תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 27 | אלף סג-סד | הדף היומי

117

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 27 | סיכום בנקודות אלף סד-סה | הדף היומי
שיעור 27 – תע"ס חלק יא – אלף סג-סד

1. התבונה הג' בה נתלבשו כל המוחין ולבושי המוחין הנקראים צלם שניתנים לזא ולא בתונה הב' .

2. לתבונה הב' אין השוואת צורה עם ז"א היות והיא על עוביות דבחי' ב' ואילו ז"א על עוביות דבחינה א'.

3. בתבונה הג' יש ראש וגוף . כאשר אנו אומרים שהיא בבחינת רובצת זה היה בזמן הלידה שמשם נותנת את ההארה בעת הלידה , אולם מיד לאחר הלידה היא עוברת לגדלות שמשם תוכל בהמשך לתת הארה לז"א.

4. בצלם יש ג' בחינות: את ה צ דצלם היא נותנת בקטנות את ה ל בגדלות ואת ה ם משאירה כמקיף שמקבל הז"א רק בגמה"ת שיוכל להשלים את עצמו בבחינת אדם.

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 27 סיכום עמודים אלף ס"ג-ס"ד 

סיכום מה למדנו היום:

אז התעסקנו הרבה היום בתבונה הג' הזו. למדנו בה שכאשר יש לה כמה מצבים לתבונה ג' הזאת. יש לה מצב של קטנות ומצב של גדלות.

עיקר מה שמעניין אותנו בחלק י"א זה המצב של הקטנות שלה שנקראת רובצת.

אבל היות וכבר דיבר איתנו על המצב של תבונה הג' אז מזכיר לנו אגב כך את מצבי הגדלות שלה שאנחנו בכלל לא צריכים לדעת אותם כרגע. כי אנחנו נלמד אותם בהמשך כי אנחנו מדברים מהסדר של הלימוד על מצב של עיבור והלידה.

ובלידה היא רובצת מבחינה שהיא נותנת רק את ההתחלה של הצ' דצלם אז רק זה מעניין אותנו.

אבל אם כבר דיבר איתנו על צלם אז רוצה לומר לנו שתדע לך תבונה הג' הזו יש לה ממש ראש וגוף וכרגע היא נותנת רק מבחינה מאד תחתונה שלה לתחתון והיא עצמה היא נקראת רובצת שהיא בקטנות היא עצמה תעבור לגדלות כדי לתת גדלות.

אבל זה יהיה רק בתנאי שז"א אחרי שהוא יהיה קטן אחרי שהוא נולד והוא ינוק 24 חודש ויגיע לגיל הפעוטות שזה גיל 7 ואח"כ יגיע להגדלת הקטנות שזה גיל 9 ואח"כ יקבל מגיל 9 עד איזה גיל? נפש רוח דנשמה 13 ויעשה זיווג על גדלות דאורות עיבור על גדלות דאורות בגיל 9 יוולד בגיל 13להתחיל לקבל אורות של נשמה דנשמה עד גיל כ' בגיל כ' יקבל אורות דחיה עד גיל 40 יקבל אורות דיחידה.

אז זה הסדר של ז"א את כל זה נלמד בהמשך. כרגע מה שמעניין אותנו זה רק הרגע שנולד שהיא ממצב של גדלות שהיתה יחד עם או"א חזרה למצב של רובצת למצב של קטנות שאת זה היא נותנת לז"א כי את הלידה הוא שמעניין אותנו אז אומר תדע לך יש לה גם ל' דצלם ום' דצלם

כי הרי מה נותן העליון לתחתון?

נותן לו אור הרי. אבל את האור הוא נותן עם לבושי מוחין. עכשיו פתאום פה מאד מעניין אותנו הלבושי מוחין.

למה עד עכשיו לא דיברת איתנו בין א"א לאו"א בין או"א לישסו"ת דווקא פה בין ישסו"ת לז"א אתה מדבר איתנו על לבושי מוחין?

אומר כן פה זה מאד מעניין אותי יותר. למה?

כי פה כשאני בא לתקן את הזו"ן.

מאיפה הם באו?

מהקליפות.

א"א ואו"א וישסו"ת כשבניתי אותם בעולם אצילות אז כולם היו בהיגיון של אצילות הם לא ירדו לקליפות אפילו הקטנות של ז"א הוא בא מהקליפות.

מאיזה כלים איזה כלים דב"ן יש לו? איזה?

קטנות דנקודים מהכלים דקטנות שנשברו שלא מחמת עצמם אבל הם נשברו אז ההיגיון שלהם הוא הגיון של קליפות.

ואני צריך לנקות אותם מההיגיון של הקליפות לכן יש עניין גדול לדבר על הלבושי מוחין דווקא פה וכמובן גם בגדלות שזה עוד יותר קשה.

שמאיזה בחינה לוקחים לגדלות? למדנו 8 בחינות א ב ג ד ה ו ז ח מאיזה בחינה לוקחים?

עוביות של ו' שמתחברת לשמות של מדרגה הה'.

למה?

זה נקרא אח"פ דעליה

למה?

כי אני לא יכול לחשוב יותר עם ההיגיון של הקליפות. צריך לנקות מההיגיון של הקליפות.

לכן יש עניין גדול שאת הז"א נוליד עם צלם עם סוג הגיון שהוא מקבל מאו"א שזה הגיון אצילי.

ככה מייצרים חינוך. מלמדים דרכי היגיון ככה מחנכים זה חינוך. עוד מעט מדברים על חנוכה זה גם החינוך שמקבלים בסוכות אגב זה סוג של חינוך.

בצלם הזה כשנקבל את הל' דצלם לא נוכל את הם' דצלם לקבל ממש בפנימיות אי אפשר להשיג אותו.

אבל כדי להשיג את הל' הוא מחדש לנו שמקבלים את זה הרי ז"א יכול לקבל רק מנה"י הוא לא יכול לקבל מהחג"ת.

אז ממי הוא מקבל את הל' דצלם?

מש"ע דנה"י שעלו לחג"ת.

עוד מספר לנו פה קצת על הצלם דגדלות שבעל הסולם אפילו לא פירש את זה פה למטה שיש הבדל בין איש לאדם כתוב בצלם יתהלך איש יש לו רק צלם אחד.

אבל אדם צריך לקבל גם צלם וגם דמות שזכר ונקבה בראם וזה מדרגה יותר גדולה ובאמת מה שהוא קיבל זה בחינת הצלם של צד הזכר שזה יהו ואת הה' האחרונה זה בחינת הדמות ואין מה להאריך בזה כל כך הרבה כי זה לא עיקר הלימוד ולא כדי להתבלבל בזה.

סיכום בנקודות:

  • התבונה הג' בה נתלבשו כל המוחין ולבושי המוחין הנקראים צלם שניתנים לז"א ולא בתבונה הב'.

  • לתבונה הב' אין השוואת צורה עם ז"א היות והיא על עוביות דבחינה ב' ואילו ז"א על עוביות דבחינה א'.

  • בתבונה ג' יש ראש וגוף כאשר אנו אומרים שהיא בבחינת רובצת זה היה בזמן הלידה שמשם נותנת את ההארה בעת הלידה אולם מיד לאחר הלידה היא עוברת לגדלות שמשם תוכל בהמשך לתת הארה לז"א.

  • בצלם יש ג' בחינות: את הצ' דצלם היא נותנת לז"א בעת הקטנות. את הל' בעת הגדלות. ואת הם' היא משאירה כמקיף שיקבל הז"א רק בגמר תיקונו. שיוכל להשלים את עצמו בבחינת אדם.

עד כאן היום. תודה רבה.


אין תגובות

להגיב