תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 1 | אלף רצ"ז-רצ"ח | הדף היומי

70

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 1| אלף רצ"ז-רצ"ח | הדף היומי 

מה למדנו היום?

בחלק י"ג אנחנו הולכים ללמוד על השורשים של המוחין לצורך הגדלות של ז"א.

כי עד כה מה למדנו?

אז עשינו חזרה קצרה על כל מה שלמדנו בכל התע"ס עד לכאן. ומפה והלאה מה אנחנו הולכים ללמוד.

אז הנה החזרה היא פה על הדף ומה למדנו?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\תמונה שיעור 1 חלק יג c.jpg

למדנו בחלקים א' עד ה' על כל עולם העקודים אבל כולו יצא למעלה מטבור והוא עוד לא מציין לנו איך לתקן את המלכות.

ואח"כ בעולם הנקודים בחלק ו' למדנו על צמצום ב' איך יוצא עולם הנקודים.

בחלק ז' כשבאנו לקבל גדלות על עולם הנקודים אז הוא נשבר.

בחלק ח' אמרנו אוקי אם נשבר עולם הנקודים בוא נלמד עולם חדש שהוא נקרא עולם התיקון.

בחלק ח' ראינו באופן כללי איך בונים את עולם אצילות שהוא עולם התיקון.

כשבאנו לראות איך מולידים בעולם אצילות אז היינו צריכים להבין כי יש לנו תיקון חדש בעולם אצילות שנקרא עיבור אז בשביל לעבר צריך רחם.

אז למדנו מה זה הרחם שהוא מציין את הנקבה בעולם אצילות.

למה?

כי בעולם א"ק עולם עקודים לא היה צריך רחם.

לכן כשבאתי ללמוד על עולם אצילות אז הוא אומר רגע בעולם אצילות יש עיבור אז אם יש עיבור יש רחם.

איך בנוי הרחם הזה?

אז למדנו ב' דלתות ב' צירים איך בנויה הנוקבא כל חלק ט' למדנו כדי להבין מה זה נקבה בעולם אצילות.

אח"כ אמרנו אוקי יש נקבה בוא נתחיל להוליד מחדש את ז"א שנשבר.

אז למדנו בחלק י' את הזיווג לצורך עיבור ז"א.

ובי"א למדנו את העיבור.

בי"ב למדנו את הגדלת הקטנות מב' עד ט'.

ועכשיו אנחנו הולכים ללמוד על הגדלות. אבל גדלות אני צריך ללמוד עוד פעם את השורשים של הגדלות.

איך בנוי השורש?

למדנו שבכל מדרגה יש לנו שורשי מוחין, מוחין, ומקום לקבלת המוחין.

אז עתיק וא"א הם השורשים.

אז עולם אצילות מתחלק:

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\תמונה שיעור 1 חלק יג b.jpg

כיצד עולם אצילות מתחלק?

לכתר שמחולק לשתיים: שורש דשורש ושורש.

וחכמה ובינה הם נקראים מוחין וזו"ן נקראים מקבלי המוחין.

מה הם מצד פרצופי אצילות?

עתיק שורש דשורש.

א"א שורש.

המוחין הם או"א עילאין וישסו"ת.

ומקבלי המוחין זה ז"א או נקרא להם זו"ן. ז"א ונוקבא.

אז אנחנו רוצים להתעסק עכשיו בגדלות של מקבלי המוחין.

אז צריך ללמוד מה הם השורשים שלהם.

מי זה השורש?

א"א.

אז על מי אנחנו הולכים ללמוד?

על א"א.

רק אני רוצה לגלות את עתיק הוא אומר.

אתה רוצה לגלות את עתיק

אבל עתיק אי אפשר לגלות אותו ככה אני צריך לשים לו לבושים.

אומר אוקי אז בוא נלמד את הלבושים של עתיק.

איזה לבושים?

אז נלמד פה בחלק י"ג שני דברים:

א' את התיקון של עתיק לא"א שבעה תיקונים.

ואת התיקון של א"א כדי להוריד לתחתונים נלמד י"ג תיקונים.

אז הולכים ללמוד ז' תיקונים ועוד י"ג תיקונים.

ז' תיקונים שעתיק עושה בראש דא"א.

וי"ג תיקונים שא"א עושה בשביל לתת את האור לאו"א שיתנו לזו"ן.

זה מה שהולכים ללמוד בחלק י"ג.

אז התחלנו ללמוד וכשהתחלנו ללמוד אמרנו כך:

עתיק כדי לתת אור לראש דאריך הוא צריך להתחיל לתקן אותו.

אז מה הוא עשה כדי לתת לו אור?

אז הוא אמר תראה אני לא יכול לתת לו אור של צמצום א'.

אז אני גונז את האור של צמצום א'.

איך אני יגנוז אותו?

אומר אני ייקח את המלכות של צמצום א' ויגנוז אותה ברדל"א ואני לא אתן את האור הזה.

אז הוא עשה תיקון והתיקון שלו היה לגנוז את מלכות של צמצום א' וכדאי כבר להתחיל ללמוד את המושג הזה טוב.

שהמושג הזה גניזה היא אומרת שגנזנו את מלכות של צמצום א'.

מלכות נגנזה ברדל"א וזה כוח. זה סוג של תיקון.

כי הוא לא צריך את זה. הוא לא צריך לגנוז. הוא יכול לעשות עתיק זיווג על צמצום א' כי הוא שורש דשורש. למדנו למה הוא יכול.

אבל כלפי התחתונים הוא עושה להם תיקון שהוא גונז את המלכות ברדל"א.

כשהוא גנז את מלכות ברדל"א אז הוא יצא בצמצום ב'.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\תמונה שיעור 1 חלק יג a.jpg

כשיצא בצמצום ב' אז יש לו גו"ע ואח"פ.

אז הוא נותן לראש דא"א תיקון.

איזה תיקון הוא נותן לראש דאריך?

אז הוא אומר כך:

מהאוזן אני נותן את הגלגלתא.

עתיק עושה תיקון מהאוזן הוא נותן את הגלגלתא.

מהחוטם פה שלו הוא נותן את המוחא סתימא.

זה מה שהוא עושה.

איך?

כך הוא בונה את הראש דאריך.

הראש דאריך אם כך בנוי משתי תיקונים ראשונים מצד האח"פ.

אח"פ האלה גם נקראים, איך הם נקראים גם?

גוף.

ומה זה גוף?

גוף זה גם חג"ת נהי"ם.

נלמד בהמשך שהנהי"ם האלה עלו לפה והם עמדו פה כי מדובר על סוג של עיבור ומהבחינות האלה חג"ת נהי"ם הוא נתן שבעה תיקונים.

אז אחד שיש גלגלתא.

השני זה מוחא סתימא.

השלישי הוא נותן מהת"ת שזה נקרא קרומא דאוירא.

אח"כ הוא נותן לנצח הוד יסוד ומלכות עוד ארבעה תיקונים.

מהד' הוא נותן עמר נקי אנחנו נלמד בהמשך מאיזה בחינה כל דבר.

זה נקרא אור חוזר שיצא מהמדרגה הוא נותן אפשר להגיד שזה מהנה"י בכללות הוא נותן עמר נקי.

זה היה תיקון רביעי עמר נקי.

התיקון החמישי נקרא רעוא דרעוין שהוא יצא החוצה למצח הרצון שהוא נותן את זה מהיסוד.

ואח"כ הוא נותן תיקון שנקרא פקיחו דעיינין השגחה.

וזה נקרא התיקון השישי.

והתיקון השביעי זה נקרא נוקבא דפרדשקא וזה נותן את צד החוטם דאריך.

שזה ז' תיקונים. מה השמות האלה? מה הם אומרים? זה נצטרך ללמוד בהמשך.

אם כך בכללות מה למדנו?

שכדי לגלות את האור של עתיק וכדי לבנות מוחין למקבלי המוחין שנקרא ז"א יש שבעה תיקונים שעתיק עושה באריך.

זה מה שלמדנו.

סיכום בנקודת:

  • בחלק י"ג אנו הולכים ללמוד את התיקון בשורש המוחין הנקרא א"א כדי שיוכל להאיר גדלות לז"א.

  • עד כה למדנו בתע"ס בחלקים א' עד ה' על עולם עקודים. חלק ו' בניית עולם הנקודים. חלק ז' שבירה. חלק ח' בניית עולם התיקון באופן כללי. חלק ט' בניית הנקבה והצורה שבה היא יכולה לעבר בעולם אצילות. חלק י' זיווג לצורך עיבור של זו"ן. חלק י"א עיבור של זו"ן. חלק י"ב קטנות והגדלת הקטנות של זו"ן. בחלק י"ד נלמד על הגדלות של זו"ן ועל הנסירה של הנוקבא. בט"ו על ההתפתחות של הנוקבא. בחלק ט"ז על לידת אדם הראשון בעולמות ממלכות וז"א דנוקבא. זה מעין סיכום של התע"ס מה לומדים בכל חלק.

  • עולם אצילות מחולק לשורשי המוחין שהם כתר וא"א. המוחין או"א ומקבלי המוחין זו"ן.

  • כדי להאיר גדלות לז"א עתיק עשה שבעה תיקונים בראש דאריך כדי שתתאפשר הארה לז"א.

  • שבעת התיקונים נקראים גלגלתא, טלא דבדולחא, קרומא דאוירא, עמר נקי, רעוא דרעוין, פקיחו דעיינין, ונוקבא דפרדשקא. את התיקונים עתיק נותן מהאח"פ דראש שלו שיצאו מהראש שנקראים גם חג"ת נהי"ם.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 

 

 


1. בחלק י"ג אנו הולכים ללמוד את התיקון בשרש המוחין הנק' א"א כדי שיוכל להאיר גדלות בז"א.
2. עד כה למדנו בתע"ס בחלקים א-ה – עולם העקודים, חלק ו'- בניית עולם הנקודים, חלק ז' – שבירה, חלק ח' – בניית ע' התיקון באופן כללי, חלק ט' – בניית הנקבה והצורה שבה תוכל לעבר באצילות, חלק י' – זיווג לצורך עיבור זו"ן, חלק י"א – עיבור זו"ן, חלק י"ב – קטנות והגדלת הקטנות של זו"ן. בחלק י"ד נלמד על הגדלות של זו"ן ועל נסירת הנוקסא, בחלק ט"ו – התפתחות הנוק', חלק ט"ז – לידת אדה"ר והעולמות מז"א ונוק'.
3. ע. אצילות מחולק ל- שרשי המוחין – כתר וא"א, המוחין – אוא, ומקבלי המוחין – זו"ן.
4. כדי להאיר גדלות בז"א עתיק עשה 7 תיקונים בראש דא"א, כדי שתאפשר הארה לז"א.
5. 7 התיקונים נק':
א. גלגלתא
ב. טלא דבדולחא
ג. קרומא דאוירא.
ד. עמר נקי
ה. רעוא דרעוין
ו. עינא פקיחא
ז. נוקבא דפרדשקא
6. את התיקונים נותן עתיק מאח"פ דראש שיצאו מראש ונק' גם חג"ת נה"י

אין תגובות

להגיב