תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 11 |אלף לא-לב| הדף היומי

18

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 11 סיכום עמודים אלף לא-לב

מה למדנו היום?

הזכרנו את מה שדיברנו בשיעור הקודם.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 11 חלק יא\תמונה שיעור 11 חלק יא c.jpg

אז כאשר יצא הקטנות של ז"א היא יצאה על הבחינות של הכלים דקטנות שהיו בזמן הנקודים. שבזמן הנקודים שהיתה שבירה זה היתה שבירה גם של הקטנות וגם של הגדלות.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 11 חלק יא\תמונה שיעור 11 חלק יא b.jpg

כשהקטנות יצאה לבדה אז לא היתה שבירה אז היא יכולה להיתקן בקביעות דעולם אצילות וזה נקרא קב טהור.

למה זה נקרא טהור?

כי זה בעולם אצילות.

למה זה נקרא קב?

המילואים של מ"ו ל"ז י"ט. מבחינת המילואים של ע"ב ס"ג מ"ה.

אז זה נקרא קב טהור. וזה קטנות של עולם אצילות בקביעות של ז"א.

עכשיו ז"א ביום השבת הוא גם מקבל גדלות.

למה צריך בכלל את הגדלות הזאת? ומה זה המתנה הגדולה של יום שבת?

שאפשר להמשיך לתקן גם את הכלים דגדלות.

עכשיו הכלים דגדלות עצמם מתחלקים לשניים חוץ מהכלים דקטנות:

יש את הכלים של גדלות שהם עד הטבור או עד החזה והכלים שלמטה מחזה.

הכלים שלמטה מחזה שייכים למקום של צמצום א'.

והכלים שלמעלה מחזה שייכים למקום של צמצום ב' עד לפרסה.

מה זה שייכים למקום? מי קובע את המקום?

החוקים שיש שם. דהיינו שליטת הדינים ששם. הדין של צמצום א' שמופיע בפרסה. למדנו שכל דין פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה. לכן הדין של הפרסה שהוא הדין של צמצום א' של מלכות.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 11 חלק יא\תמונה שיעור 11 חלק יא f.jpg

איזה מלכות?

המלכות שהיא נקראת מלכות דסיום רגלין. הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. היא זו שעלתה למעלה ונמצאת בפרסה. שולטת על כל מה שמפרסה ולמטה והיא מצומצמת בצמצום א' ואי אפשר לקבל עליה אור. לכן היא שולטת עכשיו על כל מה שקרה למטה.

ברגע שהאור הגיע אליה ועבר אותה זה גרם לשבירה כי אסור לקבל בה אור.

אז המלכות הזאת היא שולטת למטה והיא שולטת באמת על כל המלכים שנמצאים למטה. המלכים האלה שנפלו למטה אחרי השבירה שכל המלך הזה נגיד מלך הדעת נפל אחרי השבירה למטה אז הוא נפל כך שחלק ממנו הוא שייך חלק מהמלך שייך ללמעלה מהפרסה חלק ממנו שייך ללמטה מפרסה.

לכן המלך הזה של הגדלות שזה נקרא מדרגה ו' הניצוצין של המלכים האלה שנקראים מדרגה ו' הם התחלקו לגו"ע ואח"פ.

הגו"ע בזמן הגדלות דהיינו בשבת בג' עליות. הניצוצין שלהם עולים למעלה לעולם אצילות. כאשר הניצוצין עולים לעולם אצילות הניצוצין האלה שעולים לעולם אצילות הם מתחברים למדרגה הה' והם עצמם הופכים להיות גם קב טהור

למה?

כי הם באו למקום הטהרה.

וכשהם באו למקום הטהרה זה נקרא קב טהור. אז הם עכשיו נמצאים במקום הטהרה. והטהרה הזאת שישנה למעלה השאירה מקום חלל. למקום החלל הזה למדנו בשיעור הקודם שאסור לתת אור אבל האח"פ האלה שנשארו למטה שזה בעצם האח"פ של חיצוניות מדרגה הו' מקבלת הארה מלמעלה .

איזה הארה היא מקבלת מלמעלה?

הארה מהארת חכמה. זה נקרא הארה מרחוק. כי אי אפשר להתפשט למטה אבל היא יכולה להאיר הארה מרחוק.

למה?

כי היא מאותו סוג. היא גם כלים דאחוריים. כלים דאחוריים שהתחברו לקב טהור. אז היא נמצאת בקב טהור ומשפיעה מלמעלה לאותם אח"פ של צמצום א' שנקראים בעלי קבין שנשארו למטה.

זאת אומרת שיש לנו רצונות של יום חול שמוארים לנו מהתיקונים של יום השבת. ואז ביום חול הכל מואר לנו. גם בהארה מרחוק. והכוח הזה שניתן לנו בשבת זה שיהיה לנו קדושה ביום החול.

שגם ביום החול נהיה מקודשים ונוכל לפעול את כל יום החול לכבוד השם יתברך למרות שאנחנו לא יכולים לקבל שם אור גדול.

אז מה קורה לנו ביום חול?

יש לנו את הכוח לפעול בקדושה בלי לקבל את האור שמופקד בכל מצווה ומצווה ולכן זה נקרא תרי"ג עיתין עצות ולא תרי"ג פיקודין שבכל מצווה ומצווה מופקד האור שלה. אז אני שומר שבת לובש ציצית מניח תפילין אבל זה רק כמו עצה.

למה?

כי זה מבעלי קבין. קיבלתי מאור השבת את האפשרות לעשות את המעשים שלי בקדושה. ויהודי טוב עושה מעשים גם ביום חול של קדושה.

למה?

​​ כי קיבל הארה משבת. בלי שבת אין יהדות. בלי לשמור שבת כל המצוות שעושה ביום חול אין מאיפה הוא עושה אותם הם לא מקבלים הארה. ואז הוא עלול לעשות אותם בשביל דברים של יום חול בשביל להשיג עוד תוצאות ביום חול.

אז זה הבנו על הגדלות של ז"א איך הוא מאיר.

אבל זה לא הנושא שלנו בכלל. הנושא שלנו זה העיבור.

למה הוא סיפר לנו את כל זה?

כדי לתת לנו תמונה מקיפה על מה קורה לז"א גם במצב הגדלות שלו.

עכשיו הוא אומר אוקי הבנו את זה בוא נחזור למצב העיבור.

אני מספר לכם שעד הנושא הזה עד לפה יש מבחן בשיעור הבא. לא בשיעור אלא נחלק לכם את זה לקראת השיעור הבא כדי שתעברו עליו אתם בבית נראה איך נעשה את זה.

והנושא שלנו הוא העיבור באות מ"ב או מל"ח והלאה עובר לדבר איתנו חזרה מדבר איתנו על העיבור. והעיבור אומר לנו כמה דברים שהם דברים אומנם כללים אבל אנחנו נעבור עליהם גם אם אנחנו לא מבינים אותם לגמרי אבל הוא מתחיל לתת לנו הסבר על מה הולכים לדבר.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 11 חלק יא\תמונה שיעור 11 חלק יא d.jpg

אז הוא אומר לנו ככה דבר ראשון תדע לך שלז"א אגב כמו לפרצופים אחרים יש עיבור יניקה ומוחין. שזה 3 שלבים. המוחין האלה נקראים גם עיבור ב'.

זאת אומרת שגם לצורך גדלות לקבל מוחין צריך עיבור. אז זה נקרא עיבור יניקה ועיבור ב' דמוחין. אוקי הבנתי עכשיו הוא אומר מכיון שיש חוק ההתכללות אז גם בעיבור עצמו יש עיבור יניקה ומוחין של העיבור עצמו.

נקודה נוספת צריכים לדעת שעיבור נקרא תלת כלילן בתלת.

מה זה תלת כלילן בתלת?

שיש לי רק כלים שלוש בחינות כתר חכמה בינה וכל שאר הכלים יש לי הרי יש לי עשר ספירות הם כולם טמונים בתוך הכח"ב שזה נקרא מצב של עיבור.

אז להתרגל למושג תלת כלילן בתלת. תלת זה שלוש. שלוש כלולים בשלוש. זאת אומרת שהנה"י כלולים בחג"ת.

למה אני לא אומר חג"ת נה"י כלולים בחג"ת?

כי הם לא באים לידי ביטוי החג"ת במצב הזה.

כמו שאני אומר שבקטנות במצב היניקה יש לי 7 כלים באמת יש שם 10 אבל כולם כל ה 10 הם בתוך ה 7 כלים. כך אני אומר שכל ה 10 הם בתוך 3 כלים. זה נקרא מצב של עיבור.

והוא אומר לנו לא רק זה שכל העיבור בנוי מ 3 שלבים עיבור יניקה מוחין בתוך העיבור אלא גם העיבור של העיבור גם מתחלק ל 3.

למה?

לעיבור יניקה ומוחין של העיבור של העיבור.

ולמה הם מתחלקים?

לג' ימים 40 יום וג' חודשים.

אז זה רק ניסה להסביר לנו שיש את חוק ​​ ההתכללות ומכיון שיש את חוק ההתכללות אז צריך להתחיל להבין למה הוא מדבר איתנו על כל הרבה חלוקות.

עכשיו הוא אומר לי אוקי אז בוא נתחיל לדבר מהעיבור ועל מה הוא מתחיל לדבר איתי מתחיל לספר לי שהז"א בנוי כך שהוא נבנה על פי הלמטה מטבור של א"א ומא"א הוא לוקח לז"א עצמו 3 בחינות שליש תחתון תפארת נצח ויסוד והמלכות מקבלת את ההוד.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 11 חלק יא\תמונה שיעור 11 חלק יא a.jpg

איזה מלכות?

מלכות שבתוך ז"א. הוא גם בנוי הרי ז"א. איך הוא בנוי?

חסד גבורה ת"ת או עשר ספירות כתר חכמה בינה חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד ומלכות אומר המלכות הזאת.

מי זאת מלכות הזאת? ממי היא מקבלת?

מהוד.

למה מהוד? איך הגיע לפה הוד?

אז אומר לנו שהוד זה בחינת המלכות של החסדים או מלכות של ז"א. ולכן המלכות היא מקבלת מצד ההוד.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 11 חלק יא\תמונה שיעור 11 חלק יא e.jpg

שחסד גבורה ת"ת זה כנגד כתר חכמה בינה. נצח שהוא כנגד ז"א כנגד ת"ת והוד כנגד מלכות. אז הוא אומר על פי זה נבנה.

אני לא מבין מה אתה מדבר איתי איך הכנסת לי כזה נושא בכלל לא למדנו עליו לא דיברנו עליו איך הז"א נבנה מהספירות של א"א.

אומר לא לדאוג כל מה שאני מדבר איתך זה רק ממצב העיבור. אני עדיין מדבר על ז"א מדבר על העיבור שלו.

ומה שאני מזכיר את א"א זה מכיון שא"א הוא המוליד של ז"א והמוליד של ז"א, אחד המולידים שלו גם או"א וישסו"ת. היות וא"א הוא אחד המולידים שלו אז אני מדבר איתך על הזיווגים שהמולידים עושים.

למה לא תדבר איתי על ז"א עצמו?

כי ז"א אין לו מסכים לבד. הוא לא יודע לעשות זיווג לבד. עובר נקרא עובר ירך אמו.

אז משתמשים בזיווגים של המולידים שלו כדי להסביר עליו. אז לכן אנחנו משתמשים במושגים של א"א כדי להסביר על ז"א.

זה הנושא בינתיים שלמדנו מה כל ההסבר זה נלמד בעזרת השם באות מ"ג נראה את זה לאט לאט.

סיכום בנקודות:

  • לאחר שעלו גו"ע של הניצוצין של מדרגה ו' לצורך גדלות דז"א נשאר מקום חלל בין מלכות דאצילות לחזה דיצירה. ולמטה מחזה דיצירה נשארו האח"פ של הכלים והניצוצין של הגדלות.

  • הגו"ע של מדרגה הו' שעלתה גם הם התחברו לקב טהור וגם הם נקראים קב טהור כי הם נמצאים בתוך הטהרה של עולם אצילות למעלה מהפרסה. שהפרסה יוצרת את הטומאה ועליה למעלה מפרסה מייצגת את הטהרה.

  • היות וגו"ע אלו הם בטבעם באו ממדרגה ו' לכן הם מאירים הארה מרחוק לאותם אח"פ שנשארו בעולם הבריאה וזו הארה של קדושה שמאפשרת לנשמות הצדיקים ששייכים למקום זה לקבל קדושה המאפשרת להם לקיים מצוות בקדושה גם במעשי החול וזה בזכות הארת השבת.

  • כאן חוזר לדבר איתנו על העיבור של ז"א

  • בכלל ז"א יש עיבור יניקה ומוחין שנקרא גם עיבור ב' של מוחין ומחוק ההתכללות גם בעיבור עצמו יש עיבור יניקה ומוחין וכן בעיבור דעיבור שזה ג' הימים הראשונים גם יש עיבור יניקה ומוחין.

  • ז"א והמלכות שבו נבנים מהשליש תחתון דת"ת דאריך ונצח הוד יסוד ומלכות. המלכות של ז"א נבנית מההוד והז"א נבנה משליש תחתון דת"ת נצח ויסוד דאריך.

  • הסיבה שמדבר איתנו מאריך היא מכיון שהוא מהמולידים ומצב העיבור אי אפשר לדבר מהזיווגים של ז"א עצמו כי אין לו עדיין מסכים עצמיים ולכן מוצדק לדבר מא"א ולא ממנו שהוא המוליד שלו.

 

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 

​​ 

אין תגובות

להגיב