תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 29 |אלף סז-סח | הדף היומי

318

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 29 סיכום עמודים אלף ס"ז-ס"ח

מה אנחנו לומדים היום?

אחרי שלמדנו בשיעור הקודם על כך שיש ב' בחינות לצלם. צלם כללי צלם מפורט וצלם שמתגלה.

מתי הצלם הוא כללי? באיזה מצב?

בזיווג לצורך עיבור הוא כללי הוא עדיין אפילו לא ניתן לתחתון.

מתי הוא מתחיל להתפרט?

במצב העיבור עדיין או"א הם פרצוף אחד. או"א וישסו"ת.

כשנולד ז"א אז הם מתפרדים ואז הצלם מתחיל להתגלות אבל גם הגילוי של הצלם הוא לא בא בבת אחת אלא הוא בא לאט לאט.

איך הוא מתגלה? איך הצלם מתגלה?

בשלוש צורות צ' ל' ום'

צ' בקטנות שלו כשהוא נולד.

לאחר מכן בגדלות את הל'.

והם' נשאר מקיף.

אז אם כך בשיעור הקודם למדנו שכשנולד הז"א אז מתגלה בו הצ' דצלם. אבל נתנו לו גם את הל' והם'.

מתי הוא יקבל אותם?

הוא יקבל אותם כשיהיה לו מוחין.

בשיעור הזה היום בא להסביר לנו מי אלה המוחין האלה?

הרי המוחין האלה הם ל' דצלם והם גם ם' דצלם

אז הוא אומר איך אני מתייחס אליהם? איך אני מתייחס למוחין האלה של הז"א? מאיפה הם באו? מה זו החכמה בינה ודעת האלה שלו?

אז הוא אומר כך חכמה בינה ודעת הם בחינת ל' והם יכולים להתגלות.

למה?

כי יש דעת המזווג.

אז איך המוחין האלה של ל' דצלם שלבושי המוחין האלה ל' דצלם איך הוא מתגלה?

כחכמה בינה ודעת. כשהדעת החסדים והגבורות מחוברות.

מתי אני אומר שהוא לא מתגלה?

כשזה ם'. ​​ שם' זה חכמה בינה חסדים וגבורות.

מה זה החסדים וגבורות האלה?

אז בוא אני אסביר לך מהתחלה ואני אספר לך עוד פעם מה זה בכלל נקרא מוחין

לפני שעכשיו אנחנו נתעסק עם זה ל' דצלם ם' דצלם כדי להסביר את זה אני צריך להסביר לך קודם כל מה זה נקרא מוחין מאיפה הם בכלל נובעים המוחין האלה.

אז הוא אומר שבמוחין יש זכר ונקבה כמו ראש וגוף.

מי זה צד הזכר שבמוחין?

חכמה ובינה.

מי זה הנקבה שבמוחין?

דעת.

אז הוא אומר בוא נראה מה המקור בכלל של המוחין.

הרי אם אני מדבר על ז"א המקור של המוחין שלו צריך להיות באו"א.

ומה המקור של או"א?

המקור של או"א הם מלבישים על א"א.

זאת אומרת זה משהו קצת יותר מורכב שקצת למדנו אותו אני אגיד אותו במשפט אבל לא נכנס אליו הרבה.

כל מה שאנחנו אומרים שאו"א עושים זיווג כדי להוליד את ז"א הם צריכים להתנהג לפי א"א דהיינו לפי מדרגת חכמה כי הם עצמם מדרגת נשמה יש להם רק קטנות דחכמה אז כדי לעלות לגדלות של חכמה כי בלי חכמה הם לא יכולים להוליד אז הם צריכים לעשות מעבר.

איזה סוג של מעבר?

שהחג"ת שלהם מתחלק לב' ש"ע דחג"ת נהיים לחב"ד וש"ת של החג"ת נשאר בבחינת חג"ת ומצטרף לש"ע של הנה"י. ב' ש"ת של הנה"י נשארים בבחינת נה"י.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 29 חלק יא\תמונה שיעור 29 חלק יא b.jpg

זה הציור הזה שאנחנו מדברים ממנו הרבה שזה או"א אבל ביחס למדרגת חיה שהחג"ת נה"י הם ביחס לחיה שזה א"א בעולם אצילות.

אוקי אז אמרתי את המשפט האחד שרציתי להגיד שמדובר גם על א"א וגם על או"א.

עכשיו אנחנו באים להבין איך הם נעשים המוחין של ז"א. אנחנו אומרים שהמוחין של ז"א שהם חכמה בינה ודעת הם באים בצורה כזאת שהם צריכים לקבל במוחין שלו חכמה בינה ודעת שהחכמה ניתנת מאו"א חכמה והבינה. והדעת ניתנת מישסו"ת.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 29 חלק יא\תמונה שיעור 29 חלק יא f.jpg

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 29 חלק יא\תמונה שיעור 29 חלק יא a.jpg

למה איך זה עובד?

אומר או"א הם התחלקו לאו"א עילאין וישסו"ת כנגד הידיים של א"א. כי הידיים שלו זה החג"ת.

אז על ת"ת הוא לא מדבר כרגע. אבל כן מדבר איתנו על בחינת או"א וישסו"ת שהם מתחלקים.

לפי מה?

לפי החלוקה שלמעלה מחזה ולמטה מחזה דהיינו החג"ת מתחלקים כך שב' ש"ע של החג"ת עולים לבחינת ראש.

ומי זה ראש?

זה צד זכר

וש"ת נשאר כגוף כנקבה נקרא ב' כתפין.

אז הידיים של א"א מתחלקים באופן הזה שב' ש"ע יכולים להיות ראש אבל ש"ת הוא רק נשאר כגוף.

אז אותו דבר במוחין של או"א שמלבישים על חג"ת דאריך.

איך הם מתחלקים?

הם מתחלקים כך שאו"א מלבישים על ב' ש"ע דחג"ת שהם בחינת או"א והם חסדים מכוסים והם בחינת זכרים וישסו"ת מלבישה על ש"ת.

אומר הרי או"א וישסו"ת הם שנותנים את המוחין לז"א לחכמה בינה ודעת אז כשאתה רוצה לקבל את בחינת הדעת אתה צריך לקבל מישסו"ת כי זה צד הנקבה.

צד הזכרים צריכים לקבל מהזכרים.

נקבות שזה בחינת העטרות. אז את העטרות נותנים מישסו"ת לדעת. אם הוא יכול להשתמש בהם הוא יהיה בגדלות לא יכול להשתמש בהם יהיה בקטנות.

זאת אומרת כשהוא יקבל רק חכמה בינה הוא יקבל צ' דצלם כשהוא יקבל גם את הדעת אז יש לו את ב' עטרות.

ועטרה לראש צדיק משם הוא מקבל את הברכות.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור הקודם למדנו על ב' מצבים לצלם. הצלם בכללות במצב הזיווג של או"א וישסו"ת שנעשו פרצוף אחד לצורך עיבור ז"א. המצב השני הוא שמתפרט אותו צלם בזמן העיבור שבו עדיין או"א וישסו"ת פרצוף אחד. המצב השלישי הוא בעת הלידה שאו"א נפרדים מישסו"ת וישסו"ת עצמו יש לו שני מצבים: מצב קטנות שאח"כ חוזר לגדלות במצב זה הוא נותן את הצלם ויש כבר גילוי לצלם הזה.

  • במצב של גילוי הצלם שניתן לז"א ניתן לו בתחילה רק הצ' דצלם במצב הקטנות ואילו הל' מתגלה אצלו במצב הגדלות והם' נשאר כמקיף.

  • בשיעור זה מלמד אותנו מי הוא הל' דצלם דהיינו מי הוא המוחין דז"א וכיצד הוא מקבל אותם

  • המוחין ניתנים לז"א דרך או"א וישסו"ת שמלבישים על חג"ת דאריך.

  • החג"ת דאריך מתחלקים ללמעלה ממסך שנקרא זכרים שהם ב' ש"ע דחג"ת שעליהם מלבישים או"א. ולמטה ממסך שהוא ש"ת דחג"ת שעליהם מלבישים ישסו"ת שהם בחינת נקבות.

  • המוחין מחולקים לצד זכר שנקראים או"א או חכמה ובינה ולצד נקבה שנקרא דעת ונקרא גם ב' עטרות.

  • ז"א מקבל את המוחין שלו שהם חו"ב צד הזכרים מאו"א ואת הדעת שלו שהוא ב' עטרין מישסו"ת על פי חלוקתם לזכרים ונקבות.

  • הנקבה נקראת עטרה לראש צדיק שכאשר היא משמשת כעטרה זאת אומרת שיש בחינת דעת לז"א ואז יהיה לו גדלות ובלעדיה אין לו גדלות.

 


תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 29 |אלף סז-סח | הדף היומי
שיעור 29 – תע"ס חלק יא – אלף סז-סח
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' מצבים בצלם: הצלם בכללות במצב הזיווג של אוא' וישסו"ת שנעשו פרצוף אחד לצורך עיבור ז"א . המצב השני- שמתפרט אותו הצלם בזמן העיבור שבו עדיין אוא' וישסו"ת פרצוף אחד. המצב השלישי- הוא בעת הלידה שאוא' נפרדים מישסו"ת וישסו"ת עצמו יש לו 2 מצבים : מצב קטנות שאח"כ חוזר לגדלות . במצב זה הוא נותן את הצלם ויש כבר גילוי לצלם הזה.
2. במצב של גילוי הצלם שניתן לז"א , ניתן לו בתחילה רק ה צ דצלם במצב הקטנות ואילו ה ל מתגלה אצלו במצב הגדלות וה ם נשאר כמקיף.
3. בשיעור זה מלמד אותנו מיהו ה ל דצלם דהיינו מיהו המוחין דז"א וכיצד הוא מקבל אותם.
4. המוחין נתנים לז"א דרך אוא' וישסו"ת שמלבישים על חגת דאריך.
5. החגת דאריך מתחלקים ללמעלה ממסך שנקרא זכרים שהם ב' שלישים עליונים דחגת שעליהם מלבישים אוא', ולמטה ממסך שהוא שליש תחתון דחגת שעליהם מלבישים ישסו"ת שהם בחינת נקבות.
6. המוחין מחולקים לצד זכר שנקראים אוא' או חכמה ובינה, ולצד נקבה שנקרא דעת ונקרא גם ב' עטרות.
7. ז"א מקבל את המוחין שלו שהם חכמה ובינה צד הזכרים מאוא' ואת הדעת שלו שהוא ב' עטרים מישסו"ת על פי חלוקתם לזכרים ונקבות.
8. הנקבה נקראת עטרה לראש צדיק שכאשר היא משמשת כעטרה זאת אומרת שהיא משמשת רק בגדלות של ז"א אולם בקטנות אינה משמשת

אין תגובות

להגיב