❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום קצר שיעור 24 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד ס' י' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו בשיעור הקודם על בעיה ועל תחילת פתרונה. הבעיה שלמדנו עליה היא שאם בחינה ד' , שהיא הרצון לסיפוק אישי, נפסלה מלהיות כלי קבלה, אז נשארנו בלי כלי קבלה ונמצאנו שאנחנו לא יכולים לפעול את תכלית הבריאה שהיא להיטיב לנבראיו ולא נקבל את ההטבה כי אין לנו כלי קבלה.
– לכאורה יכולה להיות תשובה תקבל בג' הבחינות הקודמות, לא בבחינה ד'. עליהם לא היה צמצום. זה פתרון שיכול היה להיות מאד יפה, אבל יש פה בעיה. מה הבעיה? שהם לא כלי קבלה. הם לא כלי קבלה לאור.
– אז אם כך צריך לייצר פטנט חדש. ויצרנו פטנט חדש. מהו? כלי חדש שנוצר. על ידי המחשבה אנחנו מייצרים תודעה חדשה. תודעה של השפעה, תודעה- אני לא יכול לבטל את זה שאני בריאה ואני רוצה לקבל- אבל אני יכול לייצר תודעה חדשה, תודעה של יחד.
– במקום של היחד שבנוי בעיקרו מהשפעה ומשתמש גם בקבלה, אני יכול לקבל. אז פתרתי את הבעיה, יש לי כלי חדש הנקרא רצון לקבל בעל מנת להשפיע. תודעה שכולה תודעה של השפעה שנקראת כלי של אור חוזר. תודעה של היחד.
– תודעה של היחד צריכה להיות בנויה בעיקר על השפעה ולהשתמש גם בחומר גלם של הקבלה. איך בדיוק משתמשים בזה, נלמד. אבל זה כלי חדש. בכלי החדש הזה אני יכול להשתמש.
– עד לפה פתרנו את הבעיה. עכשיו אנחנו רוצים קצת לבדוק מה זה הכלי החדש הזה?
– אמרנו שהכלי החדש הזה נוצר על ידי תהליך הנקרא מחשבה. מוח- זה אור. מוח שב. זה נקרא מחשבה.
– ולמדנו שיש בה 5 שלבים ונלמד אותם. אבל באופן עקרוני הם נבחנים על פי – סור- הכרת הרע. כשהאור העליון מתפשט אני מכיר את הרע כי הוא מגלה לי מה אני רוצה, זה המפגש שלי עם המציאות. ופה מתחיל התהליך . תהליך של האדם שבך.
– יותר מדויק נאמר שהתהליך מתחיל מזה שכשבאת לפגוש את המציאות, שבאת מראש במגמה לבנות תודעה חדשה.
– זאת אומרת שכשאני לוקח ספר לקרוא, כשאני נפגש עם חבר או כשאני הולך לאכול, ני מראש הולך לפגוש את המציאות כדי לייצר תודעה שבה אני רוצה לקבל.
– לכן כשאני מושך את האור העליון, זה נקרא מפגש עם המציאות, המפגש נועד כדי לראות מה נכון לעשות.
– בהתחלה אני מכיר את הרע, אני מכיר את הרצון לסיפוק אישי, אז אני דוחה אותו. שזה נקרא סור מרע, אור חוזר הנדחה.
– לאחר מכן מה שדחיתי אותו, אז אני צריך להיות קשוב. כי אם אני יכול לדחות את התגובה המיידית שלי שהיא הרצון לסיפוק אישי, אז אני יכול להיות קשוב לדבר חדש.
– הדבר החדש הזה הוא דבר פלאי, אנחנו לא מבינים אותו, אבל בגלל שלמדנו שהוא כבר נמצא במחשבת הבריאה, בנשמתו הפנימית של האדם, אז אנחנו יכולים לקלוט אותו ולהיות בתודעה חדשה לגמרי שהיא נקראת תודעה של יתר דבקות. תודעה של אור חוזר.
– ובתודעה הזו, זה הכרת הטוב. שאני אומר, הטוב שלי הוא אותה אידאה. כשדחיתי את הרע בגלל הטוב, אז אני צריך להיות מרוכז בכך שהטוב שלי הוא האידאה. וכשהטוב שלי הוא האידאה שלי. של הרצון שלי ליתר דבקות, אז אם אני פתוח לזה, זה רק בגלל שהסכמתי לוותר על האגו שלי. מי שלא מוותר על האגו שלו, לא יכול להקשיב לדבר חדש. כשויתרתי על האגו ונפתחתי לדבר חדש, הוא נקרא אור חוזר המלביש, או תודעה של יחד, תודעה של אהבה. אז אני יכול פתאום ליהנות מהיחד. וההנאה מהיחד זה התפשטות לגוף, ללב. לא מספיק התודעה. התודעה צריכה להתפשט ללב.
– אז הוא מדגיש לנו שהמחשבה בראש זה רק ממטה למעלה. וממטה למעלה כח הדין אינו יכול לפעול.
– כח הדין במקרה הזה זה דין חיובי. כי העוביות היא הדין. והעוביות שבמסך הוא דבר חיובי.
– אז כשהעוביות הזו שבמסך מתפשטת ממעלה למטה אז נוצר כלי חדש. באופן כללי. גם בזה עוד נצטרך לטפל.
סיכום בנקודות
1. יש לנו בעיה שאנחנו רוצים להפוך אותה למשימה. הבעיה היא, היות ובחינה ד' נפסלה מלהיות כלי קבלה בגלל הצמצום, נשארתי בלי כלים לקבל את האור ואני עלול ח"ו לא לקיים את תכלית הבריאה שהיא קבלת ההטבה.
2. לכאורה, יכולתי לומר שאני אקבל בג' הבחינות הראשונות, שעליהן לא היה צמצום. אבל התשובה הזו נדחית מכיוון שהם לא כלי קבלה שלמים.
3. על ידי תהליך שנקרא מחשבה, או זיווג דהכאה, אנחנו מייצרים כלי חדש, שגם הוא נובע מבחינה ד' והוא הנקרא כלי דאור חוזר, או רצון של היחד או תודעה של היחד או תודעה של אהבה. ובזה פתרנו את הבעיה. יש לי כלי לקבל.
4. הכלי החדש שאותו יצרתי, הוא נוצר על ידי מחשבה שפועלת על ידי השלבים של הכרת הרע, סור מרע, הכרת הטוב, עשה טוב והתפשטת אותו טוב ללב.
5. כאשר הכלים נמצאים רק במחשבה או בתודעה, אין די בהם. כדי להיות כלים אמיתייים הם צריכים להתפשט גם לגוף. זאת בשל העובדה שיש חוק שכל כח של דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה. יוצא שהלב הוא הכלי האמיתי ולא המחשבה והמחשבה היא רק אמצעי ללב.

סיכום בנקודות שיעור 23 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ט ט' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. עולמו של האדם, ככל שהוא פנימי יותר, הוא צריך להיות עם מסך גדול יותר כדי לייצר את האהבה.
2. הצמצום שהיה על בחינה ד' גרם להסתלקות האור גם מג' הבחינות הקודמות לה משום שהן לא כלי קבלה וכל האור היה רק בבחינה ד', לכן כל האור הסתלק.
3. קושיה- אם אני לא יכול לקבל בבחינה ד' ורק בחינה ד' היא כלי קבלה, אז אין לי אפשרות לקבל את האור אז איך יתקבל האור? איך יגיע גמר תיקון?
4. זיווג דהכאה הוא תהליך שנועד לייצר כלי חדש במקום הבחינה ד'. הכלי החדש הזה הוא מורכבות ושיתוף בין שתי בחינות עיקריות:
א. רצון לאושר המבוטא במושג אור עליון
ב. הרצון להשפעה מטעם האידאה הנקרא או"ח הנדחה
5. כדי לייצר זיווג – יחד, צריך שלא לוותר על העמדות היסודיות, אלא לראות כיצד מרכיבים אותן יחד.
6. ההרכבה הזו היא בונה את הכלי החדש שהוא בא במקום הכלי הקודם הנקרא כלי של בחינה ד'.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום קצר שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ח ח' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
מה למדנו היום-
– המשכנו את הנושא של היחס בין העולמות. העולמות המדוברים הם עולמות של הקו. קו מייצג את האדם. זאת אומרת שמדברים בחכמה על האדם, לא מדברים על העולם. כל מה שאני מדבר על העולם, זה רק ביחס לאדם. מה זה אדם? הבחירה ביתר דביקןת. דהיינו ההגעה לאהבה. כל מה שאתה תופס מהעולם, כל מה שאתה רואה, שומע, מריח, טועם….הכל בא רק כדי שתוכל לייצב אותו למציאות של אדם. דהיינו למציאות של דבקות בבורא.
– כל צורה אחרת אתה מתבלבל, אתה לא פועל לפי המקום הראוי.
– לעולמות האלה יש שם. קוראים להם על פי יקו"ק וקוצו של יוד:
• עולם אדם קדמון כנגד קוצו של יוד
• עולם אצילות כנגד יוד
• עולם בריאה כנגד ה' ראשונה
• עולם יצירה כנגד ו'
• עולם העשיה כנגד ה' תחתונה
– העולמות האלה יש להם סדר. הסדר נקבע על פי המסך. מה זה מסך? יכולת ההתמודדות שלי עם המציאות הנגלית לי וחיבורה עם התכלית שהיא יתר דבקות. אז ככל שהמסך יותר גדול, ככה אתה אדם יותר פנימי. להיות פנימי זה לא להיות מעופף. להיות פנימי אם כך, זה אומר שאתה יכול להבריח, לחבר, כמו בריח, מהקצה אל הקצה. כשיש לך מסך עם עוביות של בחינה ד', אז כנגדו יש את עולם קדמון שהוא הפנימי ביותר, הגבוה ביותר ומבריח מהקצה העליון ביותר לקצה התחתון ביותר.
– לאחריו יש את עולם אצילות, שהוא אמנם עצום וגדול אבל קטן מאדם קדמון. כי יש לו רק עוביות דבחינה ג'. ועוביות של בחינה ג' מאפשרות לו לחבר אבל בקצה יותר נמוך רק עד מדרגת חכמה ולא עד מדרגת הכתר. כי יש לו עוביות של בחינה ג' אז הוא חיצון לא"ק.
– בריאה חיצון לעולם האצילות ונמוך ממנו כי יש לו רק עוביות של בחינה ב'.
– עולם היצירה קטן מעולם הבריאה, חיצוני לעולם הבריאה כי יש לו רק מסך עם עוביות של בחינה א'
– ועולם העשיה הוא עולם שאין בו באמת הבנה גדולה, הוא חשוך מאד כי העוביות שלו היא רק עוביות של שורש ולכן הוא חיצוני לעולם היצירה ונמוך ממנו.
– כך מסודרים העולמות. כך מסודר גם העולם של האדם בתוך עצמו. שכל העולמות מסודרים על פי יכולת ההתמודדות של האדם. ככל שאדם רוצה יותר להיות אדם גדול. מה הוא צריך להגדיל? את יכולת ההתמודדות שלו. ליכולת ההתמודדות קוראים מסך.
– אז כל העבודה שלנו היא להגדיל את המסכים אבל אומר לנו שאתה גם צריך אם יש לך מסך, יש לך מכונה עצומה אבל אין לך חומר גלם, אז גם לא יהיה לך איך להשתמש במכונה. אז אני צריך את המכונה, אבל אני צריך גם לפתח את הרגישות שלי לקלוט את המציאות, למשוך את המציאות.
– אז אני צריך לחבר בין התובנות שאני מקבל, לבין גילוי המציאות. אז אומר שיש ערך הפוך בין השפעת האור לבין התלבשות האור. מצד אחד אני צריך לפתוח את עצמי ולראות עולם, להיות מסוגל כמו במדע שעושים. לחדור ולראות מציאות נרחבת ביותר. לא רק את המוצר שמופיע מולי לעיניים החיצוניות אלא לחקור אותו פנימה ולראות עולם יותר גדול. לא רק במובן טכני לסוע לאפריקה לראות ג'ונגלים. אלא לחדור לתוך הדבר, לחקור ולקבל הרבה תובנות של גילוי המציאות
– אבל גילוי המציאות זה רק צד אחד. אם גיליתי את המציאות ולא ידעתי להתמודד איתה, אז לא הייתי צריך לגלות אותה. אני יכול לעשות ממנה פצצות אטום חס ושלום. אם גיליתי את המציאות ואני יודע להביא את המציאות הזו ליותר אהבה, אז עשיתי דבר טוב.
– לכן העולמות מצד הקדושה מסודרים כך לפי יכולת ההתמודדות . ככל שאתה יותר גדול, תפתח את עצמך לראות יותר דברים. ככל שאתה יותר קטן ויש לך מצבים כאלה בחיים, תעצור, תוריד את הראש, תפסיק לפגוש במציאות. תהיה יותר קטן, תתמודד עם זה, תתחיל לגדול יותר ויותר. לכן כך אתה צריך לבדוק את עצמך, ככה בנויים העולמות.
– נקודה נוספת שאמר לנו היום שהצמצום היה רק בבחינה ד' . זה ידענו כבר. כי רק היא כלי קבלה.
– מה זה אומר. נשתמש בידיעה זו בשיעור הבא.

סיכום בנקודות שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ח ח' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. הסדר שבו בנויים העולמות הוא על פי עוביות המסך. דהיינו יכולת ההתמודדות של האדם.
2. ככל שהמסך עבה יותר, זה אומר שניתן להגיע לעולם גדול יותר, גבוה יותר ופנימי יותר.
3. היכולת של האדם לגדול תלויה במסך ומתבטאת ביכולת שלו לחדור למקום פנימי יותר.
4. והסדר הוא:
– עולם א"ק הוא הפנימי ביותר והגבוה ביותר עם מסך דבחינה ד'.
– ועולם אצילות הוא חיצוני יותר ונמוך ממנו עם מסך של עוביות של בחינה ג' .
– עולם בריאה הוא חיצוני לאצילות ונמוך ממנו עם עוביות דמסך בבחינה ב'
– עולם היצירה חיצוני לעולם הבריאה, קטן ממנו ועם עוביות דבחינה א'.
– עולם עשיה הוא חיצוני לעולם היצירה, נמוך וקטן ממנו עם עוביות דמסך של בחינת שורש.
5. ישנו ערך הפוך בין השפעת האור לבין התלבשות האור. דהיינו, שהאור לא מתקבל בעוביות המסך, אלא בכלי שהוא הצליח ליצור וככל שהוא עבה יותר, הוא יכול לייצר כלי זך יותר ולכן גם לקבל אור גדול יותר.
6. הצמצום היה רק בבחינה ד' היות ורק היא כלי קבלה בעוד שהבחינות הקודמות לה הן רק נחשבות לגורמות וסיבות לבחינה ד', שעליה היה הצמצום.

סיכום קצר שיעור 21 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' – ב' עמוד נ"ז ז' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
מה למדנו היום?
סיכמנו את פרק א' שקרוב וריחוק למאציל משוער לפי יחס הקבלה של הנאצל . כמה הוא יכול לקבל.
בספירות דעיגולים, לפני הצמצום, מה שהוא חיצוני יותר, הוא מעולה יותר וקרוב יותר למאציל. וכשהוא חיצוני יותר, הוא קרוב יותר למאציל ומקבל יותר.
חיצוני מכולם זה הכתר, הוא העיגול הכי קרוב לא"ס. עד שבחינה ד' הפנימית היא האמיתית, דהיינו שהשפע מקובל בה. לכן צורתה רחוקה מהמאציל יותר מכולם. לפני הצמצום זה לא בעיה, היא קיבלה אור. אבל אחרי הצמצום יש בעיה.
בעשר ספירות דיושר, שזה מה שמעניין אותנו בעיקר, מידת גודלו תלויה באור חוזר. זאת אומרת שכאשר יש לנו אור חוזר גדול,
אז המדרגה יותר גדולה. כשאור חוזר יותר קטן, אז המדרגה יותר קטנה.
במה תלוי אור חוזר? בגודל המסך. אז עד לפה פרק א'.
בפרק ב' בא לבאר לנו יותר את התנועה שישנה בעולמות. דהיינו התנועה בעשר ספירות דיושר והיא תלויה במסך.
עיקר ההבחן בין העולמות, הוא בגודל המסך שיש. עוביות שבמסך מראה על הגודל שלו. יוצא אם כך שמי שעבה יותר בערכים של מסך הוא גדול יותר ופנימי יותר. שהפנימיות דבר יותר טוב אבל את הפנימיות מודדים על פי גודל המסך. המסך הוא בחינת התמודדות עם המציאות. ההתמודדות נבחנת ביכולת שלי מצד אחד לראות את המציאות, להרגיש אותה, לחוות את הקיום שלה ויחד עם זאת להתמודד איתה כך שאני מביא אותה להבנייה הנפשית שלי ולא לפירוק הנפשי שלי.
בן אדם רואה חס ושלום שואה, האם מתפרק מזה? זה קשה באמת, מצבים שאתה מרגיש שפגעו בך, בחבריך, בילדיך. יש אנשים שעוברים טראומות. ממה נובעת הטראומה? למה בן אדם לא יכול להתמודד? לפעמים בדברים קטנים בני אדם לא יכולים להתמודד. עשו להם דו"ח תנועה, כל היום שלהם השתבש. למה? כי אין להם מסך להתמודד עם דו"ח תנועה. או שמישהו בעבודה לא אמר להם שלום. אמרו לילד בכיתה שהוא שמן, הוא לא יכול להתמודד עם זה. זה קשה. זה לא פשוט. השאלה היא איך אנחנו מגדלים את עצמנו?
היכולת שלנו להיות אנשים גדולים ופנימיים תלויה ביכולת המסך דהיינו יכולת ההתמודדות.
יכולת ההתמודדות שלנו תלויה מהיכולת שלנו לפעול שלא בצורה אוטומטית. לדחות את התגובה המיידית שלי ולנהל אותה. לראות איך אני משתמש בה להמשיך לבנות את עצמי כאדם. שאדם נקרא אדם אוהב, מתחבר, מחובר לה' ית'. ממשיך לנוע לכיוון מטרות חיי. לכיוון התכלית שהצבתי כמטרה. ואם אין לי כח, אני מרגיש שמאבד את הכח הזה, אני צריך להאשים את המערכת, צריך להאשים את הקב"ה, צריך להאשים את כולם…. ואני יכול לייצר רציונליזציה שלמה למה המערכת לא בסדר. במקום לומר זה מה שהקב"ה שלח אלי, אין לי עניין להאשים את המערכות. אלא יש לי עניין לבנות את עצמי ולאמן את עצמי. בא לי משקל של 50 ק"ג, אם יש לי כח להרים אותו, זאת אומרת שהפנימיות שלי תגדל. אין לי כח להרים אותו, זאת אומרת שהפנימיות שלי לא תגדל. אני אלך וארים 30 ק"ג אבל אני לא אאשים את המשקולת….
עולם א"ק הוא העולם הפנימי ביותר שיש לו מסך שהעוביות שלו היא של בחינה ד' לכן הוא מבריח דהיינו מחבר בין אינסוף עד עולם הזה. לעומתו עולם אצילות הוא עולם שהוא פחות עבה, יותר זך, לכן הוא יותר שפל. להגיד על אצילות שפל זה קשה. אבל כך כותב בעל הסולם רק כדי להבין את היחס. הוא שפל מא"ק, חיצוני לו ונמוך ממנו.
העולמות נראים באופן הזה שכל הזך מחברו, מצד עוביות הוא חיצוני לו.
שבעולם עשיה שמי שנמצא במקום נמוך יכול להתמודד רק עם דברים שמאד מאד רחוקים ממנו, או עם דברים שנמצאים אצל אחרים או שלא כל כך חשובים לו. אבל אם מתחילים לגעת לו בדברים ששייכים לו או שיש לו בהם השתוקקות, הוא כבר לא יכול לגעת בהם, הוא לא מסוגל, הוא צריך שיעשו בשבילו, צריך שיעזרו לו . זה לא נורא לבקש עזרה אם צריך אבל תדע את מקומך ואם אתה רוצה לגדול, תגדל ותעלה בעולמות, תעלה במדרגות. איך עולים במעלות? על ידי זה שאתה נהיה אדם יותר פנימי.
מה זה אדם יותר פנימי? לא עיגול יותר פנימי. לא בהמה יותר פנימית. בהמה יותר פנימית מרגישה השתוקקות מאד מאד גדולה והיא יודעת להרגיש השתוקקות. זו בהמה פנימית. מה זה אדם פנימי? שיש לו יכולת התמודדות וזה מצריך מחשבה. איך לחשוב על הדברים. האם המחשבה שלי טמונה באידאל שלי? יש לי בינה יציבה. ולא משנה מה קורה. גם את זה אני מחבר לי לדרך. צריך כח בשביל זה. לא כמה ידיעות יש לי, לא כמה אני יודע לצטט פסוקים, לא כמה למדתי, רק זה. זה מה שקובע את פנימיות האדם- עוביות המסך.
סיכום בנקודות שיעור 21 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' – ב' עמוד נ"ז ז' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. מידת גודלו של הכלי דיושר הנקרא או"ח תלוי בשיעור העוביות שיש במסך.
2. המפגש שלנו עם העולם מגלה את הכלים דעגולים שבנו המייצגים בנפש את ההשתוקקות שלנו.
3. ככל ששיעור העוביות שבמסך הוא פחות, כך גובה הקומה יותר קטן והגילוי הפנימי הוא יותר קטן.
4. העולמות הנלמדים שנקראים א"ק ואבי"ע הם כנגד פנימיותו של צד האדם שבנו, דהיינו יכולת ההתחברות שלנו לבורא על פי בחירתנו ביתר דבקות.
5. עולם א"ק הוא העולם העליון ביותר והפנימי ביותר, המחבר בין הא"ס עד נקודה דעוה"ז, היות והמסך שבו משתמש בעוביות של בחינה ד', דהיינו העבה ביותר.
6. עולם האצילות חיצוני וקטן מעולם א"ק היות ועוביות המסך שבו משתמש הוא רק מבחינה ג, הקטן במדרגה אחת מעולם א"ק.
7. להיות אדם פנימי זה אומר להיות אדם בעל יכולת התמודדות עם מציאות שאדם פוגש. ככל שיכולת ההתמודדות גדולה יותר, האדם פנימי יותר.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 20 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ו ד' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. ב' דרכים בקבלת הכלי:
א. דרך פנימיותו, דהיינו עם כוחות עצמיים שלו
ב. דרך חיצוניותו דהיינו עם כוחות של הנותן בצורה פאסיבית
2. הצמצום איפשר לעבור מקבלה בחיצוניותו לקבלה בפנימיותו
3. פנימיותו של האדם ושל כל מדרגה מוגדרת בשתי צורות:
א. על ידי הרגש עצמי שנקרא השתוקקות
ב. וב' על ידי הכוחות לנהל אותה
4. כל כלי בנוי מסיבות שהן כתר, חכמה, בינה וז"א שהן אמצעים לבנות את בחינה ד' שהיא הפנימיות של האדם.
5. רק בחינה ד' היא הפנימיות שלו.
6. הרגש הפנימי והעוביות היינו הך הם וחיצוניות וזכות היינו הך הם.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 20 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ו ד' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. ב' דרכים בקבלת הכלי:
א. דרך פנימיותו, דהיינו עם כוחות עצמיים שלו
ב. דרך חיצוניותו דהיינו עם כוחות של הנותן בצורה פאסיבית
2. הצמצום איפשר לעבור מקבלה בחיצוניותו לקבלה בפנימיותו
3. פנימיותו של האדם ושל כל מדרגה מוגדרת בשתי צורות:
א. על ידי הרגש עצמי שנקרא השתוקקות
ב. וב' על ידי הכוחות לנהל אותה
4. כל כלי בנוי מסיבות שהן כתר, חכמה, בינה וז"א שהן אמצעים לבנות את בחינה ד' שהיא הפנימיות של האדם.
5. רק בחינה ד' היא הפנימיות שלו.
6. הרגש הפנימי והעוביות היינו הך הם וחיצוניות וזכות היינו הך הם.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– התחלנו היום את הסתכלות פנימית.
– החלק הזה כולל עיגולים ויושר.
– עיגולים זה תפיסת הטבע שמבחינה נפשית זה תפיסת הפרטיות, ההשתוקקות הפרטית של האדם.
– יושר זה התיקון שלי, ההתקדמות שלי להיות יותר אדם, לגלות את האדם שבי.
– אדם קדמון הוא הצד של הדבקות של האהבה.
– אומר לנו באות א' שהיות והעיגולים הם בחינת הכלל שהבורא עשה ,אז אני לא יכול להתעסק בהם כל כך. למה? כי הם שייכים לדבר שהוא למעלה ממני. כי הבורא עשה אותם והם היו לפני הצמצום ולפני הצמצום אני לא יכול להתעסק.
– ובכ"ז האר"י הקדוש כתב עליהם. אבל הדברים שם לא לגמרי ברורים. אבל אומר שנתעסק בהם רק במידה שצריכים אותם לקו. אם לא, לא נתעסק בהם.
– שימו לב שכשרוצים להגיד על אדם שהוא אדם טוב . מה אומרים עליו? שהוא אדם ישר. אין אומרים אדם עגול. למה אדם ישר? כי עגול מצביע על תאוותו . ישר זה אומר הולך לפי הסדר הבריאתי. דהיינו לפי הבחירה ביתר דבקות. זה אדם ישר. יש לו מטרות פנימיות והוא נאמן להן.
– אז כדי שנבין את הקשר, אז קודם כל רוצה לספר לנו על כל אחת מהבחינות הללו, אומר לנו יש סדר:
– בעיגולים- החיצון חשוב יותר
– בקו – הפנימי חשוב יותר
– ההשלכות של זה – בעיגולים ככל שיותר מופשט, קרוב יותר לאינסוף. ככל שיותר פנימי, יותר רחוק מהאינסוף כי סיום העיגול הוא במרכז. אז ככל שאתה מתרחק מהמופשט ובא למשהו יותר גשמי המתקרב לעולם הזה, אז זה חומר גלם שיותר קשה לעבד אותו.
– העיגול הוא רק חומר גלם שאני צריך לעבד אותו. נסה לעבד ברזל ולעשות ממנו צנצנת. הוא הרבה יותר קשה. אם כך חומר מופשט אתה יכול לחבר אותו הרבה יותר טוב. רק כמשל.
– יוצא שככל שדבר הוא יותר מופשט, הוא חומר גלם יותר טוב לחיבור.
– כשאתה רוצה להראות שאתה מתחבר, אז את החיבור אתה מנסה להרגיש מעבר לגשמיות, במשהו נפשי. זה העיגול היותר זך.
– ככל שמתעסקים במדעים שתפיסת העיגול זה תפיסת המדע, ככל שאתה מתעסק במדע יותר מופשט, זה חומר יותר טוב להבין את המציאות. מצד שני זה חומר יותר מבלבל, כי הוא יותר זך.
– תמיד צריכים לשים לב במה אנחנו מתעסקים, אם אין אפשרות להתעסק בחומר זך, נתעסק בחומר שהוא פחות זך. אבל נדע שהיכולת שלנו להפיק ממנו את מה שאני צריך ממנו, הוא יותר קטן.
– מה אני צריך להפיק מהעיגול? שישמש את הקו.
– אגב כך אומר לנו על הקו שנקרא יושר. אומר שבעשר ספירות של יושר, ככל שפנימי יותר חשוב יותר. למה ? כי היושר מבטא את הבחירה ביתר דבקות והיתר דבקות זה הקו הפנימי ביותר הנקרא קו דאדם קדמון .
– כל העולמות יצאו כדי להלביש ולגלות את הקו הזה. ככל שההלבשה יותר חיצונית היא פחות מגלה את הקו הזה.
– לכן זה כמו שתראה בחברה, יש את המנכ"ל היודע את הקו המרכזי ויש שליח, הוא רחוק מאד מהמנכ"ל. עובר הרבה שלבים עד ששומע מה שאומר המנכ"ל. אז הוא מבטא את המנכ"ל פחות טוב מזה שקרוב אליו, נאמר איש הכספים שלו….
– לפי ההיררכיה הזו, ככל שאתה יותר רחוק מהקו המרכזי, כך אתה פחות חשוב.
– אותו דבר בדרך התיקון של האדם. ככל שהכוונה יותר פנימית, ככה זה יותר חשוב.
– עד כדי כך שאם אדם רוצה להיות אדם פנימי באופן אמיתי, הוא צריך שלא לגלות החוצה את כוונתו. אלא הוא עם אלוקיו עושה את העבודה. ככל שאדם צריך יותר לדבר החוצה את הדברים שלו, אז זה פחות טוב. כשאין ברירה זה בסדר. זה מה שיש. אבל כשיכול להיות בתוך עצמו מאד מאד מסודר ומאורגן ויודע את מטרתו, הוא לא צריך כל כך הרבה לדבר בחוץ.
– אני לא מתכוון לאנשים מופנמים שאינם יודעים להביע עצמם ובורחים מהבעה עצמית. כשהאדם הפנימי רוצה להביע את עצמו, הוא יכול להביע את עצמו בהרבה יותר קלות, והרבה יותר דיוק והרבה יותר ריגוש גם לדברים החיצונים ואז היכולת הבעה שלו הופכת להיות הרבה יותר גבוהה.
– אז בואו נעשה סדר. עשר ספירות דעיגולים – כל החיצון יותר חשוב יותר.
– עשר ספירות דיושר- כל הפנימי יותר חשוב יותר.
– כל הכלים דעגולים הם רק חומר גלם לטובת צד האדם דהיינו צד היושר.
– כל הלימוד שלנו הוא רק ביושר ונתעסק בעיגולים רק כחומר גלם שאני צריך אותו לטובת האדם.
– שימו לב שרוב העולם מתעסק בעיקר בהשתוקקות העצמית ובטבע. וחלק אומרים שיש פה גם דת. יש פה מדע. והמדע הזה הוא דבר מצוין אבל רק בתנאי שאני משתמש בו לדברים אמיתיים ולא לדברים שקריים.

סיכום בנקודות
1. חלק ב' עוסק ביחס בין עיגולים ליושר. כאשר עגולים זה תפיסת המציאות המתבטאת בנפש כהשתוקקות, כפרטיות . והיושר מבוטא בנפש כתיקון האדם לקראת המטרה שהיא האהבה – יתר דבקות.
2. ההתעסקות בעיגולים היא מסוכנת, כי אין לנו תפיסה בהם כי הם למעלה מטבענו. לכן כל ההתעסקות בהם תהיה רק ביחס למה שהם משמשים את הקו.
3. בעשר ספירות דעיגולים, כל החיצוני יותר, חשוב יותר. כל הפנימי יותר, גרוע יותר וזה על פי המרחק מהא"ס.
4. בעשר ספירות דיושר, כל הפנימי יותר הוא חשוב יותר וכל החיצון יותר, הוא פחות חשוב וזה על פי הקירבה לאדם קדמון, שהוא מבטא את הכלל של הרצון ליתר דבקות
5. בכל בחינה שנפגוש בעולמות ובכל פגישה של האדם עם עצמו והמציאות, יש מורכבות מעיגול ויושר.

שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו ב' פרקים באור פנימי עם קטעים מעץ חיים
פה בהסתכלות פנימית כתיבה יותר חופשית של בעל הסולם על הנושאים שלמדנו. היא מכילה 10 פרקים ועיקר הלימוד על
עיגולים שהם תפיסת הטבע ויושר זה הקו שבו אנחנו צריכים להתהלך בתוך המסגרת של הטבע.
אני מציע שנתחיל פה מחדש . אחר כך נוכל לצרף את הכל יחד.
ה ס ת כ ל ו ת פ נ י מ י ת – חלק ב'
עגולים ויושר, כולל עשרה פרקים
פרק א'
מבאר: את עשר ספירות דעגולים. ובו ו' ענינים: א. העגולים הם בחינת ג"ר. ב. בספירות דעגולים כל החיצון יותר חשוב
יותר. והפוכו בספירות דיושר, שפנימי יותר חשוב יותר. ג. ב' בחינות קבלה בכלים: א. דרך פנימיותם. ב. דרך חיצוניותם.
ד. אי אפשר שתתגלה הבחינה הד' אלא ע"י ג' הבחינות הקודמות לה וגורמות את גילויה. ה. ד' הבחינות הן כד' קליפות
שוכבות זו על זו בדופן כלי, שהשפע מתקבל בקליפה הפנימית. ו. כל מסך עב יותר מעלה או"ח בקומה גבוהה יותר, והם
ה' קומות.
כותרת אות א'- העגולים הם בחינת ג"ר.
למדנו כבר שבג' ראשונות אין לנו עסק. אז למה מספר לנו עליהם? הנה תשובתו…
א( הנה בעשר ספירות העגולים, דיבר בהם הרב מעט מאד, וגם הדברים המועטים האלו הם לכאורה מלאים סתירות,
אולם להרחיב בהם הדיבור אי אפשר,
כי כל התפיסה שלנו מתחילה לאחר הצמצום והעיגולים קודמים לקו ואנחנו לא יכולים לתפוס בהם כי הם באו מצד הבורא אז אין
מה לדבר בהם הרבה
משום שהמה בחינת ג"ס ראשונות, שאסור לנו לעסוק בהם, אמנם אותם הדברים המעטים שכתב הרב צריכים לבאר
אותם עכ"פ עם הסבר רחב ובהיר, באופן שיספיקו למטרתם שהרב רצה בה, דהיינו עד כמה שצריכים בהכרח לקשרי
החכמה.
לא נתעסק בעיגולים במה שלא אמר, במה שכן אמר, נראה איך לשייך את זה לתהליך שאותו אנחנו לומדים מהאינסוף בקרן
הבריאה עד העולם הזה שהיא מחשבת הבריאה. על זה אנחנו כן נדבר בעיגולים אבל בעיקר מדברים מעיגולים בחלק ב' ובחלק
ט"ז. בכל זאת בחלק הזה נותן לנו פתיח מדוע הוא מתעסק בעיגולים, הם חלק מהתהליך ויתעסק בהם רק כמה שצריך כדי
להבין את הקו. מה שאנחנו רוצים להבין זה את הקו.
יש לנו גדר- מתעסקים בהם רק במה שצריך לצורך הקו. אגב, אם אני רוצה להבין את העיגולים שהם הטבע. אני רוצה לחקור
מהי הכוס הזו. אומר לנו אין טעם. רק לחקור אם זה לתיקון שלי. עצמי.
אם בא לי לחקור דבר מסוים, עלי לראות שהוא קרוב לכך שיכול לעזור לי להתקדם מבחינה אישית ואם לא אין טעם בידיעה
הזו.
זה נכון, הטבע יכול לעזור לנו שאולי נוכל להשתמש בו. אבל הניתוק הזה שיש את מדעי הטבע שמנותקים מתורה הוא דבר לא
נכון. אני יכול להבין שלעיתים אנחנו לומדים בנפרד, ואחרי שצברנו מספיק ידע, אפשר להביא אותו לתורה. רק בתנאי הזה
אפשר ללמוד את מדעי הטבע. שזה תנאי מוקדם. אחרת אין טעם להתעסק בטבע כי ממילא לא נבין עד הסוף.
כותרת אות ב' בע"ס דעגולים, כל החיצון יותר, חשוב יותר
ב( ומתחילה נבין הדברים בכללם, כי הרב מחלק את כללות כל המציאות בב' הבחנות, שהם: עגולים ויושר,
מה זה עיגולים ? הטבע המולד שאין בו שינוי והוא נועד רק כאמצעי – כחומר גלם ולא מטרה.
למה אין בו שינוי? אותו נתן הבורא ית'. אז העיגולים זה להתעסק בטבע בחומר גלם. ויושר? יושר מייצג את מסלול
ההתקדמות של האדם בו יש ב' שלבים, כלי )בניית הכלי( והתלבשות של אור בכלי. ובזה צריכים אזהרה קטנה: אין לראות
בעיגול ככלי, מה מייצג לי העיגול בנפש? השתוקקות. כשאני תופס משהו מבחוץ י זה מעורר בי השתוקקות.
כשאני תופס השתוקקות, זה לא הכלי שלי. ופה אחת הטעויות הגדולות שיש בעולם. שכשאני משתוקק זה אני. לא . זה לא
אתה. מי אתה? אתה זה אדם. אדם זה דוקא הקו. נקרא אדם קדמון. השתוקקות היא חומר גלם שבו אני משתמש כדי
לבנות את הכלי שלי. אז העיגול הוא לא כלי. העיגול הוא אמצעי לבנות את הכלי.
כלומר, שכל הפרצופין הנמצאים בחמשת העולמות: אדם קדמון ואבי"ע עד לעולם הזה, יש בכל אחד בחי' ע"ס
דעגולים וע"ס דיושר.
א. דהיינו תפיסת המציאות
ב. ההתקדמות שלי בלהיות אדם
והנה ראינו, שבספירות דעגולים, נמצא שכל החיצוני ביותר הוא המעולה ביותר,
מעולה יותר מצד החומר ולא מצד הכוונה. זאת אומרת שכשאתה מתעסק בחומר זך יותר הוא מעולה יותר, כשהוא צפוף
יותר, הוא פחות משובח.
לכן להתעסק במופשט מביא אותי יותר לדבקות בה' מאשר להתעסק בדברים שהם יותר עבים, למשל להתעסק בעורות,
להיות בורסקאי, הרי העולם גם צריך את זה. אבל טוב לו לאדם להיות בשם- במידת השפעה. במידה יותר מופשטת.
אבל זה רק החומר גלם. אם אתה לא יכול לעשות כוונה ואתה מתעסק רק במופשט והכל מתבלבל לך, ואתה נהיה אדם
כאילו רוחני אבל מפוזר לגמרי, עדיף שתתעסק בדברים מאד מאד פשוטים. זה נכון שאתה יכול להפיק מהם פחות אבל
אתה תפיק מהם משהו לעומת זאת שברוחני המאד גבוה תתבלבל לגמרי.
וכל הפנימי ביותר הוא הגרוע ביותר, כי העגול העליון הקרוב ביותר לא"ס הסובב ומקיף לכל המציאות, הוא המעולה
ביותר מכולם ונקרא כתר, ובתוכו העגול הב' הנקרא חכמה, שהוא גרוע מהכתר וכו', עד לכדור הפנימי מכולם, שהוא
העולם הזה, שהוא גרוע ביותר מכל העגולים, שהוא חושך בלי אור ומלא זוהמא. הרי, שכל עגול פנימי יותר הוא יותר
גרוע, וכל עגול חיצוני יותר הוא יותר מעולה.
מפרש בעל הסולם את המילה זוהמא- זו היא מה. כמו ששואל הרשע שבמקום הכל כך צפוף הזה, רק בתפיסת העולם הזה
האדם לא מבין מהי התורה הזו לכם. זאת האמונה מהי? לא מבין מהי אמונה? לא מבין מה רוצים ממנו…
אז הנה למדנו את הכלל כמו שמופיע בכותרת.
אז הכלל הזה אומר לנו שאתה תופס את הטבע, את טבע חברך, על מה תסתכל אם אתה רוצה לחדור יותר. על יותר על
הכללים המפעילים אותו ולא על מקרה מסוים שקרה עכשיו בעולם. כשאתה רוצה לחדור יותר פנימה, אתה הולך לדבר
יותר ויותר מופשט. אם תגיע לעוד גלגולים עוד יותר טוב. אבל תיזהר שלא תתבלבל שם. עדיף סיבה אחת או שתיים מחוץ
למקרה שאתה תבין את המקרה יותר טוב. אבל אם אתה טמון רק במקרה עצמו, בעיגולים, אז יש פחות אור, יש פחות
אפשרות להבין את המציאות.
אנחנו רואים שאם אדם מתעסק רק במציאות היומיומית מבין פחות מאשר מי שחוקר למשל בפיזיקה או אפילו במתמטיקה
גבוהה או בדברים יותר מופשטים את המציאות.
כותרת אות ג'- בע"ס דיושר, כל הפנימי יותר, הוא יותר חשוב
אנחנו רואים פה שוני גדול מאד בין יושר לעיגול. מה אמרנו שזה יושר? דרך התקדמות האדם לבנות את עצמו בתור אדם,
לגלות את האדם שבו. מה זה אדם? אהבה. באהבה דוקא הפנימי יותר חשוב יותר.
אות ג (והיפוכן הן ספירות דיושר, כי בהן כל שפנימי יותר הוא משובח יותר,
מצד הכוונה ולא מצד החומר. דהיינו המדובר מחומר הנשמה ולא הסביבה. אומר ככל שהכוונה פנימית יותר כך היא חשובה
יותר.
שהרי עשר הספירות דיושר, הראשונות והפנימיות מכולם הן ע"ס דעולם אדם קדמון, והוא המכונה קו המתפשט
מא"ס, שנמשך סמוך עד לעולם הזה ואינו נוגע בו.
מה זה אינו נוגע בו? הכוונה שהכלל לא מגיע לעולם הזה. ואולי בשל כך אפשר לומר שהעולם הזה, שהוא הנפרדות
הגדולה ביותר, לא קיים. העולם הזה לא קיים. מה זאת אומרת? העולם הזה, כשאנחנו מגדירים אותו כנפרדות גמורה לא
קיים כי לא יכול להיות נפרדות גמורה שאין לה אור. כי אז היא לא קשורה לנותן החיות. מה שלא קשור לבורא לא קיים. וזה
נקרא עולם הזה.
אבל אני רואה פה דברים… אז אמרנו כבר כל העולם הזה כפי שאנחנו תופסים בחושים, אנחנו מגדירים כבבואה של
הרוחני דרך מראה שיש לה עיוות של זמן ומקום. במקום מראה אפשר לומר תודעה. כי התודעה משמשת אצלנו כמו
מראה. אז כשאני תופס את הרוחני דרך תודעה של זמן ומקום העדר ותנועה זה הגשמיות. אבל זה עיוות כי הרי אנחנו
יצורים רוחניים. שם נקבל את ההטבהזה צד האדם שבנו. והסימולציה הזו הנקראת גשמיות אומר קו אינסוף אינו נוגע בו.
ובחיצוניותו מלבישות עליו ע"ס דיושר דעולם הב' שנקרא עולם האצילות, שמעלתו יורדת מן עולם אדם קדמון.
ובחיצוניותו של עולם האצילות מלבישות עליו ע"ס דיושר של עולם הבריאה, הגרוע מאצילות וכו', עד לע"ס דיושר של
עולם העשיה, שהוא הגרוע מכולם, שהוא מלביש בחיצוניות כל העולמות כולם.
מה זה נקרא גרוע? גרוע זה כמו שאתה עומד רחוק מאד מהכוונה. אז הכוונה שלך היא רק כוונה כללית ולא ממוקדת
למטרה. אתה יודע שהמטרה נמצאת שם, אתה אפילו לא רואה את הדיוק שלה. כשהמבט שלך יותר חד, יותר מדויק אז
אתה יודע בדיוק איפה נמצאת המטרה, ואיפה לדייק בדיוק לנקודה. זה רק משל כמובן.
הרי שבספירות דיושר נמצא שכל החיצוני מחברו הוא גרוע יותר מחבירו, וכל הפנימי מחברו הוא מעולה יותר מחברו.
דהיינו להיפך מעשר הספירות של העיגולים כנ"ל. אכן דבר גדול ועמוק מונח בדבר ההפכיות הזאת, שבין הספירות
דעגולים לבין הספירות של היושר וצריכים להבינו היטב.
ככל שאתה קרוב יותר לכלל, אתה יותר משובח. ככל שאתה קרוב יותר לפרטיות שלך ואתה רחוק מהכלל, מי זה הכלל?
אותו קו אינסוף שמתחיל מאינסוף עד נקודה דעוה"ז. אז ככל שאתה קרוב לכלל הזה הנקרא אדם קדמון, אתה יותר אדם.
ככל שאתה רחוק אתה פחות יכול להיות אדם. כלומר, אם אתה מתעסק רק במעשים של עולם הזה, יש לך פחות סיכוי
לפגוע במטרה של להיות אדם. מהו אדם? לבטא בצורה מדויקת את התפיסה הפנימית הנקראת יתר דבקות. דהיינו הסדר
הזה הוא להיפך מעשר הספירות של העיגולים. אכן דבר גדול ועמוק מונח בדבר ההפכיות הזו שבין הספירות דעגולים ובין
הספירות דיושר וצריכים להבינו היטב. אז אנחנו צריכים לראות שכל הבריאה נועדה לצד הקו שהוא בחינת אדם קדמון
שזה נקרא צלם אלוקים. והוא, האדם צריך לקבל את הטבת הבורא. לא העיגול. האדם.
מה שאין כן עולם העגולים הוא שורש לצד הבריאה שבבריאה שהיא מעצמה אינה צריכה לקבל את הטבת הבורא אלא רק
לסייע להאדם לגלות את הטבת הבורא עולם העיגולים . כמו שאנחנו רואים בחוש יש את האדם ויש את הבריאה סביבו.
האדם הוא כמו הקו. הבריאה מסביב היא צד הבריאה, צד העיגולים. מה תפקידה? גירוי לאדם. לסייע לאדם לחיות את
בחינת הקו. לגלות את הטבת הבורא. אז כל תפיסת המצאות שהיא תפיסת הפרטיות שלו היא רק שפחה כי היא דבר בלתי
שלם מעיקרו, ורק בהתחברותו לשלם, דהיינו לאדם קדמו,ן כשאני מחבר את תפיסת הטבע שלי לבינה היציבה שלי, שאני
רוצה להגיע לדבקות, אז יש לה אפשרות של קיום ושימוש בטבע. אם לא, זה יהיה גרוע.
יש אנשים שכל הכרת הטבע שלהם היא רק לצורך השימוש של הטבע שלהם , של הפרטיות. עד כדי שהם מנופפים בדגל
של חופש הפרט. של שמור לי תאוותי ואשמור לך תאוותך.
לעתיד לבוא יגלה האדם שהעיגול לא יכול להתקיים אם הוא לא יקבל את כל התזונה שלו מהקו. הטבע לא יכול היה
להתקיים לולא האדם. כל הטבע בא בשביל האדם. בשביל להיטיב לנבראיו. מי זה נבראיו? צד האדם.
רואים בעשו ויעקב שלכאורה נראה שהעיגול בא לפני הקו. שהטבע גדול יותר מהאדם. תראו את הטבע איך נראה לנו עצום
גדול. האדם אומר, מה אני, סה"כ אדם קטן. זה נכון. אתה קטן ביחס לבורא שעשה את הטבע. אבל אתה נזר הבריאה
מצד אחד אתה צריך להחשיב את עצמך, את צד האדם שבך, כדבר עצום וגדול. זה שבאתי לאהבה. באתי להתחבר
לבורא, אני נזר הבריאה.
מצד שני אני קטן מאד ביחס לטבע השייך לבורא . אז אם אני משתמש במה ששייך לבורא, אז זה רק כדי להדבק בבורא
אבל לא יותר מזה.
סיכום שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– התחלנו היום את הסתכלות פנימית.
– החלק הזה כולל עיגולים ויושר.
– עיגולים זה תפיסת הטבע שמבחינה נפשית זה תפיסת הפרטיות, ההשתוקקות הפרטית של האדם.
– יושר זה התיקון שלי, ההתקדמות שלי להיות יותר אדם, לגלות את האדם שבי.
– אדם קדמון הוא הצד של הדבקות של האהבה.
– אומר לנו באות א' שהיות והעיגולים הם בחינת הכלל שהבורא עשה ,אז אני לא יכול להתעסק בהם כל כך. למה?
כי הם שייכים לדבר שהוא למעלה ממני. כי הבורא עשה אותם והם היו לפני הצמצום ולפני הצמצום אני לא יכול
להתעסק.
– ובכ"ז האר"י הקדוש כתב עליהם. אבל הדברים שם לא לגמרי ברורים. אבל אומר שנתעסק בהם רק במידה
שצריכים אותם לקו. אם לא, לא נתעסק בהם.
– שימו לב שכשרוצים להגיד על אדם שהוא אדם טוב . מה אומרים עליו? שהוא אדם ישר. אין אומרים אדם עגול.
למה אדם ישר? כי עגול מצביע על תאוותו . ישר זה אומר הולך לפי הסדר הבריאתי. דהיינו לפי הבחירה ביתר
דבקות. זה אדם ישר. יש לו מטרות פנימיות והוא נאמן להן.
– אז כדי שנבין את הקשר, אז קודם כל רוצה לספר לנו על כל אחת מהבחינות הללו, אומר לנו יש סדר:
– בעיגולים- החיצון חשוב יותר
– בקו – הפנימי חשוב יותר
– ההשלכות של זה – בעיגולים ככל שיותר מופשט, קרוב יותר לאינסוף. ככל שיותר פנימי, יותר רחוק מהאינסוף כי
סיום העיגול הוא במרכז. אז ככל שאתה מתרחק מהמופשט ובא למשהו יותר גשמי המתקרב לעולם הזה, אז זה
חומר גלם שיותר קשה לעבד אותו.
– העיגול הוא רק חומר גלם שאני צריך לעבד אותו. נסה לעבד ברזל ולעשות ממנו צנצנת. הוא הרבה יותר קשה. אם
כך חומר מופשט אתה יכול לחבר אותו הרבה יותר טוב. רק כמשל.
– יוצא שככל שדבר הוא יותר מופשט, הוא חומר גלם יותר טוב לחיבור.
– כשאתה רוצה להראות שאתה מתחבר, אז את החיבור אתה מנסה להרגיש מעבר לגשמיות, במשהו נפשי. זה
העיגול היותר זך.
– ככל שמתעסקים במדעים שתפיסת העיגול זה תפיסת המדע, ככל שאתה מתעסק במדע יותר מופשט, זה חומר
יותר טוב להבין את המציאות. מצד שני זה חומר יותר מבלבל, כי הוא יותר זך.
– תמיד צריכים לשים לב במה אנחנו מתעסקים, אם אין אפשרות להתעסק בחומר זך, נתעסק בחומר שהוא פחות
זך. אבל נדע שהיכולת שלנו להפיק ממנו את מה שאני צריך ממנו, הוא יותר קטן.
– מה אני צריך להפיק מהעיגול? שישמש את הקו.
– אגב כך אומר לנו על הקו שנקרא יושר. אומר שבעשר ספירות של יושר, ככל שפנימי יותר חשוב יותר. למה ? כי
היושר מבטא את הבחירה ביתר דבקות והיתר דבקות זה הקו הפנימי ביותר הנקרא קו דאדם קדמון .
– כל העולמות יצאו כדי להלביש ולגלות את הקו הזה. ככל שההלבשה יותר חיצונית היא פחות מגלה את הקו הזה.
– לכן זה כמו שתראה בחברה, יש את המנכ"ל היודע את הקו המרכזי ויש שליח, הוא רחוק מאד מהמנכ"ל. עובר
הרבה שלבים עד ששומע מה שאומר המנכ"ל. אז הוא מבטא את המנכ"ל פחות טוב מזה שקרוב אליו, נאמר איש
הכספים שלו….
– לפי ההיררכיה הזו, ככל שאתה יותר רחוק מהקו המרכזי, כך אתה פחות חשוב.
– אותו דבר בדרך התיקון של האדם. ככל שהכוונה יותר פנימית, ככה זה יותר חשוב.
– עד כדי כך שאם אדם רוצה להיות אדם פנימי באופן אמיתי, הוא צריך שלא לגלות החוצה את כוונתו. אלא הוא עם
אלוקיו עושה את העבודה. ככל שאדם צריך יותר לדבר החוצה את הדברים שלו, אז זה פחות טוב. כשאין ברירה
זה בסדר. זה מה שיש. אבל כשיכול להיות בתוך עצמו מאד מאד מסודר ומאורגן ויודע את מטרתו, הוא לא צריך
כל כך הרבה לדבר בחוץ.
– אני לא מתכוון לאנשים מופנמים שאינם יודעים להביע עצמם ובורחים מהבעה עצמית. כשהאדם הפנימי רוצה
להביע את עצמו, הוא יכול להביע את עצמו בהרבה יותר קלות, והרבה יותר דיוק והרבה יותר ריגוש גם לדברים
החיצונים ואז היכולת הבעה שלו הופכת להיות הרבה יותר גבוהה.
– אז בואו נעשה סדר. עשר ספירות דעיגולים – כל החיצון יותר חשוב יותר.
– עשר ספירות דיושר- כל הפנימי יותר חשוב יותר.
– כל הכלים דעגולים הם רק חומר גלם לטובת צד האדם דהיינו צד היושר.
– כל הלימוד שלנו הוא רק ביושר ונתעסק בעיגולים רק כחומר גלם שאני צריך אותו לטובת האדם.
– שימו לב שרוב העולם מתעסק בעיקר בהשתוקקות העצמית ובטבע. וחלק אומרים שיש פה גם דת. יש פה מדע.
והמדע הזה הוא דבר מצוין אבל רק בתנאי שאני משתמש בו לדברים אמיתיים ולא לדברים שקריים.
סיכום בנקודות
1 . חלק ב' עוסק ביחס בין עיגולים ליושר. כאשר עגולים זה תפיסת המציאות המתבטאת בנפש כהשתוקקות, כפרטיות .
והיושר מבוטא בנפש כתיקון האדם לקראת המטרה שהיא האהבה – יתר דבקות.
2 . ההתעסקות בעיגולים היא מסוכנת, כי אין לנו תפיסה בהם כי הם למעלה מטבענו. לכן כל ההתעסקות בהם תהיה רק ביחס
למה שהם משמשים את הקו.
3 . בעשר ספירות דעיגולים, כל החיצוני יותר, חשוב יותר. כל הפנימי יותר, גרוע יותר וזה על פי המרחק מהא"ס.
4 . בעשר ספירות דיושר, כל הפנימי יותר הוא חשוב יותר וכל החיצון יותר, הוא פחות חשוב וזה על פי הקירבה לאדם קדמון,
שהוא מבטא את הכלל של הרצון ליתר דבקות
5 . בכל בחינה שנפגוש בעולמות ובכל פגישה של האדם עם עצמו והמציאות, יש מורכבות מעיגול ויושר.

סיכום שיעור 18 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"ד ב' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו שהעיגולים נתגלו לפני הקו.
מה זה אומר? כלומר שהשלילה מתגלה לפני החיוב. יש לכך השלכות רבות על חיינו. הן מבחינת התהוות המציאות והתהליכים שיש במציאות.
אנחנו רואים למשל שהשאלה קודמת לתשובה. הרגשת החיסרון קודמת לתשובה. הרבה תהליכים עולם קורים דווקא מהצד של השלילה. למשל באים לארץ ישראל, עולים מהגלות, דוקא החילונים שלא שומרים תורה ומצוות, דרכם עברה השאלה החיסרון שהם רוצים מקום.
זו נקודה שהיא חשובה כי זה לא חייב להיות כך שזה יבוא דרך הקליפה, כי הקליפה מעוררת לנו את החיסרון. אחר כך צריך לעשות הרבה מאד עבודה כדי להסיר את הקליפה.
אין לנו ברירה. אנחנו עובדים ככה בחיים . אבל כשאנחנו רואים שהחיסרון בא לפני החיוב, שלא נתבלבל. אני גם רואה את חברי בצורה הגשמית שלו, לפני שאני חודר לנקודה הפנימית שהיא הפנימיות שלו. אני רואה את חיצוניות התורה לפני פנימיות התורה.
אז כשאני רואה את החיצוניות לפני הפנימיות כי זה הסדר, שככה זה מופיע. שהעיגול נתגלה תיכף עם הצמצום והסתלקות האור ורק אחר כך הכלים דיושר, דהיינו התכלית שאליה רוצה להגיע.
כך גם אנחנו מגדלים את ילדינו, בהתחלה מלמדים אותם לרצות. להשתכלל, לקבל כלים. לערכים אמיתיים מגיל בר מצוה. זה לא שלא מחנכים אותם מגיל צעיר אבל מגיל בר מצוה אז כבר יש דרישה מהם לפעול ערכים גם מצד התורה וגם מצד דרכי החינוך.
נקודה שניה
החוק אומר שהשלילה מתגלה לפני החיוב למרות שהחיוב קודם לשלילה. לכן צריך לעבוד בלופים. בגלל שהשאלה מתגלה לפני התשובה. החיסרון מתגלה לפני הדבקות שאליה אני רוצה להגיע אז הצורה לעבוד היא לדמיין את המקום שאליו אני רוצה להגיע ואז לקנות אותו על ידי פעולות שמדמות כאילו אנחנו באמת כבר שם. למה לפעול כך? כי אני באמת שם. רק משהו מסתיר לי שאני באמת שם ואני צריך לגלות את זה מעצמי. אם אני מגלה מעצמי קניתי את המדרגה .
נושא שלישי- מה זה אורך
המרחק בין שתי בחינות בשינוי הצורה שבהן. ולפי גודלה של השתנות הצורה כך המרחק ביניהן. למדנו מזה דבר מעניין שאם אתה רוצה להיות אדם גדול, אתה צריך להיות אוהב גדול. איך אתה יכול להיות אוהב גדול? רק אם אתה מסוגל לעורר השתוקקות גדולה ולחבר אותה ליחד. אבל אם אתה מעורר השתוקקות קטנה, ומחבר אותה ליחד אז תהיה אהבה קטנה.
יוצא שככל שיש לך את האפשרות לעורר השתוקקות גדולה, כך יש לך סיכוי לעורר אהבה יותר גדולה. אז בן אדם שאין לו השתוקקות או לא מתגלה אצלו השתוקקות או שהוא נמנע מהחיים, הוא לא יכול להגיע לאהבה.
אז יש לנו שתי תנועות:
1. לעורר השתוקקות
2. לחבר אותה לאידאה.
כל זה בתנאי שיש לך מסך. שמסך הוא הכח שיכול לחבר בין ההשתוקקות לאידאה. שזה המושג מקבל (את ההשתוקקות) , בעל מנת להשפיע (מתוך האידאה). ולכן כל אחד צריך לפתח מסכים. ככל שהמסך יותר גדול, אתה יכול להיות יותר גבוה מבחינה רוחנית
נושא רביעי שלמדנו- בעיגולים אנחנו לא מתעסקים אלא רק בקו.
העיגולים הם הטבע שהבורא ברא . כך הוא ברא . אין לי מה להתעסק עם זה. יש לי להתעסק במה שאני פוגש כדי להביא את זה ליתר דבקות, להביא את זה לאידאל שלי. כמה אני מוכן לפגוש, זה עוד עניין. זה תלוי כמה יש לי מסך. כי המסך יכול להכשיר את האדם.
סיכום בנקודות
1. התגלות השלילה קודמת להתגלות החיוב, דהיינו העיגולים מתגלים לפני הקו.
2. היות שהשאלה שהיא החיסרון, מתגלה לפני התשובה, צריכים לעבוד בלופים, (לולאות) דהיינו לפעול על ידי הדמיון את המקום הגבוה ואחר כך לעבור על כל המדרגות שבנו מהמקום הגבוה למקום הנמוך ואז קונים את המדרגה. דהיינו לעבור על כל הפרטים הבונים את המרחק ביניהם.
3. מדידת גובה, דהיינו מרחק רוחני, נמדד לפי גודלה של השתנות הצורה בין שתי בחינות.
4. היכולת שלנו להחזיק מרחק גדול, תלויה בגודל המסך שלנו.
5. מסך הוא הכח שמאפשר לנו לחבר בין ההשתוקקות, לערך של הדבקות, האהבה או הנגזרות שלה.
6. אין לנו רשות לעסוק בשום בחינות העיגולים, אלא רק בקו, דהיינו איך להשתמש בטבע, כדי להגיע לדבקות.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 17 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"ג ראש חודש סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– מה למדנו היום? למדנו שהאור שעובר בין העיגולים עובר בדרך מעבר ולא בדרך של התלבשות. דרך מעבר זה אומר שאין שם מסך בהארה הזו.
– עוד למדנו שהאור יורד מעיגול לעיגול בדרך המשכה ביושר בקוים ישרים. המושג הזה של קוים ישרים עלול להטעות . כי אנחנו רגילים למושג קו שיש בו מסך. כך הגדרנו קו- כלי מסך ואור ולכן השפה היא קצרה. פה אומר קוים ישרים, הכוונה היא בלי מסך.
– ופה מבדילים בין אור של נקבה לאור של זכר שהאור שבעיגולים הוא אור של נקבה ולא אור של זכר כי אין שם מסך.
– מפה גזרנו גם את תפיסת המציאות שלנו שאם תופסים את המציאות רק בדרך של עגולים אז נתפוס את מציאות כנקבות ולא כזכרים, רק מקבל ולא משפיע אבל אז לא יהיה לנו מסך ותפקיד המסך הוא לחבר בין הערכים שלנו, האידאולוגיה שלנו לבין תפיסת המציאות.
– תפיסת המציאות מבטאת את הרצון העצמי שלי, את האנוכיות שלי, את הרצון לקבל והערך מבטא את הנגזרת שלי של יתר דבקות של אהבה. אם כך צריך לחבר בין תפיסת המציאות לבין מסך. אבל בשביל זה צריך להבין שתפיסת המציאות באה בצורה של נקבה וההתייחסות למציאות באה בדרך של זכר עם מסך.
– אז לא להתבלבל, זה שתפסתי כך את המציאות, זה לא אומר שכך אני צריך להתייחס אליה . כי זה שני ערכים בנפש האדם שאני צריך ללמוד לחבר ביניהם והחיבור ביניהם נעשה על ידי מסך.
– אז מבחינתנו, כשהקוים עוברים בדרך של חלונות, הם עוברים בקוים ישרים ללא מסך.
– למדנו באות ו' שיש איזשהו כלל שכל הפרטים באים לגלות אותו. זו ידיעה מאד משמחת . מכיון שאנחנו יכולים להיות מיוצבים על למה צריך לחיות, מה המהות של חיינו, בשביל מה באנו לעולם, מהו המצפן שיכוון אותנו בחיינו?
– המצפן הוא פשוט. מה שמגלה בי בנפש את האדם שבי הוא דבר נכון. כל התייחסות שלי למציאות שאינה מגלה את האדם שבי, היא דבר לא נכון. מדוע ? כי למדנו כלל.
– כיצד קובעים מה נכון ומה לא נכון בחיים ? מה שמקרב אותי למטרה הוא נכון. ומה המטרה? להיות אדם, לגלות את א"ק. זה התפקיד שלנו וכך אני בודק מה נכון ומה לא נכון בחיים.
– נכון לקנות דירה בצפת למשל? מה המחשבה? תשובה- האם זה מגלה את האדם שבי או לא. ומה זה האדם שבי? אהבה. האם זה מגלה את האהבה שבי או לא.
– תפיסת המציאות, לחשוב בצורה של נקבה, זה מאבד לנו את הכח.
– הכח האמיתי זה אם אני בא ליישם את תפקידי כאדם. ואם אייישם אותו אקבל את כל ההארה. אהיה מאושר. לכן זו ידיעה כל כך משמחת, אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו חיים.
– האדם מחפש משמעות ? אולי נהפוך את המשפט, המשמעות שאתה מחפש היא האדם. ואז אם תהיה לך משמעות זו תהיה המשמעות האמיתית. להיות אדם.
– ובאיזה מקום זה נמצא? כמה זה גדול? אומר – הקו הזה שנמשך מאינסוף עד הנקודה דעוה"ז היא הכלל שכולל את כל המציאות.
– נקודה אחרונה שלמדנו במה מותר להתעסק ובמה לא? תשובה בכלל שמבטא את העליון שלך, אסור לך להתעסק. בפרטים המגלים את העליון שלך מותר ואתה צריך להתעסק. ולא מדובר במיסטיקה, סתרי תורה, אם יש לך רב אסור לך להתעסק למה עשה ככה, במה אני מגלה ממה שעשה, מותר לך. זה מסוכן אני יודע. כי אם הוא ינצל אותי…
– למשל התורה, אם התורה אמרה לי ככה אני לא שואל למה היא אמרה לי אלא לשם מה היא אמרה לי. מה זה מגלה לי.
– כל דבר שאני מחפש אני צריך לגלות אותו, אפילו אם קיבלתי החלטה למשל שאני השבוע פועל את הנקודה של שלווה בחיי. אין יותר לשאול על זה, זה הכלל שמוביל אותי. אני לא שואל למה, איך… איך אני מגלה את זה עכשיו.
– ברגע שאבוא לחקור למה דוקא שלוה למשל, פספסתי את העבודה. יש כלל. קיבלתי החלטה, ההחלטה הזו היא הקו המוביל אותי, עכשיו אני רק צריך לגלות דרך הפרטים איך אפעל את אותה החלטה.
– מאיפה זה נובע ? מכך שאין לי נגיעה בעצמותו. הוא הכלל. באתי לגלות את שמותיו וכינויו בעולם. למה עשה ככה? גם אם לא יכול להתעסק בזה לא יעזור לך.
סיכום בנקודות
1. המעבר של האור בין עיגול לעיגול הוא בדרך של מעבר דהיינו ללא מסך ולא בדרך של התלבשות.
2. המשכה דרך קוים בין עיגול לעיגול הם בחינת אור של נקבה, ללא מסך.
3. כל שאין בו בחינת מסך, אין בו אור הזכר אלא אור הנקבה שהוא נפש.
4. המסך הוא כח פנימי באדם, שמאפשר לו לחבר בין תפיסת המציאות שמגלה את הפרטיות שלו, לבין הערכים שלו.
5. הכלל המנחה את כל הבריאה כולה נקרא אדם קדמון, שהוא הרצון והבחירה ביתר דבקות, דהיינו באהבה
6. כל המציאות של אדם קדמון היא הקו המנחה אותנו בחיים גם בדברים גדולים וגם בדברים קטנים. כך בודקים מה נכון ומה לא נכון.
7. אסור ואי אפשר להתעסק בכלל אלא רק בפרטים המגלים אותו.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"א כ"ח אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו שהאור המתעגל שניתן לעיגולים בבחינת אור פנימי נקרא נפש.
– המושג נפש זה כל מי שביכולתו רק לקבל אורות ואין הוא יכול להשפיע לאחרים- מכונה אור הנפש.
– יכולים לראות לא פעם שיש בני אדם שלומדים ומבינים אבל לא יודעים להסביר הלאה. זה נקרא שמקבלים כנקבה.
– אם מקבל כזכר זה כבר משהו אחר. הוא מקבל ממישהו שיודע לייצר את ההבנה הזו. הוא לא יודע לבד לייצר הבנה, האדם.
– מה זה לייצר הבנה? לייצר תנועה של שאלות ותשובות והתפתחות אותה תשובה, זה נקרא שיש בו תנועה.
– אבל אם הוא רק מקבל, הוא פאסיבי לחלוטין, או כמו שיש לנו הנאות פאסיביות. כמו בן אדם היושב מול מסך ומקבל את התענוג בלי לעשות כלום, למשל צופה בספורט. באופן פאסיבי, רק בבחינת אור הנפש. רק יושב רואה ספורט.
– אבל אם אני פעיל בספורט, זה כבר נקרא זכר.
– אז העיגול מקבל את האור מהקו והאור שמקבל נקרא אור הנפש
– לעומת זאת הי' ספירות דרוח הם נקראים משפיעים. לכן הם נקראים אור הזכר.
– האור שמקבל הקו נקרא אור זכר.
– האור שמקבל העיגול מהקו בעקבות הקו, נקרא אור נפש, כי אין לו מסך.
– בלי מסך אי אפשר לעשות תנועה.
– מה תפקיד המסך? לייצר מעבר מצורה לצורה.
– לכן כל מי שרוצה להיות זכר, גם אשה יכולה להיות זכר. כלומר להיות אדם.
– להיות אדם זה אומר שאני רוצה לעבוד כמו הקו ולא כמו העיגול. כי העיגול הוא כמו שם אלוקים, הוא רק הטבע.
– הדרך היא להיות זכר, לא לרצות רק לנפוש, להשתמש במסך.
– אור המתעגל נקרא נפש
– אור הקו נקרא רוח
– יש לזה השפעה מאד חשובה, שאם אני מדבר על גמר תיקון, שנקבל את כל האור, נהיה חייבים לקבל אותו כזכרים ולא כנקבות. כי נהיה צריכים להיות משפיעים ומשפיע זה נקרא זכר.
– זאת אומרת שהמנוחה, שהיא קבלת אור השלם, איך היא תהיה? בתנועה. כי אני צריך להיות רוח.
– לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הרעיון של התנועה .
– הנושא הבא שלמדנו הוא המעבר של ההארה מעיגול לעיגול וסיפר לנו שההארה היא עוברת בקוים. לכאורה היינו אולי מצפים שזה יהיה בספירלה, שהעיגולים יקבלו בצורה של ספירלה.
– שעיגול החכמה יקבל מעיגול הכתר בספירלה, אבל זה לא עובד כך , אלא איך זה עובד?
– זה יורד מעיגול לעיגול בקוים, לא בספירלה. למה? מכיון שלמשל אם אני רוצה להעביר מעיגול הכתר לעיגול החכמה למדנו שיש ז' תחתונות בין עיגול לעיגול.
– אז בעל הסולם התחיל לומר לנו באות מ' באור פנימי שבעיגולים אין מעלה מטה. יש בהם אמנם סיבה ותוצאה סיבה ומסובב, אבל אני לא יכול להגיד שיורד מעיגול הכתר לעיגול החכמה, אני יכול להגיד שמתעגל. לא!
– אתה כן יכול לומר שהוא יורד. למה? מכיון שכדי שיאיר מעיגול הכתר לעיגול החכמה וכו' חייב לעבור דרך ז"ת של הקו.
– וז"ת של הקו עובדים רק כמו הקו, שיש שם מעלה מטה וימין ושמאל.
– לכן ההארה מעיגול לעיגול שחייבת לעבור דרך ז"ת תהיה בצורה של קו. שיש מעלה מטה ימין ושמאל.
– איך בדיוק היחס בין העיגולים, בשיעור הבא נראה את היחס בין העיגולים וקצת ניגע בזה בשיעור הבא כי כל העניין שלנו זה לראות את היחס בין הקו לעיגול, בין האדם לטבע, בין צד הזכר לצד הנקבה.
– כל מה שמופיע לך מצד המציאות הוא צד הנקבה.
– מה שמופיע לך מצד ההתייחסות שלך, היכולת שלך לייצר תנועה, זה צד הזכר.
– לכן צריך לעבוד בבחינת קו באופן הזה.
סיכום בנקודות
1. האור המתקבל בעיגולים שהוא האור המתעגל הוא נקרא אור הנפש. הוא אור נקבה שנקרא מקבל ולא משפיע.
2. האור המתקבל בקו הוא נקרא אור הרוח והוא נקרא זכר כי הוא יכול גם להשפיע ולא רק לקבל.
3. העיגול מקבל לפני הקו כי הוא קודם לו בבריאה, למרות שרק בזכות הקו הוא מקבל.
4. המעבר בין עיגול לעיגול הוא בצורה של קוים ולא כפי שהיינו יכולים לחשוב, בצורה מתעגלת וזאת בשל העובדה שהאור עובר דרך הז"ת של כל ספירה. וז"ת הן בבחינת קו.
5. בעקבות מה שאמרנו בנקודה הקודמת אנו מוצאים מעלה מטה ימין ושמאל בהארה שיש בין העיגולים כי הם מתרשמים מההארה שיש בקו.

שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"א כ"ח אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
כותרת אות ד' עץ חיים – אור העגולים הוא אור הנפש, ואור היושר אור הרוח. תחילה נאצלו העגולים ואח"כ היושר
מה הכוונה אור הנפש שהוא בנפישה לא בתנועה
אור היושר הוא האור שבא דרך הקו שהוא בתנועה. מה הכוונה שהוא בתנועה? שהוא משפיע.
אז נתן לנו 2 ידיעות-
1 . שאור העגולים הוא אור הנפש, ואור היושר אור הרוח.
2 . שהעיגולים נאצלו תחילה ואחר כך היושר
"ד( אמנם, החילוק שיש בין העגולים להיושר, הוא, כי כ י"ס דעגולים הם בחינת האור הנקרא נפש,"
מהו אור הנקרא נפש? זה נקרא נפישה. עומד במקום. דהיינו לא משפיע לזולתו. רק מקבל לזולתו.
"ויש בהם אור פנימי ואור מקיף"
כמו שלמדנו בשיעור הקודם שגם בעיגולים וגם בקו יש פנימי ומקיף . מאיפה בכלל יש לעיגולים אור פנימי? הרי אין להם
מסך….
מהיכן? מהקו. הקו מאיר לעיגול.
שהם נקראים גם – "פנימי וחיצון"
למה חיצון? על שם הכלים כי הם מאירים בכלים שהם חיצוניים למדרגה.
" שיש לה בחינת יוד ספירות של כלים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות, וגם יש יוד ספירות של אורות, לכל אור יש בו
אור פנימי ואור מקיף."
מה זה אורות? התלבשות אורות בכלים. ההתפעלויות. כלים זה הרצונות. והתלבשות אורות בכלים זה ההתפעלויות. לכל אור
יש התפעלות של מה קיבלתי ומה עוד לא קיבלתי ויש לי עוד לקבל שהוא נקרא אור מקיף.
עד לפה דיברנו על האורות המקיפים.
"אבל הי"ס דיושר, הם בחינת האור הנקרא ל רוח, שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנפש, כנודע,"
שישנה השפעה, ישנה תנועה, ישנה חיות.
"גם הם כלולים מאו"פ ואו"מ, גם יש להם, יוד ספירות דכלים, ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות. ופשיטא היא
שבחינת הנפש נאצלה תחילה, ואח"כ נאצל הרוח."
למה קודם הנפש ואחר כך הרוח? אם נפש זה מה שצריך לקבל, שיהיה מי שנותן. נכון אבל בנברא עצמו קודם יש לו את בחינת
הנפש ואחר כך את בחינת הרוח. בהמשך נלמד שיש חוק בעניין התלבשות האורות. שהאור הקטן נכנס תחילה. שברור לו
שקודם נאצלה הנפש ואחר כך הרוח כי היא מדרגה יותר קטנה.
אור פנימי אות -כ( כל הספירות, שביכלתן רק לקבל אורות, ואין להן היכולת להשפיע לאחרים, מכונה האור שבהן, בשם אור
הנפש,
אז אנחנו למדנו שיש נרנח"י. כרגע אנחנו לומדים על שני סוגים. השפה היא קצרה ומשתמשים באותם שמות. אז לא להתבלבל.
כשאומרים כאן נפש ורוח אין אנחנו מתכוונים למדרגות האלה של נרנח"י אלא רק לשתי צורות:
מקבל ולא משפיע שזה נקרא נפש
וצורה של משפיע שנקרא רוח. בכל אחד מהם יש נרנח"י.
יש נרנח"י מצד הנפש, מצד הצורה הזו של קבלה . שבנרנח"י האלה יש פנימיים ויש מקיפים .
ויש נרנח"י מצד הרוח שהיא נקראת משפיע שיש בהם גם נרנח"י פנימיים וחיצוניים.
"וכבר נתבאר, שכל האור שבעגולים, מוכרחים לקבל מאור הקו )כנ"ל ח"ב פ"א אות ל'(. "
מטעם שיש לו מסך ולעיגול אין ואור פנימי אחרי הצמצום אסור לקבל בלי מסך . לקו יש מסך ולכן העיגול שאין לו מסך מקבל
מאור הקו כי:
"והטעם, שאי אפשר שיתקשר האור העליון בכלים, זולת ע"י זווג עם המסך המעלה או"ח, אשר האור החוזר הזה מקשר האור
בכלים כנ"ל )ח"ב פ"ב אות כ'(. "
שימו לב שלא אומר מלביש אלא מקשר כי בראש יש רק התקשרות ולא התלבשות ממש.
"ולפיכך, הכלים שאין בהם המסך הזה, אין האור העליון מתקשר בהם, שיהיו יכולים להשפיע לאחרים ממעלה למטה,"
מי שיש לו מסך יכול להשפיע ממעלה למטה.
מקבל את ההארה ומשפיע אותה ממעלה למטה. אבל לעיגולים לא היה מסך. הם קיבלו את ההארה ממי שיש לו מסך. אז אם
אין לו מסך שמה התפקיד של המסך? לייצר כלי חדש ולעשות תנועה בנפש שתנועה זה שינוי צורה. לעיגול אין את האפשרות
הזו. אין לו מסך כדי שיוכל לעשות תנועה לשינוי צורה .
"ואינם ראויים, רק לקבל אור, מהמדרגה הקודמת, ממטה למעלה, לצורך חיותם עצמם בלבד, שאור זה נקרא אור הנפש, כנ"ל."
זה מה שיכולים לקבל בעיגולים זה נקרא האור המתעגל שמקבל אור זה על ידי הקו.
" ולפיכך, כיון שאין מסך בכלים דעגולים כנ"ל, ע"כ, אין האור העליון מתקשר בהם עצמם, אלא מוכרחים לקבל האור מן הקו, וגם
זה רק לשיעור חיותם עצמם, ולא להשפיע, כמבואר. וע"כ נקרא האור שבעגולים אור הנפש, כמבואר. "
עד לפה הסביר לנו מהו אור הנפש. מקבל אין לו מסך ולכן אינו משפיע. זה גם נקרא אור הנקבה. מקבלת ואינה משפעת.
אות ל' למעלה אמר- הי' ספירות דיושר הן בחינת האור הנקרא רוח.
אור פנימי אות "ל( יוד ספירות דרוח, הן בחינות משפיעים, ולפיכך, נקרא אור הרוח, בשם אור הזכר, כלומר, שהוא משפיע."
זכר נקרא משפיע ונקבה נקראת מקבלת. לא מדובר על איש ואשה . מדובר על זכר ונקבה בעולמות.
יוצא שהעיגול הוא בחינת נקבה כלפי הקו. הקו דוקא מיוצג על ידי האדם. כל עולם הטבע שם אלוקים מיוצג על ידי העיגול. אז
היחס בין האדם לטבע הוא כמו היחס בין הזכר לנקבה. יש כאלה, אומר האר"י הקדוש, שבצד הטומאה הנקבה היא זו
המשתלטת על הזכר.
מה אני אעשה שלא תחשבו שמדובר על איש ואשה? מזכיר שוב.
אז כאשר הנקבה משתלטת על הזכר- זה נקרא טומאה. אבל בקדושה דוקא צד הזכר הוא זה שצריך להוביל ולשלוט על צד
הנקבה. דהיינו צד האדם צריך לשלוט על הטבע ולא הטבע על האדם. איך האדם ישלוט על הטבע. הרי הוא המשפיע, הוא יש
לו את המסך. אבל הנקבה באה ואומרת אבל אני הייתי קודם… את זה נראה אחר כך .
כי הרי קודם היה צד הבריאה ואחר כך אמרת שנעשה קו. קודם היה עיגול. אז פה אומר לנו שאור הרוח נקרא בשם זכר.
"אבל יוד ספירות דנפש, מכונות בשם אור נקבה, כלומר, שמקבלת, ואינה יכולה להשפיע. וע"כ, מכונות יוד הספירות של אור
הקו, בשם יוד ספירות דרוח, להורות שהן בחינת אור זכר ומשפיע. והטעם, כבר נתבאר לעיל, בדיבור הסמוך ע"ש. ולכן הרוח
גבוה, על מדרגת נפש, משום שהוא המשפיע אל הנפש "
אם יש משפיע ומקבל תמיד המשפיע הוא העליון על המקבל.
אז עד לפה הגדרנו שהאור שהעיגול מקבל הוא בבחינת אור הנפש. מקבל ולא משפיע כי אין לו מסך ובחינת אור הזכר של
כלים דיושר נקרא אור הרוח.
מזה צריכים להסיק שאם אתה רוצה להיות משפיע, להיות צד זכר אז אתה צריך שיהיה לך מסך . שתהיה לך אפשרות לנהל
ולייצר תנועה בנפשך. מי שיושב ולא עושה כלום , מי שהוא רק בבחינת מקבל מהטבע, והוא לא חושב איך אני אפעל עם מה
שאני מקבל אז הוא רק בבחינת נקבה ולא זכר. זה יכול להיות איש זו יכולה להיות אשה. זה יכול להיות קטן, מבוגר.
לכן אם רוצים לעבור למדרגת מתקן, זכר אני צריך להתחיל לפעול, לזוז כמובן בכיוונים הנכונים. להישאר במקום זו נקבה.
אז אם קרה לי משהו עלי לחשוב בצורה קדמית, איך אני הולך קדימה, שזה נקרא זכר.
על זה כתוב "תשש כוחו כנקבה" מה זה? אין לי כח. כמה פעמים שומעים מאנשים. יש לך תפקיד לייצר מסך. תעבוד עם
המסכים. ואם אין לך כח ואתה רק מקבל ולא משפיע, אין לך מה להתלונן על הטבע, זו המציאות, כמה שקיבלת קיבלת מה
שלא קבלת לא קיבלת.
תשובה לשאלה- ההשפעה של המסך ממטה למעלה יוצר את היחס בין האור לכלים בשם התקשרות. ההתקשרות הזו
בעיגולים זה נקרא אור פנימי. גם בראש הקו יש שם אור פנימי שהוא אור ישר המתלבש באור חוזר המלביש שביחס של יושר
זה נקרא אור פנימי.
לפני אות מ' – סיכום קצר מה היה עד כה.
אומר בכותרת- "תחילה נאצלו העיגולים ואחר כך היושר"
היה א"ס היה אור א"ס ממלא כל המציאות, בחירה ביתר דבקות, צמצום, הסתלקות האור, יש כלים דעגולים, האור נמשך
מעצמו לכלים דעיגולים, הם לא יכולים לקבל אותו אחר כך נמשך האור אבל כדי לקבל אותו בעל מנת להשפיע אז עם מסך.
המלכות שמגיע אליה האור משתמשת עם מסך ומכה באור. דהיינו מכה ברצון לקבל. ואז עוד פעם מגיע האור ומתפשט קודם
לכלים דעגולים מבחינת עיגול.
למה יכול מבחינת עיגול?
כי בזה שעשינו זיווג דהכאה,
המסך גרם לעיגול התקשרות ואפשרות לקבל הארה.
כמו שרואים בציור 1. ברגע שהיה זיווג דהכאה
ממטה למעלה אז זה איפשר לאור שבא מלמעלה
להתקשר בנאצל ולתת את ההארה לנאצל.
והאור הזה נקרא אור הנפש.
אם נרצה לצייר את זה בצורה של זיווג דהכאה אז נצטרך לצייר מחדש. ציור 2
יש פה את העיגול. מגיע אליו אור מלמעלה, הנקרא אור עליון.
הוא מפעיל מסך, אז האור לא מתקבל במדרגה וחוזר.
מעצם זה שהאור חזר העיגול יכול היה לקבל אור.
כלומר יש עיגול שהאור שמגיע למלמעלה האור מתעגל בו
הסגול הזה זה הארה בעיגול.
חוץ מזה נוצר עוד כלי של הקו שנקרא אור חוזר המלביש
שההארה המתקבלת בו נקרא אור הקו ואור הרוח
והאור שמתעגל נקרא אור הנפש.
והאור של הקו נקרא אור הרוח. שמתקבל בקו.
מה שאינו מתקבל נקרא אור מקיף. הן בקו והן בעיגול.
אז אלה 2 הבחינות שמדברים מהן.
מי גרם להארה? הקו. מי מקבל קודם את ההארה? קודם העיגול ואחר כך הקו. כי העיגול קודם.
אוסיף שאחר כך מתפשט הקו לגוף. העיגול נשאר בראש ואותה הארה שהיתה בראש, מתקבלת גם בראש עד הטבור.
ופה זה עשר ספירות שהן עד סיום רגלין בשחור. עד כאן על הציור.
העיגול מקבל מהקו את האפשרות לקבל.
כותרת עץ חיים אות ה(-א"א דעגולים, מאיר לאו"א דעגולים, בבחינת חלונות מג' קוין, ימין שמאל ואמצע שבו. ומהם נמשך
האור לכל העגולים באופן, שכל הפרטים שיש ביושר, יש ג"כ בעגולים
כעת מתעסקים במושגים שלא למדנו. אין מה להבהל ולא צריך ללמוד אותם כעת. נעביר את המושגים למה שלמדנו כאן.
למה בבחינת חלונות? כך מאירים בעיגול שהתקשרות ממטה למעלה יצר לנו פתח שדרכו מתקבל האור שנקרא חלון.
אז העיגולים מאירים זה לזה דרך הקו שיצר שם חלון.
פתאום יש בעיגולים מעלה מטה ימין ושמאל שלא היה בהם קודם זה רק כי הם מקבלים את הערכים של הקו
עץ חיים " ה( גם בהיות היוד ספירות בבחינת מ עגולים, זה בתוך זה, יש נ בהם כל הבחינות של קבלת השפע,"
יש מעלה מטה, ימין ושמאל ומה התרוץ לכך כי נבחנים לפי השפע המתקבל דרך היושר, דרך ז"ת של המדרגה הקודמת
"שביוד ספירות שבקו היושר, והוא, כי בעגול הכתר, הנקרא ס אריך אנפין אחר התיקון,
כלומר עיגול הכתר
יש ע נקב אחד וחלון פ בצד ימין העגול, ומשם צ יורד אור אריך אל עגול אבא, ומאיר אליו.
עיגול הכתר מאיר לעיגול החכמה
ועוד יש חלון שני, בשמאל העגול של אריך, ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא, אשר בתוכו, ק ונוקבו ונעשה בו חלון,
ומשם נמשך האור עד עגול אמא,
אבא חכמה אמא בינה
שבתוך עגול אבא, ומאיר בו. ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא, אינו לאבא עצמו, ואינו ר עובר שם רק דרך
מעבר בלבד, אבל עיקר הארה היא לאמא. ונמצא כי א"א, מאיר לאבא ואמא יחד,
כלומר הכתר מאיר לחכמה ובינה יחד
כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש.
כי מה ראינו ביושר? הרי בינה מקבלת אור דחסדים וחכמה מקבלת אור חכמה. איך החכמה יתן אור לבינה? לכן הכתר יתן
לשתי הבחינות הללו דרך ימין ושמאל. עוד לא למדנו ג' קוים.
ואף כי הם עגולים זו בתוך זו, יש להם ש קוים ישרים: ימין, ושמאל, ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם. ומשם, נמשך
האור ביוד ספירות דעגולים, דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כולם, אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח, ממש.
אז כל הבחינות הללו קצת קשה המושגים הכתובים למעלה. נבין למטה, נגיע לחלקים מתקדמים ונדבר על זה יותר.
"אור פנימי אות מ( " כלומר, שאין ה' המדרגות כח"ב זו"ן, נמשכות ביושר, שפירושו, זו למטה מזו, "
זה בתוך זה יש בעיגולים . אין להם זה למטה מזה אבל יש עבה וזך אבל זה לא נבחן זה למטה מזה זה נבחן פנימי וחיצון.
"דהיינו מהזך אל העב )ח"ב פ"א אות ה'(, אלא שה' המדרגות שוות זו לזו, ואין אחת למטה מחברתה, דהיינו שתהיה עבה מחברתה. אלא ודאי, שיש
ביניהן על כל פנים ההבחן, של סיבה ומסובב, שהרי הן יוצאות זו מזו, ונמשכות זו מזו, שהחכמה יצאה מהכתר, והבינה מחכמה, וז"א מבינה,
והמלכות מזעיר אנפין )כנ"ל באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה(. אמנם הבחן זה, של סיבה ומסובב האמור, מוגדר, בבחינת המצאם זה תוך זה, אשר,
כל סיבה מסבבת את המסובב שלה, אשר החכמה מסובבת מכתר ובינה מסובבת מחכמה וכו', באופן אשר "זה תוך זה", פירושו, זה מסובב מזה,
כמבואר. אבל אין ביניהם הבחן של מעלה מטה כל עיקר )כנ"ל ח"א פ"א אות ק'(. "
מה זה בהמצאם- שיצאו בבת אחת. בקו קודם ונמשך ובעיגול סיבה ומסובב. החזיר אותנו באות מ' לבחינת העיגולים וסיפר לנו
על בחינת העיגולים שאין בהם מעלה מטה אלא יש בהם רק סיבה ומסובב.
אות נ' למעלה- יש בהם …..אז עובר לדבר על העיגולים שמקבלים את האור המתעגל בשונה מהעיגולים בא"ס שלא היה בהם מעלה מטה ימין
ושמאל אבל פה מתחיל להיות
אות "נ( כי כן האור מתרשם מהכלי המלובש בו, אשר אפילו, כשיוצא משם לכלי אחר, אינו משנה את דרכיו, שהיו לו בכלי הקודם."
כלומר אין אור חופשי בעולם אלא רק בתוך לבושי מוחין.
כאשר אומרים שהאור מגיע למדרגה מגיע לראובן אור, הוא מלובש בצורה כלשהי, אז יש כבר מסך, יש כבר כיוון לאור הזה.
" ולפיכך, כיון שבעוד, שהאור היה בקו שביושר, היה נמשך ויורד, בזה למטה מזה, דהיינו, שהיה הולך ומתעבה בסדר המדרגות, מסיבת המסך
המצוי שם, כנ"ל )ח"ב פ"א אות ו'(, וע"כ, אפילו אחר שיצא משם, ובא אל עשר הספירות דעגולים, שאין בהן מסך, ומתעגל בהן בהכרח, עם
כל זה, אינו משנה את דרכיו בהתפשטותו ממדרגה למדרגה. פירוש, כי למשל, כשהאור של הקו בא לספירת כתר, הוא מתעגל שם,
כלומר, שמקבל את צורת אותו הכלי, שאין שם הבחן מעלה מטה, אמנם, כשמתפשט האור מעגול הכתר אל עגול החכמה, הוא אינו
מתעגל )עי' לה"ת ח"א אות ג'(, אלא נמשך ביושר, כלומר בהבחן מעלה ומטה. ונמצא משום זה, ספירת עגול החכמה למטה מעגול
הכתר, ועב מהכתר, שאין צורתם שוה. ועד"ז, כשבא האור מחכמה אל הבינה, הוא נמשך לה ביושר. ונבחן שהבינה למטה מהחכמה,
דהיינו, יותר עבה מהחכמה. ועד"ז כל הספירות. באופן, שאע"פ שעשר הספירות דעגולים צורתן שוה, בלי הבחן מעלה מטה מצד
הכלים, כנ"ל, עכ"ז, יש בהן הבחן מעלה ומטה, מצד "שיש בהן כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד הספירות שבקו היושר".
יש עניין של מעלה ומטה כי יש ז"ת שמפריד בין עיגול הכתר לעיגול החכמה. הארה של קו צריכה לעבור דרך ז"ת שיש בהן
מעלה מטה. את האור מקבלים העיגולים מהקו.
סיכום שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"א כ"ח אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו שהאור המתעגל שניתן לעיגולים בבחינת אור פנימי נקרא נפש.
– המושג נפש זה כל מי שביכולתו רק לקבל אורות ואין הוא יכול להשפיע לאחרים- מכונה אור הנפש.
– יכולים לראות לא פעם שיש בני אדם שלומדים ומבינים אבל לא יודעים להסביר הלאה. זה נקרא שמקבלים כנקבה.
– אם מקבל כזכר זה כבר משהו אחר. הוא מקבל ממישהו שיודע לייצר את ההבנה הזו. הוא לא יודע לבד לייצר הבנה,
האדם.
– מה זה לייצר הבנה? לייצר תנועה של שאלות ותשובות והתפתחות אותה תשובה, זה נקרא שיש בו תנועה.
– אבל אם הוא רק מקבל, הוא פאסיבי לחלוטין, או כמו שיש לנו הנאות פאסיביות. כמו בן אדם היושב מול מסך ומקבל
את התענוג בלי לעשות כלום, למשל צופה בספורט. באופן פאסיבי, רק בבחינת אור הנפש. רק יושב רואה ספורט.
– אבל אם אני פעיל בספורט, זה כבר נקרא זכר.
– אז העיגול מקבל את האור מהקו והאור שמקבל נקרא אור הנפש
– לעומת זאת הי' ספירות דרוח הם נקראים משפיעים. לכן הם נקראים אור הזכר.
– האור שמקבל הקו נקרא אור זכר.
– האור שמקבל העיגול מהקו בעקבות הקו, נקרא אור נפש, כי אין לו מסך.
– בלי מסך אי אפשר לעשות תנועה.
– מה תפקיד המסך? לייצר מעבר מצורה לצורה.
– לכן כל מי שרוצה להיות זכר, גם אשה יכולה להיות זכר. כלומר להיות אדם.
– להיות אדם זה אומר שאני רוצה לעבוד כמו הקו ולא כמו העיגול. כי העיגול הוא כמו שם אלוקים, הוא רק הטבע.
– הדרך היא להיות זכר, לא לרצות רק לנפוש, להשתמש במסך.
– אור המתעגל נקרא נפש
– אור הקו נקרא רוח
– יש לזה השפעה מאד חשובה, שאם אני מדבר על גמר תיקון, שנקבל את כל האור, נהיה חייבים לקבל אותו כזכרים
ולא כנקבות. כי נהיה צריכים להיות משפיעים ומשפיע זה נקרא זכר.
– זאת אומרת שהמנוחה, שהיא קבלת אור השלם, איך היא תהיה? בתנועה. כי אני צריך להיות רוח.
– לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הרעיון של התנועה .
– הנושא הבא שלמדנו הוא המעבר של ההארה מעיגול לעיגול וסיפר לנו שההארה היא עוברת בקוים. לכאורה היינו אולי
מצפים שזה יהיה בספירלה, שהעיגולים יקבלו בצורה של ספירלה.
– שעיגול החכמה יקבל מעיגול הכתר בספירלה, אבל זה לא עובד כך , אלא איך זה עובד?
– זה יורד מעיגול לעיגול בקוים, לא בספירלה. למה? מכיון שלמשל אם אני רוצה להעביר מעיגול הכתר לעיגול החכמה
למדנו שיש ז' תחתונות בין עיגול לעיגול.
– אז בעל הסולם התחיל לומר לנו באות מ' באור פנימי שבעיגולים אין מעלה מטה. יש בהם אמנם סיבה ותוצאה סיבה
ומסובב, אבל אני לא יכול להגיד שיורד מעיגול הכתר לעיגול החכמה, אני יכול להגיד שמתעגל. לא!
– אתה כן יכול לומר שהוא יורד. למה? מכיון שכדי שיאיר מעיגול הכתר לעיגול החכמה וכו' חייב לעבור דרך ז"ת של הקו.
– וז"ת של הקו עובדים רק כמו הקו, שיש שם מעלה מטה וימין ושמאל.
– לכן ההארה מעיגול לעיגול שחייבת לעבור דרך ז"ת תהיה בצורה של קו. שיש מעלה מטה ימין ושמאל.
– איך בדיוק היחס בין העיגולים, בשיעור הבא נראה את היחס בין העיגולים וקצת ניגע בזה בשיעור הבא כי כל העניין
שלנו זה לראות את היחס בין הקו לעיגול, בין האדם לטבע, בין צד הזכר לצד הנקבה.
– כל מה שמופיע לך מצד המציאות הוא צד הנקבה.
– מה שמופיע לך מצד ההתייחסות שלך, היכולת שלך לייצר תנועה, זה צד הזכר.
– לכן צריך לעבוד בבחינת קו באופן הזה.
סיכום בנקודות
1 . האור המתקבל בעיגולים שהוא האור המתעגל הוא נקרא אור הנפש. הוא אור נקבה שנקרא מקבל ולא משפיע.
2 . האור המתקבל בקו הוא נקרא אור הרוח והוא נקרא זכר כי הוא יכול גם להשפיע ולא רק לקבל.
3 . העיגול מקבל לפני הקו כי הוא קודם לו בבריאה, למרות שרק בזכות הקו הוא מקבל.
4 . המעבר בין עיגול לעיגול הוא בצורה של קוים ולא כפי שהיינו יכולים לחשוב, בצורה מתעגלת וזאת בשל העובדה
שהאור עובר דרך הז"ת של כל ספירה. וז"ת הן בבחינת קו.
5 . בעקבות מה שאמרנו בנקודה הקודמת אנו מוצאים מעלה מטה ימין ושמאל בהארה שיש בין העיגולים כי הם
מתרשמים מההארה שיש בקו.