הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד מא | שיעור 5

סיכום שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ"א ט"ז אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– חזרנו על השיעור הקודם והראנו בו שאור מקיף יכול להאיר אפילו לבחינה ד' המשתוקקת כי מותר לאור מקיף להאיר בהשתוקקות. מותר להשתוקק.
– לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.
– לכן צריך לעבוד במיקוד וריחוק. מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.
– כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים:
– גבול המגדיר את איכות האור
– וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל
– ג' ערכים לעשר ספירות:
1. די בחינות- חומר הכלי
2. נרנח"י- האור המלובש
3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
– יסוד מאד חשוב שלמדנו היום הוא שהאור קודם לכלי, הבורא קודם לנברא, התלבשות של אור קודמת לכלי
– כל זה למדנו כדי להבין מהי רשימה
– רשימה היא שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.
– לכן זה שיודע מה לרצות נקרא רשימה
– אחרי הצמצום ב' שורשים חשובים :
א. התלבשות אורות בכלים שנובע מא"ס
ב. הכלים עצמם שנובעים מעולם הצמצום
– בכל מקם אצטרך לחפש ולראות אם יש לי את ב' השורשים הללו.
– השורש הראשון הוא השפע. השני החיסרון שנובע מעולם הצמצום. כמובן שצריך לנהל אותם .
– בגלל שיש לנו שורשים לב' הדברים האלה אין שום רצון שלא היה כבר.
– בתוך זה צריך להגיד שכל המילויים היו . גם אם השגת טעם מיוחד זה קיים כבר.
– באות צ' התחלנו נושא שהוא קצת מורכב .
– בעה"ס ציין שיש להבין את העניין של מעלה זך מטה עבה שזה יש רק בקו.
– רק הראש של הקו מאיר לעיגול וגוף הקו אינו מאיר .
– ג' ראשונות מאירים לעיגול כי אין השוואת צורה בין הראש לעיגול .
סיכום
א. אור מקיף יכול להאיר מרחוק בכלים. מותר להשתוקק.
ב. לכל אור בקו יש גבול וקצבה. גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל .
ג. ג' ערכים לעשר ספירות:
1. די בחינות- חומר הכלי
2. נרנח"י- האור המלובש
3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
ד. האור קודם לכלי ומזה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו
ה. רשימה היא שיור של המילוי של האור שהיה
ו. ישנם ב' שורשים שורש להתלבשות אורות בכלים הנובע מא"ס ושורש לכלים שנובע מהצמצום.
ז. אין שום רצון ושום מילוי שאינו נובע מהשורשים האלה. אנחנו לא מחדשים שום דבר.
ח. העיגול מקבל רק מג' ראשונות של הקו ולא מהגוף של הקו.
ט. מעלה= זך מטה= עבה.

 

 

סיכום מלא:

שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"א  ט"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

  • למדנו
  • ראינו את ההבדל בין אור פנימי הנכנס במדרגה לאור מקיף. רק בכלים שנקראים צינורות האור יכול להיכנס למדרגה.
  • אור מקיף מאיר למדרגה. למדנו שיש הארה הנקראת הארה מרחוק ויוצרת השתוקקות.
  • הרגש האדם מתחלק לשני חלקים:
  • חשים שרוצים, שמשתוקקים למקום הזה, אור מקיף יכול להאיר גם בבחינה ד .'
  • יש לנו כבר את המילוי כמו הרגשת השובע, התענוג, הידיעה. זה התלבשות של אור .
  • אור מקיף יכול להאיר גם בבחינה ד' המצומצמת .השתוקקות היא לא חטא. הצמצום לא היה על לא להשתוקק .

הצמצום היה על לא לקבל . שפע עלול להפוך לפשע. עונג לנגע.

  • יש שתי הבחנות באור מקיף:
  • סובב- הכללי
  • מקיף- הממוקד יותר
  • צריך להתמקד בצעד הראשון ואת ההשקפה הכללית לראות יותר ברקע.
  • יש שני ערכים המגדירים לנו את קבלת האור:
  • גבול- המגדיר את איכות האור
  • קצבה- המגדירה את הכמות
  • כדאי בכל פעם שהולכים לקבל תענוג לבדוק את שני הערכים האלה.
  • למדנו באות פ' הגדרות של:
    • ד' בחינות דאור ישר- חומר הכלי
    • עשר הספירות- צורת הכלי לפי הרשימות
    • האור המתלבש בכלי נרנח"י
  • המושג נשמה זה שאדם נולד עם פוטנציאל של נשמה. אם יקבל את הפוטנציאל יקרא נשמה.
  • היום אנו הולכים ללמוד דברים מאד יסודיים בתפיסה.

 

המשך אות פ' אור פנימי- עמוד מ'

"ומכאן תדע, שלא יצוייר שום רצון בעולמות, או אפילו התעוררות קלה של רצון, הן בעליונים והן בתחתונים, ואפילו בדצח"מ הגשמיים, שלא יהיו מושרשים בעשר ספירות העגולים האלו ,"

ד' בחינות-. אותו כלי שמרוקן מאור .

לאחר הצמצום נשארו כלים דעגולים שהם חסרונות. היה אור במצב שממלא את כל המציאות הוא ושמו אחד . אותו שמו הוא התפתח כשהסתלק האור לכלים דעגולים .

כשרוצה לדבר על הצורה אקרא להם 10 ספירות .זה מבטא את מה שהכלים רוצים.

"ויחד עם זה, מובן גם כן, שאי אפשר כלל שיתעורר איזה רצון במהות, אם לא נתגלה פעם מקודם, מילוי מספיק לרצון ההוא."

שני דברים

  • כל מה שקיים במציאות ,ולא משנה מה, קיים מהכלים דעגולים. אין חדש תחת השמש.
  • ברור שאם יש פה רצונות, הם היו קודם באינסוף. הוא ושמו אחד .

נקודה עקרונית שנידונה- האם האור קודם לכלי או הכלי קודם לאור?  תשובה – פה אומר האור והמילוי קודם לכלי, האור קודם לרצון.

מהיכן נובעת השאלה? האם הבריאה קודמת לבורא או להיפך? למה בכלל יש ספק?

הספק הוא בהרגש שלנו. התשובה קודמת לשאלה. בגלל שיש תשובה, אז יש שאלה. לא יכול לשאול שאלה על משהו שלא יודע ממנו .

אין שום דבר חדש. הכל היה בעשר ספריות בא"ס. האור הסתלק ונשאר לי שיור ממנו ועל זה אני שואל. מצד העבודה וההרגשה הכלי קודם לאור. לכן, כשלאדם יש שאלה, הוא יכול לחפש בנפשו את התשובה.  שאלה טובה היא חצי תשובה.

אדם גאוותן רוצה להחזיק בשאלה שלו .

אם אנו רוצים לקבל תשובה ממקום גבוה יותר ,מעוררים בנו משהו גבוה יותר .כשחיים רק על פני השטח ולא מתחברים לא נקבל את התשובה.

מצד האמת האור קודם לכלי. מצד העבודה השאלה קודמת לתשובה.

"והענין, כי כבר נתבאר היטב בחלק הראשון של הספר, אשר הרצון לקבל אינו הסיבה הראשונה אל האור, או אל המילוי שלו ,כמו שבני העולם חושבים, אלא להיפך ממש, כי האור והמילוי הוא סיבה לרצון, אשר הרצון להשפיע הכלול בהכרח באור העליון ,הוליד בתכונתו את הרצון לקבל שבנאצל ,"

מה הוליד את הרצון לקבל שבנאצל? זה שהיה אור .אם האור רוצה להשפיע, זה מחייב שיהיה רצון לקבל.

"משום, שמה שהוא רצון בעליון, נעשה כח וחיוב בתחתון, עש"ה. הרי, שהאור העליון נעשה סיבה, לגילוי ד' הבחינות שברצון אצל הנאצל, שהמה השרשים לכל הרצונות המתגלים בעולמות ."

הכל עשוי מהחומר של הבריאה. זה רק ערכים שונים של הרצון לקבל.

"ולפיכך, איך אפשר שיופיע איזה רצון מבלי סיבה, דהיינו מבלי האור העליון הזה המוליד אותו, שזה דומה כמו שתאמר שיש איזו בריה בעולם בלי אב ואם שהולידו אותה. "

יכול להיות שתהיה שלילה בלי חיוב? פרט בלי כלל? האם השלילה קודמת לחיוב או להיפך? למה זה חשוב?

מפני שהרבה אנשים בונים את כל תורתם על השלילה. למשל אומרים:

אין דבר שלם, אין כלל בלי יוצא מן הכלל וכו'

תמיד כשאתה בונה משהו בשלילה, אתה מתחיל לא נכון. יש רצון שלם, אחר כך בא חיסרון. תמיד האור קודם. הא"ס קודם לכלים דעגולים . זה שמרגישים קודם את הבריאה, זה כי קודם יש בורא. הכלל קודם לפרט. החיוב קודם לשלילה. כך מצד האמת.

התודעה שלנו, יסודות התבונה הם שלכל תוצאה יש סיבה. אומר העולם בצדק שלכל תוצאה יש סיבה. אם כך יש בורא. אבל הם שואלים גם האם לסיבה )כלומר לבורא( יש סיבה. לא אמרנו שלסיבה יש סיבה . לתוצאה יש סיבה. זה מה שמגדיר את הסיבה. זה נובע מכך שכל סיבה שאנו רואים היא תוצאה גם .אבל לא הבורא. לכל תוצאה יש סיבה. לסיבה אין סיבה אלא אם כן היא תוצאה.

הבורא הוא הסיבה הראשונית. אני לא יכול לתפוס אותו כי הוא לא תוצאה ולכן עלי לקבלו בצורה אמונית. הוא לא יצא, הוא לא תוצאה.

"גם כבר ידעת, אשר בא"ס כבר קבועים וקיימים, כל המציאות וכל הבריות הראויים שיבואו בעולמות, עם כל הרחבתם ותכלית תפארתם ושלימותם, העתיד להתגלות בעולמות בשבילם )כמ"ש היטב בהסת"פ ח"א אות י"א, עיין שם הכל(, והרי לך בעליל ,אשר עוד בא"ס, כבר יצאו ונגלו כל הרצונות העתידים להתגלות, וגם נתמלאו על שלימותם ומילואם הסופי, והשלימות והמילוי ,שהוא בחינת האור העליון, הוא שהוליד וגילה את הרצונות הללו. באופן, אשר המילוי של הרצון, הוא קודם וגורם לגילוי אותו הרצון המיוחס למילוי ההוא, כמבואר."

הכל היה שלם בא"ס. המילוי של הרצון קודם .לכן הבריאה אינה יכולה להשפיע על הבורא .בני העולם חושבים כך, אבל זה לא נכון .כמה זה יסודי להבין שהאור קודם לכלי. התוצאה לא יכולה לעשות כלום לסיבה .

"עתה תבין היטב, את דבר הרשימות, שנשארו בעשר הספירות דעגולים ,"

היה אור ממלא כל המציאות, היו כלים דעגולים, נשארה רשימה מהאור שאומרת לכלי מה לבקש. לפי מה שהיה ואין .

"אחר הצמצום והסתלקות כל השלימות והמילואים, שהיו בד' הבחינות הללו שנקראות עשרה עגולים. שפירושן של הרשימות הללו הוא, ש"נתרשמו" ונחקקו בהם היטב, כל מיני הרצונות, שהיו מלאים מהם בהיותם בא"ס ועתה נאבדו מהם ,"

יש לי שיור מאותה חויה. אני זוכר אותה .

"ונשארו ע"כ, בהכרח ,תאבים ומשתוקקים לכל אותם המילויים והשלימות, שהיה להם וזהו המכונה בשם רשימות."

הגדרה רשימות- שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.

לזה אנחנו קוראים זיכרון. איך שולפים את הזכרון ופועלים עם זכרונות? נדבר אחר כך .

אנחנו הולכים למקום שהיה מלא קודם .אתה חי את מה שהיה בך והולך לתיקון .

לא רצינו משהו שאין. עוררנו את הבינה הנמצאת במלכות שיש בה רצון להשפיע. אם לא היה הרצון לקבל בנוי גם מבינה לא היתה יכולה לעורר את ההשפעה שבה .

"וזהו שאמרנו לעיל, שלא יצוייר שום גילוי רצון של איזו מהות, הן בעולמות העליונים והן בעולם הגשמי, שלא יהיה מושרש בעשר ספירות דעגולים ההם ."

הכל נובע המעיגולים . רק צריך לגלות את מה שכבר קיים. גילוי מילה חשובה.

"באופן, שיש ב' שרשים המוקדמים למציאות של כל העולמות שמאחר הצמצום: האחד הוא, כשכל רצון כבר מצוי מושלם בכל תפארתו ומלואו, וזוהי המציאות שהוא קיים בא"ס ב"ה. והשני הוא, כשכל הרצונות עומדים ריקים לגמרי מהמילוי המיוחס להם מקודם מא"ס, והוא נקרא עולם הצמצום. "

יש שני שורשים לכל המציאות:

  1. שורש למילוי. שורש להתלבשות האור בכלים. שורש לשפע לשמחה לאהבה
  2. שורש לכלים שהוא עולם הצמצום.

ציור – יש שפע

אני רוצה להרגיש סקרן

אני רוצה לחבר בין השפע לחיסרון

שפע בא מא"ס וחיסרון מעולם הצמצום

מזכיר לכם מה עלול לגרום חיסרון- יללה

שפע- תפרגנו לי. גאווה.

בתיקון אנחנו צריכים ענווה ועבודה.

"וכל הכלים והחומר של הבריות נמשכים מעולם הצמצום, דהיינו ודאי, רק כלים ריקנים, ורצונות שאבדו את מילואיהם כנ"ל ."

אלה החסרונות שאנחנו מרגישים. כל חיסרון שמרגישים, הוא כזה שכבר קיים. עלינו לארגן אותם מחדש באופן הראוי.

"וכל המילויים לאותם הרצונות, נמשכים מא"ס ב"ה. וזכור היטב ב' הידיעות הללו, שהן מהנחוצות ביותר, לזכרן בהמשך העסק בחכמה הזאת."

למדנו 2 דברים עיקריים:

  • האור קודם לכלי
  • ב' שורשים
    1. התלבשות אורות בכלים מא"ס
    2. שורש לכלים לרצונות מעולם הצמצום.

יש לזה הרבה מאד השלכות. הרבה מויכוחי העולם באים מהנקודה הזו .יש לחפש את המילוי בתוכי. למה אני הולך לכל מיני מקומות? כדי לגרות מקום בתוכי. רק אנסה למשל לגרות את חברי ליחד שלנו כי אני יודע שזה קיים. אגרה את מקום האהבה ,אם יגש אליה, מצוין ! אם לא, לא. אין כפיה ברוחניות .

"צ( אל תטעה לפרש, שנמשך במקום ושטח ח"ו, אלא כל דבר ההולך ומתעבה מכונה המהלך הזה בשם המשכה, ממעלה למטה, כי הזך נבחן שהוא למעלה. והעב נבחן שהוא למטה."

בעל הסולם מוציא שוב את המושגים מתפיסה גשמית. כאן מדבר על המושגים למעלה ולמטה .

למעלה- זך

למטה- עבה- רצון לקבל יותר גדול.

" וזה משוער בקרבת הצורה לבחינה ד', כי כל הקרוב ביותר אל בחינה ד', נבחן לעבה יותר, וכל הרחוק ממנה נבחן לזך יותר ."

זוהי נקודת הייחוס שלי .כמה זה קרוב לבחינה ד' זה יותר למטה. כי היא עבה יותר. אם אתה רוצה להיות למעלה, אתה חייב לעזוב את עצמך. אם אני עוזב את עצמי, אז מי זה שיהיה למעלה? בהמשך נראה שאפשר לראות איך נהיה הכי למעלה והכי למטה.

"ונמשך מעט", פירושו, שהלך ונתעבה מעט. והמלה "נמשך" סובבת על אור הקו."

למה רק על אור הקו אפשר לומר נמשך?  כי בעיגול אין מעלה מטה ימין ושמאל. רק בקו יש מעלה מטה.

וענין ההמשכה הזו הוא, כי בכל ספירה וספירה נמצאות עשר ספירות, שזה נבחן הן בספירה של ע"ס דעגולים, והן בספירה של ע"ס דיושר .

יש חוק ההתכללות .בכל בחינה של עשר הספירות יש עשר ספירות:

"וכשיצאו עשר הספירות של ספירת הכתר, יצא מתחילה הקו בבחינת ג' הספירות הראשונות שלו, שנקרא הראש דכתר דיושר, והארתו התפשטה לספירת הכתר דעגולים, הכולל ג"כ עשר ספירות, כנ"ל ."

הראש של הקו מאיר לעשר ספירות דראש של העיגולים .

"ועשר ספירות אלו דכתר של העגולים, מסבבות רק את ג' הספירות הראשונות של ע"ס דכתר של הקו. "

הראש של הפרצוף הראשון שנקרא גלגלתא. הראש שלו מתפשט ונותן לעשר ספירות דכתר דעגולים.

"ואחר זה, דהיינו אחר שנשלמו ע"ס דכתר דעגולים לגמרי, אז" נתפשט עוד הקו" הזה "ונמשך מעט", כלומר, שהוציא את ז 'הספירות התחתונות שלו להשלים את הכתר בע"ס דיושר, באופן, שז' ספירות תחתונות אלו של הכתר דקו, נמשכו למטה, כלומר שנתעבו ביותר מכל ע"ס דכתר של העגולים,  וע"כ על ז"ס תחתונות אלו, אין סובבות עוד שום בחינות עגולים, להיות העגולים עליונים מהן, כלומר זכים מהן. וכבר ידעת שהעליון מחברו, פירושו, זך מחברו."

מסביר בציור

היה עיגול שהקו רוצה להתפשט

פרצוף גלגלתא בא להתפשט למרכז כקו דק

בתוכו יכול להיכנס האור )שהוא אדום בציור(

העיגול החיצוני )בציור( הוא עיגול הכתר

האור נותן לעיגול הכתר. כמה נותן לו ?3 ספירות

נותן מכח"ב של הקו .

אחר כך ממשיך הקו. זה הגוף של הקו.

זה נקרא גם ז' תחתונות.

העיגול מקבל רק מהראש של הקו ולא מהגוף של הקו.

העיגול לא יכול להתעבות כמו הקו .

סיכום שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"א  ט"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

  • חזרנו על השיעור הקודם והראנו בו שאור מקיף יכול להאיר אפילו לבחינה ד' המשתוקקת כי מותר לאור מקיף להאיר בהשתוקקות. מותר להשתוקק .
  • לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.
  • לכן צריך לעבוד במיקוד וריחוק .מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.
  • כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים:
  • גבול המגדיר את איכות האור
  • וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל
  • ג' ערכים לעשר ספירות:
    1. די בחינות- חומר הכלי
    2. נרנח"י- האור המלובש
    3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
  • יסוד מאד חשוב שלמדנו היום הוא שהאור קודם לכלי, הבורא קודם לנברא, התלבשות של אור קודמת לכלי
  • כל זה למדנו כדי להבין מהי רשימה
  • רשימה היא שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.
  • לכן זה שיודע מה לרצות נקרא רשימה
  • אחרי הצמצום ב' שורשים חשובים :
    • התלבשות אורות בכלים שנובע מא"ס
    • הכלים עצמם שנובעים מעולם הצמצום
  • בכל מקם אצטרך לחפש ולראות אם יש לי את ב' השורשים הללו.
  • השורש הראשון הוא השפע. השני החיסרון שנובע מעולם הצמצום. כמובן שצריך לנהל אותם .
  • בגלל שיש לנו שורשים לב' הדברים האלה אין שום רצון שלא היה כבר.
  • בתוך זה צריך להגיד שכל המילויים היו . גם אם השגת טעם מיוחד זה קיים כבר.
  • באות צ' התחלנו נושא שהוא קצת מורכב .
  • בעה"ס ציין שיש להבין את העניין של מעלה זך מטה עבה שזה יש רק בקו.
  • רק הראש של הקו מאיר לעיגול וגוף הקו אינו מאיר .
  • ג' ראשונות מאירות לעיגול כי אין השוואת צורה בין העיגול לגוף.

סיכום

  • אור מקיף יכול להאיר מרחוק בכלים. מותר להשתוקק.
  • לכל אור בקו יש גבול וקצבה . גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל .
  • ג' ערכים לעשר ספירות:
    1. די בחינות- חומר הכלי
    2. נרנח"י- האור המלובש
    3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
  • האור קודם לכלי ומזה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו
  • רשימה היא שיור של המילוי של האור שהיה
  • ישנם ב' שורשים שורש להתלבשות אורות בכלים הנובע מא"ס ושורש לכלים שנובע מהצמצום.
  • אין שום רצון ושום מילוי שאינו נובע מהשורשים האלה. אנחנו לא מחדשים שום דבר.
  • העיגול מקבל רק מג' ראשונות של הקו ולא מהגוף של הקו.
  • מעלה= זך מטה= עבה.

אין תגובות

להגיב