב, על מה אני מוציא יגיעה כדי להשיג, את מה אני מפרסם בנפשי, על מה אני רוצה להזות לחשוב לדמיין לרצות. 

זה עבודה שאני צריך לעשות עם עצמי. אני לא רוצה להיות בסביבה שאני אתכלל בה שהיא מחשיבה את הדברים שהם לא קשורים לרוחניות. שמחשיבים רק את הרצון העצמי. רק את הגדילה העצמית לדברים הפרטים שלי. אני לא רוצה את הסביבה הזאת. אני רוצה להיות בסביבה שמחשיבה ונותנת הארה לערכים. ואז ככה אני מברר אותם זה הברור הטוב. 

אחרת אם לא, איך יהיה הברור? 

על ידי ייסורים. ע"י שאני צריך לעבוד קשה להוריד את הרע. להגיד אני כועס אני צריך להוריד את הכעס. אני מכור לסמים אני צריך להוריד. 

למה צריך את זה? 

תאיר את הטוב ממילא הלא טוב ירד. כי אם הוא לא מואר אז הוא שכוח בעיניך. בקלות אפשר להעיר אותו. בקלות  הוא, נותנים לו ניצוץ קטן הוא ישר מתעורר. 

אז מה נעשה? 

אומר אתה חייב לעשות עכשיו סדר. 

אז מה עושים? 

אומרים אוקי. אני אתן לו משהו אחר במקום. אני אתן לו גם להנות. 

אתה רוצה להנות מאוכל? 

אבל אוכל שייך לצמצום ב'. 

אומר נכון אבל אוכל זה עיקר החיות של האדם. 

אז מה אני יעשה? 

אז לפני שאני בא לאוכל אני יעשה תיקון מיוחד. אני אטול ידיים כי אני יודע שהידיים זה עניין מיוחד צריך לדבר פעם, על מה זה נטילת ידיים לפני אכילה. 

וכשאני בא לאכול את האוכל אני אדע שעיקר האוכל שלי הוא מחמשת מיני דגן זה עיקר המאכל שמביא את בחינת הדעת לאדם. ולכן על זה צריך לברך את המוציא ואת המזונות. זה המזונות של האדם יש מזונות אחרים שהם לא מצד האדם. 

אבל אם אין לך את הכוח של הברור אז אותו לחם שעשוי מחמשת מיני דגן יזיק לך. כי זה אחד הנזקים הגדולים הלחם לאדם אם הוא לא בא בקדושה אם אין לך את כוח הברור בו. 

בשבת יש כוח ברור מיוחד ללחם. אני לא מדבר על גשמיות. שאף אחד לא יתפוס את זה בצורה גשמית חס ושלום. אבל הכוח הזה של המאכל של הברור שלו בא מהמקום שלך של קדושה. 

אז לכן את הברור הזה של חמשת המנצפ"ך האלה של מיני דגן צריך להביא לקדושה. אני לא יכול לאכול אותם בטומאה. אני לא יכול לאכול אותם בלי טהרה, בלי נטילת ידיים, בלי הורדת הקליפות ולכן הוא נותן לנו מלכויות חדשות. 

אז אנחנו מורידים את לב האבן ונותנים ל"ב אחרים. 

איזה ל"ב? 

ל"ב של אודם דאמא. ל"ב של צמצום ב' של מלכות שהתכללה בבינה. של רות שהתכללה בנעמי. 

אני לא יכול לאכול את הלחם. אני לא יכול לקבל את התזונה שלי יותר מדבר שהוא רצונות של טומאה. לחם יש בו חמימות זה ג' פעמים יהוה זה נותן את החמימות לאותה קרירות של _______ 

אומר אבל זה יש עוד צד להסתכל על אותם מלכויות שירדו. אותם רצונות. אתה רוצה לאכול לחם תאכל עם חברים. תאכל בראש חודש. תאכל בשבת. סתם ככה לאכול האוכל זה הדבר המזיק ביותר שיש לאדם. המזיק ביותר זה האוכל. אבל רק דרך זה אפשר לקבל חיות. אבל אם תיתן לו חיות וזה תיקון. 

והלחם זה נקרא האישה כמו שלמדנו ביוסף זאת אומרת צד האישה. אם אתה לא תבוא איתה בקדושה זה הנזק הגדול ביותר. נכון היא עשויה מחמשת מיני דגן. ___________________  צריכה לעשות הפרשת חלה. צריכה להיות בטהרה. יש הרבה בחינות בתוך מסגרת הלב שלך שהוא האישה. 

אבל השאלה איזה אישה אתה רוצה? איזה לב אתה רוצה? 

אז תיתן לו סוג של גבורות בהתחלה בקטנות ואח"כ בגדלות. 

למדנו מי זה הגבורות האלה? 

למדנו שהגבורות הם המלכויות. והיות והמלכות של ה"ת עלתה לנקבי עיניים אז כל האח"פ נקראים גבורות. 

בקטנות שלא משתמשים בהם אלא רק בהארה מהם. הם נקראים הארת הגבורות. 

בצמצום ב' בגדלות מעלים את האח"פ למעלה. לא משתמשים בהם במקומם. כי אם אני מוריד את הה"ת למטה אז אני אשתמש באח"פ האלה בצמצום א'. זה אותם לב האבן כשהם נמצאים במקומם אז ה' גבורות האלה מציינים את לב האבן. אני לא רוצה את לב האבן זה הורדתי כבר. אבל גם בעיבור אני לוקח רק הארת גבורות כשהם נמצאים למטה מפרסה ולא את הגדלות. 

למה? 

כי כל מה שאנחנו מתעסקים איתו זה עם עיבור א' ועיבור א' זה רק לצורך קטנות. 

זאת אומרת אדם צריך לראות. כשאתה בא לחשוב ואתה רוצה לחשוב בגדול. 

אומר רגע, קודם בקטן אתה יכול? 

קודם תסכים לותר על הרצון הגדול. תעבוד במצב הקטנות. ורק אחרי שתהיה מוכשר כקטן תבוא לגדלות. 

איך מכשירים את עצמנו כקטנים? 

מקבלים רק חסדים. ויודעים להודות לעליון שנתן לנו את צד החסד. 

אחד שרוצה לבוא ולבלוע את כל העולם הוא בד"כ נופל כי הוא לא מכין את עצמו לאט לאט וזה היה סדר לבוא קודם בקטנות. לכן יש עיבור קודם לקטנות. 

אז בא ומציין לנו שבקטנות מקבלים רק הארת הגבורות. זאת אומרת המלכויות מלכות דאודם דאמא שמשלימה לש"כ ניצוצין נותנת לנו רק הארת גבורות. 

וזה מה שלימד אותנו. עכשיו אנחנו יודעים מה זה ש"כ מה זה שט"ו ומה זה רפ"ח. זה השאלות שהוא שאל אותנו. 

אז אנחנו מבינים עכשיו שיש לנו את המושגים ש"כ ניצוצין. רפ"ח ניצוצין. ושט"ו ניצוצין. 

הוא אמר אני רוצה להבין מה זה. אז אמרנו לא בעיה אנחנו נסביר לך ש"כ ניצוצין. 

יש לך שתי בחינות: ש"כ ניצוצין עם לב האבן בצמצום א' ויש לך עם האודם דאמא שזה בצמצום ב'. זאת אומרת שאתה משלים אותם עם ל"ב אחרים הם ש"כ אבל השאלה עם האודם דאמא בצמצום ב' או עם לב האבן בצמצום א'.

מה זה רפ"ח ניצוצין? 

זה לאחר הורדת לב האבן שזה נקרא ט' ראשונות כפול ל"ב שווה ש"כ ללא מלכות רק ט' ראשונות. ומה זה שט"ו ניצוצין? 

שט"ו ניצוצין זה כמו רפ"ח רק במקום לקרוא לזה לב האבן אני קורא לזה לאחר הורדת ה' גבורות של צמצום א'. זה נקרא שט"ו. 

ואיך אני אשלים אותם לרפ"ח? 

השלמה לש"כ נעשית ע"י הארת הגבורות בעיבור א' ועצמות הגבורות בעיבור ב'.

אוקי אז זה מה שהוא הסביר לנו זה השאלות שהוא שאל בהתחלה וזה התשובות שלו שהיו בסוף.

סיכום בנקודות:

  1. ישנם ב' בחינות של ש"כ ניצוצין: הראשונה עם לב האבן והשניה לאחר הורדת לב האבן והשלמתם ע"י ל"ב מאודם דאמא דהיינו מלכויות של צמצום ב'.
  2. רפ"ח ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן דהיינו שהם רק ט' ראשונות כפול ל"ב ללא מלכות.
  3. שט"ו ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן מצד מה שהם נקראות ה' גבורות וש"כ פחות ה' הגבורות נקראים שט"ו.
  4. השלמת השט"ו מצד הגבורות נעשית ע"י הארת הגבורות בעיבור א'. אגב כך מציין שבעיבור ב' הם יושלמו ע"י עצמות הגבורות לצורך גדלות אולם גם גדלות זאת תהיה ע"י האודם דאמא שיתנו אפשרות לאח"פ דעליה וכמו שלא משתמשים בלב האבן כך לא משתמשים בה' גבורות של צמצום א'.
  5. כאן סיימנו את חלק י' ויש לראות שמה שהתעסקנו בו זה הזיווג לצורך העיבור שבו יש אורות ניצוצין וכלים שמתקנים בג' מדורים שבתוך הרחם שכל מה שקורה בתוך הרחם נלמד בעזרת השם בחלק יא'.

תם ונשלם חלק י'. שבח לבורא עולם שנתן לנו אפשרות לסיים את החלק. תודה רבה לכולם לכל מי שהשתתף בחלק הזה. דבר גדול שכל אחד יעשה סעודה בביתו. אנחנו נחגוג את זה בעזרת השם בשבת פה. אבל כל אחד בביתו ראוי לחגוג את זה שיקנה לו משהו טעים לו ולבני ביתו כדי שיחבר טעם טוב לקדושה.

עד כאן היום. תודה רבה.

1 ישנם ב' בחינות של ש"ך ניצוצין הראשונה עם לב האבן והשניה לאחר הורדת לב האבן והשלמתם על ידי
לב מאודם דאמא דהיינו מלכויות של צמצום ב'.

2. רפ"ח ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן דהיינו שהם רק ט' ראשונות כפול ל"ב ללא מלכות.

3. שט"ו ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן מצד מה שהם נקראים ה' גבורות וש"ך פחות ה' הגבורות נקראים
שט"ו .

4. השלמת השט"ו מצד הגבורות נעשית על ידי הארת הגבורות בעיבור א', אגב כך נציין שבעיבור ב' הם
יושלמו על ידי עצמות הגבורות לצורך גדלות, אולם גם גדלות זאת תהיה על ידי האודם דאמא שיתנו אפשרות

לאח"פ דעליה וכמו שלא משתמשים בלב האבן כך לא משתמשים בה' גבורות של צמצום א'

5. כן סיימנו את חלק י' ויש לראות שמה שהתעסקנו בו זה הזיווג לצורך העיבור שבו יש אורות ניצוצין וכלים
שמתקנים בג' מדורים שבתוך הרחם שכל מה שקורה בתוך הרחם נלמד בע"ה בחלק י"א.

תלמוד עשר הספירות -חלק י' שיעור 53 |תתקסח-תתקסט| הדף היומי

אין תגובות

להגיב