תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 34 |אלף עז-עח | הדף היומי

270

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 34 סיכום עמודים אלף ע"ז-ע"ח

אחרי שלמדנו על הם' והל' דצלם אנחנו באים ללמוד כאן על הצ' דצלם.

מה אנחנו לומדים על הצ' דצלם?

שהם בחינת חיצוניות הנה"י של תבונה הג'.

זאת אומרת אנחנו יודעים שתבונה הג' היא בנויה מחב"ד חג"ת ונה"י.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 34 חלק יא\תמונה שיעור 34 חלק יא b.jpg

חב"ד וחג"ת הם הם' דצלם

נה"י הוא הל' דצלם.

חיצוניות נה"י הם הצ' דצלם וזה מה שניתן לז"א.

שהצ' דצלם היא רק היא ניתנת ושתי הבחינות האלה הם מקיפים.

ורק הצ' דצלם זה פנימי שניתן לז"א במצב הקטנות.

אח"כ המקיפים האלה בעצם רק הל' דצלם תוכל להיכנס למדרגה.

אומר צריכים לזכור עוד משהו. שמי שעשה את הזיווג לצורך הז"א זה או"א. ופה אנחנו מדברים רק על התבונות רק על אמא אבל צריך לזכור שיש גם את האבא רק הוא נמצא תוך האמא.

לא מדברים עליו עכשיו אבל צריכים לדעת שהוא גם נמצא.

אומר בתוך הצ' דצלם הזה יש מוחין. המוחין שלו הם חכמה בינה ודעת. אבל הם באים בסדר אחר. הם באים בסדר של חכמה דעת ובינה. לא הסביר את זה מספיק. אבל שהחכמה היא בחינת ם' והדעת הוא בחינת צ'. והבינה היא בחינת ל'.

אז אם זה הולך בצורה הזאת אז זה בבחינת ם' צ' ל'. שזה נקרא מצל.

ולמה זה קורה כך בז"א?

כי המוחין כשצריכים לבוא לז"א בשונה מהראש. בינה עדיין שייכת לראש. אז כשבאים המוחין מצד התחתון אז חייב להיות שותפות של התחתון. ושותפות של התחתון מכריחה את זה שקודם זה יגיע לדעת של התחתון אח"כ לבינה. וזה שונה אנחנו נלמד את זה בחלק י"ג. ושמה נלמד את זה וזה יופי גדול מאד שניתן שותפות גם לתחתון. אבל זה לא עסקנו כאן למה השתנה הסדר.

מה כן הוא רוצה ללמד אותנו כאן?

אומר יש הבדל בשם צלם מאיפה הוא ניתן?

והיתה פה איזה שהיא מחלוקת בכתובים שבעל הסולם בא לפרש לנו אותה פה והפירוש שלה נתן לנו קצת הבנה על בחינת הצלם.

מה הוא אמר לנו?

הוא אומר לנו שכשניתן הצלם לתחתון לז"א אז הוא ניתן דווקא. אומר הצ' דצלם שניתן לתחתון הוא נה"י והל' הוא חג"ת והם' הוא חב"ד.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 34 חלק יא\תמונה שיעור 34 חלק יא a.jpg

אומר אבל קודם אמרת לי שחב"ד חג"ת זה בחינת ם' ועכשיו אתה אומר לי שחב"ד זה ם' וחג"ת זה ל'.

אומר זה לא ברור. למה פעם אתה אומר לי כך ופעם אתה אומר לי כך?

אז אומר יש הבדל בין קטנות לגדלות

כל תבונה הג' שמסודרת באופן הזה זה במצב הקטנות. שהחב"ד חג"ת הם הם'. כי אין באמת חב"ד.

אז למה אתה אומר לי חב"ד חג"ת אם אין חב"ד?

כי אין פרצוף שאין לו ראש. יש לו ראש רק הראש לא מתפקד כמו ראש אז כל החב"ד חג"ת שזה צד הם' שזה צד הראש אני קורא לזה חב"ד חג"ת שזה במצב הקטנות. שזה תבונה הג'.

אבל במצב העיבור זה נראה ככה. אז זה במצב הגדלות או העיבור שגם פה היה גדלות.

אבל במצב הקטנות מה יהיה לנו?

שהחב"ד חג"ת שניהם בחינת ם'. והנה"י הוא בחינת ל' וחיצוניות נה"י זה בחינת צ'.

אז כל מה שבעל הסולם הסביר לנו פה באריכות זה למה יש את ההבדל הזה. וזו המסקנה של כל מה שהוא אמר. עכשיו יש בתוך זה פרטים.

מה הפרטים?

למה בכלל יכולתי לקרוא לל' שבאה מבחינת חג"ת למה יכולתי לקרוא לו נה"י?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 34 חלק יא\תמונה שיעור 34 חלק יא c.jpg

אז יש את כל מה שלמדנו על עליה של חג"ת לחב"ד. של כל הציור הזה אם אתם זוכרים אותו שחג"ת יכולים להיות חב"ד וש"ע של נה"י יכול להיות חג"ת.

אז לא כדאי להיכנס לכל הפרטים בשיעור הכללי לכן זה ככה.

אבל מה כן כדאי שנזכור:

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 34 חלק יא\תמונה שיעור 34 חלק יא a.jpg

שכשאנחנו נדבר על גדלות ז"א או על הזיווג במצב הגדלות אז הם' זה חב"ד הל' זה חג"ת והצ' זה נה"י.

כשנדבר על קטנות שזה במצב שהוא נולד ז"א אז החב"ד חג"ת יהיה הם'. הנה"י יהיה הל' וחיצוניות הנה"י יהיה הצ'.

זה העיקר של מה שלמדנו היום.

סיכום בנקודות:

  • לאחר שלמדנו על הם' והל' דצלם שהם מקיפים לז"א בשיעור זה למדנו על הצ' דצלם שהיא באה לפנימיות הז"א במצב הקטנות.

  • הצ' דצלם ניתנת מחיצוניות הנה"י של תבונה הג' שנזכיר שגם היא נקראת חיצונית.

  • במצב הגדלות של ז"א הוא יקבל מהל' שבאים מבחינת החג"ת של תבונה הג'.

  • ישנה מחלוקת כיצד אנו אומרים שבגדלות הל' ניתנת מהחג"ת והרי למדנו שהל' דצלם היא מבחינת הנה"י.

  • תשובה: יש שוני בצלם בין גדלות וקטנות. בגדלות הסדר יהיה כך הם' בחינת חב"ד הל' חג"ת והצ' נה"י. בקטנות חב"ד חג"ת בחינת הם' דצלם. הנה"י ל' דצלם. וחיצוניות דנה"י צ' דצלם.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 34 חלק יא\תמונה שיעור 34 חלק יא d.jpg

למדנו בשיעור הקודם על ההבדל בין ם' דצלם לל' דצלם וזה במעבר מאויר לאור.

שבל' דצלם יש מעבר מאויר לאור ומאור לאויר ואילו בם' דצלם שהוא כנגד או"א אין מעבר כזה אלא הוא נשאר בחסדים מכוסים.

המעבר הזה מתקיים במצב של גדלות כאשר בא אור ע"ב ס"ג ומוריד את הה"ת ומוציא את הי' מאויר ונשאר אור.

גם באו"א יש גדלות אבל הגדלות הזאת היא לא גורמת לי' לצאת מאויר.

ומצד התחתון כמובן הוא נשאר בבחינת אויר למרות שיש לו עצם אור החכמה הוא לא מגולה.

כי אם היו מגלים את עצם אור החכמה זאת אומרת שהיו צריכים לקבל אותו את עצם אור החכמה ואם היו מקבלים את עצם אור החכמה אז היתה תקלה גדולה כי אסור לקבל את אור החכמה.

מצד הציור למדנו שאנו מדברים על תבונה הג'. בתבונה הג' היא מחולקת לחב"ד חג"ת ונה"י.

חב"ד חג"ת הם בחינת או"א של תבונה הג'. וישסו"ת הם בחינת נה"י של תבונה הג'.

או"א של תבונה הג' הם בחינת ם'. ם' דצלם.

ומחזה ולמטה דהיינו הנה"י של תבונה הג' הם ישסו"ת של תבונה ג' והם בחינת ל'.

הל' הזאת היא זאת שניתנת לז"א היא נותנת לז"א אור חכמה. הם' לא יכולה לתת בגלוי אור חכמה. בישסו"ת בבחינת הל' יש חסדים מגולים.

במה הם מגולים?

בחכמה.

לעומת זאת החסדים באו"א בם' דצלם הם חסדים מכוסים והם נקראים אויר.

החכמה המגולה בישסו"ת בל' דצלם מכונה אור.

עוד אמר לנו שאו"א הם כנגד י' כנגד ע"ב וע"ב הרי זה אור של צמצום א' הוא לא יכול להתגלות לכן החסדים פה הם מכוסים.

לעומת זאת הה' שזה בחינת ס"ג שם היה צמצום ב' בחכמה של צמצום ב' האור כן יכול להתגלות ולכן ישסו"ת שמיוצגת ע"י ה' כנגד ס"ג זה יכול להתגלות.

אז הראינו פה הרבה מאד דברים אבל כל אחד מהם אפשר לראות גם בנפרד למשל:

ם' ול' אלה שני חלקים שמראים לנו את ההבדל. ם' דצלם ול' דצלם. דהיינו 4 בחינות חכמה בינה חסד וגבורות ול' רק חכמה בינה ודעת. דעת הנעלם ודעת המגולה זה צורה אחת.

צורה שניה זה לראות את זה כאו"א וישסו"ת.

צורה שלישית חסדים מכוסים וחסדים מגולים.

עוד אויר ואור. עוד י' וה'. או ע"ב וס"ג. עוד צורה חב"ד חג"ת שזה בחינת סמך בחינת סומך השם לכל הנופלים ונה"י שזה בחינת ם' סגורה.

אז יש לנו הרבה צורות לראות את זה ולא להתבלבל כי כולם מצביעים על דבר אחד מרכזי מהל' מהגדלות של הל' אפשר לקבל אור בעצם באים להגיד לנו תראו אנחנו נמצאים בזמן של תיקון בזמן של צמצום ב' והז"א צריך לקבל אור חכמה הוא יכול לקבל אור חכמה אבל רק אור חכמה מסוימת של צמצום ב' ולא אור חכמה של צמצום א'.

הם' הזו של או"א מייצגת שאנחנו מוכנים לעשות עבודה ולעצור את האור הגדול הזה של צמצום א' לא לקבל אותו.

והם' זה סוג של אמונה כמו טבעת איזקה דכיא טבעת זכה שאומרת אני את האור הגדול הזה שבא אגב על הפרטיות אני עוצרת. נכון אני רוצה את האור הזה אבל זה המטרה.

וזה מה שהרב"ש מספר לנו הרבה פעמים במאמרים שאסור לו לאדם ללכת ולרצות את המטרה ולא את העבודה לקראת המטרה.

שכשבני אדם רוצים את המטרה לפני העבודה לפני היגיעה הם רוצים חכמה ולא חסדים זה בא על הנקודה הפרטית שלהם כי על הנקודה הפרטית חשים את ההשתוקקות הגדולה.

זה גם אפשר לראות כך שאדם רוצה כבר את התוצאה ולא רוצה את הדרך והוא נרעש מאד למה התוצאה לא מגיעה אלי.

ובמיוחד כשרוצים את התוצאה בחוץ אז החוץ מעורר את הרצון הפרטי וההתעוררות הזאת של הרצון הפרטי היא זאת שמפריעה לאדם לרצות לקשר בין זה שאני רוצה את התוצאה החיצונית לבין הפרטיות שלי ושם יש את ההשתוקקות הגדולה לכן גם יש לנו השתוקקות מאד גדולה לדברים החיצונים אבל אז זה גם מרגיז אותנו ומעצבן אותנו כי זה באמת לא תלוי בנו כי באמת אי אפשר לקבל בצורה שלמה את הדבר החיצוני.

עוד מושג שהיינו צריכים ללמוד מהשיעור הקודם זה מגדל פורח באויר.

אומר הל' הזו היא נקראת מגדל כי היא נותנת את הגדלות והיא פורחת.

איך היא פורחת?

למה היא לא קשורה לקרקע?

תשובה: היא פורחת באויר.

מי זה באויר?

בחסדים מכוסים.

אם אין לי את החסדים המכוסים אני גם לא אוכל לתת את הגדלות.

אם אין לי את היראה הזאת. את המציאות הזאת שהיא כמו ם' דצלם שאני לא מקבל את החכמה

אם אין לי הסכמה הזאת של יראה כזאת אני לא יקבל חכמה אי אפשר שתהיה רחל בלי לאה.

אז עד עכשיו דיברנו מהתבונה הג' מחב"ד חג"ת ונה"י שלה. עכשיו אנחנו כבר מדברים על הז"א עצמו. שהנה"י האלה מתוך הל' התחילו להתפשט. הם כבר מתחילים להתפשט לתוך הז"א.

זאת אומרת שהצ' עכשיו בא ומופיע פה בגלגלתא דז"א. שזה בחינת הראש שלו. כי זה כבר הפך להיות אור פנימי.

שתבונה הג' היא חיצונית כדי להינתן לז"א אבל גם בה יש פנימיות וחיצוניות.

והם' והל' הם הפנימיות של תבונה הג' והחיצוניות זה מה שמתגלה מתבונה הג' בחיצוניותה לז"א.

אז יוצא שהצ' היא חיצוניות והם' והל' הם הפנימיות של תבונה הג'.

אז מה הוא אומר:

שפה ודאי שהסדר הוא ם' ל' וצ' שפה יהיה בחינת הצ'. ם' ל' צ' זה הסדר.

רק פה בתוך הצ' הזה שהוא בגלגלתא בראש אז יהיה לנו חכמה דעת ובינה.

שזה כנגד ם' צ' ול'. רק פה בגלגלתא יהיה לנו את הסדר הזה.

אבל זה לא במוחין הכללים של התבונה לכן הוא אומר רק בזכר כי הזכר הוא ז"א ולא בנקבה שנקראת תבונה.

 

 ​​​​ 


תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 34 |סיכום|אלף עז-עח | הדף היומי

1. לאחר שלמדנו על הם' והל' דצלם שהם מקיפים לז"א בשעור זה למדנו על הצ' דצלם שבאה לפנימיות ז"א במצב הקטנות.
2. הצ' דצלם ניתנת מחיצוניות הנה"י של תבונה הג' שנזכיר שגם היא נק' חיצוניות.
3. במצב הגדלות של ז"א הוא יקבל מה-ל' שבאים מבחי' החג"ת של תבונה ה-ג'.
4. ישנה מחלוקת כיצד אנו אומרים שבגדלות הל' ניתנת מהחג"ת והרי למדנו שהל' דצלם היא בבחי' הנה"י.
5. תשובה: יש שוני בצלם בין גדלות וקטנות. בגדלות הסדר יהיה כך: ם- בחי' חב"ד, ל-חג"ת וצ'-נה"י.
בקטנות חב"ד חג"ת- ם' דצלם, נה"י – ל' דצלם וחיצוניות נהי – צ' דצלם.

אין תגובות

להגיב