הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 7 | עמודים תתעז-תתעח

289

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 7 סיכום עמודים תתע"ז-תתע"ח

סיכום של מה שלמדנו עד כה:

אז אני אומר בגדול קודם כל את הרעיון הכללי שלמדנו, למרות שלמדנו את זה פה בסדר הפוך.

אני בכל זאת יאמר את הרעיון דווקא מצד הכלל לפרטים.

למדנו את אות כ"ו. ומה הוא אמר לנו באות כ"ו. הוא אומר לנו שמי שצריך להוליד את זו"ן זה או"א ואבא נקרא או"א עילאין ואמא נקראת ישסו"ת.

הוא שואל, איך או"א, דהיינו, או"א עילאין וישסו"ת יעשו זיווג בשביל זו"ן?

הרי זו"ן ואו"א אין להם קשר. או"א הוא עלי עליון, אם הוא עלי עליון אז הוא לא יכול לבוא בזיווג בשביל תחת התחתון שלו.

מי יעשה זיווג?

שישסו"ת יעשו זיווג. אומר אבל פה היה עניין מיוחד. אומר אתה צודק.

אז רגע מה התשובה הכללית?

שבאמת זו"ן קשורים לאו"א.

אבל מתי?

יש מצב שהם שני פרצופים נפרדים או"א וישסו"ת ויש מצב שהם שני פרצופים מחוברים.

אז אם הם מחוברים אז זו"ן הוא רק התחתון שלהם של או"א וישסו"ת כי הם יחד הם דבר אחד.

אבל אם הם לא מחוברים אז באמת לזו"ן אין קשר לאו"א.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\שיעור 7 חלק י\תמונה שיעור 7 חלק י b.jpg

אולי רק להמחשה, נראה את זה כך, אם אנחנו אומרים שיש לנו פה את או"א. ופה את ישסו"ת. שכל אחד מהם עומד כפרצוף נפרד. ופה יש לנו עוד פרצוף של זו"ן. אז זה נקרא תחתון וזה נקרא עליון ישסו"ת. וזה נקרא או"א עלי עליון.

במצב הזה אנחנו אומרים שלזו"ן אין קשר לאו"א כי הוא העלי עליון שלו. אבל זה מצב בקומת נשמה. במצב של קומת חיה קורה שאו"א וישסו"ת, אנחנו נסביר בהמשך למה, הם הופכים להיות פרצוף אחד. ויש גם את זו"ן. אז זו"ן הוא באמת התחתון. אבל כל זה או"א וישסו"ת כולם פרצוף אחד אז כולם נקראים העליון.

אז עכשיו לזו"ן יש כבר קשר לאו"א כי כל זה נקרא או"א.

למה?

כי שני הפרצופים שנפרדו הפכו להיות אחד.

אז הסברנו למה הם נפרדו בקומת נשמה ולמה הם חזרו להיות אחד.

עכשיו, זה כל ההסבר שרצה להגיד לנו פה.

למה זו"ן שהם בעצם רק רשימות והם הש"ך ניצוצין יש להם בכלל קשר לאו"א? למה לא רק לישסו"ת?

ועל זה הוא עונה לנו יש להם קשר בקומת חכמה כי הם לא עלי עליון שלהם בקומת חכמה.

למה?

כי או"א וישסו"ת מתחברים לאחד.

עכשיו פרטים. בוא נראה פרטים למה זה קורה כך.

בקביעות דעולם אצילות, שכך נראית קביעות דעולם אצילות, או"א מלבישים עד החזה דאריך. ישסו"ת מלבישים מחזה עד הטבור. זו"ן מלבישים מטבור עד הפרסה.

מי זה או"א? ומי זה ישסו"ת?

או"א הם יצאו, אם אני סופר את הפרצופים אז:

על בחינת כתר יצא עתיק.

על חכמה יצא א"א.

על בינה יצאו שני הפרצופים: או"א וישסו"ת ולמה על בינה יוצא שני פרצופים? על כתר אחד, על חכמה אחד, למה על בינה שניים?

תשובה: כי בינה מחולקת בתכונות שלה בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה. ג"ר דבינה לא רוצה חכמה. ז"ת דבינה כן רוצה חכמה.

עכשיו פה בעולם אצילות קרה משהו בקביעות של אצילות שפה החכמה נסתמת. מתחת למקום הזה של המסך של אריך לא יכול לרדת חכמה למדרגה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\שיעור 7 חלק י\תמונה שיעור 7 חלק י c.jpg

עכשיו באופן רגיל כל בינה שייכת לראש. לשלמות. ראש נקרא שלמות. והזו"ן הם בחינת גוף.

אז לכאורה ישסו"ת שהוא גם שייך לבינה היה צריך להיות שייך לראש.

אבל מה קרה? א"א אמר פה יש מסך רק למעלה יש חכמה.

אז השאלה אם או"א יהיה משויך לראש או לא? תשובה: כן

למה?

כי כל כולו הוא רק חסדים מכוסים. בגלל שהוא חסדים מכוסים אז הוא משתייך לראש דאריך.

למה הוא משתייך?

כי הוא לא מרגיש חסרון. הוא עדיין שלם. ראש נקרא שלמות. אין מה שיוציא אותו כי הוא לא שלם. לעומת זאת ישסו"ת שרוצה חכמה ואין לו, כי הרי נפסקה פה החכמה, אז זה מציק לו אז הוא מרגיש חסרון, אז הוא לא שלם אם הוא לא שלם אז הם נפרדים לשני פרצופים. כל זה כשלא מאירה חכמה במדרגה.

עכשיו עוד קצת פרטים שנצטרך אותם להלאה לא נצטרך אותם כרגע לשיעור הזה אבל להלאה נצטרך אותם.

או"א עד החזה נקראים חב"ד חג"ת של או"א כי הנה"י שלו נפול למטה וזה נקרא ס'.

חב"ד חג"ת למה זה נקרא ס'?

כי זה בחינת שש ספירות שזה כפול 10= 60 נקרא ס'. לא בדיוק הסברנו למה זה ס'. אבל זה בסוד חפץ חסד.

ולמטה ישסו"ת נקרא נהי"מ שהוא יושב במקום הנהי"מ של או"א הכוללים וזה נקרא ם' סתומה.

מה זה ם' סתומה?

ם' שלא יכולה לקבל חכמה. אז עד לפה הבנו את החלוקה שלהם.

עוד מספר לנו שבאו"א וישסו"ת ישנם 5 בחינות.