al

4002 POSTS 0 COMMENTS

447

תע"ס חלק ט"ז – תתק"ה-תתקלו – שיעור 25

1. למדנו בשיעור הקודם על ההבדל בין המציאות לנשמה והרחבנו בשיעור זה את המבט על אובייקטיבי וסובייקטיבי ביחס לזה שידיעת המציאות היא הנקראת אובייקטיבי והתייחסות האדם למציאות זו היא הנפש או הנשמה.

2. אין לבלבל שהסובייקטיבי נתון לאדם ואינו מדויק, גם בו יש סדר שצריך להתכייל לסדר זה וסובייקטיבי זה לא מה שבא לי אלא לתקן שאני אתרגש ואשתוקק עפ"י האמת.

3. בשיעור זה למדנו על המושג עיבורה של עיר.

4. עיבורה של עיר הוא כנגד עולם הבריאה עד מקום החזה שהם 70 אמה ושיריים.

5. 2000 אמה שמותר לצאת חוץ לתחום שבת נמדדים מחזה דבריאה ולא מחומת העיר דהיינו מסוף עיבורה של עיר ולכן המדידה היא עד חזה דיצירה.

6. מקום זה של עיבורה של עיר מציין את הרעיון שגם אם בטן האם יוצאת מחוץ לתחום שלה עדיין שייכת לה וכל יציאתה הייתה לטובת הבנים וכל זמן שהיא בחסים מכוסים כנגד הרחם הסגור מהשפעות חיצוניות משייך אותה למקום מתוקן שאין החיצונים יכולים להיאחז בו ולכן משייכים אותה עדיין לאם שמבחינתנו היא מלכות דאצילות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

829

תע"ס חלק ט"ז – תתק"ה-תתקלו – שיעור 25

1. למדנו בשיעור הקודם על ההבדל בין המציאות לנשמה והרחבנו בשיעור זה את המבט על אובייקטיבי וסובייקטיבי ביחס לזה שידיעת המציאות היא הנקראת אובייקטיבי והתייחסות האדם למציאות זו היא הנפש או הנשמה.

2. אין לבלבל שהסובייקטיבי נתון לאדם ואינו מדויק, גם בו יש סדר שצריך להתכייל לסדר זה וסובייקטיבי זה לא מה שבא לי אלא לתקן שאני אתרגש ואשתוקק עפ"י האמת.

3. בשיעור זה למדנו על המושג עיבורה של עיר.

4. עיבורה של עיר הוא כנגד עולם הבריאה עד מקום החזה שהם 70 אמה ושיריים.

5. 2000 אמה שמותר לצאת חוץ לתחום שבת נמדדים מחזה דבריאה ולא מחומת העיר דהיינו מסוף עיבורה של עיר ולכן המדידה היא עד חזה דיצירה.

6. מקום זה של עיבורה של עיר מציין את הרעיון שגם אם בטן האם יוצאת מחוץ לתחום שלה עדיין שייכת לה וכל יציאתה הייתה לטובת הבנים וכל זמן שהיא בחסים מכוסים כנגד הרחם הסגור מהשפעות חיצוניות משייך אותה למקום מתוקן שאין החיצונים יכולים להיאחז בו ולכן משייכים אותה עדיין לאם שמבחינתנו היא מלכות דאצילות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

1032

הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז| עמודים א'תתקל"ג-תתקל"ד | שיעור 24 |
א. בשיעור הקודם למדנו על עליית עולמות כאשר בשעה החמישית מתעלים כל העולמות למקומם שצריך להיות בגמר התיקון פרט לו' תחתונות דעשיה.
ב. בשעה העשירית גם ו' תחתונות דעשיה עולים למקום נוקבא דאצילות שזה המקום הנכון שאליו היא צריכה להגיע.

ג. כל המקומות שאליהם צריך להגיע נגזרים מעולם הנקודים היות ועולם הנקודים הוא הזיווג שמראה על גמר תיקון אולם עם טעות ומכאן אנו מבינים במקום שקלקלת אבל פעלת מטעם רצון לתקן שם גם תמצא איך לעשות את זה שוב אבל בצורה מתוקנת.

ד. מה ההבדל בין עולם לנשמה? הרי הכל בתוך האדם.
ה. תשובה: העולם היא תפיסת האדם את סביבתו הנשמה היא ההתייחסות של האדם לסביבתו דהיינו לעולם.

ה. תפיסת סביבתו של האדם שהיא העולם יכולה גם להתעלות. אפשר לראות רק את הגשמיות של סביבתו אפשר לראות את הסודות הפנימיים בתוך סביבתו יכולים להיות גשמיים יכולים להיות רגשיים ויכולים להיות רוחניים וכן האלה. גם בתפיסת העולם יכולה להיות שגיאה וגם בהתייחסות אליה יכולה להיות שגיאה, אולם עיקר התיקון של הנשמה הוא בהתייחסות לעולם.

ו. בשעה העשירית בעליה הב' כל העולמות הגיעו לתיקונים דהיינו אדם הראשון ראה את הסביבה בצורה הנכונה השלמה, במקום עולם האצילות ההתייחסות לעולמות שהיא נקראת נשמה לא היה בה את הכוח להתייחס בצורה של תענוג כי לא הגיע יום השבת.

1016

הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז| עמודים א'תתקל"ג-תתקל"ד | שיעור 24 | לרפואת שושנה בת אסנת
א. בשיעור הקודם למדנו על עליית עולמות כאשר בשעה החמישית מתעלים כל העולמות למקומם שצריך להיות בגמר התיקון פרט לו' תחתונות דעשיה.
ב. בשעה העשירית גם ו' תחתונות דעשיה עולים למקום נוקבא דאצילות שזה המקום הנכון שאליו היא צריכה להגיע.
ג. כל המקומות שאליהם צריך להגיע נגזרים מעולם הנקודים היות ועולם הנקודים הוא הזיווג שמראה על גמר תיקון אולם עם טעות ומכאן אנו מבינים במקום שקלקלת אבל פעלת מטעם רצון לתקן שם גם תמצא איך לעשות את זה שוב אבל בצורה מתוקנת.

ד. מה ההבדל בין עולם לנשמה? הרי הכל בתוך האדם.
ה. תשובה: העולם היא תפיסת האדם את סביבתו הנשמה היא ההתייחסות של האדם לסביבתו דהיינו לעולם.

ה. תפיסת סביבתו של האדם שהיא העולם יכולה גם להתעלות. אפשר לראות רק את הגשמיות של סביבתו אפשר לראות את הסודות הפנימיים בתוך סביבתו יכולים להיות גשמיים יכולים להיות רגשיים ויכולים להיות רוחניים וכן האלה. גם בתפיסת העולם יכולה להיות שגיאה וגם בהתייחסות אליה יכולה להיות שגיאה, אולם עיקר התיקון של הנשמה הוא בהתייחסות לעולם.

ו. בשעה העשירית בעליה הב' כל העולמות הגיעו לתיקונים דהיינו אדם הראשון ראה את הסביבה בצורה הנכונה השלמה, במקום עולם האצילות ההתייחסות לעולמות שהיא נקראת נשמה לא היה בה את הכוח להתייחס בצורה של תענוג כי לא הגיע יום השבת.

999

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 23 | א'תתקל-תתקלא
א. בזמן לידת אדם הראשון סביבת הפעולה שלו הנקראת עולם היתה רק עד מקום חזה דיצירה הקבוע ולמטה מקום לב האבן לא היה ישוב לאדם. ולכן לא נחשב כסביבת פעולה לאדם והוא שלמדנו שסיום רגליו של אדם הראשון במקום חזה דיצירה.

ב. עולמו של אדם הראשון התחלק על פי הרצונות שנמצאים בגופו.

ג. רגליו של אדם הראשון הם כנגד המקום שיש שמה רצונות אבל הם עדיין לא יכולים להיות מתוקנים והם נקראים חוץ לארץ מצד אדם הראשון הם במקום ו' תחתונות דעשיה שמצד הקבוע הם ו' ראשונות דיצירה.

ד. רגליים אלו מתחלקות לג' פירקין הפרק העליון הוא בחינת בבל, וב' פרקין התחתונים הם חוץ לארץ של אדם הראשון בזמן לידתו.

ה. סוריה נמצאת במקום מלכות דבריאה הקבוע שהוא המקום שבן גוף לרגליים שהוא מתחת לד' ראשונות דעשיה של זמן לידתו.

ו. עבר הירדן ששם ישבו בני גד וראובן נמצאים במקום ד' ראשונות דעשיה של זמן לידתו שהם ד' תחתונות דבריאה הקבוע.

ז. הירדן עצמו הוא בחזה דבריאה הקבוע שהוא מתחת לו' תחתונות דיצירה של זמן לידתו.

ח. ו' תחתונות דיצירה של זמן לידתו שהם במקום ו' ראשונות דבריאה הקבוע הוא מקום ישראל שזה עיקר עבודתו.

ט. בשעה החמישית של יום השישי שהיא בחינת הוד דיום השישי היתה עליה לאדם הראשון שיכול היה לעבוד עם סביבה יותר זכה והוא שמתואר שהעולמות עלו כך שגם ו' תחתונות דיצירה וד' ראשונות דעשיה נכנסו לתחום האצילות ורק ו' תחתונות דעשיה נשארו מחוץ לאצילות שזה מקום רגליו של אדם הראשון.

י. בשעה העשירים גם רגליו דהיינו ו' תחתונות דעשיה נכנסו למסגרת אצילות למעלה מפרסא והוא זמן החטא שעליו נלמד בשיעורים הבאים.

781

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 23 | א'תתקל-תתקלא
א. בזמן לידת אדם הראשון סביבת הפעולה שלו הנקראת עולם היתה רק עד מקום חזה דיצירה הקבוע ולמטה מקום לב האבן לא היה ישוב לאדם. ולכן לא נחשב כסביבת פעולה לאדם והוא שלמדנו שסיום רגליו של אדם הראשון במקום חזה דיצירה.

ב. עולמו של אדם הראשון התחלק על פי הרצונות שנמצאים בגופו.

ג. רגליו של אדם הראשון הם כנגד המקום שיש שמה רצונות אבל הם עדיין לא יכולים להיות מתוקנים והם נקראים חוץ לארץ מצד אדם הראשון הם במקום ו' תחתונות דעשיה שמצד הקבוע הם ו' ראשונות דיצירה.

ד. רגליים אלו מתחלקות לג' פירקין הפרק העליון הוא בחינת בבל, וב' פרקין התחתונים הם חוץ לארץ של אדם הראשון בזמן לידתו.

ה. סוריה נמצאת במקום מלכות דבריאה הקבוע שהוא המקום שבן גוף לרגליים שהוא מתחת לד' ראשונות דעשיה של זמן לידתו.

ו. עבר הירדן ששם ישבו בני גד וראובן נמצאים במקום ד' ראשונות דעשיה של זמן לידתו שהם ד' תחתונות דבריאה הקבוע.

ז. הירדן עצמו הוא בחזה דבריאה הקבוע שהוא מתחת לו' תחתונות דיצירה של זמן לידתו.

ח. ו' תחתונות דיצירה של זמן לידתו שהם במקום ו' ראשונות דבריאה הקבוע הוא מקום ישראל שזה עיקר עבודתו.

ט. בשעה החמישית של יום השישי שהיא בחינת הוד דיום השישי היתה עליה לאדם הראשון שיכול היה לעבוד עם סביבה יותר זכה והוא שמתואר שהעולמות עלו כך שגם ו' תחתונות דיצירה וד' ראשונות דעשיה נכנסו לתחום האצילות ורק ו' תחתונות דעשיה נשארו מחוץ לאצילות שזה מקום רגליו של אדם הראשון.

י. בשעה העשירים גם רגליו דהיינו ו' תחתונות דעשיה נכנסו למסגרת אצילות למעלה מפרסא והוא זמן החטא שעליו נלמד בשיעורים הבאים.

412

הדף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז| עמודים א'תתקכ"ט-תתק"ל | שיעור 22 | לרפואת שושנה בת אסנת

א. המקום שמתחת לפרסא דאצילות עד מקום חזה דיצירה הוא בדומה לאוא דאצילות שהם למטה מקרומא דאתכפיא וכן לעשר ספירות דסיום של גלגלתא שהם למטה מטבור במקומות אלו יש קדושה אבל אין הארה של עצם המדרגה אלא רק הארה של דבקות.

ב. במקום זה למרות שאור השבת לא מאיר שמה אבל עדיין אפשר לשייך אותו לשבת מצד הדבקות והוא מקום 2000 אמה שאפשר לצאת מחוץ לתחום.

ג. פרט לנשמת אדם הראשון העולם מתחלק לישראל וחוץ לארץ ועוד חלוקות פנימיות.

ד. היות וישראל זה בחינת יצירה שישראל זה כנגד ז"א ויצירה היא גם כן כנגד ז"א. על כן ישראל בזמן לידת אדם הראשון הם בבחינת ו' תחתונות דיצירה הנמצאות במקום ו' ראשונות של בריאה של עתה. מקום מלכות דיצירה של זמן לידת אדם הראשון שהוא מקום של חזה דבריאה של עתה הוא מקום הירדן.

ה. המקום של ד' ראשונות דעשיה שהוא במקום ו' תחתונות דבריאה של עתה הוא עבר הירדן מקום גד וראובן.
ו. מקום ו' תחתונות דעשיה שהוא מקום ו' ראשונות דיצירה של עתה הוא מקום סוריה.

ז. למטה דעשיה דקדושה של זמן לידת הראשון שהוא במקום חזה דיצירה למטה משם מקום חוץ לארץ שהוא מדור הקבע של הקליפות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

829

דף היומי בתלמוד עשר הספירות | חלק ט"ז| עמודים א'תתקכ"ט-תתק"ל | שיעור 22 | לרפואת שושנה בת אסנת

א. המקום שמתחת לפרסא דאצילות עד מקום חזה דיצירה הוא בדומה לאוא דאצילות שהם למטה מקרומא דאתכפיא וכן לעשר ספירות דסיום של גלגלתא שהם למטה מטבור במקומות אלו יש קדושה אבל אין הארה של עצם המדרגה אלא רק הארה של דבקות.

ב. במקום זה למרות שאור השבת לא מאיר שמה אבל עדיין אפשר לשייך אותו לשבת מצד הדבקות והוא מקום 2000 אמה שאפשר לצאת מחוץ לתחום.

ג. פרט לנשמת אדם הראשון העולם מתחלק לישראל וחוץ לארץ ועוד חלוקות פנימיות.

ד. היות וישראל זה בחינת יצירה שישראל זה כנגד ז"א ויצירה היא גם כן כנגד ז"א. על כן ישראל בזמן לידת אדם הראשון הם בבחינת ו' תחתונות דיצירה הנמצאות במקום ו' ראשונות של בריאה של עתה. מקום מלכות דיצירה של זמן לידת אדם הראשון שהוא מקום של חזה דבריאה של עתה הוא מקום הירדן.

ה. המקום של ד' ראשונות דעשיה שהוא במקום ו' תחתונות דבריאה של עתה הוא עבר הירדן מקום גד וראובן.
ו. מקום ו' תחתונות דעשיה שהוא מקום ו' ראשונות דיצירה של עתה הוא מקום סוריה.

ז. למטה דעשיה דקדושה של זמן לידת הראשון שהוא במקום חזה דיצירה למטה משם מקום חוץ לארץ שהוא מדור הקבע של הקליפות.

412

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 21 | א'תתקכ"ז-תתקכ"ח
א. בשיעור הקודם למדנו על האפשרות לצאת אלפיים אמה מחוץ לתחום שבת שהם המקום שמתחת לאצילות עד חזה דיצירה.
ב. נשאלת שאלה, הלא במקום זה לאחר החטא ישנם קליפות אם כך מדוע ניתן בשבת לבוא למקום זה.
ג. חיזוק לשאלה – הרי עולמות בי"ע שהתפשטו קודם עד חזה דיצירה עלו כולם למקום אצילות, אם כך המקום הזה של עד חזה דיצירה נשאר ריקני מפרצופי הקדושה, אם כך מדוע מותר לצאת לשם בשבת שהוא קודש?
ד. תשובה: המקום של בי"ע מתחלק אף הוא לאצילות ובי"ע המקום שמחזה דיצירה ולמעלה הוא מקום אצילות דבי"ע, ולמטה מחזה דיצירה הוא בי"ע דבי"ע.
ה. מקום זה של חזה דבי"ע שהוא גם חזה דיצירה נקרא סיום הכלים להבדיל מסיום האורות שהוא במקום הפרסא, ולכן מצד הארת הכלים עדיין יש שמה קדושה וזה מה שמאפשר לאור של תולדה מאצילות להתפשט שמה ולכן יש שמה קדושה.

953

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 21 | א'תתקכ"ז-תתקכ"ח
א. בשיעור הקודם למדנו על האפשרות לצאת אלפיים אמה מחוץ לתחום שבת שהם המקום שמתחת לאצילות עד חזה דיצירה.
ב. נשאלת שאלה, הלא במקום זה לאחר החטא ישנם קליפות אם כך מדוע ניתן בשבת לבוא למקום זה.
ג. חיזוק לשאלה – הרי עולמות בי"ע שהתפשטו קודם עד חזה דיצירה עלו כולם למקום אצילות, אם כך המקום הזה של עד חזה דיצירה נשאר ריקני מפרצופי הקדושה, אם כך מדוע מותר לצאת לשם בשבת שהוא קודש?
ד. תשובה: המקום של בי"ע מתחלק אף הוא לאצילות ובי"ע המקום שמחזה דיצירה ולמעלה הוא מקום אצילות דבי"ע, ולמטה מחזה דיצירה הוא בי"ע דבי"ע.
ה. מקום זה של חזה דבי"ע שהוא גם חזה דיצירה נקרא סיום הכלים להבדיל מסיום האורות שהוא במקום הפרסא, ולכן מצד הארת הכלים עדיין יש שמה קדושה וזה מה שמאפשר לאור של תולדה מאצילות להתפשט שמה ולכן יש שמה קדושה.

759

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 20 | א'תתקכ"ה-תתקכ"ו
א. למדנו בשיעור הקודם על המיקום של תשתית העולמות שנוצרו בנקודות
דס"ג.

ב. המקומות שמבטאים ג' עולמות הם כנגד ז"ת דבינה ז"א ומלכות
שז"ת דבינה זה כנגד אדם שאוסף צדקה למישהו אחר וז"א הוא כנגד
אדם שאוסף צדקה לעצמו, ומלכות כנגד אדם שאוסף לעצמו מותרות.
היות והפרסא שהיא רצון לקבל לעצמו נמצאת מעליהם ושולטת עליהם
לכן כוח השליטה מתבטא בג' אופנים שונים ולכן יש תשתית לג' עולמות שונים.

ג. למרות האמור לעיל ג' העולמות נבראו במקום שונה ולא כולם למטה מפרסא מדוע?

ד. תשובה: על פי הכלל שכל תחתון נולד מהעליון הסמוך לו נברא עולם הבריאה במקום ז"א דאצילות היות ונוקבא שהיא העליון
לבריאה נמצאת במצב של נקודה או קטנות בקביעות דאצילות וקטן אינו יכול להוליד לכן היתה צריכה לעלות לגדלותה במקום ישסו"ת דאצילות ומשם הולידה את עולם הבריאה למקום ז"א דאצילות.

ה. בריאה שנמצאת במקום ז"א דאצילות הולידה את יצירה למקום התחתון ממנה אולם הנוקבא שתחתיה יש לה רק ד' ספירות לכן עולם היצירה היה צריך להתפשט גם לעולם הבריאה למקום שש ספירות עליונות שלו.

ז. עולם העשיה תופס את המקום הבא של עשר הספירות דהיינו ארבע תחתונות דבריאה ושש עליונות דיצירה.

ח. מחזה דיצירה ולמטה מדור הקבע של הקליפות. היות ולא נבראו שמה עולמות דקדושה והמקום הוא
כבור ריק אין בו מים.

ט. בשיעור זה שאלנו מדוע היצירה לא יכול להיות כולו בנוקבא דאצילות והרי כל בחינה אפילו תחחתונה
בעליון היא יותר גדולה מכל העולמות התחתונים כולם.

י. ב' תשובות נותן לנו הארי הקדוש: האחת – שהכלל שאמרנו שכל פרט בעליון אף התחתון שבו
גדול מכל התחתון ממנו הוא רק מצד האיכות אבל לא מצד הכמות. ובכמות אין הדבר כך.

תשובה שניה- היות וכל תחתון העולה לעליון נעשה כמוהו אז יצירה שעלה לאצילות צריך לקבל ספירות
כמו עולם האצילות.

יא. התחלנו ללמוד את עניין תחום שבת שמותר לאדם לצאת חוץ לתחום שבת אלפיים אמה שזה עד מקום
חזה דיצירה. בשיעור הבא נרחיב נושא זה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

586

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 20 | א'תתקכ"ה-תתקכ"ו
א. למדנו בשיעור הקודם על המיקום של תשתית העולמות שנוצרו בנקודות
דס"ג.

ב. המקומות שמבטאים ג' עולמות הם כנגד ז"ת דבינה ז"א ומלכות
שז"ת דבינה זה כנגד אדם שאוסף צדקה למישהו אחר וז"א הוא כנגד
אדם שאוסף צדקה לעצמו, ומלכות כנגד אדם שאוסף לעצמו מותרות.
היות והפרסא שהיא רצון לקבל לעצמו נמצאת מעליהם ושולטת עליהם
לכן כוח השליטה מתבטא בג' אופנים שונים ולכן יש תשתית לג' עולמות שונים.

ג. למרות האמור לעיל ג' העולמות נבראו במקום שונה ולא כולם למטה מפרסא מדוע?

ד. תשובה: על פי הכלל שכל תחתון נולד מהעליון הסמוך לו נברא עולם הבריאה במקום ז"א דאצילות היות ונוקבא שהיא העליון
לבריאה נמצאת במצב של נקודה או קטנות בקביעות דאצילות וקטן אינו יכול להוליד לכן היתה צריכה לעלות לגדלותה במקום ישסו"ת דאצילות ומשם הולידה את עולם הבריאה למקום ז"א דאצילות.

ה. בריאה שנמצאת במקום ז"א דאצילות הולידה את יצירה למקום התחתון ממנה אולם הנוקבא שתחתיה יש לה רק ד' ספירות לכן עולם היצירה היה צריך להתפשט גם לעולם הבריאה למקום שש ספירות עליונות שלו.

ז. עולם העשיה תופס את המקום הבא של עשר הספירות דהיינו ארבע תחתונות דבריאה ושש עליונות דיצירה.

ח. מחזה דיצירה ולמטה מדור הקבע של הקליפות. היות ולא נבראו שמה עולמות דקדושה והמקום הוא
כבור ריק אין בו מים.

ט. בשיעור זה שאלנו מדוע היצירה לא יכול להיות כולו בנוקבא דאצילות והרי כל בחינה אפילו תחחתונה
בעליון היא יותר גדולה מכל העולמות התחתונים כולם.

י. ב' תשובות נותן לנו הארי הקדוש: האחת – שהכלל שאמרנו שכל פרט בעליון אף התחתון שבו
גדול מכל התחתון ממנו הוא רק מצד האיכות אבל לא מצד הכמות. ובכמות אין הדבר כך.

תשובה שניה- היות וכל תחתון העולה לעליון נעשה כמוהו אז יצירה שעלה לאצילות צריך לקבל ספירות
כמו עולם האצילות.

יא. התחלנו ללמוד את עניין תחום שבת שמותר לאדם לצאת חוץ לתחום שבת אלפיים אמה שזה עד מקום
חזה דיצירה. בשיעור הבא נרחיב נושא זה.

832

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 19 | א'תתקכ"ג-תתקכ"ד

א. בשיעור הקודם למדנו שישנה חשיבות באיזה מסגרת מדברים שאם לא כן נתבלבל בהבנת המדרגה והעולמות ונתן את הדוגמא של וייצר ה' אלוקים לעומת ויברא אלקים והסביר שוייצר הכוונה ליצירה דאצילות.

ב. בשיעור זה מסביר לנו מדוע ימצאו העולמות בבריאתם הראשונה במקום השונה מהתשתית שהיתה להם לאחר צמצום ב', שכל בי"ע לכאורה היו אמורים להיוולד למטה מפרסא ולא היה כך.

ג. כלל מוביל בהבנת בריאת העולמות הוא שכל תחתון נולד מהעליון הסמוך לו על כן בריאה תיוולד ממלכות דאצילות יצירה מבריאה ועשיה מיצירה.

ד. נוקבא דאצילות שצריכה להוליד את עולם הבריאה אינה יכולה להוליד במקומה הקבוע היות והיא רק נקודה וקטן אינו מוליד על כן רק בעלייתה למקום בינה דאצילות היא יכולה להוליד את עולם הבריאה.

ה. היות ומלכות נמצאת במקום בינה דאצילות לכן היא מולידה את עולם הבריאה במקום ז"א דאצילות..

ו. עולם היצירה נולד מעולם הבריאה היות ובריאה נמצאת במקום ז"א דאצילות והעולמות במצב אחור באחור לכן מולידה את יצירה במקום נוקבא דאצילות, אולם רק ד' בחינות דיצירה יכולות להיות שם היות וזה מצב המלכות הנובעת מז"א רק מחזה ולמטה שלו.

ז. ו' תחתונות דיצירה יהיו במקום ו' ראשונות דבריאה.

ח. עולם העשיה נולד מעולם היצירה התחלק לב' עולמות היות והמוליד שלו גם מחולק לב' עולמות.

ט. ד' ראשונות דיצירה שנמצאים במקום אצילות יולידו את ד' ראשונות דעשיה במקום ד' תחתונות דבריאה.

י. מו' תחתונות דיצירה הנמצאים במקום ו' ראשונות דבריאה יולידו את ו' תחתונות דעשיה במקום ו' ראשונות דיצירה.

יא. יוצא שד' תחתונות דיצירה וי' ספירות דעשיה נשארו ריקנים כבור שאין בו מים שהוא מקום הקבע של הקליפות שאמר לעולמו די שהכוונה שצריכה שמה שמירה מעולה.

735

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 19 | א'תתקכ"ג-תתקכ"ד

א. בשיעור הקודם למדנו שישנה חשיבות באיזה מסגרת מדברים שאם לא כן נתבלבל בהבנת המדרגה והעולמות ונתן את הדוגמא של וייצר ה' אלוקים לעומת ויברא אלקים והסביר שוייצר הכוונה ליצירה דאצילות.

ב. בשיעור זה מסביר לנו מדוע ימצאו העולמות בבריאתם הראשונה במקום השונה מהתשתית שהיתה להם לאחר צמצום ב', שכל בי"ע לכאורה היו אמורים להיוולד למטה מפרסא ולא היה כך.

ג. כלל מוביל בהבנת בריאת העולמות הוא שכל תחתון נולד מהעליון הסמוך לו על כן בריאה תיוולד ממלכות דאצילות יצירה מבריאה ועשיה מיצירה.

ד. נוקבא דאצילות שצריכה להוליד את עולם הבריאה אינה יכולה להוליד במקומה הקבוע היות והיא רק נקודה וקטן אינו מוליד על כן רק בעלייתה למקום בינה דאצילות היא יכולה להוליד את עולם הבריאה.

ה. היות ומלכות נמצאת במקום בינה דאצילות לכן היא מולידה את עולם הבריאה במקום ז"א דאצילות..

ו. עולם היצירה נולד מעולם הבריאה היות ובריאה נמצאת במקום ז"א דאצילות והעולמות במצב אחור באחור לכן מולידה את יצירה במקום נוקבא דאצילות, אולם רק ד' בחינות דיצירה יכולות להיות שם היות וזה מצב המלכות הנובעת מז"א רק מחזה ולמטה שלו.

ז. ו' תחתונות דיצירה יהיו במקום ו' ראשונות דבריאה.

ח. עולם העשיה נולד מעולם היצירה התחלק לב' עולמות היות והמוליד שלו גם מחולק לב' עולמות.

ט. ד' ראשונות דיצירה שנמצאים במקום אצילות יולידו את ד' ראשונות דעשיה במקום ד' תחתונות דבריאה.

י. מו' תחתונות דיצירה הנמצאים במקום ו' ראשונות דבריאה יולידו את ו' תחתונות דעשיה במקום ו' ראשונות דיצירה.

יא. יוצא שד' תחתונות דיצירה וי' ספירות דעשיה נשארו ריקנים כבור שאין בו מים שהוא מקום הקבע של הקליפות שאמר לעולמו די שהכוונה שצריכה שמה שמירה מעולה.

857

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 18 | א'תתקכ"א-תתקכ"ב

א. האדם נבדק על פי יכולת עיבוד המציאות המתגלה אליו כאשר העיבוד אומר להשיג תודעה של קשר לכלל ובמיוחד לאהבת ה' או לנגזרות ממנה. הבדיקה רק על פי הכישרון או על פי העוצמה החיצונית שהיא המציאות היא בדיקה יוונית.

ב. אנו רואים שמות שונים ולכאורה בלבול במקומות ובמדרגות כאשר מדובר על אדם הראשון, אולם יש לזכור שהשפה היא קצרה וכאשר אומרים לנו יצירה או נפש או עשיה או עץ הדעת תמיד צריך לזכור מאיזה מצב דהיינו באיזה זמן מדברים. האם בעת עלייה בשעה החמישית האם בין הערביים האם לאחר החטא או לפני.

ג. למשל כתוב וייצר ה' אלוקים שהמילה וייצר מלמדת על עולם היצירה, וכתוב ויברא אלוקים שמסמן לנו על עולם הבריאה והרי שם אלוקים הוא קטן מהשם הויה אלוקים והרי דווקא הוא מיוחס לבריאה שזה עולם גבוה מיצירה וכיצד ייתכן הדבר?

ד. תשובה: וייצר דהיינו עולם היצירה מדבר על יצירה דאצילות. ויברא מדבר על בריאה למטה מכל אצילות. ואם כך לא יקשה שביצירה דאצילות השם הוא הויה אלוקים שהוא יותר גדול מהשם אלוקים לבדו שהוא בעולם הבריאה למטה מפרסא.
ה. מדוגמא זו ואחרות ניתן להבין שתמיד צריך למדוד באיזה זמן אנו מדברים.

613

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 18 | א'תתקכ"א-תתקכ"ב

א. האדם נבדק על פי יכולת עיבוד המציאות המתגלה אליו כאשר העיבוד אומר להשיג תודעה של קשר לכלל ובמיוחד לאהבת ה' או לנגזרות ממנה. הבדיקה רק על פי הכישרון או על פי העוצמה החיצונית שהיא המציאות היא בדיקה יוונית.

ב. אנו רואים שמות שונים ולכאורה בלבול במקומות ובמדרגות כאשר מדובר על אדם הראשון, אולם יש לזכור שהשפה היא קצרה וכאשר אומרים לנו יצירה או נפש או עשיה או עץ הדעת תמיד צריך לזכור מאיזה מצב דהיינו באיזה זמן מדברים. האם בעת עלייה בשעה החמישית האם בין הערביים האם לאחר החטא או לפני.

ג. למשל כתוב וייצר ה' אלוקים שהמילה וייצר מלמדת על עולם היצירה, וכתוב ויברא אלוקים שמסמן לנו על עולם הבריאה והרי שם אלוקים הוא קטן מהשם הויה אלוקים והרי דווקא הוא מיוחס לבריאה שזה עולם גבוה מיצירה וכיצד ייתכן הדבר?

ד. תשובה: וייצר דהיינו עולם היצירה מדבר על יצירה דאצילות. ויברא מדבר על בריאה למטה מכל אצילות. ואם כך לא יקשה שביצירה דאצילות השם הוא הויה אלוקים שהוא יותר גדול מהשם אלוקים לבדו שהוא בעולם הבריאה למטה מפרסא.
ה. מדוגמא זו ואחרות ניתן להבין שתמיד צריך למדוד באיזה זמן אנו מדברים.

815

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז שיעור 17 | א'תתקי"ט-תתק"כ
א. דנו בשיעור הקודם בשאלה מדוע חטא אדם הראשון אם אין לו מעולם הזה כלום.

ב. התשובה היא שאין לנו מסך דעולם הזה כלום, אבל רצון יש לו, ואם מתגלה עולם ומעורר את הרצון אז אדם צריך לשמור לא להשתמש ברצון אם אין לו מסך.

ג. המסך הוא כוח העיבוד של המציאות לקבל את ההארה הבאה על הרצון לטובת בניית האהבה. ואם אין את הכוח הזה צריך שלא להשתמש ברצון.

ד. בשבירת הכלים קיבלו למטה מפרסא כי בטעות חשבו שכבר אין את החוק הזה של הפרסא דהיינו שיש להם את כוח העיבוד של הרצונות שלמטה מפרסא וטעו.

ה. כדי לחזק את הפרסא נעשו ב' תיקונים, הראשון שמלכות נגנזה ברדלא. והשני גניזו דאו"א שאסור לקבל גם על גר דחכמה.

ו. תיקונים אלו אפשרו לקבל אור חכמה בעולם האצילות בצורה של ממטה למעלה הנקרא ו"ק דחכמה, ולא ממעלה למטה הנקרא ג"ר דחכמה.

ז. לאדם הראשון היו ב' עליות לאחר לידתו, בשעה החמישית כבר כל גופו נכנס לעולם אצילות וכנגדו גם ו"ת דיצירה וד' ראשונות דעשיה.

ח. בעליה ב' בשעה העשירית בין הערביים גם ו' תחתונות דעשיה גם עלו לעולם אצילות אולם אסור היה לקבל בהם אלא רק באח"פ דעליה ולא ממעלה למטה.

ט. אדם הראשון חשב היות וקיבל הארת השבת, שמותר לקבל גם ממעלה למטה, ולכן התפשטו רגליו עד תחתית עולם העשיה וזה גרם לשבירת הנשמה וחלוקתה כך שנשמת אדם הראשון התערבבה עם כל הקליפות שלמטה מחזה דיצירה.

י. חטא אדם הראשון גרם לתת בניין ולעלות למעלה מחזה דיצירה ובכל עולמות בי"ע ישנן קליפות.

472

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז שיעור 17 | א'תתקי"ט-תתק"כ

א. דנו בשיעור הקודם בשאלה מדוע חטא אדם הראשון אם אין לו מעולם הזה כלום.

ב. התשובה היא שאין לנו מסך דעולם הזה כלום, אבל רצון יש לו, ואם מתגלה עולם ומעורר את הרצון אז אדם צריך לשמור לא להשתמש ברצון אם אין לו מסך.

ג. המסך הוא כוח העיבוד של המציאות לקבל את ההארה הבאה על הרצון לטובת בניית האהבה. ואם אין את הכוח הזה צריך שלא להשתמש ברצון.

ד. בשבירת הכלים קיבלו למטה מפרסא כי בטעות חשבו שכבר אין את החוק הזה של הפרסא דהיינו שיש להם את כוח העיבוד של הרצונות שלמטה מפרסא וטעו.

ה. כדי לחזק את הפרסא נעשו ב' תיקונים, הראשון שמלכות נגנזה ברדלא. והשני גניזו דאו"א שאסור לקבל גם על גר דחכמה.

ו. תיקונים אלו אפשרו לקבל אור חכמה בעולם האצילות בצורה של ממטה למעלה הנקרא ו"ק דחכמה, ולא ממעלה למטה הנקרא ג"ר דחכמה.

ז. לאדם הראשון היו ב' עליות לאחר לידתו, בשעה החמישית כבר כל גופו נכנס לעולם אצילות וכנגדו גם ו"ת דיצירה וד' ראשונות דעשיה.

ח. בעליה ב' בשעה העשירית בין הערביים גם ו' תחתונות דעשיה גם עלו לעולם אצילות אולם אסור היה לקבל בהם אלא רק באח"פ דעליה ולא ממעלה למטה.

ט. אדם הראשון חשב היות וקיבל הארת השבת, שמותר לקבל גם ממעלה למטה, ולכן התפשטו רגליו עד תחתית עולם העשיה וזה גרם לשבירת הנשמה וחלוקתה כך שנשמת אדם הראשון התערבבה עם כל הקליפות שלמטה מחזה דיצירה.

י. חטא אדם הראשון גרם לתת בניין ולעלות למעלה מחזה דיצירה ובכל עולמות בי"ע ישנן קליפות.

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner