סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 11 | אלף שיז-שיח | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שי"ז שי"ח
1. יש ב' ראשים עיקריים בפרצוף שהם בקומה שווה והם בחינת ראש דזכר וראש דנקבה. ובהתאמה א' דהתלבשות ושורש דעוביות.
2. ישנה גם מציאות של ג' ראשים דהיינו שגלגלתא מתחלק לב' ראשים ג"ר דבינה וז"ת דבינה שהם בהתאמה גלגלתא ומוחא דאווירא אך אלו רק לצורך זיווגי הגדלות.
3. עניין ג' הראשים שבאריך נעשו מכוח הקרומא דאווירא שגרם לכך שרק ז"ת דגלגלתא דהיינו ז"ת דבינה תרגיש את המיעוט ותצא לראש עצמאי בשונה מג"ר דלגלגתא שהוא בחינת ג"ר דבינה שאינו חש במיעוט כלל ונהיה לראש עצמאי.
4. כפי התיקונים בשורשים כך כל עולם האצילות יהיה לו סדר קבוע של ימין ושמאל זכר ונקבה שהם כנגד חסד וגבורה וברצונם להתאחד כדי להמשיך את המדרגות יצטרכו לנקודה שלישית בבחינת הדעת המכריעה ביניהם

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 10 | אלף שטו-שטז | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שט"ו-שט"ז שיעור 10
1. בשיעור קודם למדנו על ג' מוחין בגלגלתא על פי ניקודיהם וג' מוחין במוחא דאווירא על פי ניקודיהם. בשיעור זה אנו רוצים להוסיף גם את מוחא סתימאה ולראות את השינוי.
2. בגלגלתא שהוא אמונה שלמה בלי שום התערבות של התחתון שם נראה שני מיעוטים, הצרי יורה על העדר הזיווג, והקמץ על הגבול.
ולכן כל גלגלתא בכל ג' פרצופיה תנוקד בצרי וקמץ.
3. במוחא דאווירא מתבטל המיעוט של חוסר זיווג ולכן הצרי יהפוך לסגול המראה על בחינת הדעת המחבר בין שני הבחינות.
אולם הקמץ נשאר במוחא דאווירא היות והגבול עדיין צריך להתקיים כי מוחא דאווירא הוא עדיין בבחינת מוח הזכר ואין בו התפשטות לתחתונים.
4. במוחא סתימאה גם המיעוט של הקמץ מתבטל והופך לפתח בסוד פיתחו דעיינין היות והוא ראש נקבה שממנה צריכה להיות ההתפשטות לתחתונים.
5. כל הלימוד עד כה היה מצד התלבשות אורות בכלים ולכן דיברנו משם הויה אותו לימוד יש ללמוד גם מצד הכלים עצמם שבהיותם לבושי מוחין הם נקראים אהי-ה לבושי המוחין בבחינת אהי-ה יהיו מנוקדים בדיוק כמו נקודות הזכר. היות ויש כלל חשוב וראוי לזוכרו – אי אפשר להיות בנקבה תנועות אחרות ממה שיש בזכר.
6. מצד שמות הויה יש תשע בחינות מצד שמות אהי-ה יש תשע בחינות ויחד כולם הם בחינת חי והוא הנקרא חי העולמים.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 10 | אלף שטו-שטז | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שט"ו-שט"ז שיעור 10
1. בשיעור קודם למדנו על ג' מוחין בגלגלתא על פי ניקודיהם וג' מוחין במוחא דאווירא על פי ניקודיהם. בשיעור זה אנו רוצים להוסיף גם את מוחא סתימאה ולראות את השינוי.
2. בגלגלתא שהוא אמונה שלמה בלי שום התערבות של התחתון שם נראה שני מיעוטים, הצרי יורה על העדר הזיווג, והקמץ על הגבול.
ולכן כל גלגלתא בכל ג' פרצופיה תנוקד בצרי וקמץ.
3. במוחא דאווירא מתבטל המיעוט של חוסר זיווג ולכן הצרי יהפוך לסגול המראה על בחינת הדעת המחבר בין שני הבחינות.
אולם הקמץ נשאר במוחא דאווירא היות והגבול עדיין צריך להתקיים כי מוחא דאווירא הוא עדיין בבחינת מוח הזכר ואין בו התפשטות לתחתונים.
4. במוחא סתימאה גם המיעוט של הקמץ מתבטל והופך לפתח בסוד פיתחו דעיינין היות והוא ראש נקבה שממנה צריכה להיות ההתפשטות לתחתונים.
5. כל הלימוד עד כה היה מצד התלבשות אורות בכלים ולכן דיברנו משם הויה אותו לימוד יש ללמוד גם מצד הכלים עצמם שבהיותם לבושי מוחין הם נקראים אהי-ה לבושי המוחין בבחינת אהי-ה יהיו מנוקדים בדיוק כמו נקודות הזכר. היות ויש כלל חשוב וראוי לזוכרו – אי אפשר להיות בנקבה תנועות אחרות ממה שיש בזכר.
6. מצד שמות הויה יש תשע בחינות מצד שמות אהי-ה יש תשע בחינות ויחד כולם הם בחינת חי והוא הנקרא חי העולמים.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 9 | אלף שיג-שיד
1. בשיעור זה אנו לומדים על ההבדלים שיש בתוך כל אחד מהראשים של א"א שכפי שלמדנו כל אחד מחולק על ידי עצם והתכללות.
2. אנו מתייחסים לחלוקה בשורשי המחשבה מצד השפעת האורות ועל כן אנו מתייחסים אליהם כע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאם לכך שמות ההויה והמילואים שלהם. היות ששם הויה מורה על התלבשות המוחין והעוביות מראה על אותיות המילוי שיש בשם.
3. בהתאם לכך כל ג' הפרצופים בלגלתא יהיו הויה במילוי יודין וכל ג' הפרצופים במוחא דאווירא יהיו הויה במילוי יודין מלבד הו' שתהיה במילוי אלפין. וג' המוחין שיש במוחא סתימאה יהיו הויה במילוי אלפין.
4. ההבדל בין ג' הבחינות שבגלגלתא שמצד האותיות כולם שוות דהיינו הויה במילוי יודין יהיה בהבדל בניקוד שלהם.
5. מצד התלבשות אורות בכלים אור הנפש הוא הראשון שנתפשט בגלגלתא דגלגלתא ולכן מצד זה רק האותיות הראשונות שבהויה של גלגלתא דגלגלתא יהיו מנוקדות.
כאשר הי' תהיה מנוקדת בחולם להראות שהארה באה מהעליון ובה' שהיא הנקבה בצרי כדי להראות שעדיין אין זיווג והו' שצריכה להתפשט תהיה מנוקדת בקמץ שמקמצת על החכמה וסוגרת אותה למעלה. והה' האחרונה שנתונה עדיין לה' הראשונה מנקודת כמוה בצרי שמדגישה את בחינת האחוריים ולא את בחינת הזיווג.
6. בהמשך התפשטות האורות לכלים נכנסת מדרגת הרוח והיא מבטאת את המוחא דאווירא של גלגלתא ובה אותיות המילוי יהיו כבר מנקודות אך היות והתנועה היא בתוך עצמם אז הן תהיינה מנוקדות כמו העליון כמו האותיות הראשונות וזה מורה שכל ההתפתחות היא רק בחיקוי העליון כפי הקטן המחקה את הוריו ואין עדיין התפתחות עצמית של רצון חדש המתפתח שזה כנגד מדרגת הצומח.
7 אותיות מילוי הי' יהיו מנוקדות בחולם ה-י' יהיו מנוקדות בצרי – ויו יהיו מנוקדות בקמץ – וה-י יהיו מנוקדות שניהם בצרי.
8. את הבחינה האחרונה הנקראת התפשטות נשמה בכלי דגלגלתא נלמד בשיעור הבא

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 7 | אלף שט-שי
1. הראש דא"א מייצג את שורשי המוחין שבכל העולמות ובכל הפרצופים שיצאו מתחת אליו.
2. שורשי המוחין מחולקים לשלוש, שהם כנגד ע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאמה או"א ישסו"ת וז"א ובהתאמה מ' ל' דצ' ובהתאמה מקיף גדול מקיף קטן וגוף.
3. ג' תיקונים האלה מתקבלים מאח"פ דעתיק שהוא זה שמקשר אותנו לאין סוף, יוצא מכך שכדי להתחבר לאין סוף שהיא השלמות הבלתי תלויה מצד עולם האצילות חייב לחשוב רק כך, לפי השורשים הללו וכל בחינה שרוצה להתקשר לאצילות חייבת לחשוב רק באופן הזה ולכן התיקונים מתקבלים מאח"פ של עתיק שעליהם מלביש ראש דאריך.
4. מבחינת האוזן דעתיק יוצאים מבחינת הג"ר גלגלתא ומבחינת הז"ת מוחא דאווירא, ומהחותם פה יוצא מוחא סתימאה.
5. בחינות האלו מקבלים תיקונים גם מהחג"ת שנמצא במקום האח"פ כאשר גלגלתא מקבל את התיקון מספירת החסד ומוחא סתימאה מספירת הגבורה ומוחא דאווירא מבחינת התפארת.

1. למדנו היום את ג' תיקונים הראשונים שעתיק עושה בראש דא"א שהם:
א) גלגלתא – תיקון מחסד דעתיק שזה מבחינת האוזן שמתקן את הראש הראשון שלו הנקרא גלגלתא, התיקון הוא של חסדים מכוסים שיש לו שלימות בהם שהיא בחינת מחשבה אמונית והכרה עליונה ללא שום נגיעה עצמית או רצון עצמי.
ב) מוחא סתימאה – שבה מכוח הגבורה שהוא בחינת חוטם פה שהתיקון הוא דחיית חכמה מכוח הגבורה של עתיק.
ג) קרומא דאוירא – שבא מת"ת דעתיק והוא מבטא את ההשפעה של המסך דצ"ב של עתיק הנקרא קרומא דאוירא. בגדלות תיקון זה מופיע כמוחא דאוירא ובקטנות כמסך של צ"ב שבהיותו ככזה בעולה ויורד הוא יכול לנהל את השפעת החכמה.

2. היחס בין הראשים הללו לראש דעתיק הוא רק בבחינת שהוא עליון עליהם בשונה מהיחס ביניהם שאע"פ שיש ביניהם עליון ותחתון שיש ביניהם גם קשרים של הלבשה של פנימיות וחיצוניות. יוצא מכך שלא ניתן להשיג את ראש דעתיק היות והוא אינו מלובש ולכן הוא נחשב לעליון לעומת זאת ביחס בין ג' הראשים ישנם הלבשות ולכן בהם ניתן להשיג באופן יחסי.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 5 | אלף שה-שו
1. עתיק דאצילות מקבע בשורש המוחין שהוא א"א מציאות של ג' בחינות שהם בינה ז"א ומלכות ולא יותר.
2. הסיבה התכליתית היא כדי שיהיה אפשר לעבוד בדרך המדרגה לאט לאט ולא על התכלית בבת אחת כי זה לא הצליח בעולם הנקודים.
3. מצד סיבה ומסובב עתיק לקח את בחינת גלגלתא ועיניים של הכתר דנקודים וא"א לקח רק את אח"פ של הנקודים היות וכך חסר לו את בחינת גלגלתא ועיניים ולכן בטבע שנוצר לו בעולם האצילות הוא רק של ג' בחינות ולא יותר.
4. מצד המ"ה א"א הוא רק בחינת חכמה ומה שעושה אותו לכתר זה שהוא מתכלל עם עתיק ויכול לעלות בבחינת אחים בכורים יחד עם האח"פ שלו כי אח"פ דעתיק ירדו למקום א"א אבל אין לו יותר מאח"פ אלו לכן הראש שלו יהיה רק בבחינת ג' בחינות הנקראים חב"ד חג"ת נה"י שהם בשפה של ג' קווים נשמה רוח ונפש, או בינה ז"א ומלכות.
5. כתוב שהאור נתעבה האור מעט וגם נתמעט וזה מראה לנו שכאשר רוצים לעשות תיקון של מה שפגמנו חייב למעט את האור בשביל לתקן וזה כדי לחלק את התיקון לשלבים מכאן אנו יכולים להבין טוב יותר מדוע העונש הוא התיקון.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4