תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 43 |אלף רי"א-רי"ב הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 43| אלף רי"א-רי"ב | הדף היומי

מה למדנו היום?

אז למדנו שכל בחינה מצד אין העדר ברוחני כשהיא נולדת למשל קומת היניקה זה לא מבטל את קומת העיבור.

קומת העיבור נשארת כקומת עיבור ועברת ליניקה אז אין העדר ברוחני אז גם קומת היניקה נשארת וגם קומת העיבור נשארת.

לאחר מכן אתה מקבל את הגדלות אז גם קומת העיבור נשארת וגם קומת התיכון נשארת וגם קומת הגדלות הפנימית נמצאת.

אז יש לנו את ג' הבחינות האלו עיבור יניקה וגדלות שהם גם נקראים חיצון תיכון ופנימי וכולם מתקיימים.

זה לא שהקטן פתאום נהיה גדול ואין קטן יותר אלא רק גדול כמו שרואים בחוש הראות.

אלא הקטן ממשיך להתקיים כקטן ויש אחד גדול.

זאת אומרת אם ראובן היה קטן ונהיה גדול יש ראובן קטן וראובן גדול.

לא ראובן קטן בתוך הראובן הגדול אלא ראובן קטן לבד וראובן גדול.

אז ככה המציאות הרוחנית קיימת.

מה יקרה בגמר תיקון האם כולם יתאחדו לאחד?

מה תשובה?

לא.

​​ למשל אם נסתכל על האדם:

האדם עצמו בנוי מדומם צומח חי והמדבר.

האם החי יש בו צד מדבר או לא?

כן.

למה כן?

כי עשר ולא תשע.

אבל המדבר שבחי או בצומח הוא כפוף לכלל שבו הוא נמצא.

אבל אם יש לנו מדבר זה לא מבטל את זה שיישאר חי ויישאר צומח.

זה כמו בריאה חדשה.

עכשיו לפי השכל הרגיל אם הסיבה נהיתה לתוצאה אז אין לי יותר את הסיבה.

אם לקחתי קמח ועשיתי עוגה אז אין לי גם קמח וגם עוגה.

יש לי קמח שהפך להיות עוגה.

אומר פה לא

פה אם לקחת קמח והכנת עוגה נשאר לך הקמח ונהיתה לך עוגה.

למה?

כי אין העדר ברוחני.

אבל וזה הפלא אם נהיתה לך כבר עוגה מהקמח הקמח השתכלל. נהיה קמח יותר טוב.

למה?

כי יש בקמח הזה גם עוגה.

אבל עדיין זה נראה כמו קמח.

ואם מהעוגה הזאת גם ברכת עליה ואדם אכל אותה אז פתאום בעוגה שאכלת אותה היא נשארה שלמה.

אבל נהיה בה גם צד זה שאכל אותה נמצא בעוגה.

וגם בקמח זה שאכל אותה נמצא גם בקמח.

וזה נקרא אין העדר ברוחני.

אין העדר ותמורה נהוגים ברוחניים.

אבל זה נורא קל אם אני נותן את העיפרון שלי לחברי ראובן אז העיפרון נמצא אצלו ולא נמצא אצלי.

ככה זה בגשמיות.

אבל מבחינה רוחנית אם נתתי לחברי אהבה אז האהבה או הידיעה נמצאת אצלו אבל היא לא נעלמה ממני.

ולכן מצד אין העדר ברוחני המצב של הקטנות נשאר.

עכשיו יש לזה הרבה מאד השלכות שאתה צריך לקיים את כל המדרגות כל הזמן.

אחד המובנים של זה למשל:

כשאני מנסה לתפוס אפילו בשכל אבל שכל שנתון לנקודות רוחניות

אני שואל את עצמי איך יכול להיות שהבורא משגיח על העולם?

הרי אם הוא נתן את החוקים וברא את הבריאה אז הוא ברא את הבריאה זהו לא צריך אותו יותר הבריאה קיימת כבר.

לא אבל זה לא ככה. כי הבורא תמיד קיים וזה שהוא נתן את הבריאה הוא תמיד נותן את הבריאה.

הוא לא נתן ועזב.

כי תמיד יש בורא שבורא את הבריאה תמיד. זה לא נגמר.

זה לא שהוא פעם אחת נתן ועכשיו הוא לא נותן יותר אלא הוא תמיד נותן.

רגע אחד שהוא לא ייתן לא תהיה בריאה.

זאת אומרת אם אני אומר שיש בורא שנתן את כוח הקיום לבריאה

אז מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית אז תמיד הוא נותן.

מבחינה גשמית כשחושבים על זה אומר רגע אז הוא לא צריך להשגיח הוא נתן חוקים אם אני אפעל אותם אז יהיה בסדר אם אני לא אפעל אותם לא יהיה בסדר.

אומר לא אבל זה לא ככה.

זה לא שהוא נתן חוקים והלך הוא כל הזמן נותן את חוקים רגע אחד הוא לא נותן את חוקים אין חוקים העולם לא יהיה.

אז ככה זה היה בעצם הלימוד היום.

מה הוא סיפר לנו?

הוא סיפר שכאשר באה קומת הגדלות אז קומת הגדלות זה צד המוחין וברגע שבא צד המוחין זה לא ביטל את הקטנות ואת העיבור.

אבל מה הוא מוסיף לנו כאן?

שכשבאה הגדלות אז היא נתנה היא באה בבת אחת.

בבת אחת הכוונה היא גדלות שיש בה גם עיבור יניקה ומוחין באה כט' ספירות.

אבל למה זה גרם?

שהבחינה האמצעית תשתכלל.

והבחינה התחתונה תשתכלל.

זה כמו שאנחנו אומרים שאם האדם מתנהל עם הטבע בצורה תורנית הטבע ישתכלל.

אבל לא להתבלבל הוא לא יהפוך להיות פתאום אדם אבל הוא ישתכלל.

אבל אין לנו מטרה לשכלל אותו אלא לשכלל את צד האדם אבל זה משפיע על הכל.

אז אם נעביר את זה גם למובנים של חכמת הקבלה אז בהתחלה היה מצב של עובר שהיה רק נה"י.

אחרי שיצא הקטנות שהיא חג"ת נה"י אז הנה"י האלה קיבלו שיכלול שבמקום שהם יהיו רק נה"י יהיה להם לא רק נה"י בתוך הנה"י אלא יהיה להם גם חג"ת בתוך נה"י אבל הם תמיד יישארו נה"י.

וכשבא החב"ד אז החג"ת נה"י של קטנות מקבלים חב"ד שבתוך החג"ת נה"י שלהם.

והנה"י מקבלים גם חב"ד בתוך הנה"י שלהם.

נאמר ככה:

כשהוא נולד עם כלים דחב"ד הוא נולד יש לו רק כלים דחב"ד.

האם בכלים דחב"ד האלה יש לו רגלים עיניים ראש?

יש לו.

אז מה הכוונה רק כלים דחב"ד?

שהוא לא יכול לקבל יותר מאורות דנה"י.

אבל זה כלים מאד זכים ואורות מאד נמוכים.

אח"כ כשהוא נולד כשהוא כבר נולד והוא נהיה קטן אז הקטן יש לו כלים דחב"ד חג"ת.

האם בעובר נשאר רק עם כלים דחב"ד?

כן נשאר רק עם כלים דחב"ד הוא לא נשאר עם יותר מכלים דחב"ד לכן תינוק נראה כזה זך כזה עדין כזה רפוי.

כי עובר תמיד יהיה עם כלים דחב"ד הוא לא יישאר עם כלים אחרים.

אז מה יקרה לחב"ד האלה בזמן היניקה הם יתגדלו החב"ד של העובר?

לא הם יישארו שם כחב"ד הם תמיד יישארו עובר.

החב"ד הזה יהיה שיכלול בתוך המסגרת של הכלים דחב"ד.

והחב"ד הזה נקרא חיצוניות על שם האורות שמאירים בו?

נכון כי האור שמאיר בו זה רק נפש.

מצד הכלים זה פנימיות.

מה שקובע זה רק התלבשות אורות בכלים?

ברור. אנחנו מדברים מההתפעלויות.

מה שקובע זה מה שאדם מרגיש בסופו של דבר איך הוא מתקן את הלב לא רק מה הוא אומר שהוא רוצה.

סיכום בנקודות:

  • כאשר מגיע זמן הגדלות יוצא פרצוף שמבחינה רוחנית אינו מבטל או בא במקום פרצוף היניקה שהיה קודם ולא במקום פרצוף העיבור שהיה קודם היניקה אלא שלושתם מתקיימים במקביל.

  • כאשר יוצא פרצוף הגדלות זה גורם לשכלול של פרצוף היניקה ופרצוף העיבור כשכל אחד מהם מקבל את בחינת החב"ד אבל במסגרת שלהם דהיינו שהעיבור תמיד נשאר עיבור והיניקה תמיד נשארת יניקה והגדלות תמיד נשאר גדלות רק בתוך המסגרת שלהם יכולים להשתכלל.

  • משכן הנשמה הוא במוח. של הקטנות של הרוח הוא בלב. של הנפש בכבד. אין מדובר על בחינות גשמיות אלא על יצר רגש ומחשבה מבחינת המידות וכן צריך ללמוד את זה מצד עבודת השם.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 43 חלק יב\תמונה שיעור 43 חלק יב b.jpg

 

 

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 43 חלק יב\תמונה שיעור 43 חלק יב c.jpg

 

 


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב