תעס חלק יב – שיעור 2 – אלף קכט-קל
1. כשז"א נולד מבינה הוא מקבל עצמאות והופך להיות ישות נפרדת מבינה.

2. הנפרדות הזאת קורית בשל שינוי צורה שנוצר בעל שתבונה עשתה זווג על בחינה א' במדרגת הרוח כדי לתת לעובר.

3. במדרגת הנפש למרות שגם עשתה זווג על בחינת התחתון לא ניכר שינוי צורה כי הוא היה בבחינת ירך אמו כמו איבר מאיבריה בשונה ממדרגת רוח שצריך להשתמש במסכים עצמיים ולכן ניכרת צורתו השונה ולכן יש נפרדות.
4. היכולת של העליון להאציל את התחתון לבחינה עצמאית מצריכה ממנו לוותר על שליטה ומצד התחתון לקבל אחריות אישית להמשיך לפעול מצד עצמו את האידיאל שלשמו נולד.

5. ג' טעמים מדוע נקראים הנה"י של תבונה בעת הלידה אבנים:
א- כי נשארו קרים ויבשים כמו האבנים.
ב- כי נקראים בנים ביחס לאבות שהם חג"ת.
ג- שמהנה"י נעשים גוף הבנים עצמם.

שאלות חזרה א'קכט-א'קל
1. מהי הסיבה מצד התבונה ומהי הסיבה מצד ז"א ללידת ז"א?
2. מה ההבדל בין אורח לבעל הבית? כיצד זה מתבטא במעבר מבחינת אורח לאחרת אצל ז"א? מדוע זה גורם ללידה?
3. מהו מוות מצד האורות ומהו מוות מצד הכלים? אגב כך הסבר מהו "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה"?
4. מהם ג' הטעמים בגינם נקראים נה"י דתבונה "אבנים"?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תעס חלק יב – שיעור 1 – אלף קכז-קכח
1. ברחם האישה ג' מדורים: מדור עליון אמצעי ותחתון שבהם מתוקנים בהתאמה: אנ"כ וכל זה במשך זמן העיבור.

2. כאשר העובר מסיים את התיקון שלו שהתחיל בכלים למטה וסיים עם ראשו למעלה במדור העליון בתיקון האורות מהפך ראשו ויורד למטה כסימן: "אני רוצה מצידי עצמי להיוולד ולהיות עצמאי כדי שאוכל להיות שותף לתהליך".

3. בזמן הלידה התבונה יוצאת ממצב הגדלות ועושה זווג על קטנות לצורך הז"א והיא הנקראת תבונה הג'.

4. היות ועברה לקטנות אז ירכותיה מצטננות הכוונה היא שהאורות מסתלקים. זה שכתוב: "וראיתם על האבניים", הכוונה שהם מתקשים כאבנים.

5. פי הרחם הוא צר והוולד יכול לצאת משם רק אם יפתחו הצירים ויתרחב המקום הצר.

6. גם האם רוצה בכך וגם הוולד רוצה בכך והצירים נועדו כדי שיוכל להימשך התהליך.

7. אם תהיה הסכמה פנימית ושחרור עצמי אז הצירים והפתיחה תהיה קלה ומהירה ואם נתנגד לתהליך נצטרך לעבור אותו בדרך ייסורים.

שאלות חזר חלק י"ב שיעור 1 עמודים א'קכ"ז-א'קכ"ח

1.רשם בקצרה סדר לימוד חלקי התע"ס עד חלק יב ועד בכלל.
2. מהם ג' המדורות שיש באישה ומה מתתקן בכל אחד מהם?
3. מהו הסימן שהולד מהפך ראשו כדי להיולד?
4. מהו שמתקשים ירכתיה ומצטננים כאבנים בעת הלידה?
5. מהן ג' הסיבות שבגינן צריכה התבונה לסלק האורות מתוך הנה"י שלה?
6. מהם ריבוי האורות שיש בבטן התבונה בעת הלידה ומדוע הם גורמים לפתיחת הדלתות?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תעס חלק יב – שיעור 1 – אלף קכז-קכח
1. ברחם האישה ג' מדורים: מדור עליון אמצעי ותחתון שבהם מתוקנים בהתאמה: אנ"כ וכל זה במשך זמן העיבור.

2. כאשר העובר מסיים את התיקון שלו שהתחיל בכלים למטה וסיים עם ראשו למעלה במדור העליון בתיקון האורות מהפך ראשו ויורד למטה כסימן: "אני רוצה מצידי עצמי להיוולד ולהיות עצמאי כדי שאוכל להיות שותף לתהליך".

3. בזמן הלידה התבונה יוצאת ממצב הגדלות ועושה זווג על קטנות לצורך הז"א והיא הנקראת תבונה הג'.

4. היות ועברה לקטנות אז ירכותיה מצטננות הכוונה היא שהאורות מסתלקים. זה שכתוב: "וראיתם על האבניים", הכוונה שהם מתקשים כאבנים.

5. פי הרחם הוא צר והוולד יכול לצאת משם רק אם יפתחו הצירים ויתרחב המקום הצר.

6. גם האם רוצה בכך וגם הוולד רוצה בכך והצירים נועדו כדי שיוכל להימשך התהליך.

7. אם תהיה הסכמה פנימית ושחרור עצמי אז הצירים והפתיחה תהיה קלה ומהירה ואם נתנגד לתהליך נצטרך לעבור אותו בדרך ייסורים.

שאלות חזר חלק י"ב שיעור 1 עמודים א'קכ"ז-א'קכ"ח

1.רשם בקצרה סדר לימוד חלקי התע"ס עד חלק יב ועד בכלל.
2. מהם ג' המדורות שיש באישה ומה מתתקן בכל אחד מהם?
3. מהו הסימן שהולד מהפך ראשו כדי להיולד?
4. מהו שמתקשים ירכתיה ומצטננים כאבנים בעת הלידה?
5. מהן ג' הסיבות שבגינן צריכה התבונה לסלק האורות מתוך הנה"י שלה?
6. מהם ריבוי האורות שיש בבטן התבונה בעת הלידה ומדוע הם גורמים לפתיחת הדלתות?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תעס חלק יב – שיעור 1 – אלף קכז-קכח
1. ברחם האישה ג' מדורים: מדור עליון אמצעי ותחתון שבהם מתוקנים בהתאמה: אנ"כ וכל זה במשך זמן העיבור.

2. כאשר העובר מסיים את התיקון שלו שהתחיל בכלים למטה וסיים עם ראשו למעלה במדור העליון בתיקון האורות מהפך ראשו ויורד למטה כסימן: "אני רוצה מצידי עצמי להיוולד ולהיות עצמאי כדי שאוכל להיות שותף לתהליך".

3. בזמן הלידה התבונה יוצאת ממצב הגדלות ועושה זווג על קטנות לצורך הז"א והיא הנקראת תבונה הג'.

4. היות ועברה לקטנות אז ירכותיה מצטננות הכוונה היא שהאורות מסתלקים. זה שכתוב: "וראיתם על האבניים", הכוונה שהם מתקשים כאבנים.

5. פי הרחם הוא צר והוולד יכול לצאת משם רק אם יפתחו הצירים ויתרחב המקום הצר.

6. גם האם רוצה בכך וגם הוולד רוצה בכך והצירים נועדו כדי שיוכל להימשך התהליך.

7. אם תהיה הסכמה פנימית ושחרור עצמי אז הצירים והפתיחה תהיה קלה ומהירה ואם נתנגד לתהליך נצטרך לעבור אותו בדרך ייסורים.

שאלות חזר חלק י"ב שיעור 1 עמודים א'קכ"ז-א'קכ"ח

1.רשם בקצרה סדר לימוד חלקי התע"ס עד חלק יב ועד בכלל.
2. מהם ג' המדורות שיש באישה ומה מתתקן בכל אחד מהם?
3. מהו הסימן שהולד מהפך ראשו כדי להיולד?
4. מהו שמתקשים ירכתיה ומצטננים כאבנים בעת הלידה?
5. מהן ג' הסיבות שבגינן צריכה התבונה לסלק האורות מתוך הנה"י שלה?
6. מהם ריבוי האורות שיש בבטן התבונה בעת הלידה ומדוע הם גורמים לפתיחת הדלתות?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תע"ס חלק יא – שיעור 36 – אלף פא-פב
1. העיבור והקטן נקראים בשם אלוקים והגדול בשם הוי"ה.

2. אלוקים זה דין והקטן והעובר נקראים כך משום שאין בהם דעת וכשיש חוסר דעת אז הוא מצב של הסתרה והתחתון מרגיש אותו כדין כי לא מגולה לו הרחמים והמוחין של העליון.

3. לעובר אין כלל דעת מכיוון שאין לו קו אמצעי אין לו מסך עצמי והאם עושה את הזיווגים עבורו.

4. לקטן מתפתחת הדעת לאט לאט ואת דרכי ההתפתחות נלמד בחלק י"ב אי לכך עד שלא מקבל את הדעת הוא נקרא גם עם דעת חלקית.

5. לגדול יש כבר דעת ולכן הוא שלם במוחין שהם חכמה בינה ודעת.

6. כאשר אין לאדם דעת הקליפה משתלטת על דעתו ואם הוא מתעקש שיש לו דעת כי הקליפה משקרת ואומרת לו יש לך דעת , אז הוא פוגע בהתפתחות של דעת האמת שצריכה להיות לו כאדם. במצב זה צריך להסכים להתבטל לעליון בבחינת הכנעה ודרך שם להתקדם להשיג דעת אמת.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תע"ס חלק יא – שיעור 36 – אלף פא-פב
1. העיבור והקטן נקראים בשם אלוקים והגדול בשם הוי"ה.

2. אלוקים זה דין והקטן והעובר נקראים כך משום שאין בהם דעת וכשיש חוסר דעת אז הוא מצב של הסתרה והתחתון מרגיש אותו כדין כי לא מגולה לו הרחמים והמוחין של העליון.

3. לעובר אין כלל דעת מכיוון שאין לו קו אמצעי אין לו מסך עצמי והאם עושה את הזיווגים עבורו.

4. לקטן מתפתחת הדעת לאט לאט ואת דרכי ההתפתחות נלמד בחלק י"ב אי לכך עד שלא מקבל את הדעת הוא נקרא גם עם דעת חלקית.

5. לגדול יש כבר דעת ולכן הוא שלם במוחין שהם חכמה בינה ודעת.

6. כאשר אין לאדם דעת הקליפה משתלטת על דעתו ואם הוא מתעקש שיש לו דעת כי הקליפה משקרת ואומרת לו יש לך דעת , אז הוא פוגע בהתפתחות של דעת האמת שצריכה להיות לו כאדם. במצב זה צריך להסכים להתבטל לעליון בבחינת הכנעה ודרך שם להתקדם להשיג דעת אמת.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 35 |סיכום|אלף עט-פ| הדף היומי
1. העיבור נקרא כלים חיצוניים להבדל מקטנות שנקראת כלים אמצעיים וגדלות שנקראת כלים פנימיים, כולם של ז"א לפי רמת התפתחותו.

2. או"א וישסות מתאחדים כדי לעשות זיווג לצורך ז"א הבדל המדרגות תלוי במידת המ"ן שז"א מעלה לאו"א ובהתאם לזה הזיווג שהעליון עושה לתחתון.

3. ישנו צלם אלוקים וצלם הויה כשצלם אלוקים הוא שם הלבושי מוחין במצב העיבור והקטנות וצלם הויה הוא על שם המוחין המאירים במצב הגדלות בתוך לבושי המוחין של אהיה.

4. בגדלות הצלם נקרא על שם המוחין דהיינו הויה כי הם חשובים יותר מלבושי המוחין ובקטנות נקרא הצלם על שם לבושי המוחין שהם אלוקים ולא על שם הויה שהם נפש רוח המאירים בו היות ולבושי המוחין חשובים מהמוחין

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 35 |סיכום|אלף עט-פ| הדף היומי
1. העיבור נקרא כלים חיצוניים להבדל מקטנות שנקראת כלים אמצעיים וגדלות שנקראת כלים פנימיים, כולם של ז"א לפי רמת התפתחותו.

2. או"א וישסות מתאחדים כדי לעשות זיווג לצורך ז"א הבדל המדרגות תלוי במידת המ"ן שז"א מעלה לאו"א ובהתאם לזה הזיווג שהעליון עושה לתחתון.

3. ישנו צלם אלוקים וצלם הויה כשצלם אלוקים הוא שם הלבושי מוחין במצב העיבור והקטנות וצלם הויה הוא על שם המוחין המאירים במצב הגדלות בתוך לבושי המוחין של אהיה.

4. בגדלות הצלם נקרא על שם המוחין דהיינו הויה כי הם חשובים יותר מלבושי המוחין ובקטנות נקרא הצלם על שם לבושי המוחין שהם אלוקים ולא על שם הויה שהם נפש רוח המאירים בו היות ולבושי המוחין חשובים מהמוחין

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 35 |אלף עט-פ| הדף היומי
1. העיבור נקרא כלים חיצוניים להבדל מקטנות שנקראת כלים אמצעיים וגדלות שנקראת כלים פנימיים, כולם של ז"א לפי רמת התפתחותו.

2. או"א וישסות מתאחדים כדי לעשות זיווג לצורך ז"א הבדל המדרגות תלוי במידת המ"ן שז"א מעלה לאו"א ובהתאם לזה הזיווג שהעליון עושה לתחתון.

3. ישנו צלם אלוקים וצלם הויה כשצלם אלוקים הוא שם הלבושי מוחין במצב העיבור והקטנות וצלם הויה הוא על שם המוחין המאירים במצב הגדלות בתוך לבושי המוחין של אהיה.

4. בגדלות הצלם נקרא על שם המוחין דהיינו הויה כי הם חשובים יותר מלבושי המוחין ובקטנות נקרא הצלם על שם לבושי המוחין שהם אלוקים ולא על שם הויה שהם נפש רוח המאירים בו היות ולבושי המוחין חשובים מהמוחין

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 34 |סיכום|אלף עז-עח | הדף היומי

1. לאחר שלמדנו על הם' והל' דצלם שהם מקיפים לז"א בשעור זה למדנו על הצ' דצלם שבאה לפנימיות ז"א במצב הקטנות.
2. הצ' דצלם ניתנת מחיצוניות הנה"י של תבונה הג' שנזכיר שגם היא נק' חיצוניות.
3. במצב הגדלות של ז"א הוא יקבל מה-ל' שבאים מבחי' החג"ת של תבונה ה-ג'.
4. ישנה מחלוקת כיצד אנו אומרים שבגדלות הל' ניתנת מהחג"ת והרי למדנו שהל' דצלם היא בבחי' הנה"י.
5. תשובה: יש שוני בצלם בין גדלות וקטנות. בגדלות הסדר יהיה כך: ם- בחי' חב"ד, ל-חג"ת וצ'-נה"י.
בקטנות חב"ד חג"ת- ם' דצלם, נה"י – ל' דצלם וחיצוניות נהי – צ' דצלם.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 34 |סיכום|אלף עז-עח | הדף היומי

1. לאחר שלמדנו על הם' והל' דצלם שהם מקיפים לז"א בשעור זה למדנו על הצ' דצלם שבאה לפנימיות ז"א במצב הקטנות.
2. הצ' דצלם ניתנת מחיצוניות הנה"י של תבונה הג' שנזכיר שגם היא נק' חיצוניות.
3. במצב הגדלות של ז"א הוא יקבל מה-ל' שבאים מבחי' החג"ת של תבונה ה-ג'.
4. ישנה מחלוקת כיצד אנו אומרים שבגדלות הל' ניתנת מהחג"ת והרי למדנו שהל' דצלם היא בבחי' הנה"י.
5. תשובה: יש שוני בצלם בין גדלות וקטנות. בגדלות הסדר יהיה כך: ם- בחי' חב"ד, ל-חג"ת וצ'-נה"י.
בקטנות חב"ד חג"ת- ם' דצלם, נה"י – ל' דצלם וחיצוניות נהי – צ' דצלם.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 34 |סיכום|אלף עז-עח | הדף היומי
1. לאחר שלמדנו על הם' והל' דצלם שהם מקיפים לז"א בשעור זה למדנו על הצ' דצלם שבאה לפנימיות ז"א במצב הקטנות.
2. הצ' דצלם ניתנת מחיצוניות הנה"י של תבונה הג' שנזכיר שגם היא נק' חיצוניות.
3. במצב הגדלות של ז"א הוא יקבל מה-ל' שבאים מבחי' החג"ת של תבונה ה-ג'.
4. ישנה מחלוקת כיצד אנו אומרים שבגדלות הל' ניתנת מהחג"ת והרי למדנו שהל' דצלם היא בבחי' הנה"י.
5. תשובה: יש שוני בצלם בין גדלות וקטנות. בגדלות הסדר יהיה כך: ם- בחי' חב"ד, ל-חג"ת וצ'-נה"י.
בקטנות חב"ד חג"ת- ם' דצלם, נה"י – ל' דצלם וחיצוניות נהי – צ' דצלם.

תע"ס חלק יא – שיעור 33 – אלף עה-עו
1. ההבדל בין ם' דצלם לל' דצלם הוא במעבר מאויר לאור דהיינו מחסדים מכוסים לחסדים מגולים.

2. מעבר זה מתקיים במצב הגדלות שע"י אור ע"ב-ס"ג עולים האח"פ למדרגה ומאפשרים גדלות.

3. למרות הגדלות באו"א דתבונה הג' אין הי' יוצאת מאויר והוא נשאר מצד תפיסת התחתון בבחינת אויר למרות שיש לו את עצם אור החכמה זו אינה מגולה.

4. ל' דצלם נקרא מגדל הפורח באויר דהיינו שהוא נתלה על בחינת האויר של הם' דצלם שבלעדיו לא יכולה להיות לו גדלות הנקראת מגדל. א- מצד זה שאם יש לו הארת חכמה חייב לקבל מהעצם החכמה הלא מגולית שיש באויר. ב- שגילוי החכמה תלוי בצב בכך שתהיה בחינת מנעולא וחסדים מכוסים בבחינה העליונה דהיינו ע"י כך שנועלים את החכמה של צ"א מתאפשרת חכמה של צ"ב בסוד ל"ב נתיבות חכמה והוא סוד מגדל הפורח באויר.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תע"ס חלק יא – שיעור 33 – אלף עה-עו
1. ההבדל בין ם' דצלם לל' דצלם הוא במעבר מאויר לאור דהיינו מחסדים מכוסים לחסדים מגולים.

2. מעבר זה מתקיים במצב הגדלות שע"י אור ע"ב-ס"ג עולים האח"פ למדרגה ומאפשרים גדלות.

3. למרות הגדלות באו"א דתבונה הג' אין הי' יוצאת מאויר והוא נשאר מצד תפיסת התחתון בבחינת אויר למרות שיש לו את עצם אור החכמה זו אינה מגולה.

4. ל' דצלם נקרא מגדל הפורח באויר דהיינו שהוא נתלה על בחינת האויר של הם' דצלם שבלעדיו לא יכולה להיות לו גדלות הנקראת מגדל. א- מצד זה שאם יש לו הארת חכמה חייב לקבל מהעצם החכמה הלא מגולית שיש באויר. ב- שגילוי החכמה תלוי בצב בכך שתהיה בחינת מנעולא וחסדים מכוסים בבחינה העליונה דהיינו ע"י כך שנועלים את החכמה של צ"א מתאפשרת חכמה של צ"ב בסוד ל"ב נתיבות חכמה והוא סוד מגדל הפורח באויר.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 32 |אלף עג-עד | הדף היומי

תע"ס חלק יא – שיעור 32 – אלף עג-עד
1. המוחין הניתנים מישסו"ת לז"א ניתנים דרך תבונה הג'.

2. תבונה הג' מתחלקת לחב"ד, חג"ת, נה"י כאשר חב"ד חג"ת הם בחינת או"א דתבונה הג' והנה"י הם ישסו"ת דתבונה הג'.

3. או"א דתבונה הג' הם בחינת ם' דצל"ם שבהם החסדים והגבורות שבדעת אינם מגלים שם חכמה וע"כ הדעת שהם מייצרים הוא דעת הנעלם והחסדים שם הם מכוסים דהיינו לא מגלים חכמה.

4. בישסו"ת דתבונה הג' הדעת בהכאתה בחכמה ובינה כן מגלה חכמה והיא נקראת דעת המגולה או המתפשט וע"כ אנו רואים בה ג' מוחין חכמה, בינה ודעת. והיא ל'.

5. או"א הם מצד המוחין שהוא אבא הויה דיודין ואמא עלאה היא אהיה דיודין וכידוע יודין היא חכמה שלא מתגלה לתחתון בצ"ב כנגד פרצוף ע"ב.

6. ישסו"ת מצד המוחין שהוא יש"ס הוא הויה דס"ג ותבונה היא אהי"ה דאלפין אולם רק מצד המילוי. והיא יכולה להתגלות לתחתון בבחינת חסדים מגולים.

7. בכל מוחין שהעליון נותן לתחתון צריך להיות בבחינת מגלה טפח שהם הנה"י בבחינת ל' דצלם ומכסה טפחיים שהם חב"ד חג"ת בבחינת ם דצלם.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 32 |סיכום| אלף עג-עד | הדף היומי

תע"ס חלק יא – שיעור 32 – אלף עג-עד
1. המוחין הניתנים מישסו"ת לז"א ניתנים דרך תבונה הג'.

2. תבונה הג' מתחלקת לחב"ד, חג"ת, נה"י כאשר חב"ד חג"ת הם בחינת או"א דתבונה הג' והנה"י הם ישסו"ת דתבונה הג'.

3. או"א דתבונה הג' הם בחינת ם' דצל"ם שבהם החסדים והגבורות שבדעת אינם מגלים שם חכמה וע"כ הדעת שהם מייצרים הוא דעת הנעלם והחסדים שם הם מכוסים דהיינו לא מגלים חכמה.

4. בישסו"ת דתבונה הג' הדעת בהכאתה בחכמה ובינה כן מגלה חכמה והיא נקראת דעת המגולה או המתפשט וע"כ אנו רואים בה ג' מוחין חכמה, בינה ודעת. והיא ל'.

5. או"א הם מצד המוחין שהוא אבא הויה דיודין ואמא עלאה היא אהיה דיודין וכידוע יודין היא חכמה שלא מתגלה לתחתון בצ"ב כנגד פרצוף ע"ב.

6. ישסו"ת מצד המוחין שהוא יש"ס הוא הויה דס"ג ותבונה היא אהי"ה דאלפין אולם רק מצד המילוי. והיא יכולה להתגלות לתחתון בבחינת חסדים מגולים.

7. בכל מוחין שהעליון נותן לתחתון צריך להיות בבחינת מגלה טפח שהם הנה"י בבחינת ל' דצלם ומכסה טפחיים שהם חב"ד חג"ת בבחינת ם דצלם.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 32 |סיכום| אלף עג-עד | הדף היומי

תע"ס חלק יא – שיעור 32 – אלף עג-עד
1. המוחין הניתנים מישסו"ת לז"א ניתנים דרך תבונה הג'.

2. תבונה הג' מתחלקת לחב"ד, חג"ת, נה"י כאשר חב"ד חג"ת הם בחינת או"א דתבונה הג' והנה"י הם ישסו"ת דתבונה הג'.

3. או"א דתבונה הג' הם בחינת ם' דצל"ם שבהם החסדים והגבורות שבדעת אינם מגלים שם חכמה וע"כ הדעת שהם מייצרים הוא דעת הנעלם והחסדים שם הם מכוסים דהיינו לא מגלים חכמה.

4. בישסו"ת דתבונה הג' הדעת בהכאתה בחכמה ובינה כן מגלה חכמה והיא נקראת דעת המגולה או המתפשט וע"כ אנו רואים בה ג' מוחין חכמה, בינה ודעת. והיא ל'.

5. או"א הם מצד המוחין שהוא אבא הויה דיודין ואמא עלאה היא אהיה דיודין וכידוע יודין היא חכמה שלא מתגלה לתחתון בצ"ב כנגד פרצוף ע"ב.

6. ישסו"ת מצד המוחין שהוא יש"ס הוא הויה דס"ג ותבונה היא אהי"ה דאלפין אולם רק מצד המילוי. והיא יכולה להתגלות לתחתון בבחינת חסדים מגולים.

7. בכל מוחין שהעליון נותן לתחתון צריך להיות בבחינת מגלה טפח שהם הנה"י בבחינת ל' דצלם ומכסה טפחיים שהם חב"ד חג"ת בבחינת ם דצלם.