שאלות חזרה א'קצא-א'קצב
1. מהו שורוש האורות ומהו שורש הכלים בא"ק ומהם השורשים בעולם אצילות?
2. מדוע שורש הכלים מוקדם לשורש האורות? ב' טעמים
3. מה גובה הקומה של או"א בקביעות דעולם אצילות מצד ס"ג ומצד ע"ב (א'א)
4. באיזה תנאי או"א וישסו"ת הם ב' פרצופים ובאיזה תנאי הם פרצוף אחד בעולם אצילות?
5. הסבר החלוקה של חג"ת נה"י דא"א כדי להיעשות חב"ד חג"ת נה"י דאו"א לקומת ע"ב
6. מהם ב' כתפין וממה הם נעשים ומה הם משפיעים לז"א?
7. הסבר מדוע ז"א משיג ראש דגדלות בעיקר מאו"א וכן מהו חלקו של א"א דראש זה שאנו אומרים שגם לו יש חלק בראש?
שאלות חזרה א'קפט-א'קצ
1. מה מיוחד בפרצוף ז"א דאצילות יותר משאר פרצופי אצילות?
2. מה הרבותא בז"א יותר משאר פרצופי אצילות שהרי גם הם יצאו בקטנות קודם שיצאו בגדלות?
3. מדוע אנו לומדים את הכלל שהכלים דפרצוף עליון שנזדככו ונתרוקנו מאורותיהם המה נעשו כלים לפרצוף התחתון באופן מיוחד לעולם אצילות? הרי זה נוהג גם לעולם א"ק.
4. מדוע אומר שעולם הנקודים לוקח כלים מנקודות דס"ג ולא מטעמים?
5. איזו חלוקה ישנה בכלים דנקודות דס"ג שלוקח אצילות ביחס למה שקרה בעולם הנקודים ובנקודות דס"ג?
6. מה ההבדל בין כלים דפנים וכלים דאחור בעולם הנקודים? ואם קיים הבדל ביניהם מדוע נשברו גם הכלים דפנים?
7. מה מבטיח שבעולם התיקון, לאחר שז"א לקח את הכלים דפנים, שלא ישברו שוב כמו שהיה בעולם הנקודים?
8. האם הבחי' שלאחר צ"ב מתנהגות באופן שונה בתכלית מהתנהגות ד' בחי' דאו"י? הסבר מדוע?
9. מה נשאר במדר' לאחר צ"ב? (ג' הבחנות). ומהי ההבחנה מתוך הג' שמביא כאן?
10. מהו ההבדל העקרוני בין כח"ב לזו"ן, וכיצד הבדל זה גורם לחסדים להקרא בשמות שונים מכח"ב תו"מ, לחג"ת נ"ה?
11. מיהו העצם של ז"א, ומיהן בחינות ההתכללות שבו?
12. מדוע הלבוש וההיכל נפרדו והיו למקיפים בד' בחי' דאו"י? (מה גרם באי-שלמות של תפי' הנברא את עצמו לצאת משלמות הכח"ב תו"מ, לבחי' שלמות הניתנת בהקפה?)
13. *עפ"י התשובה בשאלה ו', כיצד יוכל אי פעם הנברא לפעול או לתפוס את בחי' העצם שלו, אם הוא יצא לבחי' מקיף?
שאלות חזרה א'קפז-א'קפח
1. מה משותף ומה ההבדל בין ק"ש דערבית וק"ש דקורבנות?
2. מה הטעם שק"ש דערבית יותר מעולה מזו של קורבנות ומה הטעם ההיפך? ומה מטעמים אלו גובר ומדוע?
3. במה הקשר של ק"ש דקורבנות וק"ש דיוצר מגבירה את חשיבותה של ק"ש דקורבנות?
שאלות חזרה א'קפה-א'קפו
1. מהו ההבדל העקרוני בכל הק"ש, בין המלה ישראל לבין המלה אחד?
2. הכן טבלה של כל ד' הק"ש: מה נמשך במלת "ישראל", ומה נמשך במלת "אחד".?
3. מדוע אנו רואים שלעיתים במלת "ישראל" מושכים מה שנמשך בק"ש אחרת במלה "אחד"? הבא דוגמאות לכך והסבר.
4. מהו ההבדל בין המוחין ד"ברכת אבות" למוחין ד"שים שלום"? מדוע בברכת אבות נקראים המוחין לעיתים ג"ר ולעיתים ו"ק?
שאלות חזרה א'קפג-א'קפד
1. אילו מוחין נשארים בז"א בעת השינה ומדוע?
2. על פי איזה חוק אנו לומדים על ההכרח שישארו המוחין דקיום בז"א גם בעת השינה ולא יסתלקו גם הם?
3. מהו חיזוק הפרסא ומהו הכוח שנתן בשונה מעולם הניקודים ומדוע חיזוק זה עוזר שלא תהיה שבירה? וכן עוזר לקביעות שלא תיפגם?
4. מה ההבדל בין המקיפים דקטנות מצד אמא לפנימיים דקטנות מצד אמא כיצד מקבלים כל הארה מהם?
5. מה ההבדל בין פו"מ דאבא דקטנות למקיפים דאמא דקטנות ומתי מקבלים כל אחד מהם?
6. מדוע בקריאת שמע דיוצר יכול לבקש אורות דג"ר בעוד שבק"ש שעל המיטה אינו יכול לעשות כן?
שאלות חזרה א'קפא-א'קפב
1. מה ההבדל בין צלם דאבא לצלם דאמא הבאים לצורך ז"א?
2. מה ההבדל בין צ' דצלם לל"ם דצלם?
3. מה ההבדל בין ק"ש דערבית לבין ג' ק"ש האחרות?
4. מה ההבדל בין ק"ש דיוצר לבין ג' ק"ש האחרות?
5. מהן ב' מיני גדלויות, ובאיזה גיל נעשה כ"א מהן?
6. כיצד מתיישבת הקושיה, שמצד א' מדבר איתנו על שנים שעוברות ומצד ב' מדבר על זמני התפלה?
7. מה ההבדל בין ק"ש דיוצר לבין ברכת אבות?
שאלות חזרה א'קעט-א'קפ
1. שרטט את כל ק"ש למיניהם עפ"י מיקומם בפרצ' אצילות, זמן קריאתם, האור המתקבל בגינם, ותמורתם.
2. באיזה שלב ומדוע מסתל' האח"פ דמל' המורים על חזרת המל' לקט' (ראה אות קמ"ג).
3. מדוע אין ק"ש דערבית מועילה לק"ש שעל המטה וצריך לחדשה?
4. איזה זווג הוא גרוע יותר, ק"ש דערבית או ק"ש שעל המטה, ומדוע?
5. איזה אור מתקבל בתפלת ערבית?
6. מהן ב' ההבחנות בזמן ה-ב' בתוך ד' הזמנים?
7. מהי עונת הפעוטות ומדוע?
שאלות חזרה א'קעז-א'קעח:
1. מתי כללות העולם אומרים ק"ש דיוצר ומדוע ב' קריאות?
2. מה נשאר לאחר עלות השחר קודם הנץ החמה, שבגינו לא צריך לכאורה ק"ש דקורבנות?
3. האם כאשר האר"י הק' התפלל תפלת ותיקין, אמר ק"ש דקורבנות? מהו הטעם לכך? כיצד אנו ננהג בעקבות כך?
4. אילו מוחין מקבלים בבחי' הבאות: בחצות לילה, בלימוד בלילה, בק"ש דקורבנות, ק"ש דיוצר, בברכת ג' אבות, ב"שים שלום?"
5. מדוע אין צורך לקרוא ק"ש בתפלת המנחה?
6. לשם מה צריך תפלת עמידה במנחה?
7. למה משויכת תפלת ערבית, ליום הקודם לה או לזה שבא אחריה, ומדוע?
8. מה נשאר ומה לא נשאר בתפלת ערבית מצד המוחין?
9. מדוע שליטת החיצונים והמזיקים היא בלילה?
10. מדוע צריך ק"ש שעל המטה אם אמרנו כבר ק"ש בתפלת ערבית?
שאלות חזרה א'קעה-א'קעו:
1. מה תפקיד ק"ש דקורבנות? והרי לצורך השלמת כלים כבר נעשה ק"ש שעל המיטה?
2. מה ההבדל בין ק"ש דקורבנות לק"ש דיוצר?
3. מהי חשיבותה של תפילת ותיקין שתהיה בהנץ החמה?
4. כיצד אפשר לעורר מחדש את ההשתוקקות שנוצרה ביקיצה לעולם רוחני? מדוע זה נצרך דווקא כיום בשונה מתקופת בנין בית המקדש הראשון?
5. הסבר בהרחבה את סוד איילת השחר?
שאלות חזרה א'קעא-א'קעב
1. מה המיוחד מבחינת קבלת החסדים לאחר גמר ו' השנים?
2. למרות שהתקבלו כל החסדים בעונת הפעוטות, עדיין אינו ראוי לזווג דהולדה. מדוע?
3. מדוע ה"ח אלו שמקבל, צריכים להתקבל דרך התבונה ולא ישירות לז"א?
4. מהו הקשר בין עיבור ב' לבין המחלוקת האם ראוי להולדה ב-ו' ויום א' או ט' ויום א'?
5. סכם את התנועה הנעשית בכל השנים מ-ב' שנים ויום אחד עד ט' שנים ויום אחד.
שאלות חזרה א'קסט-א'קע
1. אילו חסדים מתפשטים בשנה ה-ד' עד ה-ו' ובאיזה לבושי מוחין הם נכנסים ולאיזה כלים דז"א הם נכנסים?
2. מדוע לא נכנס החסד דיסוד או הת"ת בשנה ה-ה'? שלכאורה היינו מצפים שיכנס החסד דקו אמצעי.
3. מה מיוחד בשנה ה-ז' מצד החסדים – איזה חסד נכנס? באיזה לבוש מוחין ולאיזה כלי דז"א?
4. מה נמשך בשנה ה-ט' ויום אחד ומדוע אין די בכך כדי לגלות את אור החסדים בהארת חכמה למטה מחזה?
5. אילו ב' חסרונות היו לאחר השנה ה-ו'? מתי הן הושלמו ב-ב' קוים וכיצד הם יושלמו בקו אמצעי?
שאלות חזרה א'קסז-א'קסח
1. מה מקבל בשנה ה-ה' מצד לבושי המוחין? לאיזה כלי מקבל לבוש מוחין זה הז"א? מה קורה עם האור שהיה במקום זה?
2. מה מקבל בשנה ה-ו' מצד לבושי המוחין? לאיזה כלי מקבל לבוש מוחין זה הז"א? מה קורה עם האור שהיה במקום זה?
3. מדוע לא נכנס בחינת היסוד לדעת דז"א בשנה ה-ה' אלא רק בשנה ה-ז'?
4. כיצד הם התלבשות לבושי המוחין בשנה ה-ח' וה-ט' לפרטיהם?
5. מדוע השנה ה-ט' ויום אחד כאשר נכנס דעת דצלם אשר בתוך היסוד דתבונה לדעת דז"א, יורדת עטרת היסוד מהדעת רק לשליש עליון דת"ת דז"א ולא לכל הת"ת?
שאלות חזרה א'קסה-א'קסו
1. מהן ג' הבחי' המתפשטות לז"א, ומה אינה בכלל המוחין דגדל'?
2. האם החו"ב שהם או"א עלאין וישסו"ת, מתפשטים בעצמותם בז"א? אם לא, מה כן מתפשט?
3. מה מתוך התבונה מתפשט כמוחין (דהיינו חב"ד) בז"א, ומה מהתבונה רק לכתר?
4. ממה נבנית כ"א מבחי' חח"ן, בג"ה ודת"י של ז"א?
5. האם החסדים דז"א לאחר שהושלם לט' בחי' ע"י נה"י דתבונה, מתפשטים למטה מחזה? אם לא, מדוע?
6. מה ההבדל העקרוני בין מה שניתן עד ב' שנים ויום אחד ומה שניתן מ-ב' שנים ועד ט' שנים ויום אחד?
7. אילו בחינות ניתנות בשנה ה-ג' ובשנה ה-ד'?
שאלות חזרה אקסג-אקסד
1. הסבר המושג "צלם". מהו ג"ר שבו ומהו ו"ק שבו?
2. הסבר את המושג "הצלם הוא פרצ' גמור, דק וזך מאד". במה הוא שונה מהגוף הרגיל?
3. מהם ד' המוחין שבצלם?
4. היכן מתפשטים החסדים טרם שיכנסו תוך ז"א להעשות לו מוחין?
5. מה אנו למדים מכך שגם לקטן יש ראש?
שאלות חזרה א'קסא-א'קסב
1. אילו ג' בחי' אהי"ה קיימות באמא?
2. מאילו בחי' אהי"ה מקבל הז"א בעיבור, ומאילו בחי' אהי"ה מקבל ביניקה?
3. מתי נבחן האהי"ה לחלב ומתי נבחן לדם?
4. מדוע אמא אינה נותנת מאותה בחי' של אהי"ה לז"א בזמן היניקה, כמו בזמן העיבור?
5. מהו הרמז שאהי"ה במילוי יודין ובמילוי אלפין הם גימ' ש"ד?
6. כיצד הופך הדם לחלב באמא במעבר מעיבור ליניקה?
הרב, תלמיד הרבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל (בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל "הסולם"), עומד בראש בית המדרש "הסולם", ובנוסף, הוא מנהיגה של קהילת חסידיו – קהילת "הסולם" המעטירה.
בעזרת בקיאותו הרבה במרחבי חכמת הקבלה ותורת ישראל מקנה הרב לתלמידיו את הצוהר הנפשי דרכו אפשר להתבונן על עולמנו בצורה פנימית, ללא כל נטיות חיצוניות, ועם כוונת הלב הראויה לעבודת ה'.
אחת מתכונותיו הבולטות של הרב היא ראיית הדברים דרך נפש האדם, לימוד החכמה במושגים של הנפש, של פנימיות האדם ובכך מנטרל הרב את הגשמיות האופפת אותנו כל כך, וב"ה בונה גרעין רוחני, המושתת על התודעה הרוחנית הגבוהה הנובעת מחכמת הקבלה, אך אינה מרחפת ומנותקת.
הרב מעביר שיעורים גם לקהל הרחב ולציבור הכללי בנושאים הקשורים לחיינו כגון חינוך, זוגיות, תפילה, מודעות יהודית ועוד, ובשעורים אלה נותן הרב מענה ומזור למשימות רבות הניצבות בפני אדם החי בעולמנו, וכל זאת על פי ערכי חכמת הקבלה ורבותינו המקובלים.
בט"ו בשבט תשס"ט ראה אור ספרו הראשון של הרב "התורה האדם ומה שבינהם", ספר עצום המקבץ בתוכו חוקים, רשמים, ידיעות, שאלות ותשובות, והכל מתחום הרוח. הספר, מעניק לקורא הכרות רעיונית עם תורת ישראל דרך חכמת הקבלה, הספר מעלה שאלות חשובות ויסודיות ומפרש אותן דווקא על דרך רוחנית, בכל פרשה בחר הרב להתמקד בחוק רוחני אחד מחכמת הקבלה להאיר את הפרשה כולה על פיו, הספר מכיל תרגולי מודעות שבועיים המהווים פראקטיקה קבלית לשכלול נפש האדם על פי היסוד הרוחני הנלמד באותו השבוע, והכל בחבור והרמוניה מושלמים.
בקרוב ב"ה יצא ספרו החדש של הרב על חגי ישראל ומעגל השנה היהודי – להזמנת ספריו של הרב: 050-314-3333.
הרב בן 54 הוא רבה של קהילת ה"סולם". הרב למד בבית מדרשו של רבי ברוך שלום, בנו בכורו של המקובל רבי יהודה הלוי אשלג "בעל הסולם", מחבר פרוש ה"סולם" על ספר הזוהר, לאחר פטירת הרב"ש זצוקל, למד אצל תלמידו וממשיך דרכו רבי הלל גלבשטיין.
הרב פונה בשעוריו למעמקי התודעה הנפשית של האדם, ומצליח להביא את החוקים הרוחניים המצויים בחכמת הקבלה אל כל אחד, דתי או חילוני, מבוגר או צעיר. לאחר שרות צבאי ביחידה מובחרת בצה"ל, פנה ללימודים אקדמיים, אך משהבין כי לא שם ימצא את הידע האמיתי על החיים, החל לחקור את האמת דרך דתות ותורות רוחניות שונות כגון דתות המזרח, הקבלה הנוצרית והמוסלמית ושיטות פילוסופיות מגוונות.
לבסוף, גילה את חכמת הקבלה בבית מדרשו של רבי ברוך שלום, בנו של "בעל הסולם". הקבלה הביאה את הרב לנטוש את כל תורות העולם האחרות, ולדבוק ביהדות מתוך ראיית העומק המצוי בתורת הקבלה בדרכו של בעל ה"סולם".
החל משנת 2002 התקבץ סביב הרב גרעין תלמידים המשתוקקים לשמע דבריו, ויחד החליטו להקים את בית מדרש "הסולם", שיהווה מקום של חיבור ואהבה לכלל הציבור על ידי חכמת הקבלה הנפלאה.
הרב מעורר את האדם לשאול שאלות אודות עולמו הנפשי, אודות פנימיות העולם, ובכך מעלה את נקודות המודעות הפנימיות ביותר הקיימות בו. תחומים הנחשבים כשנויים במחלוקת מקבלים הגדרות ברורות ובהירות, עפ"י חכמת הקבלה ותורת ישראל. נדמה כי בשעוריו מצליח הרב להזרים את נפש התורה, את פנימיותה אל כל פסיק ופסיק ממנה, תורתו היא תורת הנפש, לא תורת הגוף.
כחלק ממאמציו האדירים של הרב להפיץ את תורת רבותיו המקובלים בעולם, כתב הרב את הספר "התורה, האדם ומה שבינהם", הספר שראה אור לאחרונה מסכם 8 שנות כתיבה, ומהווה אוסף נדיר וייחודי של חוקים קבליים המובאים בדרך של עבודת נפש מופלאה.
פעם הוצע לרב להשתתף בסדרת הרצאות מתוקשרות וממומנות היטב, אך הרב סרב. משנשאל מדוע סרב, ענה הרב: "יש ביכולתי להיות רב של ההמון, אבל אני מחפש את מחפשי האמת, אחריהם תרה עיני". ואכן, נדמה שבכל פעולותיו, מכוון הרב תמיד אל רף גבוה המביס כל אינטרס זה או אחר – האמת.
הקודם