שיעור 31 – תע"ס חלק יא – אלף עא-עב
1. למדנו בשיעור הקודם ש ם דצלם נשארת בבחינת מקיף ולא מתפשטת לתחתון.
2. צד הב"ן שבאוא' הם מצד חכמה של ב"ן ששם היה ג"ר דחכמה, ובאצילות יש תיקון לגנוז ג"ר דחכמה זו . לכן אסור שתתגלה וה ם דצלם על כן לא מגלה חכמה זו אלא גונזת אותה ונשארת בבחינת מקיף.
3. ל דצלם היא כנגד ישסו"ת שבה האויר הופך לאור על ידי ירידת ה י מאויר במצב הגדלות.
4. החכמה מתגלה בבחינת ה ל , היא חכמה שמתאימה לעולם אצילות דהיינו רק וק דחכמה.
5. החכמה המתקבלת דרך ל דלצלם היא מתבונה הג' שבה יש בחינת ס ו ם דהיינו אוא' ושסות, מבחינות אלו מקבל הז"א את בחינת הגדלות שלו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

שיעור 31 – תע"ס חלק יא – אלף עא-עב
1. למדנו בשיעור הקודם ש ם דצלם נשארת בבחינת מקיף ולא מתפשטת לתחתון.
2. צד הב"ן שבאוא' הם מצד חכמה של ב"ן ששם היה ג"ר דחכמה, ובאצילות יש תיקון לגנוז ג"ר דחכמה זו . לכן אסור שתתגלה וה ם דצלם על כן לא מגלה חכמה זו אלא גונזת אותה ונשארת בבחינת מקיף.
3. ל דצלם היא כנגד ישסו"ת שבה האויר הופך לאור על ידי ירידת ה י מאויר במצב הגדלות.
4. החכמה מתגלה בבחינת ה ל , היא חכמה שמתאימה לעולם אצילות דהיינו רק וק דחכמה.
5. החכמה המתקבלת דרך ל דלצלם היא מתבונה הג' שבה יש בחינת ס ו ם דהיינו אוא' ושסות, מבחינות אלו מקבל הז"א את בחינת הגדלות שלו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

שיעור 31 – תע"ס חלק יא – אלף עא-עב
1. למדנו בשיעור הקודם ש ם דצלם נשארת בבחינת מקיף ולא מתפשטת לתחתון.
2. צד הב"ן שבאוא' הם מצד חכמה של ב"ן ששם היה ג"ר דחכמה, ובאצילות יש תיקון לגנוז ג"ר דחכמה זו . לכן אסור שתתגלה וה ם דצלם על כן לא מגלה חכמה זו אלא גונזת אותה ונשארת בבחינת מקיף.
3. ל דצלם היא כנגד ישסו"ת שבה האויר הופך לאור על ידי ירידת ה י מאויר במצב הגדלות.
4. החכמה מתגלה בבחינת ה ל , היא חכמה שמתאימה לעולם אצילות דהיינו רק וק דחכמה.
5. החכמה המתקבלת דרך ל דלצלם היא מתבונה הג' שבה יש בחינת ס ו ם דהיינו אוא' ושסות, מבחינות אלו מקבל הז"א את בחינת הגדלות שלו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 30 |סיכום בנקודות| אלף סט-ע | הדף היומי
א. בשיעור הקודם למדנו שהצלם שהוא לבושי מוחין מתגלה בז"א בג' שלבים הנקראים צ' ל' מ' .
ב. הצד' מתגלה בז"א במצב הקטנות שלו. הל' במצב הגדלות. והמ' נשארת בבחינת מקיף , דהיינו שלא מתפשטת לגוף
ג. בשיעור זה הרחבנו בעניין המ' דצלם שסימנה מ' כדי להראות שהדעת שבמוחין אלו מחולקת לחסד ולגבורה ולא מחוברת. כשהדעת מחוברת זה אומר שיש זיווג שיכול להתגלות. שהדעת אינה מחוברת אז אין זיווג ולא יכולה אותה הארה להתגלות .
ד. האור של מ' דצלם יתגלה בגמר תיקון בסוד הארה של צמצום א'.
ה. צמצום א' הוא במילוי יודין כפי שיש בפרצוף ע"ב.
ו. רמז לפרצוף ע"ב במ' דצלם הוא באופן הבא: בחכמה בינה וחסד יש לכל אחד מהם ע"ב וזה ג' פעמים ע"ב לצורך הגדלות של ז"א וגם הגבורה היא ג' פעמים ע"ב שהיא בגימטריא ריו שזה לטובת המלכות.
ז. הרמז שבמ' יש ע"ב גם לז"א וגם למלכות מראה שבגמר תיקון יקבלו אורות אלו ולכן כרגע הם בצורת מקיף.
ח. כיום את המ' דצלם אנחנו לומדים כתורה נסתרת מצד החכמה המ' מופיעה בצורה של חסדים מכוסים מחזה ולמעלה.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 30 | אלף סט-ע | הדף היומי
א. בשיעור הקודם למדנו שהצלם שהוא לבושי מוחין מתגלה בז"א בג' שלבים הנקראים צ' ל' מ' .
ב. הצד' מתגלה בז"א במצב הקטנות שלו. הל' במצב הגדלות. והמ' נשארת בבחינת מקיף , דהיינו שלא מתפשטת לגוף
ג. בשיעור זה הרחבנו בעניין המ' דצלם שסימנה מ' כדי להראות שהדעת שבמוחין אלו מחולקת לחסד ולגבורה ולא מחוברת. כשהדעת מחוברת זה אומר שיש זיווג שיכול להתגלות. שהדעת אינה מחוברת אז אין זיווג ולא יכולה אותה הארה להתגלות .
ד. האור של מ' דצלם יתגלה בגמר תיקון בסוד הארה של צמצום א'.
ה. צמצום א' הוא במילוי יודין כפי שיש בפרצוף ע"ב.
ו. רמז לפרצוף ע"ב במ' דצלם הוא באופן הבא: בחכמה בינה וחסד יש לכל אחד מהם ע"ב וזה ג' פעמים ע"ב לצורך הגדלות של ז"א וגם הגבורה היא ג' פעמים ע"ב שהיא בגימטריא ריו שזה לטובת המלכות.
ז. הרמז שבמ' יש ע"ב גם לז"א וגם למלכות מראה שבגמר תיקון יקבלו אורות אלו ולכן כרגע הם בצורת מקיף.
ח. כיום את המ' דצלם אנחנו לומדים כתורה נסתרת מצד החכמה המ' מופיעה בצורה של חסדים מכוסים מחזה ולמעלה.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 30 |סיכום בנקודות| אלף סט-ע | הדף היומי
א. בשיעור הקודם למדנו שהצלם שהוא לבושי מוחין מתגלה בז"א בג' שלבים הנקראים צ' ל' מ' .
ב. הצד' מתגלה בז"א במצב הקטנות שלו. הל' במצב הגדלות. והמ' נשארת בבחינת מקיף , דהיינו שלא מתפשטת לגוף
ג. בשיעור זה הרחבנו בעניין המ' דצלם שסימנה מ' כדי להראות שהדעת שבמוחין אלו מחולקת לחסד ולגבורה ולא מחוברת. כשהדעת מחוברת זה אומר שיש זיווג שיכול להתגלות. שהדעת אינה מחוברת אז אין זיווג ולא יכולה אותה הארה להתגלות .
ד. האור של מ' דצלם יתגלה בגמר תיקון בסוד הארה של צמצום א'.
ה. צמצום א' הוא במילוי יודין כפי שיש בפרצוף ע"ב.
ו. רמז לפרצוף ע"ב במ' דצלם הוא באופן הבא: בחכמה בינה וחסד יש לכל אחד מהם ע"ב וזה ג' פעמים ע"ב לצורך הגדלות של ז"א וגם הגבורה היא ג' פעמים ע"ב שהיא בגימטריא ריו שזה לטובת המלכות.
ז. הרמז שבמ' יש ע"ב גם לז"א וגם למלכות מראה שבגמר תיקון יקבלו אורות אלו ולכן כרגע הם בצורת מקיף.
ח. כיום את המ' דצלם אנחנו לומדים כתורה נסתרת מצד החכמה המ' מופיעה בצורה של חסדים מכוסים מחזה ולמעלה.

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 29 | סיכום | אלף סז-סח | הדף היומי

שיעור 29 – תע"ס חלק יא – אלף סז-סח
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' מצבים בצלם: הצלם בכללות במצב הזיווג של אוא' וישסו"ת שנעשו פרצוף אחד לצורך עיבור ז"א . המצב השני- שמתפרט אותו הצלם בזמן העיבור שבו עדיין אוא' וישסו"ת פרצוף אחד. המצב השלישי- הוא בעת הלידה שאוא' נפרדים מישסו"ת וישסו"ת עצמו יש לו 2 מצבים : מצב קטנות שאח"כ חוזר לגדלות . במצב זה הוא נותן את הצלם ויש כבר גילוי לצלם הזה.
2. במצב של גילוי הצלם שניתן לז"א , ניתן לו בתחילה רק ה צ דצלם במצב הקטנות ואילו ה ל מתגלה אצלו במצב הגדלות וה ם נשאר כמקיף.
3. בשיעור זה מלמד אותנו מיהו ה ל דצלם דהיינו מיהו המוחין דז"א וכיצד הוא מקבל אותם.
4. המוחין נתנים לז"א דרך אוא' וישסו"ת שמלבישים על חגת דאריך.
5. החגת דאריך מתחלקים ללמעלה ממסך שנקרא זכרים שהם ב' שלישים עליונים דחגת שעליהם מלבישים אוא', ולמטה ממסך שהוא שליש תחתון דחגת שעליהם מלבישים ישסו"ת שהם בחינת נקבות.
6. המוחין מחולקים לצד זכר שנקראים אוא' או חכמה ובינה, ולצד נקבה שנקרא דעת ונקרא גם ב' עטרות.
7. ז"א מקבל את המוחין שלו שהם חכמה ובינה צד הזכרים מאוא' ואת הדעת שלו שהוא ב' עטרים מישסו"ת על פי חלוקתם לזכרים ונקבות.
8. הנקבה נקראת עטרה לראש צדיק שכאשר היא משמשת כעטרה זאת אומרת שהיא משמשת רק בגדלות של ז"א אולם בקטנות אינה משמשת

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 29 | סיכום | אלף סז-סח | הדף היומי
שיעור 29 – תע"ס חלק יא – אלף סז-סח
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' מצבים בצלם: הצלם בכללות במצב הזיווג של אוא' וישסו"ת שנעשו פרצוף אחד לצורך עיבור ז"א . המצב השני- שמתפרט אותו הצלם בזמן העיבור שבו עדיין אוא' וישסו"ת פרצוף אחד. המצב השלישי- הוא בעת הלידה שאוא' נפרדים מישסו"ת וישסו"ת עצמו יש לו 2 מצבים : מצב קטנות שאח"כ חוזר לגדלות . במצב זה הוא נותן את הצלם ויש כבר גילוי לצלם הזה.
2. במצב של גילוי הצלם שניתן לז"א , ניתן לו בתחילה רק ה צ דצלם במצב הקטנות ואילו ה ל מתגלה אצלו במצב הגדלות וה ם נשאר כמקיף.
3. בשיעור זה מלמד אותנו מיהו ה ל דצלם דהיינו מיהו המוחין דז"א וכיצד הוא מקבל אותם.
4. המוחין נתנים לז"א דרך אוא' וישסו"ת שמלבישים על חגת דאריך.
5. החגת דאריך מתחלקים ללמעלה ממסך שנקרא זכרים שהם ב' שלישים עליונים דחגת שעליהם מלבישים אוא', ולמטה ממסך שהוא שליש תחתון דחגת שעליהם מלבישים ישסו"ת שהם בחינת נקבות.
6. המוחין מחולקים לצד זכר שנקראים אוא' או חכמה ובינה, ולצד נקבה שנקרא דעת ונקרא גם ב' עטרות.
7. ז"א מקבל את המוחין שלו שהם חכמה ובינה צד הזכרים מאוא' ואת הדעת שלו שהוא ב' עטרים מישסו"ת על פי חלוקתם לזכרים ונקבות.
8. הנקבה נקראת עטרה לראש צדיק שכאשר היא משמשת כעטרה זאת אומרת שהיא משמשת רק בגדלות של ז"א אולם בקטנות אינה משמשת

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 29 |אלף סז-סח | הדף היומי
שיעור 29 – תע"ס חלק יא – אלף סז-סח
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' מצבים בצלם: הצלם בכללות במצב הזיווג של אוא' וישסו"ת שנעשו פרצוף אחד לצורך עיבור ז"א . המצב השני- שמתפרט אותו הצלם בזמן העיבור שבו עדיין אוא' וישסו"ת פרצוף אחד. המצב השלישי- הוא בעת הלידה שאוא' נפרדים מישסו"ת וישסו"ת עצמו יש לו 2 מצבים : מצב קטנות שאח"כ חוזר לגדלות . במצב זה הוא נותן את הצלם ויש כבר גילוי לצלם הזה.
2. במצב של גילוי הצלם שניתן לז"א , ניתן לו בתחילה רק ה צ דצלם במצב הקטנות ואילו ה ל מתגלה אצלו במצב הגדלות וה ם נשאר כמקיף.
3. בשיעור זה מלמד אותנו מיהו ה ל דצלם דהיינו מיהו המוחין דז"א וכיצד הוא מקבל אותם.
4. המוחין נתנים לז"א דרך אוא' וישסו"ת שמלבישים על חגת דאריך.
5. החגת דאריך מתחלקים ללמעלה ממסך שנקרא זכרים שהם ב' שלישים עליונים דחגת שעליהם מלבישים אוא', ולמטה ממסך שהוא שליש תחתון דחגת שעליהם מלבישים ישסו"ת שהם בחינת נקבות.
6. המוחין מחולקים לצד זכר שנקראים אוא' או חכמה ובינה, ולצד נקבה שנקרא דעת ונקרא גם ב' עטרות.
7. ז"א מקבל את המוחין שלו שהם חכמה ובינה צד הזכרים מאוא' ואת הדעת שלו שהוא ב' עטרים מישסו"ת על פי חלוקתם לזכרים ונקבות.
8. הנקבה נקראת עטרה לראש צדיק שכאשר היא משמשת כעטרה זאת אומרת שהיא משמשת רק בגדלות של ז"א אולם בקטנות אינה משמשת

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 28 | סיכום בנקודות| אלף סה-סו | הדף היומי
שיעור 28 – תע"ס חלק יא – אלף סה-סו
1. הצלם נוצר באופן כללי עוד בזיווג לצורך עיבור דז"א שבזיווג זה אוא' התחברו לפרצוף אחד אולם במצב זה הצלם היה כללי.
2. במצב העיבור כאשר אוא' וישסו"ת עדיין פרצוף אחד במדרגת חכמה התהווה פירוט לצלם אולם ז"א שעדיין לא נולד ומשתמש עם המסכים של אימו בבחינת עובר ירך אימו לא קיבל צלם זה.
3. בלידה כאשר נפרדו אוא' וישסו"ת וישסו"ת עושה זיווג ומוציא פרצוף הנקרא תבונה הג' לצורך הז"א נותן ומגלה את הצלם לתחתון.
4. גילוי הצלם לתחתון הוא רק בבחינת צ' דצלם כאשר ל' ו ם הם מקיפים.
5. בגדלות גם ל תהיה בבחינת אופ' לז"א אולם ה ם תשאר בבחינת מקיף

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 28 | סיכום בנקודות| אלף סה-סו | הדף היומי
שיעור 28 – תע"ס חלק יא – אלף סה-סו
1. הצלם נוצר באופן כללי עוד בזיווג לצורך עיבור דז"א שבזיווג זה אוא' התחברו לפרצוף אחד אולם במצב זה הצלם היה כללי.
2. במצב העיבור כאשר אוא' וישסו"ת עדיין פרצוף אחד במדרגת חכמה התהווה פירוט לצלם אולם ז"א שעדיין לא נולד ומשתמש עם המסכים של אימו בבחינת עובר ירך אימו לא קיבל צלם זה.
3. בלידה כאשר נפרדו אוא' וישסו"ת וישסו"ת עושה זיווג ומוציא פרצוף הנקרא תבונה הג' לצורך הז"א נותן ומגלה את הצלם לתחתון.
4. גילוי הצלם לתחתון הוא רק בבחינת צ' דצלם כאשר ל' ו ם הם מקיפים.
5. בגדלות גם ל תהיה בבחינת אופ' לז"א אולם ה ם תשאר בבחינת מקיף

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 28 | סיכום בנקודות| אלף סה-סו | הדף היומי
שיעור 28 – תע"ס חלק יא – אלף סה-סו
1. הצלם נוצר באופן כללי עוד בזיווג לצורך עיבור דז"א שבזיווג זה אוא' התחברו לפרצוף אחד אולם במצב זה הצלם היה כללי.
2. במצב העיבור כאשר אוא' וישסו"ת עדיין פרצוף אחד במדרגת חכמה התהווה פירוט לצלם אולם ז"א שעדיין לא נולד ומשתמש עם המסכים של אימו בבחינת עובר ירך אימו לא קיבל צלם זה.
3. בלידה כאשר נפרדו אוא' וישסו"ת וישסו"ת עושה זיווג ומוציא פרצוף הנקרא תבונה הג' לצורך הז"א נותן ומגלה את הצלם לתחתון.
4. גילוי הצלם לתחתון הוא רק בבחינת צ' דצלם כאשר ל' ו ם הם מקיפים.
5. בגדלות גם ל תהיה בבחינת אופ' לז"א אולם ה ם תשאר בבחינת מקיף

תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 27 | סיכום בנקודות אלף סד-סה | הדף היומי
שיעור 27 – תע"ס חלק יא – אלף סג-סד

1. התבונה הג' בה נתלבשו כל המוחין ולבושי המוחין הנקראים צלם שניתנים לזא ולא בתונה הב' .

2. לתבונה הב' אין השוואת צורה עם ז"א היות והיא על עוביות דבחי' ב' ואילו ז"א על עוביות דבחינה א'.

3. בתבונה הג' יש ראש וגוף . כאשר אנו אומרים שהיא בבחינת רובצת זה היה בזמן הלידה שמשם נותנת את ההארה בעת הלידה , אולם מיד לאחר הלידה היא עוברת לגדלות שמשם תוכל בהמשך לתת הארה לז"א.

4. בצלם יש ג' בחינות: את ה צ דצלם היא נותנת בקטנות את ה ל בגדלות ואת ה ם משאירה כמקיף שמקבל הז"א רק בגמה"ת שיוכל להשלים את עצמו בבחינת אדם.

שיעור 25 תע"ס י"א עמודים סיכום בנקודות דף אלף נט-ס
1. למדנו בשיעור הקודם שבעת הלידה חזרה תבונה כמו למצב הקביעות של קודם למדרגת נשמה, אולם כדי להניק חזרה למצב הקטנות .
2. לתבונה ישנם 2 מצבים : גם קטנות כדי להניק, אבל לא איבדה לגמרי את הגדלות אלא היא רק בבחינת רובצת , מקפלת רגליה כדי להניק את התחתון ואולי טוב יותר לומר מרימה את התחתון למקום החגת ששם מקום הדדים כדי להניק אותו מבחינת השפעה ולא כמו הבהמה מהדדים שבין רגליה.
3. המעבר מקטנות לגדלות , מרובצת לגדלות דנשמה מדמה את התבונה כמו אמא עילאה שיש לה חלוקה לסמך, מם בבחינה חסדים מכוסים וחסדים מגולים.

הדף היומי בתע"ס חלק י"א|שיעור 24 | עמודים אלף נ"ז-נ"ח
1. הצלם הוא הצורה שבה התחתון מחוייב על פי טבעו לקבל את האור מהעליון.
2. התחתון צריך לעשות מאמץ כדי לבנות את הצלם הזה, דהיינו ההגיון שהעליון אמר לו שדרכו צריך לקבל את האור. למשל התחתון רוצה לקבל את האור בצורה של השתוקקות אבל מלכות דאין סוף שבחרה ביתר דבקות אומרת לו יש חוק, אתה חייב לקבל רק דרך הגיון של יחד של אהבה ואם תנסה לקבל דרך הגיון אחר ולא דרך הצלם הזה תישבר.
3. בשיעור זה למדנו שהיחס של או"א וגובה קומתם משתנה מיד בלידה .
4. כדי לעבר את ז"א או"א וישסו"ת הפכו לפרצוף אחד בקומת חיה.
5. בעת הלידה חזרו למצב של קביעות דאצילות שבו או"א הם בג"ר דנשמה וישסו"ת חוזרת לבחינת ו"ק
6. הסיבה שחזרו למצב זה היא שישסו"ת צריכה להניק את הבן את ז"א שנולד כקטן ולכן היא חוזרת למצב של קטנות כדי לתת לו הארה זו, במצב זה היא נקראת רובצת.

שיעור 23 תע"ס י"א עמודים סיכום בנקודות דף אלף נה-נו
1. ישנם ג' תבונות בחיבור בין אוא' לצורך הולדת זו"ן. שהם בינה של אוא' תבונה של ישסות ותבונה שעושה ישסות בשביל ז"א.
2. היום למדנו את מושג הצלם שהוא בחינת האור חוזר שהעליון עושה עבור התחתון , והוא גם הנקרא לבושי מוחין. ונקרא גם נהי.
3. הצלם שנותן העליון תחתון הם בבחינת אחוריים לעליון היות והזיווג שעושה הוא במדרגה תחתונה ממנו שמתאימה לתחתון.
4. צלם הוא גם צורה של הגיון דהיינו תבניות מחשבה שהעליון נותן לתחתון. למשל: לדרכי העבודה צריך להיות ליהודי הגיון של פעולה בגשמיות ותוצאה בפנמיות , ברוחניות. שהם נקראים עוה"ז ועוה"ב. שהעבודה בעולם הזה והפירות בעוה"ב.
5. צלם מורכב מ 3 בחינות :צ- שהוא מתקבל בקטנות כאופ'
לם – הם בחינת מקיפים כאשר את ה ל במצב הגדלות אפשר להשיג, ואילו ה ם נשאר בבחינת ראש כמקיף.

שיעור 22 תע"ס י"א עמודים סיכום בנקודות דף אלף נג-נד
1. למדנו בשיעור הקודם שני נושאים: הראשון – מגדל הפורח באוויר דהיינו יסוד של שליש עליון בנה"י שנשאר בבחינת גרון. לא נופל לגוף אבל גם לא ראש ממש.
נושא שני – תלת כלילן בתלת במצב העיבור שמצד האורות המלובשים בכלים זה נקרא נה"י שעולים לחג"ת.

2. בשיעור היום למדנו על המושג מוחין שיש במצב העיבור והקטנות בשונה מהגדלות.

3. השם מוחין הוא שם מושאל וטבע המוחין הוא שהוא מחובר ובא מהא"ס והוא שם הויה.

4. חוץ מהמוחין שבאים משם הוי"ה יש גם כוח לכלים המוארים שיש להם קיום זמני ולא קיום שהוא א"ס. והוא נקרא שמות אלוקים שהם דינים ואין להם קיום מצד עצמם ולכן הקלי' יכולות להיאחז בהם.

5. הדינים נובעים מכך ששמות אלוקים נדמה להם שהם יכולים לעמוד בפני עצמם והם שמות אלוקים שמתגברים על שמות הוי"ה והקלי' נאחזות בהם כי הם מסתירים את החיבור לא"ס. למקור החיות.

6. זו הסיבה דהיינו מפאת הקלי' והדינים שהקטן נקרא אכזרי.

7. כשמסתלקים המוחין דהיינו שהאדם לא מחובר לעליון יש בו דינים. התיקון לבטל את הכעסים ואת שליטת הקלי' הוא ע"י התחברות למקור המוחין והוא הנקרא גדלות.