הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד מב | שיעור 6

168

שיעור 6 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ב י"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו

  • שהאור קודם לכלי. שלא נחשוב שיש תפיסה שהשלילה קודמת לחיוב. היא מתגלה לפני החיוב אך לא קודמת לו.
  • החיוב בעולם הוא כח גדול יותר מהכח של הנברא.
  • רעיון מאד חשוב- יש סוגיה שלמה מה מניע את האדם .
  • יש בלבול. יש את כח השלילה וכח החיוב. למדנו שהאור קודם לכלי. האור והמילוי הוא סיבה לרצון.
  • הרצון לקבל אינו הסיבה כמו שבני העולם חושבים אלא להיפך.
  • רואים את כח הבורא וכח הרצון. האור האלוקי יותר מהרצון .
  • אנחנו באמת פוגשים קודם ברצון.
  • למשל בדרכי החינוך רואים:
  • כח השלילה בעולם בא מצד הנברא
  • כח החיוב בא בצד הבורא
  • היות וכח הבריאה הוא עצם אצלנו. לכן אנחנו מרגישים אותו יותר חזק. כמו שכל אחד מרגיש את הטבע הפרטי שלו יותר חזק .
  • התנועה הזו אינה תנועה היכולה להביא אותנו למצב שלם
  • הכח האמיתי הוא כח החיוב .הוא יכול להביאנו .
  • דרך החיסרון יכול לגרום לאדם לנוע אבל הכח האמיתי יהיה כח של חיוב. כח של הארה .להאיר את צד הטוב .
  • רואים שכשמפנים את הדבר לתוכי, זה הופך להיות נצחי.
  • הפנמה אמיתית באה רק כאשר פועלים עם כח
  • זה נובע מכך שהאור הוא סיבה לרצון- אני רואה קודם את חיצוניות התורה אבל ודאי שפנימיות התורה היא שבנתה את חיצוניות התורה. לכן היא יותר חשובה .
  • לא לחשוב שהפגישה של החיצוניות של האדם היא הקובעת.
  • הנקודה הפנימית היא הקובעת. היא מה שתבנה את נקודת הקשר.
  • כך בכל דבר בחיים יש לראות שכח החיוב גדול מכח השלילה.
  • כל זה למדנו כל זה כדי להבין מה היא רשימה
  • האור האיר באינסוף. הסתלק האור ונשארו הרשימות בעיגולים שנתנו לנו להבין מהי צורת הרצון אותו אנחנו רוצים להשיג
  • יש שני שורשים אם כך:
  • שורש של התלבשות אורות בכלים
  • שורש של הכלים עצמם
  • וזה כמו 2 מערכות בטבע האדם- טבע האור, השביעה ,שואפים אליו אבל בלי כלים לא יהיה לו איפה להיתפס
  • לכן אחרי הצמצום יש גם שורש לכלים
  • יש להכין כלים אחר כך לקבל את האור
  • אין שום רצון בעולם שלא מתפשט ולא בא דרך הקו הזה ואין אור שלא בא מהא"ס

התחלנו באות צ' ללמוד נושא שאומר כך

ש עיגול המאיר רק בג' ראשונות של הקו-

למשל זה הקו- יש לו ראש וסוף

אם אני מחלק אותו הוא מתחלק לג' ראשונות- כח"ב

לאחריהן יש מסך .

למטה ז"ת. חג"ת נהי"מ.

החלוקה לראש וגוף.

יש גם עיגולים – עד הבינה. מופיעים רק על הראש .

זה עיגול קו, ראש, עיגול כתר

עוד עיגול ,עוד קו, עיגול חכמה

מה שמבדיל ביניהם זה ז"ת של קו הכתר, ז"ת של קו החכמה

יחד עם זאת כדי שלא נטעה בציור גשמי ,

כאשר רוצים לראות איך בנויים הפרצופים בעולמות- ציור 3

יש ראש ויש גוף.

גלגלתא-  פרצוף הכתר.

ע"ב-  פרצוף החכמה.

ס"ג  – פרצוף בינה

לכל אחד מהם יש כמובן גוף

בציור פה לא רואים שיש הפרש ביניהם

כשרואים את העיגולים פה- לא רואה שז"ת מפרידות מבחינת המקום

אבל מצד האמת אין ביניהם הפרדה כלל.

בעה"ס מזהיר שלא ידמה לך שמתואר פה ציור גשמי

לא יוצא קו החכמה ועיגול החכמה לפני שיוצא גוף דגלגלתא. קורה פה תהליך ואחר כך יוצא פרצוף ע"ב

זה תהליך ולא מקום גשמי. עלולים להתבלבל. מה הכוונה שהז"ת מפרידים? למה העיגול נמצא רק בראש?

הקו יוצר את הראש כתוצאה ממה שקרה בגוף של הבחינה הקודמת, נוצר הראש של הפרצוף הבא .

סיכום- יש 2 ידיעות

אחת- ז"ת של כל קו מפרידות בין עיגול עליון לתחתון

ידיעה שניה- עוד לא למדנו אותה אבל היא ידועה .העיגולים סמוכים זה לזה .

כדי להסביר את הסתירה אם יש או אין ז"ת שמפרידות ?התשובה היא שהן מפרידות לא מצד המקום אלא מצד סיבה ותוצאה.

"וטעם הדבר תבין על פי המתבאר לעיל )אות ל'(, שהספירות דעגולים קודמות וחשובות הרבה מהספירות שבקו, משום שאין בעגולים בחינת מסך כלל ."

בגלל שאין בהם מסך אז הן גרועות? למה הכלים דקו גרועים יותר ?למה אתה אומר שהכלים דעגולים הם חשובים ? הטענה פה שבעיגולים אין מסך. אז במה הם חשובים יותר? תשובה- כאשר שמסתכל בערכים של קו העוביות של המסך מאפשר גוף .

וגוף הוא פחות חשוב מראש. עוביות של המסך הוא עוביות של קו .כבר לא מדברים מהעוביות של העיגול. היכן שיש לי מסך בפועל, הוא פחות חשוב .נוצר כבר גוף. היכן שיש לי מסך הוא פחות חשוב. כאשר בונה את הקו, יש חוק, כל כח של דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה.

אם יש לי פה דין.

דין זה חוק .עוביות .

ממקומו ולמעלה לא פועל. ממקומו ולמטה כן פועל.

יש חוקים הנכונים לעולם תחתון ולא נכונים לעולם עליון.

מה קורה בקו? בראש של הקו , אחריו הקו ואז גוף.

בגוף מתלבש האור בכלי חדש שיש בו עוביות של המסך

הוא מקבל בפועל כי העוביות התפשטה בו

כח המסך לא פועל ממטה למעלה. על הראש יש עיגול

על הראש יש עיגול, אין עליו מסך. רק בגוף יש מסך

בכל זאת משיכת האור היתה כדי לקבל בעל מנת להשפיע לכן יש כמו השראה של המסך. כמו מחשבה על המסך.

אז העיגול שווה למה שיש בכח ולא בפועל. בפועל יותר נמוך ממה שיש בכח.

הגוף מגביל .בראש אין הגבלה .העיגול אינו מוגבל. תכנית הבניין יותר גבוהה ממה שעושים בפועל. העוביות אינה קיימת בתכנית .

לעיגולים אין מסך .

"והנה המסך הזה הנמצא בספירות הקו, עומד באמצעה של הספירה ,"

בין ראש לגוף.

"דהיינו בבחינה האחרונה שבראש הספירה, כלומר בבחינה האחרונה שבג' הספירות הראשונות דע"ס דיושר, שנמצאות בכל ספירה וספירה דיושר, כנ"ל, שנקראות ג"כ הראש דאותה ספירה. באופן, שמה שאמרנו, שהמסך נכלל בספירות הקו, הרי זה בז' הספירות התחתונות דכל ספירה, הנמצאות למטה מהמסך, מה שאין כן בג' הראשונות של הספירה, שנקרא ראש, אין בהן עוד מבחינת מסך, שהרי נמצאות למעלה מהמסך. וע"כ ג' ראשונות אלו ,דומות לגמרי לכל עשר הספירות דעגולים, כי אלו ואלו אין בהן עוד מבחינת מסך, וע"כ הן עומדות בבחי' אחת, ונבחן שע"ס דכל ספירה של העגולים מסבבות את ג' הראשונות דכל ספירה של הקו. אמנם ז' הספירות התחתונות של כל ספירה של הקו, הנמצאות כבר למטה מהמסך, והמסך כבר נכלל בהן, הן גרועות הרבה מבחינת העגולים ונודע, שכל הגרוע מחברו נבחן שהוא למטה מחברו, ע"כ הן נבחנות שנמצאות למטה מכל ע"ס דעגולים, ואין שום בחינה של עגולים יכולה להמצא במקום ז' ספירות אלו, להיות העגולים חשובים ומעולים מהן, כמבואר.

והנה נתבאר היטב, שיש מקום פנוי בין כל ספירה וספירה דעגולים, כמידת ז' ספירות של הספירה דיושר הנמצאות שם, כי כל ע"ס דעגולים של הספירה דכתר, מסבבות רק על ג' ספירות ראשונות דכתר של הקו, אמנם ז' הספירות התחתונות דכתר הקו ,נמשכות למטה מכל ע"ס דכתר העגולים."

הקו הרבה יותר חשוב מהעיגול כי מבטא את המטרה של בעל מנת להשפיע שהיא התכלית .

אז במה הן שוות? יש לנו קו אז יש לנו מעלה מטה. הראש מעלה. ובמה הוא מעלה. בזה שכח המסך אומר שאסור לקבל את האור אם אין לך מסך. כלומר המפגש שלי עם המציאות הוא הראש שבו אני מעבד את כל הרעיון ובונה תודעה חדשה .והעיגול גם מופשט ממסך אז גם התפיסה של הטבע מתאימה לראש של הקו . השילוב ביניהם הוא זה שיוצר את המחשבה.

צריך לראות שהמחשבה של האדם מה לעשות ותפיסת העולם איך הוא קיים – שווה. משהו שצריכים לראות את החכמה והתפיסה הנפשית של האדם עוד בראש שהן שוות .לכן רואים הרבה פעמים קשר בין עבודת נפש לבין התפיסה איך העולם קיים. לא רק מבחינה פיזית גשמית. קודם נבין מה קורה ואז העשיה והבנה מה לעשות שוות. כי כשבא לחשוב מבחינה רוחנית צריך לחשוב איך לפעול כדי לקבל בעל מנת להשפיע .כדי שהנפש שלי תוכל להנות מהיחד. צריך לבנות את היחדה זה .יחד עם זאת  עלי להבין מהי המציאות- עם איזה עיגול אני מתעסק  וגם איך אפעל איתה בצורה של קו. כמו בחיים שלנו.

  • מה המציאות – העיגול
  • איך אפעל- ראש הקו

זה בא לפני הפעולה. לכן מה אעשה מבחינה נפשית יותר נמוך מלהבין מהי המציאות.

  • יש לי את תפיסת המציאות
  • יש לי את המחשבה איך לפעול איתה
  • יש לי את הפעולה איתה

תפיסת המציאות היא העיגול ,איך לפעול איתה על פי האידאה -הקו, שני ערכים בראש- תפיסת המציאות ואיך לפעול איתה .

אחרי שאשלב ביניהם, עלי להתייחס למציאות שבה נמצא .עלי לדעת מה לעשות. האם יש קשר ביניהם?- יש מציאות ששם מתאים לחשוב כך ויש מציאות שמתאים לחשוב אחרת.

יש מקום פנוי ביניהם- ז ' הספירות פנוי לתיקונים .לאיזה תיקונים ?אחרי שהיה את הגוף, היתה לי הרגשה, הדברים ירדו ללב ,שם אצטרך עוד תיקונים כי שם איני מרגיש בצורה שלמה .נדבר בהמשך ,כי איפה מקום התיקונים ?- שארגיש בצורה שלמה את נקודת המגע שלי עם המציאות .הבורא נותן מציאות ודרכה נותן לי הארה ועלי לבוא במגע עם ההארה ולפעול אותה ולהיות שלם לגמרי עם עצמי באהבה גדולה עם הבורא. לא משנה מה קרה. לא לקחת לעצמי.

יש פה נקודה חזקה מאד.

תפיסת המציאות בלי התפיסה הערכית הבאה דרך הקו היא גורמת לאדם לרצות לקבל בעיגול את האור. דהיינו בלי האידאה ,לפי הטבע. כי התפיסה של הטבע של העיגול, מה היא מקרינה לי? תאכל, זה טעים. תפעל לפרטיות שלך, לתענוג. אנחנו רוצים לשלב.

למה יש הפרש בין ההרגשה לבין ההחלטה איך תופסת את המציאות? מה קורה באמצע שמשנה את שתיהן?

תשובה- בהרגשה אין תפיסה. למשל בזמן אכילת תפוח למשל קשורה בהתחלה לבורא אבל אחרי קצת אכילה כבר לא קשורה.

יש מקום לתיקונים. כל הזדמנות שנותנים לי אפשר לתקן בה. שארגיש על פי האידאה .

אם אתה לא מחפש את הדבקות ואת הערך, אתה רואה מציאות באופן טבעי ורוצה לקחת אותה לעצמך.

"ואחר שנסתיימו ז"ס דכתר הללו של הקו, מתחילות לצאת ג"ס ראשונות של ספירת החכמה של הקו שעליהן מסבבות כל ע"ס דספירת חכמה דעגולים. הרי, שבין בחינה אחרונה של הכתר דעגולים, עד בחינה ראשונה של החכמה דעגולים, יש מקום פנוי ביניהן, שבמקום הזה נמצאות ז' הספירות התחתונות מהכתר של הקו, שאין בחינות עגולים סובבות עליהן. ועד"ז, בין חכמה לבינה, וכל הספירות.

ק( וצריכים להזהר כאן מאד, שלא להתבלבל בתיאורים הדמיוניים של שטח ומקום ביושר ועגול ,"

לא ציור גשמי. סדר של סיבה ותוצאה .

"הנופלים לרעיון מתוך מרוצת הלשון, ותזכור בכל ההמשך הזה, שההארה הישרה, פירושה, שהאור בא בכלים, שיש בהם מסך על בחי"ד, וההארה המתעגלת, פירושה שהאור בא בכלים שאין בהם מסך על בחינה ד .'"

הארה והארה מתעגלת. אלה שני מושגים שיש לזכור .

"אמנם תזכור, שאע"פ, שאין בכלים דעגולים שום מסך על בחינה ד', עם כל זה, אין בחינה ד' משם, יכולה לקבל שום הארה אחר הצמצום הא ,'"

איזה הארה לא יכולה לקבל ?לא יכולה לקבל אור פנימי. אור מקיף כן יכולה לקבל. מתכוון לשום הארה דיושר .

"מטעם, שאת כל האור הנמצא בעגולים, מוכרחים לקבל מהארת הקו, שהוא הארה ישרה )כנ"ל אות ל ,('"

למה כי אסור ואי אפשר. מי שינסה יפול.

ואור הקו אינו מאיר בבחינה ד' כל עיקר, להיותו נמשך מכח מסך, כמבואר. באופן, שחסרון האור בבחינה ד' של העגולים, אינו מחמת הכלים, שהרי אין בהם שום מסך, אלא מחמת צמצום א' השורה עליהם ,"

אז מי שלא מקבל את צמצום א' ברעיון. לא מקבל את הרעיון של אהבה, של היחד של היתר דבקות אז לא רוצה לעבוד עם ערכים ורוצה לעבוד עם מה שמתחשק…

"וכיון שהצמצום הא' אינו נבחן לחסרון )עי' לה"ת ח"א פ"ג(, ע"כ כל ד' הבחינות דכלים דעגולים שוות במעלתן, בלי הפרש כלל של קטן וגדול )כנ"ל בח"א אות ל'(, וכל החושך שיש בבחינה ד', הוא מחמת האור המקובל מהקו, שאינו מאיר שם כמבואר ועם זה תבין ,"

ההבדלים שרואים בעיגולים ובעיקר בעיגול דבחינה ד 'שאין שם  אור. זה לא בגלל העיגולים .מצד העיגולים הם היו יכולים לקבל שם אור .אבל אין להם מסך ואי אפשר לקבל אחרי הצמצום בלי מסך ולמסך אין כח על בחינה ד' שהיא הרצון לקבל בעל מנת לקבל. אין אפשרות לקבל שם. גם העיגול לא מקבל שם. זה רק בגלל הקו .

"אשר אחר שהעגולים קיבלו האור על ידי הקו, נעשה בהם משום זה, הבחן מדרגות של קטן וגדול, גם בע"ס של העגולים ."

הרי אמרת שבעיגולים אין מעלה מטה ימין ושמאל. אלא מדבר רק בעיגולים המשמשים את הקו המקבלים גם ערכים של הקו .

"שהז"א, חשוב וגדול יותר מבחינה ד', שהיא מלכות, שהרי במלכות אין אור, ובזעיר אנפין יש אור בהיותו בחינה ג', ובספירת הבינה דעגולים, האור יותר גדול מבזעיר אנפין, להיותה רחוקה מן בחי"ד, יותר ממנו. שהרי היא בחינה ב', וכו'. אמנם כל המדרגות הללו, אינן מחמת הכלים ,אלא מחמת אור הקו שמקבלות, וזכור זאת"

כל הערכים שרואים במציאות זה רק מבחינה ערכית . כי אם לא, זה לא ישנה חזיר או כבש. לא ישנה גוי או יהודי אלא רק הערך של האדם. כל הטבע הוא טוב. אין טבע שהוא לא טוב. רק על פי הערכים לא טוב החזיר לא על פי הטבע .

למדנו פה שכל הערך שרואים בעיגולים בא בגלל הקו.

סיכום שיעור 6 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ב  י"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

  • חזרנו על השיעור הקודם:
  • האור קודם לכלי ומכאן גזרנו ערך שהחיוב יותר גדול מהשלילה למרות שהשלילה מגרה אותנו לפעולה יותר מהחיוב
  • לא להתבלבל- השאיפה צריכה להיות לחיוב גם אם השלילה היא זו המעוררת אותנו לפעולה
  • יש ב' שורשים- שורש להתלבשות אורות בכלים ושורש לכלים
  • היום למדנו:
  • היחס בין כלים דעגולים לכלים דקו
  • היחס בין תפיסת המציאות לתפיסה הערכית שלנו על פי האידאה
  • העיגול מסבב רק על הראש דהיינו על הג' ראשונות ולא מסבב על הגוף
  • דרך הגוף, דרך מה שמרגיש, לא תופס את המציאות
  • אני תופס את המציאות דרך הרעיון ודרך התפיסה המחשבתית, לא דרך הגוף
  • הראש מפרש לי את המציאות. אם הוא מפרש לי דרך הגוף הוא טועה
  • כי אין קשר בין מה שאני מרגיש כי המציאות קשורה למה אני חושב
  • לכן הראש יש לו השוואת צורה עם המציאות עם העיגולים
  • כל המציאות מקבלת הארה דרך המחשבות של האדם
  • אלמלא המחשבה של האדם לא היתה מציאות .בלי מחשבה אין מציאות כמו שאנחנו רואים עכשיו
  • כל הרעיון- שבגלל שכח העוביות של המסך לא פועל ממקום המצאו ולמעלה, אלא רק ממקום המצאו ולמטה ,לכן העיגול מסובב רק על הראש, על כתר חכמה ובינה
  • למה ? כי כח המסך פועל רק ממקום הימצאו ולמטה
  • גם במחשבה של הקו וגם במציאות שהיא העיגול בשניהם אין עוביות של המסך, מצד זה הם שווים
  • ומצד השיוויון ביניהם אומרים שהעיגול נמצא בראש הקו ולא בגוף
  • יש ז"ת של כל ספירה וספירה שמפרידה בין עיגול לעיגול
  • למשל בין עיגול הכתר לעיגול החכמה מפרידים ז"ת של כתר וכו'
  • נלמד בהמשך שהמציאות מסודרת כך שהראש של החכמה הוא מיד מתחיל אחרי ראש הכתר אז לכאורה סמוכים זה לזה
  • אומר שזה רק מצד סיבה ותוצאה ולא מצד מקום ולכן הזהיר שלא נחשוב בצורה של מקום אלא בצורה של סיבה ותוצאה
  • הספירות של העיגולים הן מקבלות הארה דרך הקו
  • מצד ההארה שהן מקבלות דרך הקו אנחנו מתחילים לראות בהם ערכים של מעלה מטה ימין ושמאל, חשוב ולא חשוב
  • איך זה יכול להיות שבעגולים, בטבע, יש חשוב ולא חשוב, מה ההשלכה של זה ?
  • אומר למשל טוב לשבת בעיר ולא במדבר. הרי כל המקומות שווים, זה רק בטבע…
  • אז מה המקום קובע?לפי הרעיון שאתה יכול להשית על אותה מציאות אז המקום כבר קובע
  • אז רואים גם במקומות חשוב ופחות חשוב. למשל ,המקום החשוב ביותר בעולם הוא אבן השתיה, קודש הקודשים וכו 'ואחר כך חו"ל. יש לנו סדר גם במקומות. למה? כי הם מקבלים את הערכים שלהם דרך הקו.
  • אדם יחשוב שלא משנה איפה חי. אך אומר שכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוק. כי שם לא כול לעשות עבודה של מקבל בעל מנת להשפיע. כל דבר כמובן יש לראות מהי העבודה .

נקודות

  • האור קודם לכלים ומכאן גזרנו שכח החיוב, שהוא כח האור, קודם וחשוב יותר מכח השלילה וכח הגוף.
  • סדר העבודה הוא שאנחנו פוגשים קודם את הבריאה אבל זה רק פתיח כדי להיכנס במאמץ , ביגיעה לנקודה הפנימית ואותה נראה שהיא חשובה יותר.
  • יש שורש להתלבשות הכלים ושורש לכלים. בשניהם יש לטפל.
  • היום למדנו שהעיגול מסובב רק על ראש הקו שהן ג' הספירות הראשונות כח"ב ולא על הז"ת .כך שבין כל עיגול ועיגול יש ז' ספירות המפרידות ביניהן.
  • הסיבה שהספירות דעיגולים מסובבות רק על ג' בחינות ראשונות של הקו, היא כי יש השוואת צורה בין העיגול לבין הראש שאין עוביות המסך פועלת על ג' ספירות ראשונות מפאת החוק שכל כח של דין פועל ממקום המצאו )מהמסך(ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה .
  • כל הערכים של חשוב ולא חשוב, מעלה מטה ,ימין ושמאל שאנחנו לומדים בעיגולים, נובע רק מהארת הקו בעיגולים ולא מטבעם.
  • מבחינה רעיונית- העיגול-תפיסת המציאות, הקו-המחשבה הערכית ויש קשר בין תפיסת המציאות למחשבה הערכית וצריכים ללמוד לשלב ביניהם ולייצר ביניהם משהו שמאפשר לנו עם המציאות לפעול לפי התפיסה שלנו אבל לא בין ההרגשה למציאות. כי לא ההרגשה קובעת לי את המציאות. ההרגשה צריכה לנבוע מהמחשבה של המציאות .
  • אז המחשבה צריכה לעשות ב' דברים:
    1. לתפוס את המציאות
    2. לעבד אותה לפי האידאלים.

אין תגובות

להגיב