תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 14 |אלף לז-לח| הדף היומי

137

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 14 סיכום עמודים אלף לז-לח

מה למדנו היום?

היום למדנו התחלנו ללמוד את הבחינה השלישית.

מה זה הבחינה השלישית?

בחינה השלישית נקראת הגדלות של המדרגה.

מה זה הגדלות?

למדנו שיש בכל מדרגה עיבור קטנות וגדלות.

עיבור זה. בכל אחד מהמדרגות יש את הבחינות האלה. למשל במצב העיבור יש לנו את הג' ימים הראשונים 40 יום וג' חודשים שהם בתוכם מחולקים גם. לנפש רוח ובינה ונשמה. נפש רוח ונשמה. אותו דבר בכללות כל הכלים נפש כל הניצוצין רוח וכל האורות נשמה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 14 חלק יא\תמונה שיעור 14 חלק יא c.jpg

אז הוא לימד אותנו על בחינת הנפש בהתחלה לפני יומיים. אתמול למדנו על בחינת הרוח.

ועכשיו אנחנו רוצים ללמוד על בחינת הנשמה. בעניין הנשמה צריכים לעשות תנועה שקטנות נקראת חג"ת נה"י. וגדלות נקרא חב"ד חג"ת נה"י.

ויש לנו פה עניין להבין מדוע ב' שלישים עליונים של חג"ת עולים להיות חב"ד ורק שליש עליון דנה"י הופך להיות חג"ת. זה מה שאנחנו רוצים ללמוד היום.

יש עוד עניינים פה להבין איך נעשית הגדלות הזאת? מאיפה מקבלים נה"י חדשים? וכדומה.

אבל פה לענייננו להיום זו אות ארוכה האות הזאת להיום רק את זה רוצים ללמוד:

למה ב' שלישים של חג"ת הופכים להיות ראש? למה רק שליש עליון של נה"י יכול להיות חג"ת?

 

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 14 חלק יא\תמונה שיעור 14 חלק יא a.jpg

אז הוא אומר שזה תלוי איפה עומד המסך. כל הספירות בצמצום ב' מתחלקות כך שיש להם רק שלוש בחינות כנגד חב"ד חג"ת נה"י.

עכשיו זה תלוי איך הם יתחלקו?

תמיד הראש התפקיד שלו של הראש הוא שהוא יכול להתחבר לצד העליון שלו.

למה?

כי הראש הוא לא כמו הגוף. גוף נתון לחוקים. למשל הגוף שלנו פה בעולם הזה. אני לא יכול להיות עם הגוף גם פה וגם בירושלים. עם המחשבה עם הראש אני כן יכול להיות.

לכן התפקיד של המחשבה הוא לחבר אותי לעולם יותר עליון מהחוקים של הגוף זה הסיבה שעם הראש אני יכול להתעלות.

מה זה ראש?

למעלה ממסך. אז אם אני אומר שהחג"ת עולים לראש אז אני צריך לדעת רק מה שבתוכם בחינת ראש בחינת למעלה ממסך יכול לעלות להיות חג"ת.

אותו דבר בנה"י אם אני רוצה שנה"י יעלו להיות חג"ת ואני יודע שנה"י בעצמם מתחלקים לרת"ס אז איפה שמופיע המסך ממנו ולמעלה יוכל להיות חג"ת וממנו למטה לא יוכל להיות חג"ת.

זה ברור למה?

אז הוא אומר אז עכשיו אני רוצה להבין למה בחג"ת שני שלישים הם למעלה ממסך ובספירות של נה"י רק שליש עליון הוא למעלה ממסך. זה אני רוצה ללמוד. אם אני אלמד את זה ואני אדע את התירוץ לזה אז אני אבין מדוע בחג"ת שני שלישים עולים להיות חב"ד ובנה"י רק שליש אחד עולה להיות חג"ת.

מה התירוץ?

אומר כדי ללמוד על ספירות חג"ת וספירות נה"י אני הולך למשהו יותר מקורי בצמצום ב'.

למה אני הולך?

אני הולך לס"ג ולעולם הנקודים ששם אני לומד איך קרו שם המסכים? מה היו שם המסכים?

והוא בא ומסביר לי שם שהמסכים באמת פעלו ככה שבנקודות דס"ג שזה מייצג את הס"ג שס"ג זה כמו חג"ת אז הוא אומר בס"ג למה ס"ג זה חג"ת עכשיו אני לא אסביר אבל ככה הוא לומד.

אומר מס"ג אני לומד על חג"ת כי ס"ג זה בינה ס"ג זה גם רוח מייצג את הבינה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 14 חלק יא\תמונה שיעור 14 חלק יא b.jpg

אז הוא אומר שכשהיה צמצום ב' אז החב"ד חג"ת שהם שייכים לג"ר דבינה היו למעלה מהמסך בהם לא היה חשש שתהיה שבירה אז המסך עלה והגן על עצמו רק על מקום הז"ת דבינה שנקראים הנה"י של המדרגה של הבינה שנקודות דס"ג זה כנגד בינה אז לכן המלכות עלתה לנקבי עיניים הכוונה לתפארת עלו לבינה של גוף ומצד זה הם עומדים כך שהחב"ד חג"ת הוא מעליהם ורק התנה"י הוא מתחתיהם.

אז הוא אומר אם כך הבנתי למה כל פעם כשאני אלך ללמוד על חג"ת אני אלמד שבחג"ת שני שלישים הם למעלה ממסך.

למה?

כי למדתי את זה מנקודות דס"ג כך עובד נקודות דס"ג.

כשאני רוצה ללמוד על נה"י אז אני הולך ללמוד על עולם הנקודים.

למה?

כי עולם הנקודים הוא זה שמלביש על הלמטה מטבור. ס"ג מלביש על החג"ת על למעלה מטבור.

ולכן מס"ג אני לומד על חג"ת.

ולמה אני לא לומד מע"ב גם ע"ב מלביש? הרי איך גלגלתא ​​ מתחלק?

גלגלתא מתחלק לכח"ב חג"ת נה"י. אז ע"ב וס"ג מלבישים על חג"ת.

ואני רוצה ללמוד איפה נעשה המסך של צמצום ב'?

מע"ב אני לא יכול ללמוד.

למה מע"ב אני לא יכול ללמוד?

כי לא היה בו צמצום ב'.

בס"ג כן היה צמצום ב' אומנם בנקודות שלו אבל הוא שייך לס"ג הנקודות אז לכן מס"ג אני לומד על חג"ת.

ועולם הנקודים יצא במקום הנה"י אז לכן מעולם הנקודים אני לומד על נה"י.

אז כשאני אלך לספירות בכל מדרגה אז אני אלמד דווקא מהנקודים על נה"י.

מה קרה בעולם הנקודים?

בעולם הנקודים אני אגיד את זה באופן כללי יש פה הרבה פירוט בעולם הנקודים אז אני לא נכנס להכל.

בעולם הנקודים המסך יצא בנקבי עיניים ​​ ושליש עליון הוא למעלה וב' שלישים תחתונים למטה.

ולכן אומר זו הסיבה שכשאני מדבר על ספירות הנה"י אז רק שליש עליון עולה לחג"ת.

וכשאני מדבר על חג"ת אז ב' שלישים עליונים עולים לחב"ד.

מה זה אומר לי?

שיש דרך שבה אני יכול לעשות מחג"ת ראש ומנה"י אני יכול לעשות חג"ת.

זאת אומרת כשאני אקח את הספירות של חג"ת נה"י אני יכול לעשות מהם עשר ספירות רק באופן הזה שאני אצטרך את החב"ד חג"ת של החג"ת שני שלישים עליונים לעשות ראש ומהנה"י אני לוקח רק שליש עליון שלו עם שליש תחתון של חג"ת להיות חג"ת.

לא רק כי זה מתחלק לי יפה ככה כי יש פה רעיון שכל מה שלמעלה ממסך אני יכול לחבר לעליון. עכשיו אם אתה רוצה להתחבר תמיד למקום עליון אתה צריך לעלות למעלה מהמסך דהיינו למעלה מהדינים למעלה מההשתוקקויות הפרטיות שלך כי אם אתה לא עוזב את ההשתוקקויות הפרטיות שלך בצד אתה לא יכול להתחבר לעליון.

להתחבר לעליון זה לעזוב את עצמך.

מה זה עצמך?

אותו דין שפועל עליך. אם לא תהיה למעלה מהדין לא תוכל להתחבר לעליון. לזה למה שלמדנו היום יש השלכה איך בונים את העיבור של ז"א. בינתיים למדנו רק דבר אחד היום.

מה למדנו?

מדוע ב' שלישים עליונים של חג"ת עולים לחב"ד ובנה"י רק שליש עליון עולה.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור זה אנו לומדים על מצב הג' בעיבור שנקרא אורות. אור גדלות. בשונה ממצב הב' שהוא לצורך הקטנות והרוח ושונה ממצב מבחינה א' שהוא נפש ובחינת נה"י.

  • במצב הגדלות חלק מהחג"ת עולים להיות חב"ד וחלק מהנה"י עולים להיות חג"ת אולם יש שוני שאותו אנו מבקשים להבין.

  • מדוע מחג"ת עולים ב' שלישים להיות חב"ד ואילו מנה"י עולה רק שליש עליון ממנו להיות חג"ת.

  • כל ספירה מתחלקת לשלושה שלישים בעקבות צמצום ב' אולם ספירות החג"ת שונות מספירות הנה"י בהיותן יונקות את החלוקה שבהם מהס"ג ואילו ספירות הנה"י יונקות את החלוקה שלהם מעולם הנקודים.

  • ס"ג מייצג את החג"ת דגלגלתא מצד צמצום ב' ועולם הנקודים מייצג את הלמטה מטבור של גלגלתא כי שם הוא יצא. וכן שהוא בחינת מ"ה דא"ק שהוא למטה מטבור.

  • המסך בנקודות דס"ג דהיינו ה' תתאה שעלתה לת"ת עלתה למעלה משליש תחתון דנה"י כך שב' שלישים עליונים הם למעלה מהמסך. לעומת זאת בעולם הנקודים שמלכות עלתה לנקבי עיניים רק שליש עליון היה למעלה ממסך.

  • היות ורק מה שהוא למעלה ממסך יכול להצטרף לעליון שלו לכן בחג"ת שב' שלישים עליונים שלהם למעלה ממסך יכולים להצטרף להיות חב"ד ובנה"י שהמסך שלהם מעל ב' שלישים תחתונים לכן רק שליש עליון שהוא למעלה ממסך יכול להצטרף מהנה"י להיות חג"ת.

  • כאשר אדם רוצה להתעלות הוא צריך לבדוק איזה תכונה הוא רוצה להעלות בו. בחינה שקשורה למידת ההשפעה שהיא חג"ת או תכונה שמתאימה למידת הנה"י שהיא רצון לקבל. ולפי זה יוכל לראות כמה מההשפעה הוא יכול לצרף לראש וכמה מהקבלה הוא יכול לצרף להשפעה.

עד כאן היום. תודה רבה.

 


שיעור 14 – תע"ס חלק יא – אלף לו-לז
1. בשיעור זה אנו לומדים על מצב הג' בעיבור שנקרא אורות או גדלות בשונה ממצב הב' שהוא לצורך הקטנות והרוח ושונה מבחינה א' שהוא נפש ובחינת נה"י.

2. במצב הגדלות חלק מהחג"ת עולים להיות חב"ד וחלק מנה"י עולים להיות חג"ת אולם יש שוני שאותו אנו מבקשים להבין.

3. מדוע מחג"ת עולים ב"ש להיות חב"ד ואילו מנה"י עולה רק ש"ע ממנו להיות חג"ת?

4. כל ספירה מתחלקת לשלושה שלישים בעקבות צ"ב אולם ספירות החג"ת שונות מספירות הנה"י בהיותן יונקות את החלוקה שבהם מהס"ג ואילו ספירות הנה"י יונקות את החלוקה שלהן מעולם הנקודים.

5. ס"ג מייצג את חג"ת דגל' מצד צ"ב ועולם הנקודים מייצג את למטה מטבור דגל' כי שם הוא יצא וכן שהוא בחינת מ"ה דא"ק שהוא למטה מטבור.

6. המסך בנקודות דס"ג דהיינו ה"ת שעלתה לת"ת עלתה למעלה מש"ת דנה"י כך שב"ש עליונים הם למעלה מהמסך לעומת זאת בנקודים שמלכות עלתה לנ"ע רק ש"ע היה למעלה ממסך.

7. היות ורק מה שהוא למעלה מהמסך יכול להצטרף לעליון שלו לכן בחג"ת שב"ש עליונים שלהם למעלה ממסך יכולים להצטרף להיות חב"ד ובנה"י שהמסך שלהם מעל ב"ש תחתונים לכן רק ש"ע שהוא למעלה ממסך יכול להצטרך מהנה"י להיות חג"ת.

8. כאשר אדם רוצה להתעלות הוא צריך לבדוק איזו תכונה הוא רוצה להעלות בו תכונה שקשורה למידת ההשפעה שהיא חג"ת או תכונה שהיא קשורה למידת הנה"י שהיא רצון לקבל לפי זה יכול לראות כמה מההשפעה הוא יכול לצרף לראש וכמה מהקבלה הוא יכול לצרף להשפעה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב