הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 26 | עמודים תתקט"ו-תתקט"ז

40

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום עמודים תתקט"ו-תתקט"ז

מה למדנו היום?

היום התעסקנו במציאות של זו"ן דאצילות. בעצם, רצינו לראות, איך אנחנו מולידים את זו"ן דאצילות. לצורך כך צריכים להיות עלית עולמות. 

בא בעל הסולם ואמר לנו רק רגע רבותי, לפני שאנחנו רוצים ללמוד על איזה עליות עושים הפרצופים כדי להוליד את זו"ן דאצילות, אני רוצה לדבר אתכם קצת על מי זה הז"ת האלה שאנחנו מדברים עליהם?. 

והוא בא ואומר לנו, שהזו"ן שאנחנו מדברים עליהם, הם העיקר שבשבילו יצא צמצום א'. 

ואיפה זה מתבטא? למטה מטבור דא"ק. 

שכשיצא פרצוף גלגלתא, פרצוף גלגלתא יצא כדי לבטא את היתר דבקות. ומי שמבטא את היתר דבקות, זה מי שמקבל את האור בעל מנת להשפיע. 

הג' ראשונות הם כנגד המאציל. הז' תחתונות הם כנגד הנאצל. 

אז אם אנחנו מסתכלים על המדרגה ואנחנו אומרים שיש לנו במדרגה: 

  • כתר, חכמה, בינה זה צד המאציל שבנאצל, כי אנחנו מדברים רק מהנאצל. 
  • ולעומת זאת, הז"א ומלכות, זה צד הנאצל שבנאצל. 

וצד המאציל שבנאצל זה לא העצם שלו, צד הנאצל שבנאצל שהם ז"א ומלכות הם העניין. 

למה? כי אותם בראו. 

הרי את מי בוראים? את הנאצל. רק הנאצל בונים אותו, שיש בו גם את הצד המאציל שבו. 

הצד של המאציל שבנו הוא רק אמצעי, כדי לחיות נכון את הצד של הנאצל שבנו. 

צד של הנאצל שבנו הוא הרצון לקבל, צד המאציל שבנו הוא הרצון להשפיע. הרצון להשפיע הוא לא העניין אצלנו כנבראים. הצד שלנו כנבראים הוא דווקא הרצון לקבל שבנו, שזה הזו"ן.

אז בכל מקום, הזו"ן נקרא מקבלי המוחין הוא העניין ולא הג"ר. הג"ר הוא לא העניין. הג"ר הוא אמצעי לזו"ן. המאציל, צד המאציל הוא האמצעי לנאצל. 

עכשיו כשאנחנו מבינים את זה ויודעים שזה חשיבות גדולה שיש את הזו"ן אז אנחנו באים להסתכל על המבנים ואנחנו רואים את המבנה הראשון שנקרא עולם א"ק. 

בעולם א"ק יצא גלגלתא, ע"ב, ס"ג, כנגד כתר, חכמה, בינה, זה עוד לא צד הנאצל זה רק צד המאציל שבנאצל. 

מי זה צד הנאצל? מ"ה וב"ן. 

יש גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. 

מ"ה וב"ן הם כנגד ז"א ונוקבא שהם למטה מטבור דא"ק, שהם עיקר הזו"ן, הם עיקר הבריאה עליהם נעשה הצמצום, עליהם צריך לקבל בעל מנת להשפיע. 

מה שקיבלנו 6%-8% זה רק  התכללות זה לא העצם. העצם שצריך לקבל זה דווקא בלמטה מטבור, שם זה הכלים האמתיים ואותם צריך לבנות, עכשיו כשבאנו לבנות אותם אז קרה שם איזה שהם תהליכים. 

אז קודם כל הבנו שהזו"ן הם העיקר ונתן לנו פה עוד איזה שהיא דוגמה שאפילו כשאנחנו מדברים על למטה מטבור 

אז יש לנו את בחינת הלמטה מטבור שהם נקראים שמונה מלכים שהוא מצרף את השבעה מלכים מעולם הנקודים ועוד את הדר ומהיטבאל שזה זו"ן דאצילות ויחד אומר שהיו שמונה מלכים. 

הפרטים פה עוד צריכים ברור אבל זה לא הנקודה כרגע. 

ואומר תראה מה הוא עושה, אומר בעל הסולם, הוא מחבר לנו את הז"ת דנקודים ואת הזו"ן ואת הז"ת דאצילות ובג"ר הוא בכלל לא מתחשב אומר למה? כי הם רק אמצעי, הם לא העניין. 

כל זה כדי לשכנע אותנו להבין שהזו"ן הם הדבר העיקרי, הם עצם הבריאה. 

אוקי, הבנו, קיבלנו, הרצון לקבל, הזו"ן הם עצם הבריאה, אוקי, אפשר להמשיך. 

ממשיך, אומר אז בוא נראה מה קרה שם, למטה מטבור קרה ענין מיוחד, היה צמצום ב', אי אפשר היה להתעסק עם המקום הזה בצמצום א'. קרה צמצום ב'. מלכות עולה לבינה וגרמה לכך שהמדרגות יקבלו קצת שינוי. 

איזה שינוי? 

  • במקום שהזיווג בפה הוא בנקבי עיניים. 
  • במקום שסיום האורות יהיה בטבור, סיום האורות בחזה. 
  • במקום שיהיה הסיום של כל המדרגה יהיה בסיום רגלין, הוא עולה למקום הטבור. 

זהו, זה מה שהוא אומר. זה הדבר השני שהוא אומר.

הדבר השלישי שהוא אומר, שיש הבדל בתוך הז"ת הזה של נה"י דא"ק שבשליש התחתון, יש רק ב' קוים ואין ג' קוים. 

  • בשליש עליון יש ג' קוים. 
  • בשליש התחתון יש רק ב' קוים. 
  • בשליש האמצעי היה משהו שאותו עכשיו אנחנו הולכים לבנות ונדבר עליו בשיעור הבא. 

זהו, זה פחות או יותר מה שלמדנו היום עם הרבה מילים.

סיכום בנקודות:

  • כדי להבין  עניין עליות של הפרצופים, כדי לעבר את זו"ן, צריכים להבין מקודם את המהות של הזו"ן משורשם.
  • זו"ן הם עצם הבריאה והג' ראשונות הם רק צד המאציל שבנאצל והם רק בחינת התכללות. ועל כן כל התיקונים וכל הנהגת העולמות תלויים דווקא בזו"ן ולא בעליונים מהם.
  • למטה מטבור נעשה צמצום ב' שגרם לשינוי בסיום האורות, בסיום הכלים.
  • מקום הפה עולה לנקבי עיניים בקטנות. הטבור עולה למקום הפה. והסיום רגלין למקום הטבור.
  • בשליש עליון דנה"י דא"ק ששם יצא ג"ר דנקודים היו ג' קוים. בשליש האמצעי היו ב' קוים בנקודים ולכן היתה שבירה ובאצילות אנו עומדים לתקן מקום זה בג' קוים. בשליש התחתון דנה"י דא"ק היו ב' קוים והוא יצא מהמדרגה ולא ניתן להשתמש במקום זה אפילו לא כחומר גלם לעבודה, אלא אם כן נעלה אותו לעולם אצילות. לשליש האמצעי.

אין תגובות

להגיב