הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 25 | עמודים תתקי"ג-תתקי"ד

28

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 25 סיכום עמודים תתקי"ג-תתקי"ד

מה למדנו היום?

למדנו שכל העולם מורכב מחיצוניות ופנימיות ולכאורה כשהעליון נותן את החיצוניות שלו לתחתון, החיצוניות הזאת, הופכת להיות פנימיות של התחתון.

אבל לתחתון היתה כבר פנימיות, יש לו את המוחין שלו, נכון, המוחין שלו, הופכים להיות חיצוניות למה שהעליון נתן לו.

ומה קורה עם החיצוניות שלו? את החיצוניות שלו הוא מעביר לתחתון.

וכך כל עליון מעביר לתחתון, כל עליון מעביר לתחתון עד שבכל מדרגה יש פנימיות וחיצוניות.

מבחינת עבודה זה אומר לנו, שכל פעם שאתה מקבל ידיעה מהעליון שלך, היא צריכה להיות פנימיות אצלך.

ומה שאתה יודע, הופך להיות חיצוניות. ומה שאתה מעביר לתחתון, זה החיצוניות שלך, לא הפנימיות שלך.

הפנימיות שלך היא הפרטיות שלך, שלך עם בורא, שלך עם העליון שלך, ולא כל דבר צריך לזרוק על כולם. יש דברים שלא מעבירים הלאה. לא כי מסתירים אותם כי פוחדים, כי לא נעים. לא כי יגלו עלי  דברים שאני לא רוצה שיגלו עלי. אלא כי הם לא שייכים לאף אחד. הם שייכים רק לי. 

רק את החיצוניות שלי אני יכול לתת. אני באמת גם לא יכול לתת את זה לאף מדרגה אחרת. כי רק אני שייך למדרגה הזאת. אבל היום כל כך בלבול גדול יש בחברה שאף אחד לא חי את מי שהוא. כמעט ואין שום אותנטיות לבני אדם, אז הם לא חיים את מי שהם. זה הכל משחק. 

אז כאילו החוקים האלו לא נמצאים. אבל מי שמתחיל לקיים אותם פתאום חש איזה שהיא התחברות הרבה יותר אמתית לחוקים הקוסמים האלו.

עוד אומר לנו, שהעליון לא מתלבש בתחתון אלא רק החיצוניות שלו ואצל התחתון הופך להיות פנימיות גמורה. 

ואנחנו אומרים שכל זה קורה גם בתוך מדרגה אחת. ובתוך מדרגה אחת זה בא מספירה לספירה. כך גם המעבר מספירה לספירה. שחיצוניות הספירה העליונה הופכת להיות לפנימיות הספירה התחתונה ממנה.

אבל למרות זאת יש לנו רק 5 מעברים ולא 10 כי המעברים הם על פי גובה קומה וכל החג"ת נה"י הם גובה קומה אחד. 

עוד מסביר לנו, שנזכור שיש הבדלה בין מקום השפעה למקום קבלה. שהקבלה היא במלכות של העליון ולא מכל ההלבשה של התחתון על הנה"י של העליון. כשאנו אומרים שהנה"י של החיצוניות יורדים, הכוונה היא שהאור ניתן רק מהמלכות של העליון עם לבושי מוחין לפי גובה הקומה של התחתון. זה פחות או יותר קצת סיכום על דברים למדנו עד כה. 

באות פ"ד התחלנו נושא חדש. הנושא הזה של אות פ"ד הוא הנושא המרכזי שבו אנחנו הולכים לעסוק שמבחינתנו הוא גם המרכז של חלק י'. כל מה שלמדנו עד כה בחלק י' הוא רק הכנה לקראת התהליך הזה. 

למדנו מי זה או"א. מי זה ישסו"ת. מה היחסים ביניהם. איפה הם עומדים במדרגות. יחס של ס' ום'. חסדים מכוסים וחסדים מגולים. וחיצוניות ופנימיות. ומעברים של אורות. כל זה כל מה שלמדנו, זה רק הכנה לקראת לידת ז"א. 

למה נועד ז"א? כדי לגלות את א"א מטבור ולמטה. מטבור ולמטה זה חומר הגלם שנקרא מלכות. והמלכות היא העיקר, כי היא, היא כמו, לא בדיוק, היא כמו הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש, שעליה היה הצמצום. והיא  מהווה את המרכז שעליו צריך לקבל את האור של ההטבה השלמה. ולכן יש בה הרבה מאד תיקונים. 

ועיקר אצילות הוא ז"א ועכשיו א"א בא להוליד את ז"א והוא צריך להלביש אותו במקום הכל כך חשוב שנקרא מטבור ולמטה. 

אז איך בכלל מתחיל התהליך הזה? 

שבמקום הכל כך חסר, שלא מגיע לשם לכאורה אור, כי הוא לא רק למטה מפרסה שנמצאת בחזה, הוא גם למטה מטבור. ומי שצריך להוליד אותו בכלל, נמצא למעלה מטבור, שזה ישסו"ת, הוא העליון שלו. 

ופתאום אנחנו רואים, שמי שמתערב בלידה של זו"ן, זה א"א שהוא כמו הקב"ה בשבילו, ולא או"א שלו. לא ישסו"ת ולא או"א, הם גם מתערבים, תכף נראה. 

אבל מי שמתערב בלידה שלו זה הקב"ה. למה? כי יש לו תפקיד מיוחד, לא רק כלפי או"א שלו, לזו"ן אלא גם כלפי הקב"ה. 

ולכן יש פה איזה שהוא ערך בחלק הזה, בחלק י', ערך ממש יסודי מאד בהבנת הנפש ובהבנת התהליך המרכזי של כל התע"ס, פה, באות הזו, באות פ"ד. 

עכשיו מצד שני, יש פה הרבה טכניקה, הרבה הבנה של מקומות, של ספירות, של מעברים, של ציורים. 

ובעזרת השם אנחנו נשתדל לעשות את זה לאט, לאט, ומהשיעור הבא אנחנו ניכנס לזה יותר לעומק בעזרת השם.

סיכום בנקודות:

  • כל העולמות, כל הפרצופים, וכל הספירות, בכל פרצוף מסתדרים על פי פנימיות וחיצוניות. כאשר החיצוניות של העליון הופכת פנימיות לפנימיות של התחתון.
  • למרות שהתחתון מלביש על הנה"י של העליון, הוא מקבל רק ממקום המלכות של העליון, וגם לא ממנה עצמה, אלא מחיצוניותה. ולא רק מחיצוניותה אלא בד"כ גם ממקום הקטנות שלה, לפחות בהתחלה.
  • התחלנו בשיעור זה ללמוד את אות פ"ד שהיא מרכז חלק י' שבו מתואר התהליך של התחלת העיבור לצורך לידת ז"א.
  • החשיבות הגדולה של ז"א הוא בכך, שהוא בא להלביש ולגלות את א"א שהוא בריח התיכון של עולם אצילות, במקום שהוא שורש החיסרון של עולם אצילות שהם כנגד זו"ן, שהם כנגד שבירת הכלים, וכנגד הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. ולכן יש חשיבות גדולה לאיך מתקינים את הז"א. כי יש לו תפקיד מיוחד שהוא כמו תפקיד של האדם באנושות ובבריאה כולה. 

אין תגובות

להגיב