הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד מג | שיעור 7

שיעור 7 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ג  י"ח אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו:

  • שהעיגול מסובב רק על ראש הקו שהן ג 'הספירות הראשונות ולא על הגוף.
  • מדוע? כי אין השוואת צורה בין הגוף לבין העיגולים.
  • מה אין ביניהם ?איזו השוואת צורה אין ביניהן?עוביות שיש בה מעלה מטה אין בראש ולא בעיגולים.
  • העוביות שישנה שם בעיגולים ,זה עוביות של רצון לקבל בעל מנת לקבל.
  • מדברים על עוביות של קו נובעת מכך שהמלכות משכה אליה את האור ועכשיו רוצה לפעול את האור ממעלה למטה.
  • העוביות של הקו שיש בה מעלה מטה שמגדירה מה עליון ומה תחתון היא פועלת ממקום המצאה ולמטה כמו החוק ,כל דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו מלמעלה .
  • העיגול מקבל את האור רק דרך הקו ויש ז' ספירות שמפרידות בין עיגול לעיגול מבחינת סיבה ותוצאה. לא מבחינת מקום.
  • במקום הם ממש סמוכים זה לזה, לא ניכר במקום ההפרש של ז' ספירות ביניהם- זאת מפני שלא מדובר על מקום גשמי .

מה שקרה בגוף הוא הסיבה לראש הבא. סדר סיבה ותוצאה.

  • מבח' רעיונית העיגול הוא תפיסת המציאות.
  • הקו הוא איך להתייחס לאותה מציאות.
  • לא מספיק שאני תופס את המציאות .תפקיד הקו שאוכל להתייחס למציאות לא בצורה אוטומטית כמו שמכתיבה לי כמו העיגול שמראה לי רק איך אני משתוקק. זה נגד האידאל שלי .האידאל שלי מונח בבחירה שלי ביתר דבקות .
  • לכן ,לא די לי שאני תופס מה היא המציאות ,ההתייחסות היא העיקר ,היא מגדירה אותי כאדם.
  • לכן הפרצוף הראשון שנלמד עליו היום הוא עולם אדם קדמון שהוא השורש למה שאני אדם.
  • אז המחשבה צריכה לעשות ב' דברים:
    • לתפוס את המציאות
    • לעבד אותה לפי האידאלים.

בעץ חיים מדבר על חכמה ובינה ובאור פנימי מסביר עליהן:

ר-ש( כבר נתבאר שבשמות הללו נקראות ד' הבחינות: שהשורש שלהן, דהיינו הרצון להשפיע הכלול באור העליון, נקרא בשם כתר.

אינו בא לומר לנו מה הן אלא את ההוראה של השמות שלהן.

 וראשית ההתפשטות לנאצל, דהיינו בחינה א' הנקראת חכמה, ובחינה ב' נקראת בינה, ובחינה ג' נקראת זעיר אנפין, או שש הספירות: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד. ובחינה ד' נקראת מלכות. גם נתבאר, שרק בשעה שאנו מדברים על החומר הראשון שבהן, אז מכנים אותן בשם ד' בחינות ושורשן .

באו"פ אות פ: ראינו ג' הבחנות בשם בין ד.'

  • חומר הכלים- ד' בחינות
  • צורת הכלי- הספירות כח"ב תו"מ
  • האור המלובש בכלי- נרנח"י

"אמנם, אם ד' הבחינות הללו, כבר כלולות בבחינת הרשימות שלהן כמו שהיו בעולם הצמצום, אז מכנים אותן בשמות: כתר חכמה וכו', כמבואר היטב לעיל."

נראה עוד עניין בד' ספירות אלה ואת הטעם של השמות שלהם.

"ועתה נבאר טעם קריאתן בשמות אלו: השורש, נקרא כתר מטעם שאינו מלובש בתוך הכלים של הנאצל, אלא שמסבב ומכתיר אותו מבחוץ לכלים שלו, וכתר הוא מלשון מסבב ."

יש מסבב ומסובב. המסבב הוא הסיבה. הכתר הוא מסבב על כל הראש וכל הגוף והוא הסיבה לכל מה שקורה. כתר הוא בח 'אמונה .אינך יכול להשיג אותו לכן הוא מעליך ובלתי מושג. נקרא גם מאציל של אותה מדרגה .

מסבב נקודת היחס של כל המציאות של האדם.

"ובחינה א', נקראת חכמה, משום שממנה נמשכות חכמת התורה, וכל מיני חכמות שנמצאות בעולם, בבחינתן הסופית. וכבר הגדירו חז"ל היטב את השם הזה, שאמרו, איזהו חכם הרואה את הנולד )מסכת תמיד דף ל"ב(. פירוש, תיכף שמסתכל על איזה דבר, הוא רואה את הנולד ויוצא הימנו, כלומר, שרואה את כל התוצאות העתידות לצאת מאותו הדבר, עד התוצאה האחרונה שלו. למשל, כשאתה אומר, שהרופא הוא חכם גדול, הרי פירושו, שבכל מחלה שמסתכל, הוא רואה על בוריו את כל התוצאות האפשריות להתפשט ולצאת מאותה המחלה, עד התוצאה האחרונה. וכן כשמסתכל על איזו רפואה, הוא תופס במילואה את כל התוצאות, שהרפואה ההיא עתידה להפעיל בגופו של החולה, וכדומה. ועד"ז החכם הטבעי, כשמסתכל על איזו מהות שבטבע ,הוא רואה על בוריו את כל התוצאות, שאותה המהות מביאה בהתחברה אל כלל המציאות. וכן בכל מיני חכמות. באופן, שכל גדר השם של החכם או החכמה השלמה, הוא רק בחינת "ראית הנולד" מכל פרט ופרט שבמציאות, עד התוצאה האחרונה."

החכמה היא ראיה דדוקטיבית מהכלל לפרטים. . הוא רואה את הכלל ויודע איזה פרט יוולד ממנו.   זה נקרא חכמה.  לפי המשל נניח שהרופא רואה שיש לך מחלת הסוכרת, אתה עלול להגיע  לקטיעה וכו'. איך אתה יודע? כי רואה מהכלל לפרטים. זוהי ראייה מופשטת. בעה"ס אומר אני מלמד את התורה ככללים .אני אומר מה הכללים תתחיל לראות איזה פרטים נובעים מהם  .

עלינו לדעת את הכלל ואיך אני יכול לראות את הפרטים הנובעים מאותו כלל) חכם הרואה את הנולד(.. .

יש פה עניין מאד עקרוני. יש 2 תפיסות בחכמה:

  • בחינה שכנגדו-ראיה אמונית .אם אני פוגש מדרגה מסוימת )נגיד ספירת חכמה(בכל המקומות תפעל אותו דבר .יש לה תכונה שמובילה .כל פעם שאומר חכמה, בכל מקום כך עובדת החכמה . חכמה זה לא מצב .זה סוג של תנועה במחשבה .ראיית הנולד מתוך הכלל .חכמה בגימטריה גולם. כשאתה רואה את הדבר הגולמי,  אתה מבין מה יצא מזה .
  • קודם ונמשך- זה קל כי לומדים סיבה ותוצאה.

חכם לא מספיק שידע את הכללים. עליו לדעת מהם להוציא את הפרטים .

בינה- ראיה אינדוקטיבית ,מהפרטים אל הכלל .רואים את הכלל מתוך הפרטים. למשל אני רואה רשימת מספרים ורואה את הכלל של המספרים האי זוגיים .

"ומכאן תדע, גם את ההגדרה הנאמנה של השם "בינה", אשר כל "כח ההתבוננות" כדי לראות את הנולד מכל פרט שבמציאות ,הן בתורה הק', והן בחיצוניות, הרי הוא נמשך מספירת "הבינה" וע"כ נקרא בשם בינה "

כותב כדי לראות את הנולד מכל פרט. אבל דוקא יש לומר המוליד ולא הנולד. מראים לי פרטים, אני מסוגל להבין מתוכם מה הכלל. הרבה פעמים שרוצים לבדוק על אדם מה כלל העבודה שלו, בודקים את הפרטים שכמה פעמים בחייו למשל קרה לו דבר מסוים ומגדירים את הכלל. למשל אדם שאינו מקבל סמכות לאורך חייו. רואים את הפרט עובר בכל חייו. מבין שזהו הכלל .

אפשר אפילו להסיק מה יהיו המשך הפרטים שלו כי הכרנו את הכלל שלו.

לכן טיפול אמיתי צריך לתת לנו את ב' המחשבות. מחשבה אמונה של הכתר- לקבל אמונה. אחר כך המחשבה של החכמה שנקראת השראה עליונה- חכמה . ואחר כך מחשבה של הבינה שדרך הפרטים תופס כלל.

". ומספירת המלכות, נמשכת בחינת השליטה המוחלטת בכח וכפיה, בדוגמת מוראה של מלכות, ולפיכך נקראת "מלכות". ויתר הספירות, תתבארנה לקמן במקומן."

מהי המלכות – שליטה, כח, כפיה. סוג של שליטה זוהי המלכות .

יש ז"א שמחולק לחג"ת נה"י וכו '. אלה הבחינות. כשאדם יודע אותן יודע איפה מצוי. כעת הבנו את החכמה והבינה .

"ואין להקשות על הנ"ל, א"כ היתה ספירת הבינה צריכה להיות קודם לחכמה, שהרי ההשתוקקות וההתבוננות לראות את הנולד, היא הקודמת והגורמת לשלימות הסופית, דהיינו ראית הנולד, שנקראת חכמה."

ראיית הפרטים זה הדבר הראשון שקורה לנו .אנחנו רואים את הפרטים ומהם רוצים להסיק כלל .הכלל הוא המהות של הדבר .

 "אכן כבר בארתי לך, שסדר אצילות העולמות, הוא ההפך מהבנתנו, אלא המילוי של הרצון, הוא הקודם והגורם לגילוי הרצון

)עי' לעיל אות פ' ד"ה והענין(,"

הכלל גורם לגילוי הפרטים .השלמות היא הקודמת וגורמת לבלתי שלמות .אני רואה דבר לא שלם וממנו מסיק את השלם. אני עלול לטעות ולחשוב שהחיצוני קודם לפנימי, שהפרט קודם לכלל וכו' זה שאתה רואה את זה ככה לא אומר שזה ככה .

 "והשלימות היא הקודמת והגורמת לגילוי הבלתי שלימות, כי כן משתלשלות המדרגות ויורדות מא"ס ב"ה בצמצום אחר צמצום ,עד לעוה"ז המקולקל יותר מכולן."

למדנו לראות את הטעם של שמות הספירות .

  • כתר- מעל האדם
  • חכמה- ראיית הפרטים
  • בינה- ראיית הכלל
  • מלכות- שליטה

לכאורה היה צריך לומר שבינה קודמת לחכמה. כי איך אני פוגש את המציאות? את הפרטים ואחר כך את הכלל. את החיסרון אחר כך את השלמות .זה רק בראיה הקלוקלת . זה נכון שאני פוגש את השאלה לפני התשובה . אבל אם לא היה לך את הכלל ,את התשובה לא היית רואה את הפרטים, את השאלה…. הפרטים לא עושים את הכלל .הכלל בא מלמעלה.

מראה לנו פה שהשמות  של הספירות מראים לנו תכונות מסוימות. כמובן ניתן להשליך את זה על האדם .

הכתר הוא האמונה. קודם כל עלי להיות במסגרת של אמונה. אז מה שתי צורות המחשבה העיקריות של האדם? קוראים להן חכמה ובינה .

חכם – הרואה את הנולד. מחשבה דדוקטיבית .רואה את הפרטים מהכלל. יודע מה הפרטים שיצאו. כמו רופא שיודע איזה תופעות יהיו מהמחלה .

לכן כשרוצים לראות מה יקרה

 צריך לראות את הכלל. שירד לי מלמעלה הכלל .

בינה לעומת זאת- ראיה אינדוקטיבית .מסתכל על הפרטים ומגלה את הכלל .הפרטים לא בונים את הכלל. רק מגלים אותו כי הכלל היה קיים קודם. זו היכולת שלנו לתפוס כלל מפרטים .

הכוונה שלי היא שבינה היא היכולת שלי לייחס התפרטות לבורא ית'. אני יכולה רק כאדם מאמין כי אם לא אני נשארת בפרטים .

את שתי הצורות האלה עלינו ללמוד איך להשתמש בהן.

באופן רגיל תנועה של האדם היא מהפרטים אל כלל. איך ידע מהם הכללים? יספרו לו או יקבל מלמעלה.

הדרך שלנו היא לקבל את הכללים מלמעלה ולייחס אליו פרטים.

מלמעלה נותנים דבר שלם . מלמטה צריכים לגלות את השלמות הזו . זו דרך "הכל צפוי והרשות נתונה"

הכל צפוי -אלה הכללים

הרשות נתונה- לך , דרך הפרטים עלינו לגלות את הכללים.

"ת( העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום, נקרא עולם אדם קדמון, ונקרא ג"כ עולם הכתר. וארבעה העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה ,הם מלבישים על אדם קדמון זה  "

המלה עולם – מלשון העלם. נהיתה סביבת פעולה שבה צריך לפעול את אותה האידאה. מהו אדם קדמון ? בריח התיכון של כל העולמות .כל מה שנלמד מכאן והלאה נלמד לצורך הגילוי של הכלל. כלל כל העולמות- אדם קדמון. הכלל היא הדרך שלנו בחיים. יש עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה יצירה ועשיה. כל הפרטים שבאים באים לגלות את הכלל. הכלל הוא הכתר. הכל סובב סביב הכלל של אהבה. בלי בחירה לא היתה יכולה להיות אהבה. הכל סובב סביב האמונה של יתר דבקות .

הכלל שלו הוא יתר דבקות הנקרא אהבה. נובעת מבחירה .

האהבה היא הכלל.

זוהי המסגרת האמונית .הכל סובב סביב האמונה .

הכל סביב עולם אדם קדמון .

כתר – שורש דשורש

הולכים ללמוד בחלקים ב' עד ה' רק את עולם אדם קדמון.

רק בחלק ח' נתחיל לגעת בעולם אצילות

רק בחלק ט"ז נגיע לבריאה יצירה ועשיה ולאדם הראשון .

  סיכום שיעור 7 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ג  י"ח אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו היום על ד' בחינות דאור ישר. הדגש היה היום על הטעם של הקריאה בשמות אלה.

  • למדנו שהשורש נקרא כתר כי הוא המסבב דהיינו הסיבה שממנה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו .הכל נובע מהתפיסה האמונית שלנו, מהכתר שלנו .

כתר מכתר. נמצא מעלינו. האמונה מעלינו ומסבבת אותנו. היא הסיבה למה שקורה לנו. מי מסובב? אנחנו.

הכתר הוא הסיבה, הוא צד המאציל .

  • החכמה – מי הוא חכם, הרואה את הנולד. היכולת לחשוב מהכלל אל הפרטים. לקבל את הכלל, להוליד פרטים ממנו.

עצם הכלל הוא חכמה . האור והכלי באו כאחד. זוהי השלמות. כך היה בא"ס. הכלל הראשון שלנו. הפרטים הנובעים ממנו הם כל העולמות למשל נתנו דוגמאות בשיעור לגילוי הכלל של אדם שדרכו יודעים איזה פרטים יופיעו ממנו, כלומר ינבעו מאותו כלל .כלומר אדם שעומד תמיד בזמנים, אדע מה לצפות ממנו כשקובע איתו זמן לפגישה.

  • בינה- כח ההתבוננות של האדם. כתנועה- היכולת להסתכל מהפרטים אל הכלל. כמצב- היכולת לראות פרטים .בינה יכולה לראות פרטים ולעשות כלל מהפרטים האלה. כמצב- הפרטים באים מבינה. לכן אנשים שמסתכלים דרך כלל ,מתקשים בלהתעסק בפרטים. אנחנו רואים פרטים אבל כדי שנגיע לכלל בעצמנו- אנו זקוקים לבינה
  • כאשר חכמה ובינה מזדווגים אני מקבל את הראייה השלמה .
  • היות והעבודה שלנו היא מחיצוניות לפנימיות, מהפרטים אל הכלל ,מחוסר שלמות לשלמות , לכן היינו יכולים לחשוב שהפרטים מגלים את הכלל .אך הכלל ניתן לנו מלמעלה אנחנו לא קובעים אותו. הפרטים אינם קובעים את הכלל. אם נשים פרט במקום שהוא לא הכלל שלו. ירגיש לא ראוי .
  • המלכות היא עניין של שליטה.
  • עוד אמרנו שהעולם הראשון לאחר עולם הצמצום הוא עולם אדם קדמון )א"ק(. כל העולמות שאחריו מלבישים עליו ובאים לגלות אותו .
  • ולבסוף ראינו שאהבה היא דבר שלם כי נבעה מהבחירה ביתר דבקות .

סיכום בנקודות

  1. הזכיר לנו את ד' בחינו דאור ישר – כתר שורש, חכמה -א', בינה-ב', ז"א-ג', מלכות -ד.'
  2. בשיעור זה מלמד את השמות האלה- כתר חכמה בינה ומלכות.
  3. הכתר היא האמונה ומסבבת הכל. המסגרת האמונית המסבבת אותנו .
  4. חכמה- מחשבה דדוקטיבית. מהכלל אל הפרטים. כתנועה – ראייה מהכלל אל הפרטים. כמצב- ראיית הכלל הבא מלמעלה . השראה.
  5. בינה- כתנועה- ראיה מהפרטים אל הכלל .כמצב- ראיית הפרטים
  6. מלכות- נקראת שליטה. מלוכה. גם אם זה צריך להיות בכח, בכפיה.
  7. היינו יכולים לחשוב שבינה תהיה קודמת לחכמה כי אנחנו רואים את הפרטים לפני הכלל. אבל זה לא כך כי האור קודם לכלי, האור עם הכלי קודם לכלי .
  8. עולם א"ק העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום ועולמות הבי"ע מלבישים על עולם אדם קדמון .

אין תגובות

להגיב