הדף היומי בתע"ס חלק ז' | סיכום | שיעור 1 – עמוד תפה – תפו
שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ז'
סיכום בנקודות עמוד תפ"ה – תפ"ו – כו שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בסיעתא דשמיא מתחילים היום חלק ז' בתלמוד עשר הספירות שהוא לימוד על יציאת הנקבה בעולמות שהיא עצם הבריאה בפעם הראשונה. אולם נקבה זו נשברה ואנו לומדים מה קרה בשבירה זו.
2. עולם הנקודים שיצא למטה מטבור דא"ק מייצג את עצם המלכות שהיא גדלות כלי הקבלה שהיא בחינת מלכות דא"ס שעליה היה צמצום והיא הנקראת הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש.
3. גל' ע"ב ס"ג לא השתמשו במלכות שהיא עצם הבריאה ולכן הם נחשבים רק כאמצעי כאשר המטירה והתכלית הוא הרצון הנמצא למטה מטבור דא"ק, דהיינו פרצוף הב"ן שנקרא גם עולם.
4. עולם הנקודים בגמר תיקון יקרא ס"ג מב' טעמים: א. משום שיש בו ב' דהתלבשות. ב. משום שהכלים ששימשו בעולם הנקודים בקטנות היו מנקודות דס"ג ולא היו לו כלים של התפשטות מיניה וביה שלו עצמו היות והיתה לו עוביות קלושה שהיא בחי"א.
המלכות שבכל העולמות ובכל הספירות דהיינו כל הרצונות שאותם נפגוש מעתה ואילך מחוברים עם המלכות הזאת של סיום רגלין וזה מה שמאפשר לנו לתקן אותה. אומנם המפגש איתה יצר קלקול גדול אך ניתן לראות קלקול זה גם כהפרטה של אותו רצון שנוכל לבוא לתקנו לאט לאט ועל זה נדבר בהמשך.
בס"ד
חלק ז' שיעור 1 עמוד תפה
ח ל ק ש ב י ע י
עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו
* א) דע, כי אלו המלכים, שרשם הוא, שם ב"ן הראשון, שיצא מן הארת העינים של א"ק הנקרא עולם הנקודים. וכל בחינת המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו. כי יש מלכות באריך ובאו"א ובזו"ן, וכולם נתבררו ע"י שם מ"ה שיצא ממצחא דא"ק, שהוא בחינת הזכר. וכבר ידעת כי אין לך ספירה דלא אתכלילת מי"ס, וא"כ בכל ספירה וספירה שבכל העולמות מוכרח שיש בה בחינת מלכות הנעשית ממלכים הנ"ל.
* מבוא שערים שער ו' ח"ב פ"א.
אור פנימי
א) המלכים שרשם הוא, שם ב"ן הראשון: כלומר, שבעולם התיקון הם בחינת שם הויה במילוי ההין שבגימטריא ב"ן. ואע"פ שממקורם הם בחינת הוי"ה דס"ג, דהיינו נקודות דס"ג, כמ"ש הרב בעץ חיים שער י' סוף פרק ג', עש"ה. שלעתיד לבא כשיתוקנו כל אלו מלכים לגמרי יוחזר שם ס"ג לקדמותו ויתבטל שם מ"ה, שזה ענין חזרת העולם לתהו ובהו, ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע"ב וס"ג, עכ"ל. ועכ"ז בעולם התיקון ירדו הנקודות דס"ג ונעשו שם ב"ן, שפירושו נוקבא דשם מ"ה וטפלה אליו, וכל מה שיש לה היא מקבלת מהזכר שהוא הוי"ה דמ"ה. ולכן אנו מכנים תמיד את ז"ת דנקודים בשם ב"ן, אע"פ שהם נקודות דס"ג.
והנה באמת נבחן הפרצוף שיצא על ידי הזווג במסך דבחי"א המכונה אור העינים, שהוא הוי"ה דמ"ה שפירושו ע"ס בקומת ז"א, אלא שנקרא בשם הוי"ה דס"ג מב' טעמים: א', משום שיש שם אור הזכר שיצא על בחי"ב דהתלבשות, הנקרא ישסו"ת, כנ"ל דף ת"ד באו"פ ד"ה והועילה. ע"ש. וקומת ישסו"ת נקרא הוי"ה דס"ג. וטעם ב', משום הכלים דנקודים, שהם בחינות נקודות דס"ג דא"ק, דהיינו ט"ת דס"ג שירדו למטה מטבור דא"ק, שהאור נסתלק מהם והכלים האלו עברו להע"ס דעולם הנקודים, כמ"ש דף תכ"ח באו"פ ד"ה וצריך. וע"כ נקראים בשם נקודות דס"ג.
המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו: כי ע"י עלית ה' תתאה שהיא המלכות, למקום העינים שהוא חכמה, נתערבה ונתחברה המלכות בכל ספירה וספירה מהע"ס. ומשם ואילך נמצאת מלכות הזו המחוברת עם ה"ר, כלולה בכל ספירה ובכל פרצוף. כמ"ש באו"פ דף תכ"ח ד"ה יוד נקודות.
סיכום: התחלנו את חלק ז' בו לומדים על שבירת הכלים ובה עניין גדול. אנחנו יודעים שכאשר היתה בחירה ביתר דביקות, שזו תכלית קיומנו, של כל הבריאה, בזה בחרה, וזה צריך לצאת מהכח לפועל.
היות ובחרה ביתר דביקות, אז יצא פרצוף שנקרא א"ק, או פרצוף גלגלתא, שהוא בא ליישם את הבחינה הזו של לקבל בע"מ להשפיע.
עשה זיווג דהכאה וקיבל חלק מהאור בע"מ להשפיע, אבל חלק לא קיבל. אותו חלק שלא קיבל, נקרא או"מ, שבטש בטבור וגרם לו להסתלק. אז נוצר מצב שבראש תמיד מאיר אבל בגוף כבר לא מאיר האור אז יצאו עוד שני פרצופים שהם כנגד ע"ב וס"ג, ובאו והאירו את מה שהסתלק מגלגלתא. אז גם בהם האיר האור, אבל יש לנו בעיה רצינית – כל המקום הזה של גלגלתא ע"ב ס"ג הוא כנגד צד המאציל, דהיינו ט"ר. אבל המלכות שעליה היה צמצום, שהיא הנק' האמצעי שבאמצע ממש, היא עצם המלכות, עצם הבריאה, ולא רק ההתכללות, עליה לא קיבלנו אור. אם לא קיבלנו אור ז"א שזה רק סימן שלא תיקנו את הכלים. הרי שכשעושים צמצום ומסלקים את האור, זה היה כדי לתקן כלים, לפני שמקבל את האור שוב. ז"א אין בעיה שלא קיבלנו את האור. יש בעיה שלא תיקנו כלים. עד שלא מקבל את האור ומרגיש אושר מוחלט ומושלם, אז מבין שלא נעשתה עבודת תיקון הכלים. זו הבעיה. עכשיו בא לצאת עולם הנקודים, שנקרא מ"ה וב"ן יוצא כאן (ציור). מ"ה וב"ן זה הם עצם הבריאה. גלגלתא ע"ב ס"ג הם רק סוג של הכנה לטובת הבריאה. החשיבות היא שמתארים לנו את התכלית אליה צריך להגיע. יצא מ"ה וב"ן שזה עולם הנקודים בתחילה בקטנות, כי יצא אגב נקודות דס"ג, שיצאו מתחת לטבור. הן באות ומלבישות על מ"ה וב"ן הפנימיים של גלגלתא כי גלגלתא עצמו מתחלק, לגלגלתא של גלגלתא, עד החזה נקרא ע"ב, ומחזה עד טבור נקרא ס"ג, ולמטה נקרא מ"ה וב"ן שהם כל הלמטה מטבור של גלגלתא, שעליו צריך להלביש פרצופים כדי לגלות את המ"ה וב"ן. אז הראשון שיוצא כחלק מפרצוף נקרא נקודות דס"ג, שהוא מלביש על מ"ה וב"ן. פרצוף מ"ה וב"ן יוצא ת"כ הסתלקות ס"ג כשורש, כרשימות שהוא מעלה ומוציא בעקבותיו את עולם הנקודים.
עולם הנקודים, או פרצוף מ"ה שנקרא גם ב"ן הראשון, הוא יוצא דווקא במ"ה וב"ן ויוצא כך שיוצא כתר, או"א וז"ת דנקודים, ולמטה יוצא חושך (ציור) – חלל, עד מקום הפרסא.
יוצא שעולם הנקודים יצא כדי לתקן את כל המקום אבל בעצם יוצא רק עד הפרסא. אח"כ יוצא בגדלות, פנים בפנים, ושבירה.
את כל מה שיצא בגדלות ושבירה רוצים ללמוד, כי הרי כל מה שיוצא בעולם הנקודים הוא עיקר הבריאה. ועיקר הבריאה, יוצאת פעם ראשונה בח' הנקבה ונשברה. היא באה לבטא את נקודות דס"ג, אז אומר, קודם כל זו הנקבה הראשונה שיצאה, נקראת ב"ן כי היא הנקבה. והיא לעתיד לבוא תיקרא ס"ג, כי כל מה שיצא לנו בכתר ואו"א יצאו על ב' א', וב' התלבשות יש לה הכח לחבר אותי לעליון. זה החפץ חסד, התיקון שדרכו עושים, ולכן כל מה שיצא בעולם הנקודים נקרא גם ס"ג. לכן עוד לא יכול לבטא אותו כי היתה שבירה, אז לעתיד, כשיהיה הכל מתוקן יקרא ס"ג. סיבה נוספת שנקרא ס"ג – כי כאשר יצאו ז"ת דנקודים והיה רק ב' א' במדרגה אז לא היה לו אפשרות להתפשט מיני וביי, אז לא היו כלים לאו"א, אז לקחו כלים מנק' דס"ג, והכלים האלה שמשו בז"ת דנקודים. אז שימשו כלים של ב' א', אז הכלים הם כמו של ס"ג, כי אין כלים עצמאיים. אמנם יצא ד' ג', אבל הם רק בהתכללות, לא עצם המדרגה של עולם הנקודים יצא על ב' א', ומה שיצא אח"כ באצילות, זה שורש שהתכלל עם א'. יוצא שכל המדרגה שיצאה בעולם הנקודים, היא בעצם אנחנו. היא העולם. כל מה שיש למעלה, זה רק צורת מחשבה, צורת השקפה, אבל מה שקורה במציאות שלנו, כולל המחשבה וכל מה שיש, זה בעולם הנקודים. לכן, המלכות שבכל העולמות, בכל המקומות, יצאה בעולם הנקודים, וקרה שמלכות שעלתה לבינה בנקודות דס"ג, שיצרה שסיום רגלין עלתה למעלה, סיום רגלין זה מלכות שמבטאה את המדרגה. אז המלכות הזו מבטאה את כל הע"ס דסיום, ואם כך היא אומרת 'אני המלכות המבטאה את גדלות כלי הקבלה'. בגלל שמלכות עלתה לבינה, של כל ספירה וספירה, ז"א שיצרה לה את הרצון. שכל הרצונות בכל המקומות הם רצונות של גדלות כלי הקבלה. של עצם הבריאה. יוצא שכל רצון שאנחנו פוגשים במציאות, יש לו התכללות מהרצון של המלכות. לפני כן בגלגלתא ע"ב ס"ג לא היה ולא השתמשו ברצון הזה. עכשיו משתמשים בו. נראה בהמשך שמשתמשים בו בהתכללות, ופה באו והשתמשו בעצם הרצון, ולא הצליחו והוא נשבר.
כל מה שאנחנו נלמד, זה שכל הרצון שנשבר, באים לתקן אותו, ובשל כך, גם פה וגם בצורת המחשבה שגרמה לשבירה, אז הולכים לתקן. בשלב א' הולכים לתקן את המחשבה, שתהיה כזו שכ"כ מאורגנת ומסודרת שלא תגרום לשבירה. שתמיד אפשר לחזור אליה. שיש אנך מסודר. ובהמשך נלמד כל מה שקרה בעולם השבירה. נראה מה השלילה שקרתה, וכל זה נלמד פה, בחלק ז'.
לומדים מה קרה בעולם הנקודים, עד שהגענו לשבירה, ומה קרה כתוצאה מהשבירה. זה מאוד מעניין. כי זה ממש מתאר את כל התבניות מחשבה, הפרדיגמות השליליות שיש לנו, שנובעות מכאן. ואת כל מה שצריכים לתקן זה בגלל המקום הזה. זו החשיבות הגדולה, ללמוד ביסודיות את חלק זה כי כל מה שנלמד אח"כ, כל החלקים, כל התורה כולה, בנויה על תיקון מה שנשבר פה. כולל חטא עץ הדעת, עולם אצילות, מועדים וחגים, שבתות, מלחמה בין מדינות, השלום, המלחמות שישנן עם העולם הערבי, כולל ביהמ"ק. הכל כלול ממה שקורה בעולם הנקודים.
לכן, זה צריך ללמוד היטב. זה מה שנלמד בע"ה.
שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ז'
סיכום בנקודות עמוד תפ"ה – תפ"ו – כו שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בסיעתא דשמיא מתחילים היום חלק ז' בתלמוד עשר הספירות שהוא לימוד על יציאת הנקבה בעולמות שהיא עצם הבריאה בפעם הראשונה. אולם נקבה זו נשברה ואנו לומדים מה קרה בשבירה זו.
2. עולם הנקודים שיצא למטה מטבור דא"ק מייצג את עצם המלכות שהיא גדלות כלי הקבלה שהיא בחינת מלכות דא"ס שעליה היה צמצום והיא הנקראת הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש.
3. גל' ע"ב ס"ג לא השתמשו במלכות שהיא עצם הבריאה ולכן הם נחשבים רק כאמצעי כאשר המטירה והתכלית הוא הרצון הנמצא למטה מטבור דא"ק, דהיינו פרצוף הב"ן שנקרא גם עולם.
4. עולם הנקודים בגמר תיקון יקרא ס"ג מב' טעמים: א. משום שיש בו ב' דהתלבשות. ב. משום שהכלים ששימשו בעולם הנקודים בקטנות היו מנקודות דס"ג ולא היו לו כלים של התפשטות מיניה וביה שלו עצמו היות והיתה לו עוביות קלושה שהיא בחי"א.
המלכות שבכל העולמות ובכל הספירות דהיינו כל הרצונות שאותם נפגוש מעתה ואילך מחוברים עם המלכות הזאת של סיום רגלין וזה מה שמאפשר לנו לתקן אותה. אומנם המפגש איתה יצר קלקול גדול אך ניתן לראות קלקול זה גם כהפרטה של אותו רצון שנוכל לבוא לתקנו לאט לאט ועל זה נדבר בהמשך.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
