הדף היומי בתע"ס – חלק ו' | סיכום | שיעור 23 עמודים תל – תלא

73

חלק ו' שיעור 23 עמוד תל'

* מ) מעיקרא היו העשר עצמות פשוט, והיו כלולים מיוד, ולא ניכרת בהם, והג"ר שהיו רחמים היו יכולים לקבל אור הא"ס, וכשהיה מגיע אל הז' נקודות היו מתבטלות. ואלו הם המלכים שמתו. לפי שהם דין והאור שבא הוא רחמים, לא היו יכולין לקבלו, וכיון שלא קבלו החיות מתו. ולכן הוצרך לתקן שיעשו כלים אל הכתר, ועי"כ נתבסם האור, שבא ועובר דרך מסך, ועוד שניכרין בו אלו היוד. ואלה המלכים הם למטה ממלכות דאצילות. ולא נשאר מהם אלא הדר, מפני שהיו דכר ונוקבא, והם ת"ת ומלכות.

* עץ חיים שער י"א פרק ו'.

מ) העשר עצמות פשוט והיו כלולים מיוד ולא ניכרת בהם: כלומר בהיותם בג"ר דנקודים, אע"פ שכבר היו בהם תיקון קוים ובחינת יוד כלים שפירושם שנתכללה המלכות בכל ספירה וספירה, ונעשה עשרה כלים להיוד אורות. אמנם כיון שהם בחינת ראש שהמסך משמש בהם ממטה למעלה, ע"כ נבחנים עוד שכל האורות כלולים בכלי דכתר, כמו בעקודים, ואין ענין היוד כלים ניכר בהם, כי אין בחינת העביות ניכרת בבחינת ממטה למעלה, שפירושו, בטרם שהאור מתלבש בכלים, כנודע. 

והג"ר שהיו רחמים היו יכולים לקבל אור הא"ס. כמ"ש בדיבור הסמוך, כי בחינת העביות שה"ס מדת הדין מהתכללות המלכות בכל ספירה וספירה אינה ניכרת עוד בהג"ר לפי שאין בחינת התלבשות בהם בפועל, רק בבחינת כח לבד. וע"כ הם רחמים. 

לפי שהם דין והאור שבא הוא רחמים לא היו יכולין לקבלו. כמ"ש לעיל, שהכלים היו קטנים, כי הכלים הגדולים, שהיו בגופים דג' פרצופים דא"ק הקודמים, שהם כלי דכתר וכלי דחכמה, היו חסרים כאן בגוף של הנקודים, שהרי התחילו מספירת הדעת ולמטה שהוא כלי דבינה. (כנ"ל דף תט"ז ד"ה וחב"ד). ומתוך שהאור שבא להם היה רחמים, דהיינו אורות של ג"ר, שנקרא אור של רחמים, שהם צריכים להתלבש בכלים הזכים דכתר חכמה, ע"כ לא היו יכולים לקבלו. 

כלים אל הכתר וכו' שבא ועובר דרך מסך. כוונתו למסך דיסוד דעתיק שנתקן באצילות, שע"י נתבסם האור כמ"ש במקומו. 

שניכרים בו אלו היוד. כי על ידי בחינת העיבור ויניקה נתקנו תיקון קוין ויוד כלים גם בז"ת, ואז נתלבש העצמות בהכלים. 

למטה ממלכות דאצילות. כלומר שנתפשטו למטה מפרסא דאצילות, ויצאו מגבול דנקודת הצמצום החדשה שהיה בהנקודים. וזה היה מיתתם. כמ"ש. 

הדר מפני שהיו דכר ונוקבא. כלומר שהנוקבא שלו היתה מתוקנת, כראוי להיות. וע"כ נתקיים, וה"ס שם מ"ה החדש שיתבאר במקומו.

 

* מא) והנה כל אחד מאלו הי"ס, ודאי הוא שכל אחד מהם היתה כלולה מכל י"ס אבל הדבר היה בערבוב, כאלו נמשיל לך משל א' שהיו כדרך המים והיין והשמן והדבש והחלב וכיוצא בזה, מעורבים יחד ונתונים בכלי אחד, והז' תחתונות היו בבחינת דינים. והטעם הוא, לפי שאי אפשר לקיום העולם ולהנהגתו זולתי הדינים והקליפות, וכמ"ש במשנה, להפרע מן הרשעים וכו' ולתת שכר טוב לצדיקים.

* שער מאמרי רשב"י זיע"א פרשת פקודי דף

מא) כלולה מכל י"ס אבל הדבר היה בערבוב: כלומר, שע"י צמצום נה"י וכו' נעשה כבר התיקון של עשרה הכלים, כנ"ל, שפירושו שנתערבה הבחי"ד בכל ספירה וספירה, מחמת חיבורה עם הבחי"ב. ואז נתקן בחינת מסך וזווג בכל ספירה וספירה, עד החכמה ועד נקבי העינים. כנ"ל, אמנם תיקון זה היה רק בהג"ר דנקודים, אבל בהז"ת דנקודים אע"פ שגם שם היה שולט בחינת החיבור דבחי"ב עם בחי"ד, כי הכלים ההם הם בחינת כלים דט"ס תחתונות דס"ג שבהם היה עיקר החיבור הזה, ושם נתעבה הבחי"ב מכח הארתם בזו"ן פנימים דא"ק, כנ"ל דף ש"צ ד"ה וס"ג, וע"כ בחינת העביות הכפולה ההיא קבלו הז"ת בראשונה. אבל היה בהם בלי תיקון, אלא שהיו מעורבים יחד זה בזה לבד כדמיון העירוב של לח בלח שמביא הרב, כלומר שלא היו ניכר בחינות הדינים לבדם, ובחינת הרחמים לבדם וכדומה, אלא הכל היה מעורב יחד בלי הכר, ומעירוב הזה נתהוו שם בחינות קליפות ג"כ, בסוד סיגי הזהב ושמרי היין, וגם המה נתערבו בהכלים ההם בלי הכר. כמ"ש והולך. 

וצריך שתבין בכל הענין הזה אשר הגם שבחינת העביות שבהכלים היא כל גדלם ושבהם, שבה נמדדת כל גובה קומתם. אכן כל זה הוא אם יש להם תיקון המסך השקול על מדת עביות ההיא. אבל אם אין בהם אותו תיקון המסך הראוי להיות כלפי אותו העביות, הרי אז מתהפך העביות להיות בהם דינים קשים ומרים, כי שינוי הצורה הוא פירוד הרוחני, וע"כ אינם יכולים לינק מאור העליון מדת חיותם, שאז מתהוה העביות לבחינות דינין וקליפות. כלומר לבחי' מזיקים קשים. עד שמקבלים את תיקונים המלא. 

שאי אפשר לקיום העולם ולהנהגתו זולתי הדינים והקליפות. להיות הנהגת העולם הוא ע"פ מחשבת הבריאה שהוא להנות לנבראיו. דהיינו כדי לתת שכר טוב לצדיקים. ואין קיום הנהגה כזו זולת על ידי העבודה בסוד זה לעומת זה עשה האלקים. וע"כ הוכן מקום למציאות דינים וקליפות.

מב) ואמנם היה הדין למטה בז' תחתונות אלא שהיה הכל מעורב יחד כנזכר ולהיות כן שלא היה בהם ביו"ד ספירות שום תיקון כלל, לכן כאשר היה אור הא"ס יורד ובוקע בתוכם מלמעלה למטה, היה האור יורד מכתר לחכמה ומחכמה לבינה שהיא הספירה השלישית. אבל בהתפשט האור ההוא העליון, אשר הוא סוד רחמים גמורים, וחסד גמור, ובהגיעו אל הז' תחתונות, אשר הם דינים כנ"ל ומהם דינים מתערין, לא היו יכולים לקבלו, כי הם הפכים זה חסד וזה דין, והיו מתבטלים על ידי אור העליון, ומתו. וכמש"ה וימת בלע וימת חושם וכו'.

מב) אור הא"ס היה יורד ובוקע בתוכם מלמעלה למטה: הכונה הוא על אור החדש שירד ובקע לפרסא והאור לנקודים כנ"ל בדברי הרב. ובקיעה פירושו ביטול הגבול. כנ"ל.

מג) ואז ירדו אותם הז' מלכים התחתונים למטה בעולם הבריאה, תחת מקום המלכות דאצילות לגמרי. ונשאר מקומם פנוי תחת ספירת הבינה. ובאותו החלל אשר בין ספירת הבינה ובין ז' מלכים האלו, יצאו עוד ז' ספירות אחרות כלולות יחד בציור אדם כלול זכר ונקבה, והוא סוד זו"ן, והוא נקרא מלך השמיני, אשר שמו הדר ושם אשתו מהיטבאל, כי הדר הוא ז"א ומהיטבאל הוא נוקבא.

מג) תחת מקום המלכות דאצילות לגמרי: כלומר תחת הנקודת הצמצום החדשה, ששם מסתיים בחינת האצילות ומתחיל מקום העלמין דפרודא. כנ"ל. 

מקומם פנוי תחת ספירת הבינה. כי הג"ר שהם כח"ב נתקיימו ורק המלכים שמבינה ולמטה נשברו, ונשאר מקומם פנוי. אשר במקום הזה הוא עמידת עולם האצילות אחר התיקון.

 

סיכום: היום למדנו כמה דברים בעניין אצילות, אבל עיקר מה שחשוב לנו זה מה שלמדנו מצד עולם הנקודים. 

סיפר לנו, שע"י צמצום נה"י דא"ק, דהיינו ע"י צ"ב נעשו עשרה כלים, ורוצה להבהיר היטב, מה נקרא עשרה כלים. 

כלי, הכל מדובר בקדושה. כלי זה אומר שיש לו מסך, לכן אומר, שכשאומרים שיש עשרה כלים ז"א שנתקן מסך וזיווג בכל ספירה וספירה. 

אומר, שבג"ר דנקודים יכול היה לרדת אור מאוד גדול, אור ע"ב ס"ג ולא גרם לשבירה, כי אם האור הגדול הזה שבא להאיר בכלים דנקודים וגרם לשבירה, הרי עבר גם דרך הראש, אז למה לא גרם לשבירה בראש, אומר, כי הראש עובד ממטה למעלה, ולמטה למעלה לא שובר אותו. רק אם יתן לתחתונים אז שובר אותו, אבל בא אור ע"ב ס"ג עם מסך ד' ג' ועושה עליו זיווג, אז למה על הראש זה לא משפיע, אומר כי הראש הוא מלמטה למעלה, אבל כשמגיע אור הזה לעולם הנקודים, לז"ת אז הם נשברים, כי האור שמגיע מלמעלה הוא של רחמים, שבא על ע"ס או חמש בח', וכל הכלים בעולם הנקודים הם קטנים, רק של אח"פ, אבל גם בראש גם כלים של אח"פ, אומר שנכון אבל הראש פועל מלמטה למעלה וכח הדין הזה לא פועל עליו. אח"כ אומר, שבעולם אצילות, אח"כ עשו לזה תיקון. 

באות מא' מספר לנו, שהיה צמצום נה"י ונעשו 10 כלים, וכלי ז"א שיש מסך. כאשר מלכות עלתה לבינה היתה עביות כפולה. כאשר עלה לקבל את האור, אם יש מסך אז יש את הכח והיכולת לעבד את המפגש עם המציאות, ז"א את האור שמגיע אלינו. יש כח כי יש מסך, אז אם אין מסך אין את הכח הזה. עיקר תפקידנו הוא לבנות מסכים. מסך זה היכולת שלי לנהל את המפגש שלי עם המציאות שמפגיש אותי עם הרצון העצמי, ע"פי הערכים שלי, שצריכים להיות כאלה שנגזרים מהערך העליון שמוביל אותי, שהוא הבחירה ביתר דבקות. בקיצור, צריך לעבוד כדי לבנות מסכים, לא כדי לקבל אורות. כי כלים רצונות אין בעיה, זה הטבע שלנו לקבל. היות ובז"ת לא היו מסכים לכן היתה שבירה. אבל הראש, שהיה לו מסכים, ממטה למעלה, לא נשבר. גם כי הוא ממטה למעלה, לא היתה בעיה לקבל את האור בלי להשבר. 

לכאורה, מה משובח בכלי שיש לו רצון גדול. אומר שנכון, זה באמת השבח שלו, בתנאי שיש לו מסך. אם יש רצון גדול, עביות גדולה, בלי מסך זה דינים, השפלות שלו. דינים קשים ויסורים קשים. ז"א אם אתה אומר שרוצה אור גדול, יהיו יסורים, כי אין מסך. 

ז"א אתה צריך להזהר מאוד, כשאתה רוצה אור גדול, מסיבה גדולה. תשאל למה אתה רוצה זה? כי רוצה להנות. יהיו עליך דינים. רוצה לאכול שוקולד, למה? כי בא לי. לא רוצה לחשוב על תוצאות. צריך כן לשאול, לבדוק, להזהר. כל הנאה שלא פועלת למען ערך ז"א שניהלתי אותה לא נכון, תהיה שם שבירה. זה ז"ת דנקודים. אז מה, להסתכל על כל דבר? לא בהכרח. לא כל דבר. אבל צריך לעשות מסך. יש דברים שעושים להם מסך באופן אוטומטי. 

כאשר ראו שז"ת נשברו, צריך היה תיקון מיוחד. יש שני תיקונים עיקריים בחיים: תיקון של מסך בראש ותיקון של מסך בגוף.

בראש זה כנגד האמונה בבורא. 

תיקון בגוף זה כנגד אהבת חברים.

יש אנשים שאומרים שמאמינים בהשית'. בחברים, כל ישראל חברים. אומר שזה לא נכון. אתה צריך לעשות תיקון קשה, כמו ביוסף, של אהבת חברים. של אחים. 

השית' נתן קליפות כדי שנוכל לעשות עבודה. כדי להיפרע מהרשעים. מספר לנו על עולם אצילות שמתחתיו היה מקור הקליפות ובז"ת נתקן עולם אצילות שנקרא המלך השמיני, הדר, ושם אישתו המלכות המתוקנת היה מהיטבאל, ואותה אנחנו מתקנים. 

 

שיעור 23 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד תל-תלא – ז שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. אור שבא מלפני צ"א מגיע לראש דנקודים ולא שובר את הראש למרות שבראש יש רק ג כלים ללא כתר וחכמה, וזאת מ 2 סיבות: א. יש שם ב דהתלבשות ב. זה ראש שפועל ממטה למעלה.
2. בז"ת דנקודים היתה שבירה היות ולא היה להם מסכים והיות ולא היו מאוחדים אלא כל אחד עבד בערבוב עם השני ולא בהתכללות. מה שמאפשר התכללות זה שכל אחד מהפרטים חפץ בחסד ולא בעצמו.
3. את התיקון של החפץ חסד בז"ת עשו בעולם אצילות. שאין כאן המקום להאריך כיצד זה נעשה רק נאמר שזה נעשה על ידי עיבור.
4. התפקיד שלנו בעולם הוא לבנות מסכים שהם העיבוד הנכון של המפגש עם המציאות דהיינו על פי הערכים הנגזרים מהבחירה ביתר דבקות שהוא הערך העליון.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב