al

4002 POSTS 0 COMMENTS

833

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתצי"ז תתקי"ח
א. למדנו בשיעור הקודם שלאדם הראשון לא היה מעולם הזה כלום, הכוונה שלא היתה שום נגיעה בלב האבן והיה בנוי רק מרפ"ח ניצוצין לב כפול ט' ראשונות.

ב. בעקבות החטא התערבב עולם הזה באדם הראשון מבחינה רוחנית וההשתקפות דרך המראה המעוותת היא שיש עולם הזה עד אז גם בהשתקפות לא היה עולם הזה, לא היה העיוות הזה.

ג. נשאלת שאלה כיצד חטא אדם הראשון עם כל המהות שבו היא מעל חזה דיצירה ומדור הקבע של הקליפות ששם עץ הדעת למטה מחזה דיצירה.

ד. ועוד מגדיל בעל הסולם את השאלה שהרי מזמן לידתו עד החטא עברו 10 שעות שבזמן זה תיקן ועלה שכולו כולל רגליו נמצאות בעולם האצילות וכנגד זה גם עולם עשיה עלה לעולם האצילות, אם כך כיצד היתה לו נגיעה או קשר עם למטה מחזה דיצירה ששם מדור הקבע של הקליפות.

ה. תשובה: מטעם חוק ההתכללות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה והמחזה ולמעלה מצד ההתפרטות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה הנקרא עץ הדעת של אותה בחינה, אומנם רק בכוח אבל היא בהחלט מהווה אפשרות לגירוי.

ו. ועוד יש לומר, שאם אדם הראשון היה עושה את הזיווג מצד אחפ דעליה בעולם האצילות אז לא היה פוגם, אולם אדם הראשון עשה את הזיווג והתפשט כמו בצמצום א' וחשב שאין יותר פרסא של צמצום ב' ואז פשט רגליו גם למטה מחזה דיצירה הקבוע. ואם כך יוצא שרק בעת התפשטותו פגם ולא בעת זיווגו, ועל כך נדבר בהמשך.

880

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתצי"ז תתקי"ח
א. למדנו בשיעור הקודם שלאדם הראשון לא היה מעולם הזה כלום, הכוונה שלא היתה שום נגיעה בלב האבן והיה בנוי רק מרפ"ח ניצוצין לב כפול ט' ראשונות.

ב. בעקבות החטא התערבב עולם הזה באדם הראשון מבחינה רוחנית וההשתקפות דרך המראה המעוותת היא שיש עולם הזה עד אז גם בהשתקפות לא היה עולם הזה, לא היה העיוות הזה.

ג. נשאלת שאלה כיצד חטא אדם הראשון עם כל המהות שבו היא מעל חזה דיצירה ומדור הקבע של הקליפות ששם עץ הדעת למטה מחזה דיצירה.

ד. ועוד מגדיל בעל הסולם את השאלה שהרי מזמן לידתו עד החטא עברו 10 שעות שבזמן זה תיקן ועלה שכולו כולל רגליו נמצאות בעולם האצילות וכנגד זה גם עולם עשיה עלה לעולם האצילות, אם כך כיצד היתה לו נגיעה או קשר עם למטה מחזה דיצירה ששם מדור הקבע של הקליפות.

ה. תשובה: מטעם חוק ההתכללות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה והמחזה ולמעלה מצד ההתפרטות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה הנקרא עץ הדעת של אותה בחינה, אומנם רק בכוח אבל היא בהחלט מהווה אפשרות לגירוי.

ו. ועוד יש לומר, שאם אדם הראשון היה עושה את הזיווג מצד אחפ דעליה בעולם האצילות אז לא היה פוגם, אולם אדם הראשון עשה את הזיווג והתפשט כמו בצמצום א' וחשב שאין יותר פרסא של צמצום ב' ואז פשט רגליו גם למטה מחזה דיצירה הקבוע. ואם כך יוצא שרק בעת התפשטותו פגם ולא בעת זיווגו, ועל כך נדבר בהמשך.

1248

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתצי"ז תתקי"ח
א. למדנו בשיעור הקודם שלאדם הראשון לא היה מעולם הזה כלום, הכוונה שלא היתה שום נגיעה בלב האבן והיה בנוי רק מרפ"ח ניצוצין לב כפול ט' ראשונות.

ב. בעקבות החטא התערבב עולם הזה באדם הראשון מבחינה רוחנית וההשתקפות דרך המראה המעוותת היא שיש עולם הזה עד אז גם בהשתקפות לא היה עולם הזה, לא היה העיוות הזה.

ג. נשאלת שאלה כיצד חטא אדם הראשון עם כל המהות שבו היא מעל חזה דיצירה ומדור הקבע של הקליפות ששם עץ הדעת למטה מחזה דיצירה.

ד. ועוד מגדיל בעל הסולם את השאלה שהרי מזמן לידתו עד החטא עברו 10 שעות שבזמן זה תיקן ועלה שכולו כולל רגליו נמצאות בעולם האצילות וכנגד זה גם עולם עשיה עלה לעולם האצילות, אם כך כיצד היתה לו נגיעה או קשר עם למטה מחזה דיצירה ששם מדור הקבע של הקליפות.

ה. תשובה: מטעם חוק ההתכללות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה והמחזה ולמעלה מצד ההתפרטות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה הנקרא עץ הדעת של אותה בחינה, אומנם רק בכוח אבל היא בהחלט מהווה אפשרות לגירוי.

ו. ועוד יש לומר, שאם אדם הראשון היה עושה את הזיווג מצד אחפ דעליה בעולם האצילות אז לא היה פוגם, אולם אדם הראשון עשה את הזיווג והתפשט כמו בצמצום א' וחשב שאין יותר פרסא של צמצום ב' ואז פשט רגליו גם למטה מחזה דיצירה הקבוע. ואם כך יוצא שרק בעת התפשטותו פגם ולא בעת זיווגו, ועל כך נדבר בהמשך.

861

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 14 | א'תתציטו-תתקטז
תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתקיט"ו-תתקט"ז

א. במצב לידת אדם הראשון רגליו היו עד מקום חזה דעולם היצירה.

ב. יוצא אם כך שאדם הראשון בבריאתו היה רוחני לגמרי ויתרה מכך מט' ראשונות ולא ממלכות של הרשימות.

ג. המלכות של הרשימות נגנזה ברדל"א וכנגדם הכלים והניצוצין שנפלו לבי"ע נקראים לב האבן.

ד. לב האבן הוא מחזה דיצירה ולמטה שהוא גם נקרא עץ הדעת ולכן נאסר על האדם לאכול הכוונה לברר ממנו היות ואי אפשר לעשות זאת.

ה. ראיית האדם שהוא צד נשמה ופנימיות כגשמיות חוזרת פעם אחר פעם על חטא אדם הראשון. ועל כן התיקון הוא להסתכל בצורה רוחנית על ההתראות הגשמית של האדם והיא הדרך היחידה שמאפשרת לתקן את חטא עץ הדעת.

ו. ההסתכלות הרוחנית על העולם ועל סיפורי התורה היא המאפשרת לעשות תיקון, אולם צריך גם להזהיר שיש סדר בעולם הרוחני ולא די בכך שמפשיטים את הסיפור מעבר לזמן ומקום.

ז. כשחטא אדם הראשון נפל למקום לב האבן שהוא מדור הקבע של הקליפות ובכך קיבע הסתכלות גשמית על כל העולמות, לכן מאז החטא אנו מודדים את הגשמיות ולא לפני כן.

727

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 14 | א'תתציטו-תתקטז
תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתקיט"ו-תתקט"ז

א. במצב לידת אדם הראשון רגליו היו עד מקום חזה דעולם היצירה.

ב. יוצא אם כך שאדם הראשון בבריאתו היה רוחני לגמרי ויתרה מכך מט' ראשונות ולא ממלכות של הרשימות.

ג. המלכות של הרשימות נגנזה ברדל"א וכנגדם הכלים והניצוצין שנפלו לבי"ע נקראים לב האבן.

ד. לב האבן הוא מחזה דיצירה ולמטה שהוא גם נקרא עץ הדעת ולכן נאסר על האדם לאכול הכוונה לברר ממנו היות ואי אפשר לעשות זאת.

ה. ראיית האדם שהוא צד נשמה ופנימיות כגשמיות חוזרת פעם אחר פעם על חטא אדם הראשון. ועל כן התיקון הוא להסתכל בצורה רוחנית על ההתראות הגשמית של האדם והיא הדרך היחידה שמאפשרת לתקן את חטא עץ הדעת.

ו. ההסתכלות הרוחנית על העולם ועל סיפורי התורה היא המאפשרת לעשות תיקון, אולם צריך גם להזהיר שיש סדר בעולם הרוחני ולא די בכך שמפשיטים את הסיפור מעבר לזמן ומקום.

ז. כשחטא אדם הראשון נפל למקום לב האבן שהוא מדור הקבע של הקליפות ובכך קיבע הסתכלות גשמית על כל העולמות, לכן מאז החטא אנו מודדים את הגשמיות ולא לפני כן.

1114

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 14 | א'תתציטו-תתקטז
תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתקיט"ו-תתקט"ז

א. במצב לידת אדם הראשון רגליו היו עד מקום חזה דעולם היצירה.

ב. יוצא אם כך שאדם הראשון בבריאתו היה רוחני לגמרי ויתרה מכך מט' ראשונות ולא ממלכות של הרשימות.

ג. המלכות של הרשימות נגנזה ברדל"א וכנגדם הכלים והניצוצין שנפלו לבי"ע נקראים לב האבן.

ד. לב האבן הוא מחזה דיצירה ולמטה שהוא גם נקרא עץ הדעת ולכן נאסר על האדם לאכול הכוונה לברר ממנו היות ואי אפשר לעשות זאת.

ה. ראיית האדם שהוא צד נשמה ופנימיות כגשמיות חוזרת פעם אחר פעם על חטא אדם הראשון. ועל כן התיקון הוא להסתכל בצורה רוחנית על ההתראות הגשמית של האדם והיא הדרך היחידה שמאפשרת לתקן את חטא עץ הדעת.

ו. ההסתכלות הרוחנית על העולם ועל סיפורי התורה היא המאפשרת לעשות תיקון, אולם צריך גם להזהיר שיש סדר בעולם הרוחני ולא די בכך שמפשיטים את הסיפור מעבר לזמן ומקום.

ז. כשחטא אדם הראשון נפל למקום לב האבן שהוא מדור הקבע של הקליפות ובכך קיבע הסתכלות גשמית על כל העולמות, לכן מאז החטא אנו מודדים את הגשמיות ולא לפני כן.

1179

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 14 | א'תתקי"ג – תתקי"ד

א. למדנו בשיעור הקודם ג' כללים בקבלת התחתון מהעליון.
א- הקבלה היא מהעליון (לא מהתחתון ולא מהעלי עליון)
ב- קבלה מבחינה שכנגדו דהיינו על סוג המסך וגובה הקומה שיש למקבל.
ג- הקבלה היא ממלכות דעליון שהיא זו שמעברת ועושה את הזיווג.

ב. בשיעור זה למדנו על נשמת אדם הראשון והיחס שלו דהיינו מקומו בסדר העולמות.

ג. ראשו של אדם הראשון שייך לעולם הבריאה שהוא בחינת נשמה ולכן אדם הראשון נקרא נשמה.

ד. רגליו של אדם הראשון הסתיימו במקום חזה דיצירה ומעולם הזה שנקרא גדלות כלי הקבלה או הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש אין לו כלום.

ה. למה שאנו קוראים עולם הזה בשפת הענפים אין זה אלא בבואה מעוותת בזמן ומקום של מלכות דאין סוף או מלכות דמ"ה וג"ר דחכמה שהם ניבטים דרך המראה שבהם כידוע בעולם הרוחני אסור לקבל. אלא כל תפקידם הוא רק לגרות ולייצר השתוקקות.

ו. ז"א ונוקבא דאצילות הם המולידים את נשמת אדם הראשון אולם כדי להוליד הם חייבים לעלות להיכל או"א כי במקומם הם קטנים וקטן אינו מוליד.

ז. יוצא שכל פעם שאתה רוצה להוליד את האדם שבך אתה צריך להעלות את ז"א ומלכות דהיינו הקב"ה והשכינה שהרי מההסתכלות הקבועה שלך עליהם אפילו במצב הקדושה הם עדיין קטנים.

ח. אדם הראשון נולד בעולם הבריאה שהוא בחינת ראשו כאשר עולם הבריאה עלה ומלביש על ז"א דאצילות. וגרונו במקום מלכות דאצילות, וגופו בבריאה ורגליו עד מקום חזה דיצירה.

893

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 14 | א'תתצי"ג-תתקי"ד

א. למדנו בשיעור הקודם ג' כללים בקבלת התחתון מהעליון.
א- הקבלה היא מהעליון (לא מהתחתון ולא מהעלי עליון)
ב- קבלה מבחינה שכנגדו דהיינו על סוג המסך וגובה הקומה שיש למקבל.
ג- הקבלה היא ממלכות דעליון שהיא זו שמעברת ועושה את הזיווג.

ב. בשיעור זה למדנו על נשמת אדם הראשון והיחס שלו דהיינו מקומו בסדר העולמות.

ג. ראשו של אדם הראשון שייך לעולם הבריאה שהוא בחינת נשמה ולכן אדם הראשון נקרא נשמה.

ד. רגליו של אדם הראשון הסתיימו במקום חזה דיצירה ומעולם הזה שנקרא גדלות כלי הקבלה או הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש אין לו כלום.

ה. למה שאנו קוראים עולם הזה בשפת הענפים אין זה אלא בבואה מעוותת בזמן ומקום של מלכות דאין סוף או מלכות דמ"ה וג"ר דחכמה שהם ניבטים דרך המראה שבהם כידוע בעולם הרוחני אסור לקבל. אלא כל תפקידם הוא רק לגרות ולייצר השתוקקות.

ו. ז"א ונוקבא דאצילות הם המולידים את נשמת אדם הראשון אולם כדי להוליד הם חייבים לעלות להיכל או"א כי במקומם הם קטנים וקטן אינו מוליד.

ז. יוצא שכל פעם שאתה רוצה להוליד את האדם שבך אתה צריך להעלות את ז"א ומלכות דהיינו הקב"ה והשכינה שהרי מההסתכלות הקבועה שלך עליהם אפילו במצב הקדושה הם עדיין קטנים.

ח. אדם הראשון נולד בעולם הבריאה שהוא בחינת ראשו כאשר עולם הבריאה עלה ומלביש על ז"א דאצילות. וגרונו במקום מלכות דאצילות, וגופו בבריאה ורגליו עד מקום חזה דיצירה.

877

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 14 | א'תתצי"ג-תתקי"ד

א. למדנו בשיעור הקודם ג' כללים בקבלת התחתון מהעליון.
א- הקבלה היא מהעליון (לא מהתחתון ולא מהעלי עליון)
ב- קבלה מבחינה שכנגדו דהיינו על סוג המסך וגובה הקומה שיש למקבל.
ג- הקבלה היא ממלכות דעליון שהיא זו שמעברת ועושה את הזיווג.

ב. בשיעור זה למדנו על נשמת אדם הראשון והיחס שלו דהיינו מקומו בסדר העולמות.

ג. ראשו של אדם הראשון שייך לעולם הבריאה שהוא בחינת נשמה ולכן אדם הראשון נקרא נשמה.

ד. רגליו של אדם הראשון הסתיימו במקום חזה דיצירה ומעולם הזה שנקרא גדלות כלי הקבלה או הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש אין לו כלום.

ה. למה שאנו קוראים עולם הזה בשפת הענפים אין זה אלא בבואה מעוותת בזמן ומקום של מלכות דאין סוף או מלכות דמ"ה וג"ר דחכמה שהם ניבטים דרך המראה שבהם כידוע בעולם הרוחני אסור לקבל. אלא כל תפקידם הוא רק לגרות ולייצר השתוקקות.

ו. ז"א ונוקבא דאצילות הם המולידים את נשמת אדם הראשון אולם כדי להוליד הם חייבים לעלות להיכל או"א כי במקומם הם קטנים וקטן אינו מוליד.

ז. יוצא שכל פעם שאתה רוצה להוליד את האדם שבך אתה צריך להעלות את ז"א ומלכות דהיינו הקב"ה והשכינה שהרי מההסתכלות הקבועה שלך עליהם אפילו במצב הקדושה הם עדיין קטנים.

ח. אדם הראשון נולד בעולם הבריאה שהוא בחינת ראשו כאשר עולם הבריאה עלה ומלביש על ז"א דאצילות. וגרונו במקום מלכות דאצילות, וגופו בבריאה ורגליו עד מקום חזה דיצירה.

1072

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 13 | א'תתצי"א-תתקי"ב
תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 13 | א'תתקי"א – תתקי"ב

א. למדנו בשיעור הקודם שאומר האר"י הקדוש שעולם הבריאה מקבל מחיצוניות דבינה דאצילות.

ב. נוצרה לנו לכאורה בעיה בהבנה שהרי בינה דאצילות היא עלי עלי עליון לבריאה ויש לנו כלל שמקבלים רק מהעליון.

ג. אלא שאמר מלבוש חיצוני של הבינה ולימד אותנו שבאמת מי שנותן לבריאה זה מלכות שהיא נקראת לבוש חיצוני לבינה דאצילות והיות והיא גם העליון של בריאה לכן אמירה זו לא חרגה מהכללים.

ד. בשיעור זה המשיך ללמד אותנו את השפה אולם ההדגשה שתמיד נהיה קשובים לג' הכללים שדרכם צריך להבין את שפת האר"י המדברת על קבלה של הארה לתחתונים.
כלל א': הקבלה היא מהעליון.
ב': קבלה מבחינה שכנגדו.
ג': הקבלה היא ממלכות דעליון.

ה. השילוב של ג' כללים אלו הוא שהמלכות דעליון עושה זיווג על גובה קומה של הבחינה שכנגדו של התחתון ומשם מקבל התחתון ובכך ג' הכללים נשארים.

ו. למשל: כאשר בריאה נותנת ליצירה מלכות דבריאה עושה זיווג על גובה קומה של ז"א דבריאה כדי לתת ליצירה. ובכך שמרנו על כך שבריאה נותנת ליצירה ולא ז"א דאצילות וכן היא מקבלת על גובה קומה של ז"א דבריאה שזה הכלל השני ומי שנותן לה זה מלכות דבריאה שזה הכלל השלישי.

ז. על פי זה יש להבין גם שיצירה נותנת לעשיה מזיווג של מלכות דיצירה על גובה קומה של מלכות.

ח. בנתינה בין יצירה לעשיה ישנה הרחקה נוספת היות ומלכות יש בה הרחקה מפאת היותה כנר חשוך שאין לה מעצמה כלום אלא מה שמקבלת מבעלה ולכן יש בה הרחקה נוספת.

639

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 13 | א'תתצי"א-תתקי"ב
תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 13 | א'תתקי"א – תתקי"ב

א. למדנו בשיעור הקודם שאומר האר"י הקדוש שעולם הבריאה מקבל מחיצוניות דבינה דאצילות.

ב. נוצרה לנו לכאורה בעיה בהבנה שהרי בינה דאצילות היא עלי עלי עליון לבריאה ויש לנו כלל שמקבלים רק מהעליון.

ג. אלא שאמר מלבוש חיצוני של הבינה ולימד אותנו שבאמת מי שנותן לבריאה זה מלכות שהיא נקראת לבוש חיצוני לבינה דאצילות והיות והיא גם העליון של בריאה לכן אמירה זו לא חרגה מהכללים.

ד. בשיעור זה המשיך ללמד אותנו את השפה אולם ההדגשה שתמיד נהיה קשובים לג' הכללים שדרכם צריך להבין את שפת האר"י המדברת על קבלה של הארה לתחתונים.
כלל א': הקבלה היא מהעליון.
ב': קבלה מבחינה שכנגדו.
ג': הקבלה היא ממלכות דעליון.

ה. השילוב של ג' כללים אלו הוא שהמלכות דעליון עושה זיווג על גובה קומה של הבחינה שכנגדו של התחתון ומשם מקבל התחתון ובכך ג' הכללים נשארים.

ו. למשל: כאשר בריאה נותנת ליצירה מלכות דבריאה עושה זיווג על גובה קומה של ז"א דבריאה כדי לתת ליצירה. ובכך שמרנו על כך שבריאה נותנת ליצירה ולא ז"א דאצילות וכן היא מקבלת על גובה קומה של ז"א דבריאה שזה הכלל השני ומי שנותן לה זה מלכות דבריאה שזה הכלל השלישי.

ז. על פי זה יש להבין גם שיצירה נותנת לעשיה מזיווג של מלכות דיצירה על גובה קומה של מלכות.

ח. בנתינה בין יצירה לעשיה ישנה הרחקה נוספת היות ומלכות יש בה הרחקה מפאת היותה כנר חשוך שאין לה מעצמה כלום אלא מה שמקבלת מבעלה ולכן יש בה הרחקה נוספת.

1266

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 13 | א'תתצי"א-תתקי"ב
תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 13 | א'תתקי"א – תתקי"ב

א. למדנו בשיעור הקודם שאומר האר"י הקדוש שעולם הבריאה מקבל מחיצוניות דבינה דאצילות.

ב. נוצרה לנו לכאורה בעיה בהבנה שהרי בינה דאצילות היא עלי עלי עליון לבריאה ויש לנו כלל שמקבלים רק מהעליון.

ג. אלא שאמר מלבוש חיצוני של הבינה ולימד אותנו שבאמת מי שנותן לבריאה זה מלכות שהיא נקראת לבוש חיצוני לבינה דאצילות והיות והיא גם העליון של בריאה לכן אמירה זו לא חרגה מהכללים.

ד. בשיעור זה המשיך ללמד אותנו את השפה אולם ההדגשה שתמיד נהיה קשובים לג' הכללים שדרכם צריך להבין את שפת האר"י המדברת על קבלה של הארה לתחתונים.
כלל א': הקבלה היא מהעליון.
ב': קבלה מבחינה שכנגדו.
ג': הקבלה היא ממלכות דעליון.

ה. השילוב של ג' כללים אלו הוא שהמלכות דעליון עושה זיווג על גובה קומה של הבחינה שכנגדו של התחתון ומשם מקבל התחתון ובכך ג' הכללים נשארים.

ו. למשל: כאשר בריאה נותנת ליצירה מלכות דבריאה עושה זיווג על גובה קומה של ז"א דבריאה כדי לתת ליצירה. ובכך שמרנו על כך שבריאה נותנת ליצירה ולא ז"א דאצילות וכן היא מקבלת על גובה קומה של ז"א דבריאה שזה הכלל השני ומי שנותן לה זה מלכות דבריאה שזה הכלל השלישי.

ז. על פי זה יש להבין גם שיצירה נותנת לעשיה מזיווג של מלכות דיצירה על גובה קומה של מלכות.

ח. בנתינה בין יצירה לעשיה ישנה הרחקה נוספת היות ומלכות יש בה הרחקה מפאת היותה כנר חשוך שאין לה מעצמה כלום אלא מה שמקבלת מבעלה ולכן יש בה הרחקה נוספת.

1139

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 12 | א'תתק"ט תתק"י

א. למדנו שעולם הבריאה מקבל את הארתו מבינה דאצילות שבשניהם יש מסך דהרחקה.

ב. נשאלת שאלה כיצד בינה שהיא עלי עלי עליון של בריאה נותנת לבריאה והרי זה מנוגד לחוק שכל תחתון מקבל מהעליון שלו.

ג. מדגיש בעל הסולם את זה שהאר"י כתב שבינה נותנת מהלבוש החיצון ומסביר שהלבוש החיצון נקרא מלכות שעולה לבינה.

ד. אגב כך נאמר שז"א שעולה לבינה הוא הלבוש הפנימי על בינה ועל כן נקראת המלכות שעולה לבינה שמלבישה על הז"א שמלביש על הבינה ללבוש חיצון.

ה. אם מלכות היתה צריכה לתת ממקומה בקביעות דעולם האצילות היא רק בחינת נקודה וכיצד תיתן מסך דהרחקה שזה לא טבעה במקום זה וגם אין לה ג"ר דחסדים וגם שהיא נקודה כמו בעיבור ואינה יכולה לתת לתחתון, על כן חייבת להיות בעליה כדי לתת.

ו. כפי שלמדנו שבינה נותנת לבוש חיצון לבריאה באותו אופן ז"א שהוא עלי עלי עליון ליצירה נותן מלבוש החיצון שלו שנקרא בריאה ליצירה.

661

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 12 | א'תתק"ט תתק"י

א. למדנו שעולם הבריאה מקבל את הארתו מבינה דאצילות שבשניהם יש מסך דהרחקה.

ב. נשאלת שאלה כיצד בינה שהיא עלי עלי עליון של בריאה נותנת לבריאה והרי זה מנוגד לחוק שכל תחתון מקבל מהעליון שלו.

ג. מדגיש בעל הסולם את זה שהאר"י כתב שבינה נותנת מהלבוש החיצון ומסביר שהלבוש החיצון נקרא מלכות שעולה לבינה.

ד. אגב כך נאמר שז"א שעולה לבינה הוא הלבוש הפנימי על בינה ועל כן נקראת המלכות שעולה לבינה שמלבישה על הז"א שמלביש על הבינה ללבוש חיצון.

ה. אם מלכות היתה צריכה לתת ממקומה בקביעות דעולם האצילות היא רק בחינת נקודה וכיצד תיתן מסך דהרחקה שזה לא טבעה במקום זה וגם אין לה ג"ר דחסדים וגם שהיא נקודה כמו בעיבור ואינה יכולה לתת לתחתון, על כן חייבת להיות בעליה כדי לתת.

ו. כפי שלמדנו שבינה נותנת לבוש חיצון לבריאה באותו אופן ז"א שהוא עלי עלי עליון ליצירה נותן מלבוש החיצון שלו שנקרא בריאה ליצירה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

766

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 12 | א'תתק"ט תתק"י

א. למדנו שעולם הבריאה מקבל את הארתו מבינה דאצילות שבשניהם יש מסך דהרחקה.

ב. נשאלת שאלה כיצד בינה שהיא עלי עלי עליון של בריאה נותנת לבריאה והרי זה מנוגד לחוק שכל תחתון מקבל מהעליון שלו.

ג. מדגיש בעל הסולם את זה שהאר"י כתב שבינה נותנת מהלבוש החיצון ומסביר שהלבוש החיצון נקרא מלכות שעולה לבינה.

ד. אגב כך נאמר שז"א שעולה לבינה הוא הלבוש הפנימי על בינה ועל כן נקראת המלכות שעולה לבינה שמלבישה על הז"א שמלביש על הבינה ללבוש חיצון.

ה. אם מלכות היתה צריכה לתת ממקומה בקביעות דעולם האצילות היא רק בחינת נקודה וכיצד תיתן מסך דהרחקה שזה לא טבעה במקום זה וגם אין לה ג"ר דחסדים וגם שהיא נקודה כמו בעיבור ואינה יכולה לתת לתחתון, על כן חייבת להיות בעליה כדי לתת.

ו. כפי שלמדנו שבינה נותנת לבוש חיצון לבריאה באותו אופן ז"א שהוא עלי עלי עליון ליצירה נותן מלבוש החיצון שלו שנקרא בריאה ליצירה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

849

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 11 | א'תתק"ז תתק"ח

א. ראינו את ההבדל בין עולמות בריאה יצירה ועשיה מצד המקומות דהיינו מצד הרצונות, אולם יש שוני נוסף שהוא מצד המסכים.

ב. אותם מסכים הנוהגים בעולם האצילות בבינה ז"א ומלכות נוהגים בהתאמה גם בבריאה יצירה ועשיה. אם כך מה ההבדל ביניהם?.

ג. המסכים מהווים את החוקים שישנם בעולמות שהם אותם חוקים גם בעולמות העליונים וגם בעולמות התחתונים. אולם ההתבטאות של החוקים שונים בהתאם לסביבת הפעולה שלהם.

ד. סביבת הפעולה בעולם האצילות היא של חכמה, בשונה מעולמות בריאה יצירה ועשיה, שהפרסא הנמצאת מעליהם מונעת חכמה.

ה. מסך דהרחקה בעולם הבריאה מייצג את הבחירה בחסדים בהשפעה, אולם היות ואין חכמה אז השלמות תהיה של חסדים וכן בבריאה יהיה ג"ר דבינה.

ו. בעולם היצירה יש חלון ונקב צר שהיות ויש רצון לחכמה ולא מקבלים כי יש פרסא לכן החסדים שמתקבלים מהחלון יהיו רק בו"ק והאור שיאיר שם הוא ו"ק דבינה.

ז. בעשיה יש מסך דהרחקה ונקב צר, אולם המסך שם שונה בהרחקתו מעולם הבריאה היות ומניעת החכמה היא כפולה הן מחמת הפרסא כמו בבריאה והן מחמת טבעה של המלכות שאסור לה לקבל חכמה, ויש לומר שיש לה גם את המיעוט של נקב צר שהיא תלויה בקבלת הז"א שהוא נקב צר.

ח. בעולם עשיה צריכה להיות שמירה גדולה מאוד מכיוון שלא ניתן לה להרגיש אפילו שלמות חלקית מצד החסדים אלא רק כוח לשמירה המתבטא בנפש דבינה שזה האור שמאיר שמה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

664

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 11 | א'תתק"ז תתק"ח

א. ראינו את ההבדל בין עולמות בריאה יצירה ועשיה מצד המקומות דהיינו מצד הרצונות, אולם יש שוני נוסף שהוא מצד המסכים.

ב. אותם מסכים הנוהגים בעולם האצילות בבינה ז"א ומלכות נוהגים בהתאמה גם בבריאה יצירה ועשיה. אם כך מה ההבדל ביניהם?.

ג. המסכים מהווים את החוקים שישנם בעולמות שהם אותם חוקים גם בעולמות העליונים וגם בעולמות התחתונים. אולם ההתבטאות של החוקים שונים בהתאם לסביבת הפעולה שלהם.

ד. סביבת הפעולה בעולם האצילות היא של חכמה, בשונה מעולמות בריאה יצירה ועשיה, שהפרסא הנמצאת מעליהם מונעת חכמה.

ה. מסך דהרחקה בעולם הבריאה מייצג את הבחירה בחסדים בהשפעה, אולם היות ואין חכמה אז השלמות תהיה של חסדים וכן בבריאה יהיה ג"ר דבינה.

ו. בעולם היצירה יש חלון ונקב צר שהיות ויש רצון לחכמה ולא מקבלים כי יש פרסא לכן החסדים שמתקבלים מהחלון יהיו רק בו"ק והאור שיאיר שם הוא ו"ק דבינה.

ז. בעשיה יש מסך דהרחקה ונקב צר, אולם המסך שם שונה בהרחקתו מעולם הבריאה היות ומניעת החכמה היא כפולה הן מחמת הפרסא כמו בבריאה והן מחמת טבעה של המלכות שאסור לה לקבל חכמה, ויש לומר שיש לה גם את המיעוט של נקב צר שהיא תלויה בקבלת הז"א שהוא נקב צר.

ח. בעולם עשיה צריכה להיות שמירה גדולה מאוד מכיוון שלא ניתן לה להרגיש אפילו שלמות חלקית מצד החסדים אלא רק כוח לשמירה המתבטא בנפש דבינה שזה האור שמאיר שמה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

965

תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 11 | א'תתק"ז תתק"ח

א. ראינו את ההבדל בין עולמות בריאה יצירה ועשיה מצד המקומות דהיינו מצד הרצונות, אולם יש שוני נוסף שהוא מצד המסכים.

ב. אותם מסכים הנוהגים בעולם האצילות בבינה ז"א ומלכות נוהגים בהתאמה גם בבריאה יצירה ועשיה. אם כך מה ההבדל ביניהם?.

ג. המסכים מהווים את החוקים שישנם בעולמות שהם אותם חוקים גם בעולמות העליונים וגם בעולמות התחתונים. אולם ההתבטאות של החוקים שונים בהתאם לסביבת הפעולה שלהם.

ד. סביבת הפעולה בעולם האצילות היא של חכמה, בשונה מעולמות בריאה יצירה ועשיה, שהפרסא הנמצאת מעליהם מונעת חכמה.

ה. מסך דהרחקה בעולם הבריאה מייצג את הבחירה בחסדים בהשפעה, אולם היות ואין חכמה אז השלמות תהיה של חסדים וכן בבריאה יהיה ג"ר דבינה.

ו. בעולם היצירה יש חלון ונקב צר שהיות ויש רצון לחכמה ולא מקבלים כי יש פרסא לכן החסדים שמתקבלים מהחלון יהיו רק בו"ק והאור שיאיר שם הוא ו"ק דבינה.

ז. בעשיה יש מסך דהרחקה ונקב צר, אולם המסך שם שונה בהרחקתו מעולם הבריאה היות ומניעת החכמה היא כפולה הן מחמת הפרסא כמו בבריאה והן מחמת טבעה של המלכות שאסור לה לקבל חכמה, ויש לומר שיש לה גם את המיעוט של נקב צר שהיא תלויה בקבלת הז"א שהוא נקב צר.

ח. בעולם עשיה צריכה להיות שמירה גדולה מאוד מכיוון שלא ניתן לה להרגיש אפילו שלמות חלקית מצד החסדים אלא רק כוח לשמירה המתבטא בנפש דבינה שזה האור שמאיר שמה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner