הדף היומי בתע"ס חלק ו' | שיעור 33 – עמוד תנ"א – תנ"ב

111

חלק ו' שיעור 33 עמוד תנא'

כד) אכן נודע, שהמסך הזה דגוף הס"ג שנזדכך ועלה להמלכות דראש הס"ג, דהיינו לנקבי העינים, לבחי"א דראש, הנה כולל ג"כ הרשימות שנשארו מאורות דזו"ן דא"ק הפנימי, אחר הסתלקות אורותיהם מהם. (כנ"ל באו"פ דף ש"צ ד"ה ותדע). עש"ה בכל ההמשך. ונמצא שיש כאן בהזדככות המסך דגוף של הס"ג שינוי גדול מבכל הפרצופים, כי הוא כלול מב' בחינות רשימות מב' פרצופים נבדלים: הא' הם, הרשימות הנשארים מפרצופו עצמו. הב' הם הרשימות הנשארים מן הזו"ן דפרצוף גלגלתא דא"ק, שהם רחוקים זה מזה, כי הרשימות של עצמו באים ממסך דבחי"ב, והרשימות של הזו"ן דא"ק הפנימי באים ממסך דבחי"ד. ולפיכך, כשנתכללו בהמסך ועלו להזווג דעליון שבראש הס"ג, יצאו עליהם שם ב' מיני זווגים: הא' על הרשימות של עצמו, שמשם יצא אור העינים שנתפשט עד הטבור, (כנ"ל אות כ"ב כאן בדברי הרב), שאומר עליו שהוא נבלע ונכלל בעקודים ואינו ניכר. וסדר הלבשתו הוא, כנ"ל, כי אחר שהוכר עביותו וירד המסך מן הראש להחזה, הוציא ע"ס דראש מחזה עד הפה דס"ג, וע"ס דגוף מחזה ולמטה עד סיום רגלי הס"ג, שהוא מקום הטבור דא"ק. וזווג הב' נעשה על הרשימות הנכללים מבחי"ד, דהיינו אור הנקודות דס"ג שנתלבשו באותם הזו"ן דפרצוף גלגלתא דא"ק, ונתחברה בהם הבחי"ד אשר שם, (כנ"ל באו"פ דף שצ"ה ד"ה עלו) והוא האור שירד מהעינים ונתפשט למטה מטבור דא"ק. שהרב אומר עליו שהוא לבדו נקרא בשם נקודות. כי הוא שיצא בבחינת ה"ת בעינים, ויה"ו באח"פ, כנ"ל.

כה) ובאמת הושרש עוד התחלקות הנ"ל דב' הפרצופים שמטבור ולמעלה ומטבור ולמטה, בפרצוף הס"ג עצמו עוד מטרם הסתלקותו. כי גם אז מביא הרב (לעיל דף שצ"ו אות ו'). שמתחלק על טעמים ונקודות: שהטעמים דס"ג הם אותו חלק הס"ג שלא נתערב במ"ה וב"ן הפנימים, ומדמה אותו לאו"א, ונמשך עד הטבור דא"ק. ונקודות דס"ג הם אותו חלק הס"ג שנתלבש ונתחבר במ"ה וב"ן הפנימים. שמדמה אותו לישסו"ת. ומתחיל מטבור ולמטה. עש"ה ובאו"פ. הרי שעוד בפרצוף הס"ג מטרם הסתלקות אורותיו כבר הושרש בו ב' פרצופים נבדלים זה מזה, בכח החיבור עם הבחי"ד של מ"ה וב"ן הפנימים, שפרצוף העליון שלו נקרא טעמים, והוא בחינת או"א. ופרצוף התחתון שלו הוא בחינת ישסו"ת שנקרא נקודות. 

והנה נתבאר, שהפרצוף מ"ה וב"ן החיצון דא"ק, הנאצל מן פרצוף הס"ג החיצון דא"ק, מתחלק לב' פרצופים: העליון עד הטבור, ותחתון מטבור ולמטה. וכשתחשוב שניהם לערך של פרצוף אחד, בדוגמת הטעמים ונקודות דס"ג, אז יבחן העליון לבחינת הג"ר, והתחתון לבחינת הו"ק, שהם בערך כמו או"א אל זו"ן דאצילות.

כו) ובזה תבין המובא בכ"מ, שהג"ר דז"א נשארים באמא, בעת אצילותו ואינם יוצאים עמו. כי נתבאר לעיל, אות ח' כאן. שעולם הנקודים הוא זו"ן הראשון שנתגלה בהעולמות, דהיינו מ"ה וב"ן, כנודע, גם נתבאר שעקרו דמ"ה וב"ן, הוא החיבור שלו עם הבחי"ד. (כנ"ל אות ו' כאן). והוא נאצל תמיד מן פרצוף ס"ג, שהו פרצוף הבינה. כי כמו כאן כן הוא בכל העולמות. כי על כן נקרא הס"ג בשם אמא, להיותה המאציל של הזו"ן דהיינו המ"ה וב"ן. 

והנך מוצא במ"ה וב"ן הראשון, אשר נאצל מהס"ג דא"ק, שמוכרח, לצאת בב' פרצופים: פרצוף ג"ר מפה דס"ג עד הטבור, שאינו כלול בה"ת. ופרצוף ו"ק מטבור ולמטה, הכלול מה"ת, כנ"ל ופרצוף העליון שלמעלה מטבור, נבלע ונכלל בעקודים דס"ג, משום שאין בו מבחינת הנקודים כלל, דהיינו החיבור עם הה"ת. ורק הפרצוף שמטבור ולמטה נחשב לפרצוף נקודים, דהיינו מ"ה וב"ן. הרי שהג"ר דמ"ה וב"ן נשארים ונבלעים בגוף דאמא, דהיינו הס"ג, ואינם יוצאים עם המ"ה וב"ן, כלומר שאינם מתחברים עמהם כלל, להיותם לגמרי פרצוף נפרד מהם. כנ"ל בדברי הרב. שהאור שמפה עד הטבור נבלע ונכלל בעקודים דס"ג. ונודע שכל הכחות שבעליון מוכרחים להמצא בכל התחתונים ממנו. וע"כ ענין התחלקות המ"ה וב"ן לב' פרצופין ג"ר וו"ק, שנתהווה במ"ה וב"ן הראשון, נוהג בכל הפרצופים דמ"ה וב"ן שמכאן ואילך. אשר הג"ר נשאר דבוק ונבלע בהמאציל שלו, דהיינו באמא, והו"ק לבדם יוצאים על שם מ"ה וב"ן.

סיכום: היום למדנו שהרשימות שעלו מהס"ג עלו לראש כדי להוציא פרצוף חדש שנקרא מ"ה וב"ן החיצונים, להבדיל מהפנימים ששייכים לנה"י דא"ק ובהמשך גם לנק' דס"ג. אבל כפרצוף הם יצאו רק בעולם הנקודים. 

כאשר מזדכך מסך ס"ג הרשימות עולות לראש. רשימות אלה כלולות מב' בח' – מצד הטעמים ומצד הנקודות. 

כאשר הם נפרדים זה מזה, וזה עיקר השיעור, להסביר שמה שיצא כטעמים דס"ג, ומה שיצא כנק' דס"ג הן שתי הבח' נפרדות.

הכח הזה משפיע מאוד בעולמות לאחר מכן, כי ס"ג כנגד בינה, והם מתחלקים, ופה אפשר לראות את החלוקה – שטעמים לא מתפשט למטה מטבור, ונק' יש היכר שמתפשט למטה מטבור, כי מתחיל מראש דס"ג, אבל למטה מטבור אין מה לדבר כי לא נחשב ונבלע בעקודים. ההיכר שלו הוא מטבור ולמטה, להתכללות עם ד' ג'. אומר, שב' הרשימות מחולקות – ב' א' מצד שלא התכלל עם נה"י דא"ק, ויש ב' א' שלמעלה מטבור, שלא התכלל. ויש נקודות שכן מתכללות, ויש ביניהן הבדל גדול, כי אם לא היה מתכלל עם נה"י דא"ק לא יכול לצאת כפרצוף כדי לתקן את המקום הזה. אז לכן אומר שיש ב' פרצופים, ולפרצוף העליון של נה"י ס"ג, קורא כנגד או"א, ולפרצוף שלמטה קורא כנגד ישסו"ת.

מושגים אלה מופיעים בעולם אצילות ובכל העולמות כולם אח"כ, כמו שני פרצופים – או"א וישסו"ת, שלפעמים מתחברים במצב גדלות, כדי לתת חכמה לתחתונים, ולפעמים נפרדים. לא ראינו שינוי כזה בע"ב. אומר שיש שני פרצופים – טעמים ונקודות, כי לא היה הבדל, הם היו חלק מהפרצוף. יצאו באותו מקום של הטעמים, כנ"ל בגלגלתא ובמ"ה וב"ן, אבל פה היה היכר – התחלקו לשני עניינים נבדלים זמ"ז. פרצוף בינה שהוא ס"ג, שהוא כל מידת ההשפעה של האדם, במידת ההשפעה שלו ישנן ב' הבח': (לשים לב שרק במידה הזו, שזה ס"ג), ב השפעות: אחת ששייכת לעליון, והשניה לתחתון.

בעליון, ולא מעורבת בתחתון, זה כמו תודעה, אבל אלוקית. כמו לימוד של משהו מחוצה לי. ויש דבר שכן מתפשט ללב. זה כמו תודעה, דעת המגולה ודעת הנעלם, ואין מה להרחיב כאן יותר מדי, רק צריכים לדעת שהפרצוף העליון הזה שנתגלה בעולמות ונקרא מ"ה וב"ן למעלה מטבור, נבלע בעקודים ולא מדברים בו, כי לא ממשיך את התהליך. המשך התהליך בבניית העולמות, נשמת אדה"ר, נשמת ישראל, או"ה וכיוב' קרה רק במ"ה וב"ן התחתונים ובהם בעיקר מדברים.

שיעור 33 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד תנא – תנב – יט שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. המסך דטבור דס"ג שנזדכך ועלה לראש מעלה אינפורמציה הכוללת ב' בחינות השונות זו מזו , כמו שני פרצופים שונים.
2. ב' הבחינות הללו הם כנגד הטעמים דס"ג שיצאו למעלה מטבור דא"ק ובחינה הב' כנגד הנקודות דס"ג שיצאו למטה מטבור.
3. ב' בחינות אלו הם כעין ב פרצופים נבדלים זה מזה היות ונקודות דס"ג בשונה מטעמים יצרו חידוש שלא היה עד כה בשום מקום אחר ובשום פרצוף אחר שהם התכללו עם נהי דא"ק.
4. על הרשימות שעלו מצד הטעמים דס"ג יצאו הפרצופםים הנקראים מה ובן העליונים שיצאו למעלה מטבור דא"ק- מאלו אין אנו מדברים באופן רגיל בתע"ס מכיוון שהם לא המשיכו את ההתפתחות ולא גילו לנו את הנקודה החשובה שנקראת גדלות כלי הקבלה הנמצאת למטה מטבור דא"ק.
5. חלוקה זו ל ב פרצופים היא שורש לכך שבכל העולמות שלאחר התחלקות של סג יצאו גם ב ב' פרצופים בינה וכמו כן התועדה של האדם מתחלקת לב' בחינות ובכך נרחיב בעז"ה בהמשך.
6. בשלב זה סיימנו את הסדר הרגיל של הסתכלות פנימית ואנחנו מתקדמים לסדר סיבה ומסובב. יש לראות שבהסתכלות פנימית למדנו עד כה את הסדר מהזדככות המסך דס"ג ונקודות דס"ג שירדו למטה מטבור ואת חמשת השלבים של צמצום ב' שהם התפשטות התכללות התעוררות התערבות וצ"ב . וכן את יציאת פרצוף השערות על כל חלקיו שהוא השורש ליציאת עולם הנקודים ובעולם הנקודים למדנו ב' בחינות זכרים הנקראים ראש הא' ישסו"ת וכתר ונקבה שהיא ראש דעוביות הנקראת אוא' בראש א' ישסות למדנו שצ"ב נשאר בקביעות ולא משתנה מפאת החוק שלמדנו באות טו שכל הבא מתחילת אצילותו אינו מקבל שינוי. בראש הזכר השני הנקרא כתר בו יש עליה וירידה של ה"ת והוא נחשב לראש הזכר של הנקודים וממנו מקבלת הנקבה שנקראת אוא', עוד למדנו שישנם ג' מצבים בעולם הנקודים הנקראים אבא במצב הקטנות פבא במצב הגדלות שה"ת

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב