הדף היומי בתע"ס חלק ו' | שיעור 30 – עמודים תמ"ו-תמ"ז

182

חלק ו' שיעור 30 עמוד תמו'

יב) ובזה תבין המובא תמיד מדברי הרב אשר יסוד דעליון, הוא דעת להתחתון, כי כאן הושרש ענין הזה. כי בעת שנה"י דכתר הם למעלה מחו"ב, כדוגמת חולם שממעל לאותיות, הנה יה"ו אלו דחו"ב, נחשבים לבחינת חג"ת, דהיינו גוף שי' היא חסד, וה' היא גבורה, וו' היא ת"ת. אבל אחר שנה"י דכתר נתארכו ונתלבשו בהחו"ב, בבחינת קמץ מתחת להאותיות יה"ו, שהחו"ב שבו מחמת זה להראש, נמצאים עתה היה"ו שנעשה לבחינת חכמה בינה דעת שבראש. והי' נעשה לחכמה, וה' לבינה, והו' לדעת. ונבחן ע"כ, שהנצח דכתר, העלה את החסד דחו"ב לחכמה ע"י התלבשותו בהם, וההודדכתר, העלה את הגבורה למדרגת בינה, והיסוד דכתר העלה את הת"ת דחו"ב למדרגת דעת. והנך מוצא שע"י התלבשות יסוד דכתר בת"ת דחו"ב נעשה הת"ת לספירת הדעת. וז"ס, אשר יסוד דעליון נעשה דעת ע"י התלבשות בהתחתון. כמבואר. 

וצריך שתדע שיש ב' בחינות של דעת: דעת עליון, ודעת תחתון. כי הת"ת דחו"ב הנעשה עתה לבחינת דעת דחו"ב, נקרא דעת עליון, מטעם שאין בהכלים האלו דחו"ב מבחינת ה"ת ולא כלום, רק מבחינת ה' ראשונה לבד. (כנ"ל באות ט' כאן ד"ה וע"י זה נבין). וע"כ אין לו שום יחס אל הזו"ן, שהם כלולים עם הה"ת. (כנ"ל אות ו' כאן). ותדע שזה הדעת המאיר בכלים שיש בהם התכללות דה"ת, נק' דעת תחתון.

יג) והנה נתבאר, שהזווג והתלבשות הנה"י דכתר בחו"ב דנקודים, מועיל רק לחו"ב לבד, כי השיב אותם לבחינת ראש כנ"ל. אבל לז"ת דנקודים אין הג"ר הללו מאירים כלל, מחמת, הה"ת הנמצאת בפה דנקודים, אשר ג"ר אלו אינם יכולים להאיר אליה, משום שאינם כלולים כלל ממנה, כנ"ל. ועל כן לזווג ב' צריכים שיאיר הג"ר גם אל הז"ת. וזהו הזווג של נה"י דא"ק לחו"ב דנקודים. שמזווג הזה יוצאים הז"ת עם הדעת התחתון, כמו שיתבאר. 

ותחלה צריכים להבין ענין נה"י דא"ק על בוריו. וכבר ידעת שנה"י הללו, הם השורש של כל החיבור הזה של ב' ההין, ועליתם לנקבי העינים. כי מתחלה התפשט הס"ג עד סיום רגלי א"ק, והתלבש בנה"י דא"ק הפנימים, דהיינו של פרצוף הראשון דא"ק. ואז נתערב אור הס"ג שהוא בחי"ב, עם הבחי"ד שבנה"י הפנימים דא"ק, וע"כ אחר שנזדכך המסך ועלה לראש הס"ג להתחדש בזווג חדש, העלה עמו גם הרשימו דבחי"ד הכלולה בו. ועי"ז עלתה ה"ת שהיא בחי"ד לנקבי העינים (כנ"ל דף שצ"ה ד"ה עלו) שעליה זו נק' צמצום נה"י דא"ק. וזווג הנעשה בנקבי העינים, הוציא הבינה וזו"ן דכל מדרגה לחוץ, ואח"פ דראש נעשו לגוף וחג"ת, ובינה וזו"ן דגוף נעשו לנה"י, ובינה וזו"ן דנה"י יצאו לגמרי לחוץ מאצילותו של הפרצוף, דהיינו לבחינת בי"ע דפירודא. ומשום זה נסתיים פרצוף ס"ג דא"ק במקום הטבור דא"ק, ומתחתיו הופרס פרסא. (כנ"ל באורך באור פנימי דף שצ"ח –  ת"א ע"ש).

יד) וצריכים להבין היטב מ"ש הרב לעיל (דף ת"ב אות י"א וי"ב) שהצמצום והפרסא הם ב' ענינים נבדלים, כי הצמצום נה"י דא"ק היה להמעיט האור לצורך הנקודים, ותיקון הפרסא אינו לענין עולם הנקודים עצמו, שהוא עולם האצילות, אלא לצורך עולם הבריאה שתחתיו עכ"ל. פירוש, כי נעשה כאן התחלה ושורש לג' עולמות בריאה, יצירה, עשיה, הנק' עלמין דפירודא וזה נעשה ע"י צמצום נה"י דא"ק, שעלו הרשימות מב' ההין: ה"ר וה"ת. שנתחברו בנה"י דא"ק, כנ"ל, ובאו בנקבי עינים. שמזווג הזה יצאו עצם הע"ס דנקודים בסוד ה"ת בעינים ויה"ו באח"פ, כנ"ל. ונודע, שגם הרשימות דזו"ן שבאו מנה"י דא"ק, חזרו למקומם למטה מטבור בדוגמת הג"ר דנקודים, דהיינו ג"כ בדרך התחלקות המדרגה, אשר הבינה וזו"ן יצאו לחוץ מהדרגה. ונמצא דאותו האור דזו"ן שחזר למקומו, אחר הזווג דנקבי העינים שבראש הס"ג, לא מילא כל הע"ס שמטבור ולמטה דא"ק הפנימי, אלא רק הכתר וחכמה שבו לבד, והבינה וז"א ומלכות שבו, יצאו לגמרי לחוץ מאצילות, ונעשו לבחינת ג' העולמות בריאה יצירה עשיה. וכל זה נעשה על ידי צמצום נה"י דא"ק. כמבואר. 

אמנם הפרסא היא תיקון מיוחד לצורך הבריאה, כלומר לצורך ג' עלמין בי"ע דפרודא, אשר נפרדו מן אור אצילות מחמת התחלקות המדרגה, כנ"ל, אלא שנקראו כולם ע"ש בינה דהיינו עולם הבריאה, משום שהיא הספירה העליונה. וענין תיקון הזה, הוא דבר עמוק מאד כי באמת גם הפרסא הוא ענין התחלקות המדרגה על נקבי העינים הנמשך מצמצום נה"י, אלא שבה יש ענין של "שאיב מלעילא ויהיב לתתא" כמו שמביא הרב (דף ת"א אות ט') בשם הזוהר. שפירושו, שיש בה ענין של עולה ויורד, שמצד אחד ה"ס רקיע המבדיל בין מים עליונים הזכרים, למים התחתונים הנקבות, דהיינו מכח התחלקות כל מדרגה, המוציא את הבינה וזו"ן לחוץ, ונעשו הכתר וחכמה של המדרגה בסוד מים עליונים זכרים. והבינה וזו"ן דמדרגה נבדלו ויצאו לחוץ, בסוד מים תחתונים נקבות. שעל שם זה נק' הפרסא בסוד רקיע המבדיל. ומצד שני יש בה ענין דשאיב מלעילא ויהיב לתתא. והיינו שע"י זווג עליון דע"ב ס"ג יורדת ה"ת מהעינים למקום הפה דראש, ואז נבקע הפרסא, כלומר, שנתבטל ההבדל בין כתר וחכמה, לבינה וזו"ן, כי חוזרים למדרגה שלהם כבתחלה. כמ"ש (באו"פ דף ת"ג ד"ה הפרסא) עש"ה.

טו) ומה שתיקון הזה של חזרת הבינה וזו"ן להמדרגה נקרא רק על שם הפרסא, ולכאורה, הרי כל זה נעשה רק מחמת הזווג דע"ב וס"ג, ומה תעזור הפרסא לזה, עד שתיקון הזה יקרא על שמה. והענין הוא, כי כל הבא מתחלת אצילותו אינו מקבל שום שינוי, ולפיכך אחר שבאה פעם הה"ת בנקבי העינים, שוב אינה יורדת משם לעולם. וע"כ לענין עליה וירידה של הה"ת מנקבי העינים נתתקן ראש אחר שני לו, דהיינו המקבל מראש הא', אשר הה"ת שבנקבי העינים דראש הב', נמצאת בבחינת עולה ויורדת, ואותו ההבדל שבנקבי עינים דראש הב' בין הכו"ח שבו לבין הבינה וזו"ן שבו, הוא המכונה תיקון הפרסא להיותה בבחינת עולה ויורד. ולפיכך נקרא ענין החזרת הבי"ע להאצילות, על שם הפרסא. כי רק היא מתוקנת כן, שהה"ת תרד למקומה לעשיה, ותחזור הבינה וזו"ן שיצאו מכל המדרגות. אבל ההבדל שנעשה בנקבי העינים של ראש הא' הנק' ישסו"ת, אינו מתבטל לעולם, כלפי הבינה וזו"ן שיצאו ממנו. מטעם, ששם נבחן לבחי' תחלת אצילות, שאינו מקבל שינוי. ומלבד האמור יש עוד תיקון מיוחד בפרסא, שהיא מסתרת ומעלמת כח הה"ת הנמצאת בנקבי העינים של ראש הא', שלא תשפיע למטה, בעת שהאח"פ שבים לראש, כי אלמלי השפיעה למטה לראש הב' אז לא יכלה גם הה"ת דראש הב' לרדת מנקבי העינים לפה. כי כח העליון שולט תמיד על התחתון ממנו. אלא הפרסא מעלמת עליה, וכחה אינו מושפע בעת ההיא למטה. וזכור זה. 

ובהמתבאר תבין ההבחן, שבין הוי"ה דע"ב להוי"ה דס"ג. כי כמו דהוי"ה דע"ב הוא במילוי יודין כן הוי"ה דס"ג הוא במילוי יודין, ואין הפרש ביניהם אלא בהמילוי שבתוך הו' כי מילוי הו' דהוי"ה דס"ג הוא בא', כזה, ואו. והוא, כי סוד צורת הא' מתבאר בענין תיקון הפרסא: כי יש בצורתה ב' יודין: יוד עליונה, ויוד תחתונה וקו עקום שה"ס הפרסא, מבדלת ביניהם באלכסון. שזה רומז על התחלקות המדרגה שנעשה בסבת צמצום נה"י ועליה לנקבי העינים, שי' עליונה היא בחינת כתר וחכמה, של המדרגה שמנקבי העינים ולמעלה, הנק' מים עליונים זכרים. וי' תחתונה, היא הבינה וזו"ן דהמדרגה, שמנקבי העינים ולמטה, שיצאו לחוץ ממנה, הנק' מים תחתונים נקבות. והפרסא שבין אלו היודין, ה"ס הרקיע המבדיל בין מים למים. ולפי שענין זה הוא בחינת השיתוף דמדת הרחמים בדין, שהוא התחלה ראשונה להעולמות, כנ"ל באו"פ, ע"כ הא', היא ראש והתחלה אל הכ"ב אותיות, שהעולמות נבראו בהם, כנודע. ואכמ"ל.

סיכום: למדנו בהרחבה את פסיעה ג'. למדנו שישנן ד' פסיעות. בשיעור הקודם למדנו על ג' פסיעות, של ההת' שהיתה בצ"ב, שם למדנו שכאשר נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור התכללו במה שיש למטה מטבור. בהתכללות זו הם גרמו לכך שכשהרשימות עלו לראש, העלו רשימות גם של ב' א', וגם של ד' שהיתה שם. 

הרשימה של ד' שהיתה שם היא רשימה שיש בה ב' עניינים. א. ד' ג' דזיווג. ב. ד' דצמצום. ז"א יש לה גם עניין של מלכות שעלתה לבינה, ד' של צמצום, וגם התכללות מד' ג', בח' זיווג. עלתה והעלתה רשימות למעלה, גם של ב' א'. אז יש רשימות ב' א', ורשימות ד' ג', ורשימות ד' שעלתה לבינה. 

עכשיו הרשימות באות לראש הס"ג. עשו זיווג יחד עם ראש ס"ג, כשהוכרה עביותן ירדו למקום שממנו באו, מלמטה מטבור. אנחנו רוצים להבין את תנועתן. תנועה ראשונה של אותה ד' עליה מדברים, היתה מראש הס"ג למקום הטבור דא"ק. שם נעשה זיווג ראשון בעולם אצילות שהוציא את ראש א' ישסו"ת. 

הפסיעה השניה היתה, שהן עצמן (אות טו') לא יכולים לשמש כראש עולם הנקודים, כי עולם הנקודים יוצא בקטנות וצריך להיות בעולה ויורד. אז לא יכולים לשמש בעולה ויורד, אז נותנים את ההארה הזו לכתר דנקודים, שיהיה זה שנמצא בעולה ויורד. אז התנועה השניה, שנתנה את הד' לכתר. אלה שתי התנועות הראשונות. 

לאחר מכן, כשכתר כבר יכול להיות בעולה ויורד, אז יורד למקום הפה ונעשתה גדלות במדרגה. במעבר מקטנות לגדלות נעשתה פרסא. אומר, שיש הבדל בין צמצום לפרסא. בפסיעה א' בישסו"ת נעשה צמצום ולא פרסא, כי צמצום אומר שלא מרשה לאור לרדת, אומר, המציאות הזו, היא לא בעולה ויורד, לכן נקרא כמו קיר שנעשה שם. יש לנו חוק 'כל הבא מתחילת אצילותו אינו מקבל שינוי'. כי זו פעם ראשונה שבראש נעשה זיווג על צ"ב, לכן זה לא משתנה. זה שומר ולכן נקרא צמצום. לע"ז פרסא דומה לאלכסון של א' שיכולה להיות בעולה ויורד, בשני המצבים שלה: א. שמבדיל את המדרגה. ב. שבאלכסון, ונותן אפשרות לתחתון להיות למעלה ולעליון להיות למטה. 

סוד הפרסא נעשה במקום הכתר דנקודים. הפרסא הזו מסתירה את הצמצום שהיה בראש א' ישסו"ת, אחרת אין סיבה לה להיות בעולה ויורד, כי מוסתר ממנה מה שיש צמצום בראש א' ישסו"ת. זו הפסיעה שנעשתה עדיין ג', מסביר, שאו"א לעומת זאת, שבפסיעה א' וגם בב' יכלו היו לעשות זיווג רק על ב' א'. במצב ג' מספר לנו שאו"א חזרו למדרגה, להיות ראש, ולמרות זאת עדיין מרגישים קטנים, גם אם קיבלו חכמה, כי בינה לא רוצה חכמה, אז אין זיווג פב"פ ולכן הדעת שיש שם, שהיו חג"ת והפכו להיות חב"ד כי הפכו להיות ראש, אז הדעת שם נקראת דעת עליון, ולא דעת תחתון. כי דעת עליון אומר, שלא עושה זיווג דהכאה להתפשט מיני וביי לגוף. דעת פרקטית היא כשיעלו רשימות מנה"י דא"ק שיקבל זיווג ולא רק צמצום. 

אחד הכללים החשובים שלנו, שכל מתחילת אצילותו לא מקבל שינוי. התפישה האמונית שלנו מושתתת על העניין הזה. שני דברים באים מצד אצילותם. אחד מצד הבורא, שברא את הבריאה, אז רואה אותו כבורא וזה לא ישתנה. מצד שני, מצד הבריאה, שבחרה ביתר דביקות, גם זה לא ישתנה. אדם לא יגיד שלא רוצה לבחור. יכול להיות בעולה ויורד, אבל זה לא ישתנה לעולם, כי בחרת ביתר דביקות. לכן שני דברים אלה מכריחים אותנו. אומר שאותו הדבר כאן: כשמלכות באה לראשונה לזיווג דהכאה בצורת צ"ב בראש א' ישסו"ת, זה לא משתנה. זו הסיבה לשבירה, כי מה שאו"א עושים זיווג על גדלות, אומר שיש מי ששומר על הצמצום שלא יהיה, ולא יהיה זיווג, ראש א' ישסו"ת, אבל לא ראו זה כי זה הוסתר, כדי שיוכלו להיות בעולה ויורד. 

שיעור 30 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד תמ"ו – תמ"ז – טז שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בשיעור הקודם למדנו ג' פסיעות של ה' תתאה. אחת למקום טבור דא"ק ששם יצא ראש הא' ישסות, ב' למקום נקבי עיניים דכתר ששם יצא ראש הכתר כאשר האח"פ שלו יצאו בחי' או"א והיות והם למטה ממסך הם נחשבים לחג"ת, וג' שה"ת ירדה מנקבע עיניים דכתר לפה דכתר ובזאת החזירה את או"א להיות ראש לחב"ד.
2. למרות שאו"א בפסיעה הג' חזרו להיות ראש וחב"ד, הדעת שלהם נקרא דעת עליון, דהיינו שאינו מאפשר זיווג דהכאה והתפשטות לגוף.
3. יש להבדיל בין צמצום לפרסא. שהצמצום הוא דבר קבוע שאינו מאפשר להעביר אור ולעומת זאת פרסא דומה למסך המאפשר להעביר אור בתנאים מסוימים.
4. ישנו חוק בעולמות כפי שמופיע באות ט"ו "כל הבא מתחילת אצילותו אינו מקבל שינוי לעולם" ולפיכך פסיעה הא' של ה"ת למקום הטבור שהוא מקום נקבי עיניים שעליו יצא ראש הא' ישסו"ת לא משתנה לעולם ותמיד ישמור שם על צ"ב. עד גמר תיקון
5. כדי שיהיה מצב של עולה ויורד של ה"ת, דהיינו מעבר בין קטנות לגדלות, נתקן ראש נוסף בצ"ב הנקרא כתר דנקודים שבו הותקנה פרסא ולא צמצום.
6. הפרסא מאפשרת שיהיו עליונים יורדים למטה ותחתונים עולים למעלה והיא סוד ה "א" שהיא ראש לכל כ"ב האותיות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב