תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 29 |אלף קפ"ג-קפ"ד| הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 29| אלף קפ"ג-קפ"ד | הדף היומי

לאחר שלמדנו בשיעור הקודם על ההתקדמות ועל ההתפתחות של ז"א שלמדנו דברים מאד מעניינים. למדנו איך יש התקדמות בשנים ואיך יש התקדמות בקריאות שמע והתפילות.

ולמדנו שהאדם מתחיל את היום שלו כשהולך לישון דווקא בשינה מתחיל.

למה צריך להתחיל בשינה?

כדי שידע שכל התחלתו מתחילה מהעליונים. לא ממנו בכלל. דווקא מהעליונים. העליונים נותנים לו את הכוח והוא צריך להצטרף לעליונים.

בשינה זה כמו עיבור נקרא דורמיטה שדווקא יש חשיבות ללכת לישון כדי למסור את נשמתך לעליונים כדי שהיא תוזן מהעליונים.

ההזנה מהעליונים נועדה שתצטרף לרצות להיות גדול. יש חשיבות גדולה מאד לחלומות של האדם או למה שקורה בעת שנתו.

רוב בני האדם לא יודעים לפרש את עניין החלומות.

מדוע לא יודעים?

כי זה נתון לדברים עליונים.

יש הרבה אנשים שמפרשים אותם בצורה גשמית ועושים לא כל כך טוב.

אלא צריך לפרש אותם מבחינה רוחנית. וגם מה שאנחנו רואים בחלומות של יוסף הפירוש הוא פירוש רוחני הוא לא פירוש גשמי.

אבל גם את הפירוש הרוחני קוראים בצורה גשמית לדאבוננו ולומדים את התורה בצורה גשמית.

אבל הפירושים הם רוחניים והחלום זה ההצטרפות של האדם לאו"א שמאפשרים לו להתפתח.

אין אפשרות להתפתח בלי שנותנים לנו מלמעלה את הכוח הזה.

עכשיו הכוח הזה מלמעלה יכול להינתן בכמה רמות. הכוח הזה מלמעלה יכול להינתן מצד הכוח של השלמת כלים דהיינו לבוא לגדלות ויכול רק לחדש את הקיום.

רוב בני האדם ישנים רק כדי לחדש את הקיום שלהם.

שאיזה מדרגה זה קיום?

נפש רוח דרוח.

אבל אדם שאומר ק"ש שעל המיטה ורוצה לגדול מבחינה רוחנית אז ההתפתחות שלו היא דווקא בק"ש שבא ואומר אני רוצה ללכת לישון ולהיטען מבחינה רוחנית כדי לבוא למדרגת גדלות.

מדרגת גדלות זה כבר השלמת כלים.

ולכן מדרגת הגדלות הזאת היא לא יכולה להתקיים אם אדם לא מביא את עצמו למקום הזה.

אחרי ק"ש שעל המיטה צריך לקום בחצות לילה שנעשית ע"י או"א בחצות לילה ולא ע"י אדם

אז הוא צריך לקום ולבנות את הכלים האלו שנתנו לו מלמעלה.

איך הוא בונה אותם?

צריך לבנות להם אמונה.

הוא צריך לבוא למקום הפנימי ולבנות להם אמונה ע"י הלימוד בלילה.

והלימוד בלילה מאפשר ליצר איזה שהוא כוח של צלם שנקרא אמונה זה מספיק. ואמנותך בלילות.

ככה בונים את הגדלות בצורה נכונה. אם בנית את הגדלות בצורה נכונה אז החסד ביום החסד הכוונה היא לא מידת ההשפעה של האדם אלא מידת ההשפעה של הבורא שחסד הבורא דהיינו האור מהבורא יכול להתפשט למטה עכשיו.

ברגע שהאור מגיע זהו גמרת לבנות את הכלים.

אז אם גמרת לבנות את הכלים.

אז מה תעשה לא יהיה לך כלים?

צריך לעשות עוד פעם ק"ש דקורבנות כדי לחדש את הכלים הללו.

ואח"כ אחרי שיש לך כבר כלים שכלים זה האח"פ זה כלי המעלה מן אז צריך ק"ש דיוצר.

ק"ש דיוצר התפקיד שלה היא להעלות ביקוש לקבלת אורות בכלים.

ואז מקבלים אורות דנשמה בברכת אבות בתפילת העמידה.

ומדרגת חכמה מדרגת חיה בשים שלום.

לאחר מכן נגמרה התפילה המוחין האלה לאט לאט מסתלקים עם התקדמות היום.

כשהמוחין האלה מסתלקים אז אדם מגיע לצהריים.

המוחין האלה בהתחלה עולים עולים עולים עד הצהריים.

בצהריים מתחילים לסגת כמו כשהשמש מתחילה לסוג אז זה זמן לחדש את ההארה הזאת.

מחצות היום ועוד חצי שעה. חצי שעה אחרי ​​ חצות היום ועדיף אחרי תשע שעות ומחצה לפי האר"י הקדוש להתפלל תפילת מנחה.

למה?

לחדש את אותה הארה שכבר קיבלנו בשחרית שעוד לא הסתלקה לגמרי לעשות עליה עוד פעם זיווג.

אם אדם היה בתפילת שחרית כל היום היה יותר טוב היה נשאר עם האור הזה של הבוקר אבל הוא לא יכול לכן הוא הולך וגומר את התפילה אחרי גמר התפילה לאט לאט מסתלקת ההארה אז הוא מחדש אותה אז לא צריך עוד פעם ק"ש.

למה?

כי לא צריך עוד פעם למשוך אורות יש כבר אורות וגם לא צריך אור של השלמת כלים כבר יש לו מהק"ש דקורבנות שנמשכת לו.

הק"ש של השלמת כלים נמשכת לו גם לערבית אבל של קבלת אורות ברגע ששקעה השמש נגמרו האורות האלה.

ברגע שנגמרו האורות האלה צריך לחדש אותם עוד פעם אז כמו ק"ש דיוצר עושים ק"ש דערבית כדי לחדש את האורות המלובשים בכלים ואז מקבלים מעט מהאורות המלובשים בכלים. לא הרבה אבל מעט אבל זה עדיין מדרגה. ועוד פעם מתחיל היום.

בשיעור הזה למדנו שיש קיום ושכלול:

הקיום הוא נ"ר דרוח.

השכלול זה גם השלמת כלים גם ג"ר דרוח שזה אורות המלובשים בכלים אבל עדיין במדרגת רוח וגם הגדלות דהיינו קבלת אור נשמה ואור חיה.

אבל בזה תלוי כבר באדם עצמו בתפילות של האדם בהשתוקקויות שלו במעשים שלו. גם בעבודה הפנימית וגם בעבודה החיצונית.

זה תלוי באדם. אם האדם לא עושה לא יהיה לו. אם יעשה יהיה לו כי זה תלוי בו לכן זה בעולה ויורד וזה תלוי באדם. אם אדם זוכה באותו יום לעשות את העבודה האמתית היום הזה נשמר לו זה נקרא בא בימים. שכל יום אתה צריך לקום למשימה להשיג באותו יום את השכלול הראוי לאותו יום.

איזה שכלול אני צריך?

לפי מה שקרה בלילה בהשלמת כלים.

אומר רגע השלמת כלים בכלל נעשית בלילה לזיווג או"א.

נכון נכון אבל אתה היית צריך לבקש את זה בק"ש שעל המיטה ואם לא ביקשת את הגדלות הזאת לבוא נקי לק"ש ולא קמת בלילה ללמוד איזה כלים אתה רוצה?

לא יהיו לך.

רוב בני האדם חיים רק על הקיום החברתי, הגשמי, להרגיש טוב במשך היום אולי שהאוכל היום יצא לי יותר טעים, שבעבודה הקריירה תהיה יותר טובה, זה הכל עדיין בקיום של האדם נ"ר דרוח.

שואלת:

האם זה לא בכל מקרה עולה בעולה ויורד גם אם אני עושה מעשים טובים במשך היום?

תשובה:

לא. זה יכול להיות בעולה ועולה לא בעולה ויורד זה בעולה ומסתלק כדי שנוכל להשיג עוד מדרגות אבל זה לא יורד זה נשמר לנו.

רק בועטים בקופסא כדי שנוכל לקחת עוד ביום הבא.

וגם האווירה של זה נשארת. שאדם באווירה חיובית נשאר עם האווירה הזו.

אז זה עיקר הלימוד שלמדנו היום.

עיקר הלימוד שנפש רוח דרוח זה נשאר במדרגה שזה נקרא פנימיים דאמא.

אבל מקיפים דאמא ל"ם דצלם דאמא שזה השלמת כלים וג"ר דרוח שזה פנימיים דאבא זה דברים שצריכים הם תלויים באדם. זה צריך לבקש. זה צריך לעשות עבודה בשביל זה.

שואלים:

יש משהו שניתן לבקש מהבורא שהוא לא כמו סופרמרקט?

כן.

מה אפשר לבקש מהבורא?

כל הערכים הנגזרים מהרצון לדבקות בהשם.

למשל שאני ארצה נקודה פנימית ולא נקודה חיצונית.

איזה נקודה פנימית למשל?

שאני יאהב יותר את החברים שלי לדרך.

שאני אחשיב יותר את לימוד התורה.

שיהיה אכפת לי שכשאני עושה מצווה שאני אוכל לכוון בה. ​​ 

שיהיה אכפת לי שאני אוהב את עם ישראל גם הגשמי זה בסדר אבל הרוחני.

שאכפת לי מבחינה פנימית לעשות תיקון כי העולם צריך את זה לא רק אני.

להיות יכול להיות מחויב לדברים הרוחניים והפנימיים ואל המעשים שמגיעים אליהם.

לכוון שאני אהיה אדם שאכפת לו מההלכה ואני מקיים אותה קלה כחמורה לא מתוך איזה שהוא כורח מתוך אהבה מתוך איזה שהוא תפקיד זה מה שאני צריך לעשות.

לאהוב את הצדיקים. לאהוב את גדולי ישראל.

לכל זה אפשר לכוון יש הרבה מה לכוון ברוך השם.

אז לזכור כל מה שתלוי בנו זה בעולה ויורד.

כל מה שתלוי בעליונים שזה הקיום זה נשאר קבוע.

על פי מה זה נשאר קבוע?

על פי מה שבעולם אצילות.

יש חוק.

איפה זה כתוב החוק הזה?

כל הבא מתחילת אצילותו אינו מקבל שינוי או אינו משתנה לעולם.

איפה זה כתוב?

בחלק ו'

איפה בחלק ו'?

בהסתכלות פנימית באות ט"ו.

מופיע גם בחלק ​​ ח' באות כ'.

לזכור זה. זה עניין חשוב מאד.

שואלים שאלה פנימית על מה שמשיגים יש עוד שאלות פנימיות כאלה עמוקות של האדם בתוכו זה מעורר את האדם לגדלות.

סיכום בנקודות:

  • כל מה שאדם משיג מק"ש שעל המיטה עד סוף תפילת ערבית הם מדרגות של שכלול שמגיעות לצורך התפתחותו של האדם למדרגתו הרוחנית.

  • הקיום של האדם הוא כנגד הקיום של ז"א דאצילות.

  • הקיום של ז"א דאצילות הוא כנגד תיקון הכלים דקטנות דעולם הנקודים שמדרגתם בעולם אצילות הוא נ"ר דרוח.

  • כל הבא בתחילת אצילותו אינו מקבל שינוי. כן הקיום של האדם אינו מקבל שינוי ומה שמשתנה זה רק מה שתלוי באדם עצמו ולא בעליונים ממנו.

  • השכלול של האדם יכול להיות בעולה ויורד לפי מעשיו של האדם הן הפנימיים והן החיצוניים אולם קטנותו דהיינו עצם קיומו לא תלויים בו ולכן יכול לחיות גם ללא השכלול הרוחני.

  • התורה הקדושה ודרכיה מאפשרים לאדם ליצר על פי שיטה התקדמות בדרך רוחנית לצורך שכלולו וכל המתעכבים מלהצטרף לדרך זו מעכבים את השכלול של נשמתם וכן של נשמת העולם ואשרי הם המזדרזים לדבר מצווה.

עד כאן היום. תודה רבה.

אין תגובות

להגיב