תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 4 | אלף קלג-קלד| הדף היומי
הדף היומי בתע"ס חלק י"ב שיעור 4 סיכום עמודים אלף קל"ג-קל"ד
מה למדנו היום?
למדנו היום עשינו קצת חזרה לא חזרה רק הזכרנו את הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם.
בשיעור הקודם למדנו ב' נושאים:
נושא אחד מה התכלית של התרוקנות הנה"י דישסו"ת ולמדנו שהתכלית זה כדי שאפשר במקום הריק הזה לתת מוחין חדשים שנקראים הצלם לצורך ז"א. זה היה נושא אחד שלמדנו כדאי לחזור עליו.
הנושא השני שלמדנו זה לידת ז"א שהוא נולד קודם כל למקום בי"ע ואז הוא צריך לינוק מב' דדי בהמה ורק אחרי שהוא יונק מב' דדי בהמה הוא יכול לעלות לעולם אצילות.
נתנו קצת היום את ההפשטה של זה. ואמרנו שלמשל שזה כמו ההלכה.
שמה זה הלכה?
זה כמו ב' דדי בהמה.
למה?
כי ההלכה באה לעולם הזה שזה כמו צד הבהמה העולם הזה אבל זה פעולות שקשורות לעולם אצילות גם.
אז בפעולות האלה כמו ההלכות הם לא נגזרות רק בגלל שהם עושות טוב לעולם הזה כי זה היה לא דדי בהמה שמתחברים למלכות דאצילות.
כי מי זה דדי בהמה?
זה צד שירד מתחת לפרסה אבל שמתחבר למלכות דאצילות.
אז הם כוללים דדי בהמה שני צדדים גם את הצד של עולם אצילות עולם התיקון שהוא עולם מופשט למעלה מהפרסה עולם רוחני מסודר מאורגן שלם שהוא כמו אצלו מלשון אצילות.
ומצד שני זה נמצא במקום למטה מפרסה במקום של עולם הזה.
שמה זה חשוב הפעולות שמה?
הפעולות הרי הן סתמיות הן לא רוחניות.
אבל בלי לינוק אתה לא מקבל את הנפש של הרוחניות.
מה זה הנפש של הרוחניות?
עיבור לצורך רוחניות להיות במדרגת דומם של הרוחניות זה קודם כל שתקיים את ההלכה.
אחרי שתקיים את ההלכה אז אתה עולה למדרגת הרוח. במדרגת הרוח אתה צריך לקנות את אותה רוחניות.
איך קונים אותה?
ע"י יניקה וזה ע"י הלימוד קודם הלכה אח"כ לימוד והלימוד הזה נותן לך את הכוח להתפתח מבחינה רוחנית. אז זה הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם.
בשיעור הזה אנחנו לומדים הוא רוצה ללמד אותנו על הלידה.
והדבר העיקרי שהוא רוצה ללמד אותנו היום על הלידה שבלידה יוצאים דמים.
וצריכים לראות איך אנחנו מתייחסים לדמים האלה.
כי בדמים האלה יש דמים שהם טהורים. יש דמים שעולים לדדים כדי לעשות חלב. ויש דמים שהם דמים טמאים שנקרא דם נידות.
אז אנחנו רוצים קצת לדבר על הדמים האלה
אבל לפני השיחה על הדמים האלה הוא אומר בוא קודם כל נראה מה קורה בעובר ונבין למה אח"כ כשבלידה כשנפתח מקורה של האישה למה יוצאים דמים ומי הדמים האלה?
אז בוא קודם כל נראה מה קורה במצב העובר.
אז הוא אומר במצב העובר יש תהליך שצריך מצד אחד לראות מה שייך ומה לא שייך.
לראות מה שייך ומה לא שייך צריך כוח של קיפאון כוח שנקרא המסו שבוולד שמקפיא את החלב כדי שהוא יתגבן זה משל כמובן.
מה הכוונה?
שאתה צריך את הכוח של היסוד דאבא שמאיר אבל רק את הדברים שצריך ואת הדברים שלא צריך הוא יודע לוותר עליהם.
היכולת לא לדבר כמו למשל בשבת.
אומרים לך בשבת תדבר על שבת.
אבל יש לי הרבה דברים אחרים שעולים לי.
אומר עזוב אותם.
אומר אני רוצה להתעסק בהרבה דברים בחיים גם ביום חול.
אומר תתעסק בקדושה יש הרבה דברים שלא שייכים אתה סתם מדבר עליהם. הם לא נצרכים. הם לא אפשריים לפעמים. עזוב אותם הם זוללי אנרגיה הם לא טובים לך. עזוב אותם בצד.
היסוד דאבא שיש בו את הכוח הזה להגיד מה כן ומה לא. זה צריך להיות כוח של צר ואריך.
מה זה צר?
צר זה אומר צר בחסדים שאומר אני לא מתחבר. יש לי את הכוח לוותר על החיבור הזה.
מה זה לוותר על החיבור הזה?
לא רוצה להתחבר לדברים כאלה. לא רוצה.
יש לי את הכוח להקפיא את עצמי ולהיות קר וקשוח וקשה כברזל לא רוצה להתחבר לדברים האלה.
למשל עם ישראל אמר לא רוצה להתחבר לגויים.
אומר למה הם לא נחמדים?
נחמדים אבל כגויים לא כעם ישראל.
אני לא רוצה להתחבר לשיחות האלה.
למה?
אתה הולך למילואים החבר'ה שם שנישבו בקליפות מדברים על כל מיני נושאים.
אתה אומר אני לא רוצה לדבר על הנושאים האלה אתה יושב בצד. לומד.
אומר למה אתה לא כמו כל העם?
אומר לא. אני לא רוצה להתחבר לרצונות כאלה.
אני לא רוצה לשמוע כל היום רדיו ולראות כל היום סרטים ולראות לדבר על שטויות ורק חמש דקות ראשונות של השיחה מה נשמע אז איך היה אז מה אז איך אז נו אז מי נו תגיע לנושא אתה רוצה לדבר איתי על דבר חשוב או שאתה סתם מדבר איתי.
אם לא עדיף לשתוק לא חייב לדבר כל הזמן.
מילה בסלע שתיקה בתרי.
אז זה הכוח הזה של הכאילו קשיחות הוא כוח טוב הוא כוח שמקפיא אבל אבל אל תתבלבל כי כשאתה עובד בקיפאון כזה לפעמים גם את התורה אתה לא יכול לפעול בצורה טובה.
ואז אתה בא בקיפאון גם לתורה ואתה לא מרגיש התלהבות בתורה.
מה התפקיד של האישה?
הפוך. היא צריכה להביא את כוח התשוקה.
והתשוקה שבה זה נקרא יסוד דאימא שהוא נקרא רחב וקצר.
רוחב לב מתחברים להכל. היא נותנת את אש הגבורות והחימום והוא נותן את הקיפאון והקרירות.
אז איך זה הולך יחד?
מי יהיה צודק?
התשובה היא שרק בחיבור ביניהם בין אלה הדברים האמיתים שצריכים להתעסק בהם.
אבל תתעסק בהם בהתלהבות זה החיבור הנכון.
לא אומרים לך להיות קר לא להשתמש ברגש לא להשתמש בהתלהבות.
תשתמש בהתלהבות אבל על הדברים הנכונים.
אל תשתמש בהתלהבות לדברים הלא נכונים.
ואז כשאתה לא רוצה להשתמש בדברים הלא נכונים אומרים רגע אז אתה קפוא.
עכשיו יש פה עוד הרבה בעיות אבל צריך להסתכל עליהם שיש פה קצת בעיה שלפני שמצליחים ליצר התלהבות לדברים האמיתים קודם כל צריך לברר מה הדברים האמיתים אח"כ ליצר בהם התלהבות.
אבל זה סוג החיבור שלמדנו היום.
שבעובר יש שאריות של כאלה חלקים מהרשימות שהם לא מתאימים לז"א.
למי הם שייכים?
לכל עולמות בי"ע שיבואו אח"כ ולכן הם יצאו אח"כ כדם.
וגם מהגבורות לא מכל דבר אפשר להתלהב.
וחלק ההתלהבויות שלי אני אצטרך לזרוק לפח.
ומה יהיה מהדמים האלה נלמד אח"כ.
אבל זה שני הצדדים של חיבור זכר ונקבה. של מוח ולב. של כל הכוח הזה של כוח האדם שבי וכוח
או שני צדדים שבי צד הזכר שבאדם שבי וצד הנקבה שבאדם שבי.
שזה נקרא עוביות שאת זה נותנת הנקבה שנותנת את העוביות אבל של צמצום ב' כדי לגבש את זה שהיא אומרת לך תבוא בהתלהבות אני אתן לך את הצורה של מה שאתה חיברת אבל צורה יהודית.
ולכן האימא קובעת אם הוא יהיה יהודי או לא.
אבל האבא קובע את הצדדים המופשטים את הצדדים הרוחניים.
סיכום בנקודות:
הזכרנו את ב' הנושאים בשיעור הקודם שהם התרוקנות הנה"י דישסו"ת לצורך זיווג לנתינת צלם בנה"י הריקניים לצורך ז"א. נקודה נוספת למדנו שכשז"א נולד הוא נולד למקום בי"ע וכדי להעלות חזרה לאצילות הוא צריך לינוק מב' דדי בהמה שהם מיצרים את הקשר בין בי"ע לאצילות וכהשלכה נתנו את עולם ההלכה שנותן את הדומם דקדושה שהוא נקרא נפש דרוח.
בשיעור זה למדנו שכשניפתח מקורה של האישה בעת לידת העובר יוצאים דמים.
שורש הדמים הוא במה שקורה בעת יצירת העובר.
העובר נוצר ע"י הלובן דאבא שתפקידו בדומה לגבינה שהוא מגבש או מגבן ומאפשר להקפיא את החלב והוא נקרא המסו.
התכונה הנפשית נובעת מהיסוד דאבא שהוא צר ואריך שיכול להיות אדם קר לדברים הלא נחוצים ולא אפשריים ותכונתו היא קיפאון וקרירות הנקרא אור יקרות וקיפאון.
האימא נותנת את הצורה שבוולד שהיא בצמצום ב'. יסודה הוא בבחינת רחב וקצר דהיינו רחב בחסדים וקצר בחכמה.
היסוד דאימא הארתו מכונה בשם אש הגבורות והחימום שהוא ההתלהבות וההשתוקקות שנותנת הנקבה לזיווג וליצירת הוולד.
לא מכל דבר נכון להתלהב ונכון להתלהב מהדברים הנכונים. השאריות מכל בחינות אלה יוצאים כדמים שאותם נלמד בהמשך.
טרם עמדנו על ההבדל בין תפקיד הלובן והאודם בעת יצירת הוולד לבין התפקיד שלהם לצורך הזיווג ולמרות שזה דומה אבל יש שוני ביניהם שנעמוד בהמשך הלימוד.
עד כאן היום. תודה רבה.
תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 4 | אלף קלג-קלד| הדף היומי
1. הזכרנו את ב' הנושאים בשיעור הקודם שהם – התרוקנות הנה"י דישסו"ת לצורך זיווג לנתינת צלם בנה"י הריקניים לצורך ז"א
2. למדנו שז"א נולד במקום בי"ע וכדי לעלות חזרה לאצילות הוא צריך לינוק מב' דדי בהמה שהם מייצרים את הקשר בין בי"ע לאצילות וכהשלכה נתנו את עולם ההלכה שנותן את הדומם דקדושה שהוא נקרא נפש דרוח.
3. בשיעור זה למדו שכשנתפתח מכורה של האישה בעת לידת העובר יוצאים דמים ,
4. שורש הדמים הוא במה שקורה בעת יצירת העובר.
5. העובר נוצר על ידי הלובן דאבא שתפקידו בדומה לגבינה שהוא מגבן ומאפשר להקפיא את החלב והוא נקרא המיסו.
6. התכונה הנפשית נובעת מהיסוד דאבא שהוא צר ואריך שיכול להיות אדם קר לדברים הלא נחוצים והלא אפשריים, ותכונתו היא קיפאון וקרירות. הנקרא אור יקרות וקיפאון.
7. האמא נותנת את הצורה שבוולד שהיא בצמצום ב' יסודה הוא בבחינת רחב וקצר דהיינו רחב בחסדים וקצר בחכמה.
8. היסוד דאמא הארתו מכונה בשם אש הגבורות והחימום שהוא ההתלהבות וההשתוקקות שנותנת הנקבה לזיווג וליצירת הולד.
9. לא מכל דבר נכון להתלהב ונכון להתלהב מהדברים הנכונים השאריות מכל בחינות אלו יוצאים כדמים שאותם נלמד בהמשך.
10 טרם עמדנו על ההבדל בין תפקיד הלובן והאודם בעת יצירת הולד ובין התפקיד שלהם לצורך הזיווג ולמרות שזה דומה אבל יש שוני ביניהם שנעמוד בהמשך הלימוד
