הדף היומי בתע"ס – חלק ו | סיכום | שיעור 2 עמודים שצ"א – שצ"ב

13

שיעור 2 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שצ"א-שצ"ב – יב טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כל עולם הנקודים יוצא מהפרצוף העליון לעולם הנקודים שהוא ס"ג. ולכן אנו לומדים את התמורות הנעשות בס"ג
2. פרצוף ע"ב אינו יכול להתפשט למטה מטבור דא"ק היות ויש לו חכמה שעליה היה צמצום. ואם יתפשט למטה מטבור, ירצה לתקן רצונות של בחי"ד ויפול וישבר.
3. טעמים דס"ג אינו יכול לרדת למטה מטבור דא"ק בגלל ג' דהתלבשות שיש בו שהוא מדרגת חכמה, כפי הטעם לפרצוף ע"ב.
4. לאחר הביטוש שהזדכך הג' דהתלבשות, ויצאו הנקודות, הן יכולות להתפשט למטה מטבור היות והסתלקה המניעה של ג' דהתלבשות ע"י הביטוש.
5. הפרצוף שיוצא בראש הס"ג כדי להוליד את עולם הנקודים, יוצא בנקבי עינים של ס"ג, דהיינו שהמלכות שהיא הפה עלתה מתחת לחכמה ושם עשתה את הזיווג
6. עליית מלכות לנקבי עיניים נעשתה בעקבות צ"ב שנעשה בנקודות דס"ג (שעוד לא למדנו את התהליך) ובעקבות כך האימנפורמציה שעלתה לראש, שאי אפשר לעשות זיווג על מדרגה שלמה. אלא רק על חצי מדרגה.
7. פרצוף זה נקרא פרצוף השערות כאשר הוא מתחלק באופן הבא:
א – הגל' ועיניים דראש, שהם נשארו ראש, הם נקראים שערות רישא וענפי ע"ב
ב' האח"פ דראש, יצאו לבחינת גוף והם הנקראים שערות דיקנא.
8. עולם הנקודים מתהווה ונעשה רק משערות דיקנא ולא משערות רישא.

בס"ד

חלק ו' שיעור 2 עמוד שצא'

המשך או"פ, אות א', עמוד שצ' טור ב'

והנה הס"ג מתחלק בעצמו לטעמים ולנקודות, שהם הכתר דגוף, והט"ס תחתונות דגוף שמחכמה ולמטה, כנ"ל דברי הרב דף ש"ט אות כ"ד. ובאו"פ שם ד"ה התפשטות האור. עש"ה כי רק התפשטות הראשונה של הפרצוף בטרם שהתחיל להתמעט הוא אור ישר של אותו הפרצוף, המכונה אור רחמים. אבל מאותו הרגע שהתחיל להזדכך המסךולהתמעט מקומתו, אע"פ שאור העליון אינו פוסק מלהזדווג עמו בד' הבחי' של זיכוכו, ומוציא על דרכו ד' הקומות חכמה ובינה וז"א ומלכות. אמנם הם כבר אינם בחינות אור של רחמים. וע"כ המה מכונים נקודות. 

ומתוך שהאורות נתלבשו בהספירות של ג' הפרצופים הראשונים גע"ס דא"ק רק בדרך מטי ולא מטי, דהיינו מתחלה התפשט האור רק לכלי דכתר, ואח"כ דלא מטי בכתר שפירושו שנזדכך מדת העביות של המסך שלו, אז מטי האור בחכמה. הרי שרק בכלי דכתר נתפשט האור בבחינת רחמים המכונה טעמים, אבל בכלי דחכמה לא הגיע האור אלא אחר הזדככות המסך והתמעטות הקומה, וכן ביתר הספירות. לפיכך נקראים כל הספירות שלמטה מכתר בשם נקודות להיותם כבר מבחינות או"ח ודין. כמ"ש זה באורך בדברי הרב לעיל חלק ד' פ"ג. ע"ש כל ההמשך. 

ונתבאר לעיל באו"פ חלק ה' דף ש"מ ד"ה ונבאר. שב' אורות ירדו ונתלבשו בכלי דכתר הנקראים זו"ן, שהזכר יש לו בחי"ג דהתלבשות וקומה שלו עד החכמה, והנקבה יש לה עביות של בחי"ב וקומתה עד הבינה, עש"ה. 

ולפיכך גם הכלי דכתר הוכרח להסתיים על הטבור בשוה עם רגלי ע"ב, שהוא מאותו הטעם האמור אצל הע"ב, כי מתוך שהזכר יש לו שם בכלי דכתר קומת החכמה, הנה חל עליו הצמצום, כמו על פרצוף ע"ב, ומוכרח להסתיים למעלה מטבור, כי אינו יכול להאיר אל הכלים דזו"ן דבחי"ד. 

והנך מוצא שמ"ש הרב לקמן שפרצוף הס"ג מתפשט עד רגלי א"ק, הנה זה אמור רק על בחינות הנקודות דס"ג שהם ט"ס התחתונות מחכמה ולמטה, אבל הטעמים דס"ג, שהם כתר של הגוף דס"ג, נפסק על הטבור, כי אינו יכול להאיר מהטבור ולמטה, משום אור החכמה אשר בו, כנ"ל. רק אחר שנזדכך הזו"ן דכתר מבחי"ג ובחי"ב שבהם, אל בחי"ב ובחי"א, שזה ניתן להכלי דחכמה דס"ג, שבאורות האלו כבר אין שם מקומת החכמה ולא כלום, אז נתפשטו האורות ההם דס"ג אל הכלים דזו"ן שבא"ק הפנימי ממטה מטבור. וכן האורות שבשאר הקומות בינה וז"א ומלכות. 

והנה נתבאר להלן בדברי הרב אשר אלו ד' הקומות : חו"ב וז"א ומלכות דס"ג, שנתפשטו למטה מטבור, חזרו ועלו אל מקום הטעמים דס"ג שלמעלה מטבור, ולא נתפשטו יותר מטבור ולמטה. וזה אמרו כאן שהס"ג מסתיים על הטבור. שכונתו לאחר עליות האורות למעלה מטבור. כנ"ל. ועליות האורות האלו הם הנקראים לקמן בשם צמצום נה"י. והבן כל הנ"ל היטב, וחזור על הדברים עד שיהיו כמו מונחים בקופסא, כי תצטרך לכל הנ"ל בכל מלה ומלה שבביאור הנקודים ושביה"כ. ואי אפשר לחזור בכל פעם על אריכות כזו. 

ומ"ה וב"ן דיליה מטבורא ולמטה כנגד זו"ן דאצילות. היינו הע"ס דנקודים, שהם נבחנים, לבחינת מ"ה וב"ן של ס"ג הזה. כמ"ש במקומו. והם בהשוואה אל הזו"ן דאצילות, המלבישים לפרצוף א"א, ג"כ מטבורו ולמטה. וטעם כל דברים האלו, יתבאר לקמן בע"ה.

ב) והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק.

ב) שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג:  ענין שערות ראש ודיקנא הללו לא יצאו תכף עם אצילותו של פרצוף, אלא אחר צמצום נה"י ועלית ה' תתאה לעינים, שיתבאר לקמן, כי ה"ת שהיא המסך המשותף מבחי"ב ובחי"ד יחד, עלתה לחכמה דראש הס"ג, המכונה עינים, ונזדווג שם עם אור העליון, והעלה או"ח מחכמה לכתר, דהיינו מעינים לגלגלתא, הממשיך רק קומת הז"א. והנה אז נתחלקו הע"ס דראש הס"ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה. כי להיות שנעשה  מקום הזווג בהעינים, ושמשו העינים במקום הפה דראש, הנה נעשו ג' הספירות אח"פ, לבחינת גוף. ומקבלים מהמלכות הזו העומדת בעינים, המשפעת להם ממעלה למטה, ולא נשאר שם בבחינת ראש, דהיינו מבחינת ממטה למעלה, רק ב' הספירות : גלגלתא ועינים לבד. הרי שהע"ס דראש, נתחלקו לב' בחינות : ראש, וגוף. כי רק הכתר וחכמה מהם, נשאר לבחינת ראש, אבל בינה ז"א ומלכות שבהם, יצאו מבחינת הראש, ונעשו לבחינת ספירות דגוף. 

והנה הגם שהזווג הזה החוצה את הע"ס דראש לב' בחינות ראש וגוף, נעשה בהחכמה דראש הס"ג גופיה, עכ"ז בו עצמו לא נעשה שום שינוי, כי אין העדר ברוחניות, כנודע. אלא רק תוספת נעשה כאן, כי נבחנות לע"ס דענפים שעל הראש דס"ג, המכונים ע"ס דשערות, והמה הם שנחלקו על ב' בחינות ראש וגוף הנ"ל, אשר כתר וחכמה שבהם, שנשארו בבחינת ראש, נבחנים לענפי ע"ב בבחינת שערות ראש, וג' הספירות שבהם שהם אח"פ, שנעשו לבחינת גוף, הם נבחנים לבחינות שערות דיקנא. ולענפי ס"ג.

וזה אמרו ושערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג. היינו אותה התחלקות הע"ס של ראש לב' בחינות: גו"ע, ואח"פ, שנתהוה בראש הס"ג, כנ"ל, הנה התחדשות הזו, מכונה בשם שערות שבחינות גלגלתא ועינים שנשאר בבחינת ראש, נחשב לענפי ע"ב. ובחינת אזן חוטם פה שבהם, שיצאו לחוץ מהראש, נחשבים לענפי ס"ג. וטעם הדבר יתבאר לפנינו. 

שבהם כלולים או"א, שבין שניהם לקחו וכו', והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. משמיענו כאן, שכמו או"א דאצילות נכללו ויצאו מהע"ס דדיקנא דא"א, כן הע"ס דנקודים יצאו מסוד שערות דיקנא דראש הס"ג. ותדע שיש ג' בחינות או"א: שהם או"א הפנימים, ואו"א עילאין, וישסו"ת. וכל אלו הג' הם כלולים בשערות דיקנא. כי יש י"ג תיקוני דיקנא, שהם ג' הויות, כלומר, ג' בחינות של ע"ס, שהע"ס הראשונות הן בבחי' ד' תיקונים הראשונים המסתיימים על שבולת הזקן, ומשבולת הזקן הזה יצאו או"א הפנימים, שהם הג"ר דנקודים. ומהע"ס השניות, שהם ד' תיקונים האמצעים, המסתיימים על מזל העליון הנקרא נוצר חסד, יצאו או"א עילאין, ומהע"ס האחרונות, שהם ה' תיקונים תתאין המסתיימים במזל התחתון הנקרא ונקה. יצאו ישראל סו"ת דאצילות.

וזה אמרו "והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א". כי או"א הנ"ל נקראים ביחד אבא, וישסו"ת הנ"ל נקראים יחד אמא. ואבא נכלל במזל העליון כנ"ל, ואמא נכללת במזל תחתון כנ"ל ונמצאו שניהם כלולים במזלא. אבל בד' תיקונים עילאין המסתיימים על שבולת הזקן, הנה הם שייכים לאו"א הפנימים, כנ"ל, ומהם יצאו רק הג"ר דנקודים, שהם בחינת או"א הפנימים. וזכור הדברים, כי תצטרך להם בכל מלה ומלה הבאים לקמן.

ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק: כבר נתבאר זה לעיל דף ש"צ ד"ה וס"ג. עש"ה.

סיכום: למדנו שפרצוף ס"ג מחולק לטעמים ונקודות. טעמיו לא מתפשטים למטה מטבור והנקודות כן מתפשטות למטה מטבור דא"ק. הסיבה היא היות ולס"ג יש ג' ב' גם ג' דהתלבשות של חכמה לא יכול להתפשט למטה מטבור כי אין לו מסך של בח' ד'. אם יתפשט למטה מטבור יתפשט למקום מצומצם שאסור לקבל, אומר שלא יכול להתפשט ואז לקבל. אם היה מסך דבח' ד' היה יכול לדחות את האור שיש שם ולא לקבל, אבל והיות ואין מסך על בח' ד' יהיה חייב לקבל ואז ישבר. אותו דבר למדנו על פרצוף ע"ב, היכן שיש חכמה לא יכול להתפשט למטה מטבור כי אז יהיו רצונות של חכמה בלי מסך ולא יוכלו להתפשט. גלגלתא כן יכול להתפשט לשם כי יש לו מסך על בח' ד'. להם אין מסך כזה ולכן לא יכולים להתפשט. ע"ב לא יכול להתפשט מצד ג' דעביות, אחרת כן יכול היה. ס"ג לא יכול להתפשט בגלל הג', בקיצור ע"ב וטעמים דס"ג לא יכולים להתפשט למטה מטבור. זו הידיעה הראשונה בשעור זה. נקודות דס"ג יוצאים על ב' א', אין שם חכמה אז יכולים לרדת ממטה דטבור. יש לזכור שיש חשיבות גדולה לכך שס"ג וע"ב לא מתפשטים למטה מטבור כי הארת צ"א שיכולה להיות היא גדולה, עליה נדבר בהמשך – על החזרת הגדלות ולקיחת האורות מהם. יש חשיבות גדולה שיש מקום ששמור למעלה שנותן איזושהי סוג של גדלות כזו שאנחנו לא יכולים ממש לגעת בה, אבל יודעים שהיא שם.

ידיעה שניה שלנו לשיעור זה, שכמו שלמדנו כל פרצוף עושה זיווג כדי להוליד את הפרצוף הבא. גלגלתא עושה זיווג של ע"ב הפנימי כדי להוציא את ע"ב החיצון. פרצוף ע"ב עושה פרצוף ס"ג הפנימי כדי להוציא את ס"ג החיצון, ופרצוף ס"ג עושה זיווג כדי להוציא את עולם הנקודים. זה נקרא 'ענפיו'. הענפים שלו נקראים פרצוף השערות שיצאו ממנו החוצה. פרצוף זה נקרא כך כי הוא סוער, כי בצ"א הזיווג נמצא בפה על כל המדרגה, הנקראת ג"ע אח"פ, אבל כשצריך לעשות זיווג של ראש הס"ג כדי להוציא את עולם הנקודים, צריך לעשות זיווג על נקבי עיניים, כי המידע שעלה מנקודות דס"ג, יש צ"ב במדרגה שנחלקה על ידיו. ז"א שכשירדו נקודות דס"ג למטה מטבור אז מלכות דסיום רגלין עלתה לבינה של גוף ת"ת וחילקה את המדרגה ל2. כשעלו רשימות אלה למעלה אז היה צריך להוליד ולעשות שוב זיווג כדי להוליד אבל עלו רשימות שהמידע שלהן יש צ"ב, לכן כי זה המידע אי אפשר לעשות יותר על הפה, אלא בנקבי עיניים, במקום העיניים שהמלכות שעלתה לבינה נהיתה נקב, חיסרון במקום העין ולכן פה עושים את הזיווג, בנקבי עיניים. זיווג זה גורם לסערות רישא ושערות דקנא. שערות רישא הן ג"ע, שערות הזקן הן כנגד בינה, ז"א ומלכות. אומר שכל עולם הנקודים מתפשט רק משערות דיקנא, ולא משערות רישא. לא אומר מדוע, אבל אומר שכך. ז"א שאין התפשטות לעולם הנקודים ממה שיש מפה ולמעלה, אלא רק מפה ולמטה. 

שיעור 2 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שצ"א-שצ"ב – יב טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כל עולם הנקודים יוצא מהפרצוף העליון לעולם הנקודים שהוא ס"ג. ולכן אנו לומדים את התמורות הנעשות בס"ג
2. פרצוף ע"ב אינו יכול להתפשט למטה מטבור דא"ק היות ויש לו חכמה שעליה היה צמצום. ואם יתפשט למטה מטבור, ירצה לתקן רצונות של בחי"ד ויפול וישבר.
3. טעמים דס"ג אינו יכול לרדת למטה מטבור דא"ק בגלל ג' דהתלבשות שיש בו שהוא מדרגת חכמה, כפי הטעם לפרצוף ע"ב.
4. לאחר הביטוש שהזדכך הג' דהתלבשות, ויצאו הנקודות, הן יכולות להתפשט למטה מטבור היות והסתלקה המניעה של ג' דהתלבשות ע"י הביטוש.
5. הפרצוף שיוצא בראש הס"ג כדי להוליד את עולם הנקודים, יוצא בנקבי עינים של ס"ג, דהיינו שהמלכות שהיא הפה עלתה מתחת לחכמה ושם עשתה את הזיווג
6. עליית מלכות לנקבי עיניים נעשתה בעקבות צ"ב שנעשה בנקודות דס"ג (שעוד לא למדנו את התהליך) ובעקבות כך האימנפורמציה שעלתה לראש, שאי אפשר לעשות זיווג על מדרגה שלמה. אלא רק על חצי מדרגה.
7. פרצוף זה נקרא פרצוף השערות כאשר הוא מתחלק באופן הבא:
א – הגל' ועיניים דראש, שהם נשארו ראש, הם נקראים שערות רישא וענפי ע"ב
ב' האח"פ דראש, יצאו לבחינת גוף והם הנקראים שערות דיקנא.
8. עולם הנקודים מתהווה ונעשה רק משערות דיקנא ולא משערות רישא.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב