al

2984 POSTS 0 COMMENTS

555


1. למדנו היום שני נושאים, הראשון מגדל הפורח באוויר שנה"י תלת כלילן בתלת שיש במצב העיבור.
2. היסוד של שליש עליון דנה"י נקרא מגדל הפורח באוויר ומשמש לבינה בראש דז"א
3. יסוד זה אינו עולה לראש אבל גם לא נופל לבחינת גוף וזאת מכוח ההארה שמקבל מהרשימו שלו שכן עלה יחד עם השליש עליון דנצח והוד לבחינת חג"ת
4. בעיבור א' שהוא לצורך קטנות נחשב העובר רק לו"ק כי זה נקרא קטן אולם מצד כלל המדרגה נחשב רק לנפש לנה"י והוא שנקרא תלת דהיינו נהי כלילן בתלת דהיינו בחגת
5. שואל הארי הקדוש שאלה, כיצד אנו רואים שלקטן יש ראש וגם לעובר ואנו אומרים שיש לו רק נהי ולקטן יש רק חגת נהי, תשובה: תלוי באיזו מסגרת מדברים, כאשר מדברים על כלל המדרגה אז הם נקראים באופן זה, אולם כשמסתכלים על כל אחד בנפרד לכל אחד מהם יש עשר ספירות.
6. הקטן הוא אכזרי ובעל חמה יתרה וכעס הרבה וכל מה שהולך וגדל מתיישב בדעתו ומתבטל ממנו הכעס והחמה והאכזריות.

495


שיעור 20 עמודים סיכום בנקודות דף אלף מט- אלף נ
1. כאשר ז"א נבנה בכל אבריו על ידי נהי דאריך הוא נבנה בעיקר מב' שלישין תחתונים דנהי.
2. היות ואנו מדברים על עיבור א' שהוא לצורך קטנות ובקטנות הוא נולד רק בחגת נהי , יוצא שאין לו ראש ובכל זאת אנו יודעים שגם לעובר אפילו שהוא בעיבור א' יש ראש. אם כך תהינו מהו הראש שיש לו בעיבור וכן שנולד למצב של קטנות.
3. הראש יש במצב העיבור נקרא גרון שהוא בא ממקום החלל שנוצר משליש עליון דיסוד שהיה צריך לעלות לבחינת חגת ולא עלה והרושם שלו נקרא חלל. ומהרושם הזה נעשה בחינת גרון לעובר דז"א במצב בקטנות.
4. כדי שהראש של ז"א יצטרך לגדול הוא יצטרך לאחר שנולד לתת לו עוד עיבור לצורך גדלות. גם עיבור זה יתחלק לעיבור לגדלות לצורך כלים ועיבור לגדלות לצורך התלבשות אורות בכלים שאת זה נלמד בעז"ה בהמשך .

618


שיעור 19 עמודים סיכום בנקודות דף אלף מז- אלף מח

1. חזרנו על לימוד ג' השמועות עפ"י רבי חיים ויטאל
2. הזכרנו שוב עפ"י בעה"ס ששמועה א' היא מצד הכלים ושמועות ב' וג' היא מצד התלבשות אורות בכלים. שההבדל העיקרי שבהם שבשמועה הג' מהיסוד מתפשט כל הגוף.
3. במעבר מקטנות דחיה לגדלות דחיה באו"א, לצורך לידת ז"א שליש עליון דנה"י עולה ומצטרף לשליש תחתון דחג"ת ונעשה יחד איתו חג"ת.
4. לא כל שליש עליון דנה"י עולים אלא רק נ"ה הנעשים דדים באו"א.
5. המקום של היסוד שהיה צריך להיות כקו אמצעי בין ב' הדדים נשאר כחלל שמאיר ליסוד שנשאר למטה. מחלל זה נעשה בחי' גרון בגדלות דז"א.
6. המושג גרון אומר – לא ראש ממש אך גם לא גוף שהוא ממוצע בין ראש לגוף, כפי שלמדנו בא"א על הגרון שעליו מלבישים או"א בחסדים מכוסים ומקבל שלמות של ראש בחסדים אך חסר חכמה.

570


ש.ב תע"ס חלק י"א שיעור – 18
1. בשיעור הקודם למדנו על שמועה א' ושמועה הב' . ששמועה א' מצד הכלים שמועה ב' מצד התלבשות אורות בכלים.

2. בשיעור זה אנו לומדים על שמועה הג' ועל היחס בין כל ג' השמועות.

3. עולם האצילות יצא כדי לאפשר את המשך בניית כלים דקדושה שהיסוד שלהם הוא הבחירה ביתר דבקות. בעולם הנקודים לא הצלחנו רק על ידי חלוקה לקטנות וגדלות דהיינו לרצון להשפיע ורצון לקבל, אלא שהיינו צריכים גם רצון לקבל שבמסגרת ההשפעה הנקרא אח"פ דעליה, ולצורך כך בא בחינה נוספת מעולם הנקודים הנקראת עיבור.

4. העיבור מתחלק לשניים. עיבור א לצורך הכלים ועיבור ב לצורך התלבשות אורות בכלים, דהיינו לצורך גדלות.

5. אנו מתעסקים בעיקר בעיבור הא' לצורך כלים ולכן נדבר בעיקר ממי שמהווה את שורש הכלים בעולם האצילות שהוא א"א, ובעיקר מנה"י דא"א שעליו מלביש ז"א.

6. למרות שמדובר רק בעיבור א' אנו מדברים גם מהמוחין שיווצרו לו במדור העליון שהוא ביסוד דבינה שברחם. מוחין אלו הם רק בכוח ולא בפועל.

517


שיעור 17 עמודים סיכום בנקודות דף אלף מג- אלף מד
1. מלמד אותנו הארי הקדוש ג' שמועות כיצד בונים את זא בעיבור: שמועה א- מצד הכלים שהם הרצונות שמועה ב- מצד התלבשות אורות בכלים באופן כללי שהם הרגשות. שמועה ג'- היא פרוט של שמועה ב.
2. בשיעור הקודם למדנו את הפירוט של שמועה א' מצד הכלים וכאן בשיעור מעלה כמה קושיות כדי להבהיר יותר את שמועה א'.
3. מדוע בונה מיסוד דעתיק את כתר דז"א והרי יסוד דעתיק נסתיים בחזה של אא והרי את זא צריך לבנות ממקום שלמטה מטבור דאא ששם הוא מתלבש? תשובה: שמדובר על יסוד דעתיק התחתון שלאחר הזיווג דעב סג בעולם אצילות הוא עלה יחד עם נהי דאא ללמעלה מחזה דאא והיות והוא שייך ללמטה מטבור דאא ניתן לבנות ממנו את כתר דזא.
4. קושיא נוספת : מדוע אינו בונה את זא מ ב' פרקין עילאין דנצח והוד אבל משליש תחתון דתת כן בונה את חכמה דאא? תשובה: כל עוד שאין לו ראש שמתפקד לגדלות הוא לא נוטל מהקצוות דהיינו מנצח והוד שהם מציינים כלים של גדלות. אלא רק מתת לבדו שנעשית חכמה בכוח ולא בפועל בראש.
5. שמועה ב' – נבנה זא על פי הסדר הבא משליש תחתון דתת – חבד דזא. משליש אמצעי דנצח – חסד . שליש תחתון דנצח- נצח. משליש אמצעי דהוד- גבורה משליש תחתון דהוד- הוד. משליש אמצעי דיסוד- תת ומשליש תחתון דיסוד- יסוד. ועל המלכות לא מדבר.
6. את שמועה הג' שהיא פירוט של שמועה ב' נלמד בשיעור הבא

540


שיעור 16 – תע"ס חלק יא – אלף מא-מב
1. ז"א בעיבור נבנה מב"ש תחתונים דנה"י דא"א.

2. מדוע לא משליש עליון דנה"י דא"א? מכיוון שהוא עלה להיות חג"ת דא"א.

3. אלה הבחינות שמהן נעשו ע"ס דז"א:
מיסוד דעתיק – כתר
מש"ת דת"ת דא"א – חכמה
הבינה דז"א – עדיין לא למדנו
מש"א דנצח דא"א – נעשו חסד ונצח
מש"א דהוד נעשו – גבורה והוד
מש"ת דנצח נעשו – ת"ת ויסוד
מש"ת דהוד נעשו ב 'מלכויות: למטה מחזה ולמעלה מחזה, לאה ורחל.

525


שיעור 15 – תע"ס חלק יא – אלף לט-מ
1. למדנו בשיעור הקודם ב' סיומים הראשון בחג"ת שבו ב"ש עליונים למעלה מהמסך ושליש תחתון למטה והשני בנה"י שבו ש"ע למעלה ממסך וב"ש תחתונים למטה ממסך.

2. את הסיום בחג"ת אנו לומדים מנק' דס"ג ששם מלכות עלתה לת"ת וש"ת יצא למטה ממסך וב"ש עליונים דנה"י דא"ק היו למעלה ממסך ולכן בעליית חג"ת לחב"ד יכולים לעלות ב"ש כי שניהם למעלה ממסך.

3. את הסיום בנה"י אנו לומדים מעולם הנקודים שהוא נקרא מ"ה דא"ק שמלביש למטה מטבור שבו הסיום היה בפה דאו"א שנקרא גם טבור במצב הקטנות כי הפה עלה למקום נ"ע. וסיום זה הוא במקום שמתחת הש"ע דנה"י דא"ק ויוצא שב"ש תחתונים הם למטה מהמסך לפיכך רק ש"ע של נה"י עולים לחג"ת.

4. בשיעור היום למדנו שיש הבדל בין נה"י בעיבור לנה"י בגדלות, והשינוי הוא במי גורם להתהוות הספירות שלו, כאשר בגדלות שלו הוא קובע דהיינו הצד של אצילות שבו שהוא תחת צ"ב. באילו במצב העיבור נה"י דא"א קובע שצ"ב עדיין לא פועל עליו.

5. למדנו שישנם ב' בחינות של ראשים אחד מכח"ב ואחד מחג"ת שהם כנגד חכמה ובינה.

6. למדנו שישנם ב' השפעות לז"א מצד שורש הכלים ומצד שורש התלבשות אורות בכלים באצילות הם מצד א"א ומצד או"א בהתאמה.

7. במצב העיבור ההשפעה היא משורש הכלים ולאחר שיוולד ההשפעה תהיה מצד שורש התלבשות אורות בכלים

541


שיעור 14 – תע"ס חלק יא – אלף לו-לז
1. בשיעור זה אנו לומדים על מצב הג' בעיבור שנקרא אורות או גדלות בשונה ממצב הב' שהוא לצורך הקטנות והרוח ושונה מבחינה א' שהוא נפש ובחינת נה"י.

2. במצב הגדלות חלק מהחג"ת עולים להיות חב"ד וחלק מנה"י עולים להיות חג"ת אולם יש שוני שאותו אנו מבקשים להבין.

3. מדוע מחג"ת עולים ב"ש להיות חב"ד ואילו מנה"י עולה רק ש"ע ממנו להיות חג"ת?

4. כל ספירה מתחלקת לשלושה שלישים בעקבות צ"ב אולם ספירות החג"ת שונות מספירות הנה"י בהיותן יונקות את החלוקה שבהם מהס"ג ואילו ספירות הנה"י יונקות את החלוקה שלהן מעולם הנקודים.

5. ס"ג מייצג את חג"ת דגל' מצד צ"ב ועולם הנקודים מייצג את למטה מטבור דגל' כי שם הוא יצא וכן שהוא בחינת מ"ה דא"ק שהוא למטה מטבור.

6. המסך בנקודות דס"ג דהיינו ה"ת שעלתה לת"ת עלתה למעלה מש"ת דנה"י כך שב"ש עליונים הם למעלה מהמסך לעומת זאת בנקודים שמלכות עלתה לנ"ע רק ש"ע היה למעלה ממסך.

7. היות ורק מה שהוא למעלה מהמסך יכול להצטרף לעליון שלו לכן בחג"ת שב"ש עליונים שלהם למעלה ממסך יכולים להצטרף להיות חב"ד ובנה"י שהמסך שלהם מעל ב"ש תחתונים לכן רק ש"ע שהוא למעלה ממסך יכול להצטרך מהנה"י להיות חג"ת.

8. כאשר אדם רוצה להתעלות הוא צריך לבדוק איזו תכונה הוא רוצה להעלות בו תכונה שקשורה למידת ההשפעה שהיא חג"ת או תכונה שהיא קשורה למידת הנה"י שהיא רצון לקבל לפי זה יכול לראות כמה מההשפעה הוא יכול לצרף לראש וכמה מהקבלה הוא יכול לצרף להשפעה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

588


תע"ס חלק י"א שעור 13-סיכום בנקודות

1. בשעור הקודם למדנו שהתחדשות העיבור בע' אצילות איפשר לתת לז"א מעבר לנ"ה גם ת"ת ויסוד שהם קו אמצעי וזה מהווה את התיקון של קו אמצעי בז"ת.
2. לאחר שהבנו את ג' הימים הראשונים שהם בחי' עיבור דעיבור דעיבור אנו עוברים ללמוד על היניקה שהם ה- 40 יום של השלושה חודשים הראשונים.
3. היות והיניקה בכל מקום זה עם אותם חוקים לכן אנו לומדים ראשית על החוק של מהי יניקה שקרה באו"א ולאחר מכן נשליך על שאר המקומות.
4. במצב היניקה נאמר לנו שדם הווסת של האשה נפסק והופך להיות דדים. תהליך זה קורה גם בעת הזיווג לצורך הלידה כשורש ליניקה שתקרה לאחר הלידה. תהליך זה אנו מבקשים ללמוד כאן עוד בשרשו באו"א.
5. או"א וישסו"ת שצריכים להוליד את ז"א נמצאים בקביעות במדרגת נשמה ובקטנות דחיה.
6. כדי להוליד צריכים או"א וישסו"ת לעלות למדרגת גדלות דחיה ובמעבר זה מקטנות לגדלות נוצרים הדדים כמיניקים ונפסק הוסת והופך לחלב.
7. במצב הקטנות יש חג"ת נה"י למדרגה ובעוד שבמצב הגדלות יש חב"ד-חג"ת-נה"י וכך קורה המעבר.
8. ב' שלישים עליונים דחג"ת הופכים לחב"ד שליש תחתון דחג"ת ושליש עליון דנה"י הופכים לחג"ת וב' שלישים תחתונים נשארים בבחי' נהי
9. נה"י הוא בחי' נפש והנפש הוא הדם. בעוד שרוח שהם חג"ת הם בחי' חסד.
10. שליש עליון דנה"י שעלה לחג"ת מציין את העובדה שהדם נהפך לחסד וזוהי הסיבה שנפסק דם הוסת והתחיל להיווצר בדדי האם אפשרות לחלב והנקה.
11. תהליך זה גורם לאשה לפעול את העצם שלה שהוא השפעת חכמה והכנה לגדלות לנשמות הצדיקים.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

625


1. כאשר אנו רוצים לבנות או להוליד את ז"א אז צריכים לדבר מצד המולידים שלו שהוא אריך אנפין.
2. כל מה שנדבר מצד המלכות מדובר על מלכות שבגופו ולא מלכות הנפרדת.
3. כשבנינו את ז"א בראשונה בגדלות דנקודים זה נעשה על ידי עליית שליש תחתון דנצח ושליש תחתון דהוד לאמא כדי שדרך זה תעשה זיווג עם אבא
ויוולד ז"א.
4.הדרך שנעשתה נקודים גרמה לשבירה לכן באצילות נצטרך תיקון לעניין.
5. התיקון הוא שא"א יתן לזכר גם תפארת ויסוד שהם קו אמצעי כדי שהוא יוולד בג' קווים ולא ישבר בשל כך. הקו האמצעי מאפשר זיווג דהיינו חיבור לאידאה ולא רק מפגש עם הרצון והאור.
6. כדי לתת לז"א את התפארת והיסוד צריכים להבין מדוע הם שייכים לבחינת ז"א, ואגב כך מסביר גם על הנצח.
7. נצח הוא עצם ז"א מצד הכלים. תפארת הוא עצם הז"א מצד התלבשות אורות בכלים. יסוד הוא הכלל של ז"א היות וג' בחינות אלו שייכות לז"א אז ניתן לתת אותם לז"א.
8. בחינות אלו שניתנים לז"א מאפשרים את ג' ימי הקליטה, וכך כל רעיון יכול להיקלט בנפש האדם כדי להוליד אותו כהבנה שלמה רק אם אני נוטע בו גם את השורשים מצד הרגשה שצריך להשיג וגם מטעם החיבור לאידיאה הן מצד העליון והן מצד הפרקטיקה לתחתון.

900

#קבלה #תלמוד #עשר #הספירות – חלק א' – שאלות ותשובות| נ"ה-ס"ד | שיעור א'
נה) אין כאן בחכמה הזאת מראשה עד סופה אפילו מלה אחת שיהיה בה מושג מוחשי או דמיוני, כגון מקום וזמן ותנועה וכדומה, וגם ההעדר אינו נוהג ברוחניים. וכל שינוי צורה אין הפירוש שנעדר מצורה ראשונה, אלא שהצורה הראשונה נשארה במקומה בלי שינוי כל שהוא, ואז שינוי הצורה שקנה עכשיו נתוסף על צורתו הא' (או"פ בתחלתו).
נו) שפה זאת היא "שפה של ענפים" המראים על שרשיהם העליונים: כי אין לך אפילו עשב מלמטה, שאין לו שורש למעלה, וע"כ מצאו להם חכמי הקבלה, שפה מוכנה לרמז בענפים וללמד על שרשיהם העליונים (או"פ דף א' והתחלת הסת"פ ד"ה ראשית).
נז) שינוי הצורה מבדיל ומרחיק הרוחניים זה מזה (או"פ אות ל').
נח) הרצון להשפיע שבאור העליון, הוא המחייב את הרצון לקבל בנאצל (הסת"פ אות י"א ד"ה וזהו).
נט) בסיבת צורת הרצון לקבל, המתחדש עם האור העליון בהיותו רוצה להשפיע, יצא החלק הזה שנתחדש, מבחינת מאציל, ובא לבחינת נאצל (הסת"פ אות י"א ד"ה וזהו ואות ט"ו ד"ה ועתה).
ס) הצורה שנתחדשה ויצאה בבחינת "יש מאין" דהיינו ה"רצון לקבל" הנמצא בכל מהות, הוא "החומר הראשון" לכל נאצל ולכל מהות. ולא עוד, אלא כל מה שישנו בנאצל או במהות יותר מהחומר הזה, הרי הוא נבחן לבחינת אור ושפע הנמשך מאור עליון בבחינת "יש מיש" ואינו כלל מבחינת הנאצל והנברא. ואין לתמוה איך צורה נעשית לחומר? כי כן הוא אפילו בגשמיות, שדרכנו לקבוע את הצורה הראשונה של המהות לבחינת חומר ראשון, משום שאין השגה תופסת כלל בשום חומר, במציאות כולה, בהיות החושים שלנו תופסים רק מקרים בחומר, שהם צורות המתגלגלות ובאות בחומר הראשון (הסת"פ אות ל"ה ד"ה ודע).

סא) תיכף בתחילת התרקמות הרצון לקבל בנאצל, דהיינו הנקרא בחינה א' שברצון, הנה כבר יצא מכלל מאציל להיות נאצל (או"פ ח"א פ"ב ג').
סב) אין העדר והפסד נוהגים ברוחניים, ואין החלק הנפרש מחמת שינוי צורה מפסיד ומפחית באור העליון כלום, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון נחסר. ולפיכך כל שינוי צורה הוא תוספת על הראשונה (הסת"פ חלק ב' בענין התכללות ע"ס בכל ספירה).
סג) כל הריבויים והשינויים נעשים רק בהתפעלותם וקבלתם של הכלים מאורו ית', אבל האור העליון ביחסו לעצמו נמצא במצב מנוחה מוחלטת, כלומר, בלי שינוי ובלי חידוש כל שהוא (או"פ ח"א פ"ב א').
סד) אין שום תנועה, דהיינו חידוש, באור העליון, אלא אותו החלק המקובל לנאצל מן האור העליון (שהוא ע"ד מדליק נר מנר ואין הא' חסר) הוא, "המתחדש ומתרבה לפי חידושי הצורות שבכלים", שכל אחד מקבל לפי מידת הרצון לקבל שבו, שבחינותיהן משתנות זו מזו ומשתלשלות זו מזו עד אין שיעור ואין קץ (או"פ ח"א פ"ב א').
סה) עי' בהסתכלות פנימית דף י"ט ד"ה עתה ודף כ', ובדף כ"ד ד"ה ועכשיו.

 

לחומר נוסף:

תלמוד עשר הספירות

 

עשר הספירות

562

495

574


סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף כז-כח – שיעור 9
1. ביום השבת כאשר מדריגה ו' עולה לתיקון כדי לקבל גדלות בעולם אצילות אינה יכולה לעלות במלואה אלא רק פנימיותה.

2. הניצוצין של מדריגה הו' הנמצאים בבי"ע מתחלקים לגו"ע ואח"פ ורק הגו"ע שלהם יכולים לעלות כדי לתת גדלות בעולם אצילות הנקראת אח"פ דעליה.

3. לאחר שבירת הכלים נוצרו לנו 4 סוגי כלים:
השפעה
השפעה שנכללה מקבלה
קבלה שנכללה מהשפעה
קבלה

4. בקביעות עולם אצילות אנו מתקנים את הכלים דהשפעה בלבד שהיא מדריגה הה'.
בגדלות אצילות אנו מתקנים את כלי השפעה שנכללו מקבלה שהם גו"ע דהיינו פנימיות של מדריגה ו'.

5. מצד עולם בי"ע גו"ע נמצאים בין פרסה לחזה דיצירה והאח"פ של מדריגה הו' מחזה דיצירה ולמטה.

6. כאשר ביום השבת עולים הגו"ע של מדריגה הו' נוצר חלל בין פרסה דאצילות לבין חזה דיצירה.

7. בשיעור הבא נצטרך לברר כיצד אפשר לקבל הארה ביום השבת במקום החלל הזה בלי שנחטא בהוצאה מרה"י לרה"ר.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

502


סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף כה-כו – שיעור 8
1. קב טהור הוא הניצוצין של קטנות דעולם הנקודים שניתן לתקן אותן בקביעות דעולם האצילות דז"א.

2. קב חרובין הם הניצוצין של גדלות של עולם אצילות שנמצאים בבי"ע ואינן מתוקנים בקביעות דעולם אצילות.

3. אין אפשרות בזמן תיקון לתקן בצורה מליאה את מדרגה הו' דהיינו את הניצוצין של הגדלות של עולם הנקודים.

4. האפשרות שנוצרה הנקראת אח"פ דעלייה היא לחבר את הגדלות שנקראת אח"פ שהן המילויים של מדרגה הו' עם השמות של מדרגה הה' ובכך לייצר מציאות של גדלות במסגרת צ"ב.

5. תיקון זה ניתן לעשות רק ביום השבת, ביום טוב ובתפילת עמידה, וגם שם זה מוגבל שרק את הפנימיות של המדרגה הזאת לוקחים ולא את חיצוניותה אם עולה הנק' הפנימית עם חיצוניותה צריכים תיקון של הלובן דאבא להוריד את החיצוניות של התפיסה ורק הפנימיות עומדת לתיקון.

6. מכאן ולהלאה כל רצון שעולה לנו נבדוק מה פנימיות הרצון ונדע שרק זה ניתן לתקן.

563


סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף כג-כד – שיעור 7
1. קב טהור מציין את הכלים דפנים שהתקנו בקביעות בעולם אצילות.

2. קב חרובין מציין את הכלים דאחוריים שנשברו בעולם הנקודים והם מציינים את גדלות המדרגה שגם אותם צריך לתקן.

3. במדרגה הו' יש שם ומילוי, השם מורה על הדרך שבו פועלת המדרגה למשל במדרגה הו' כפי שקרה בעולם הנקודים שהתפשטה למטה מפרסה עד סיום רגלין. המילוי שהוא העוביות מורה על גובה הקומה שבמקרה זה היא גדלות.

4. במדרגה הה' השם מורה על התפשטות רק עד הפרסה ולא יותר כפי שהיה בקטנות דעולם הנקודים.

5. היות ואסור לקבל בעולם אצילות בזמן תיקון גדלות עם התפשטות למטה מפרסה לכן לכאורה א"א לתקן את מדרגה הו'.

.6. ישנה מדרגה אמצעית שמאפשרת את התיקון של מדרגה הו' באופן חלקי ע"י כך שמעלים את העוביות דהיינו המילוי של מדרגה ו' ומחברים אותה לשם של מדרגה הה' ובכך יוצרים סוג של גדלות חדשה, גדלות שמתפשטת עד הפרסה לפי השם של מדרגה הה'.

7. לסיכום נאמר שבעולם אצילות אפשר לתקן את מדרגה הו' באופן חלקי ומדרגה זו נקראת גדלות של עולם אצילות בבחינת אח"פ דעלייה, במצב זה ז"א נקרא קיטע ללא רגלים המתפשטים לבי"ע.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

451

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף כג-כד – שיעור 7
1. קב טהור מציין את הכלים דפנים שהתקנו בקביעות בעולם אצילות.

2. קב חרובין מציין את הכלים דאחוריים שנשברו בעולם הנקודים והם מציינים את גדלות המדרגה שגם אותם צריך לתקן.

3. במדרגה הו' יש שם ומילוי, השם מורה על הדרך שבו פועלת המדרגה למשל במדרגה הו' כפי שקרה בעולם הנקודים שהתפשטה למטה מפרסה עד סיום רגלין. המילוי שהוא העוביות מורה על גובה הקומה שבמקרה זה היא גדלות.

4. במדרגה הה' השם מורה על התפשטות רק עד הפרסה ולא יותר כפי שהיה בקטנות דעולם הנקודים.

5. היות ואסור לקבל בעולם אצילות בזמן תיקון גדלות עם התפשטות למטה מפרסה לכן לכאורה א"א לתקן את מדרגה הו'.

.6. ישנה מדרגה אמצעית שמאפשרת את התיקון של מדרגה הו' באופן חלקי ע"י כך שמעלים את העוביות דהיינו המילוי של מדרגה ו' ומחברים אותה לשם של מדרגה הה' ובכך יוצרים סוג של גדלות חדשה, גדלות שמתפשטת עד הפרסה לפי השם של מדרגה הה'.

7. לסיכום נאמר שבעולם אצילות אפשר לתקן את מדרגה הו' באופן חלקי ומדרגה זו נקראת גדלות של עולם אצילות בבחינת אח"פ דעלייה, במצב זה ז"א נקרא קיטע ללא רגלים המתפשטים לבי"ע.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

1151

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף כג-כד – שיעור 7
1. קב טהור מציין את הכלים דפנים שהתקנו בקביעות בעולם אצילות.

2. קב חרובין מציין את הכלים דאחוריים שנשברו בעולם הנקודים והם מציינים את גדלות המדרגה שגם אותם צריך לתקן.

3. במדרגה הו' יש שם ומילוי, השם מורה על הדרך שבו פועלת המדרגה למשל במדרגה הו' כפי שקרה בעולם הנקודים שהתפשטה למטה מפרסה עד סיום רגלין. המילוי שהוא העוביות מורה על גובה הקומה שבמקרה זה היא גדלות.

4. במדרגה הה' השם מורה על התפשטות רק עד הפרסה ולא יותר כפי שהיה בקטנות דעולם הנקודים.

5. היות ואסור לקבל בעולם אצילות בזמן תיקון גדלות עם התפשטות למטה מפרסה לכן לכאורה א"א לתקן את מדרגה הו'.

.6. ישנה מדרגה אמצעית שמאפשרת את התיקון של מדרגה הו' באופן חלקי ע"י כך שמעלים את העוביות דהיינו המילוי של מדרגה ו' ומחברים אותה לשם של מדרגה הה' ובכך יוצרים סוג של גדלות חדשה, גדלות שמתפשטת עד הפרסה לפי השם של מדרגה הה'.

7. לסיכום נאמר שבעולם אצילות אפשר לתקן את מדרגה הו' באופן חלקי ומדרגה זו נקראת גדלות של עולם אצילות בבחינת אח"פ דעלייה, במצב זה ז"א נקרא קיטע ללא רגלים המתפשטים לבי"ע.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner