הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 27 | סיכום | עמודים תתקיז-תתקיח

158

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 27 סיכום עמודים תתקי"ז-תתקי"ח

סיכום שאנחנו עושים היום, הוא סיכום מורכב משני חלקים:

יש בחלק י' שני אור פנימי של פ"ד. התחלנו את פ"ד בשיעור הקודם והיום המשכנו את פ"ד הראשון של השיעור הקודם שעליו נעשה סיכום אחד ואת הסיכום השני נעשה על פ"ד השני.

אז בסיכום הראשון, עיקר מה שאנחנו רוצים ללמוד זה: 

מי זה הזו"ן האלה שאנחנו מדברים עליהם? 

והוא בא ועשה לנו סיכום ואמר לנו תדעו לכם, הזו"ן האלה שיוצאים בעולם אצילות, הזו"ן האלה שיוצאים בעולם אצילות, ז"א ונוקבא בתחתיתו הם עניין מיוחד. יש עניין בזה. אנחנו רוצים לעשות מזה עניין גדול. למה? כי זה עניין גדול. 

למה זה כל כך גדול? כי הם אותם ז"א ונוקבא מבטאים עבורנו את עיקר התיקון שיש בעולמות. 

הרי הבריאה בחרה ביתר דביקות. כאשר אתה אומר, אני רוצה יתר דביקות, אני רוצה אהבה. 

אבל באיזה חלק בך אתה רוצה אהבה? 

דווקא בחלק הזה שנקרא זו"ן. ז"א ונוקבא. זה החלק שאתה רוצה בו אהבה. 

כל השאר זה לא ממש אהבה, זה כל מיני רגשות מישנים שלא מגיעים לאהבה, אתה יכול להיות רגיל לדברים, אתה יכול קצת לשמוח מהם, אבל אהבה אמתית רק שם. 

אבל שם גם האתגר היותר גדול כדי להגיע לאהבה, כי זאת הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש ועל הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש אנחנו רוצים לקיים את האהבה. 

עכשיו ניסינו. ניסינו לקיים את האהבה הזאת. 

מתי? 

יצא בהתחלה עולם א"ק. כשיצא עולם א"ק, אז הוא יצא והוציא פרצופים ע"ב וס"ג, ואז הוציא את נקודות דס"ג למטה מטבור, וזה פעם ראשונה שיצא מלמטה מטבור ששמה בחינת הנה"י שלנו המדוברים, יצאה הבחינה הזאת. 

בתוך הנה"י האלה של נה"י דא"ק עיקר הנה"י זה השליש התחתון שלו, ששם זה הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. 

וכאשר נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור, אז הם העלו ביקוש למעלה לס"ג, וס"ג הוליד את עולם הנקודים. 

עכשיו, קרה משהו פה בכל עולם הנקודים שבאמת באו להוליד את הנה"י דא"ק האלה, באו להוליד אותם, איך? אני רק אגיד באו להוליד אותם ונשברו. כיצד הם נשברו? 

אז עוד פעם, בעולם הנקודים, מה ראינו? 

שאו"א לא יכלו להוליד את ז"ת דנוקדים אלא כשנה"י דא"ק העלה ביקוש. 

אבל כשהוא העלה ביקוש והולידו את נה"י דא"ק האלה, אז היתה שבירה. 

ואז היתה שבירה בעולם הנקודים. כשהיתה שבירה בעולם הנקודים, צריך לבוא לתקן את השבירה הזאת.

כי הרי אנחנו, ושימו לב טוב, אנחנו לא מותרים, אנחנו לא מותרים, כשיש לנו מטרה והמטרה היא בחירה ביתר דבקות, אנחנו לא מותרים, אם יש שבירה וכאוס ונפילות, אנחנו לא מותרים. 

מה אנחנו עושים? 

הולכים להשיג עוד אמצעים כדי לקיים את אותה מטרה. אנחנו לא מותרים. 

אי אפשר לותר על המטרה של יתר דבקות. אי אפשר לותר על המטרה של אהבה. לפעמים יש יאוש אצל אנשים. אצל כולנו. 

אבל אסור לותר, ככה זה בעולמות העליונים. פה לא ויתרו. 

מה קרה? אמרו אוקי, בוא נראה מה היתה פה הבעיה? בוא נראה, מה היה הכשל כדי שלא נחזור עליו ונבנה מחדש. 

מה היתה הבניה מחדש? מושג חדש שנקרא עיבור. 

מה זה עיבור ? שכשבאנו לתקן, באנו להוציא את הנה"י דא"ק האלה היתה שבירה. 

אומר, מה הבעיה? למה היתה שבירה? כי לא היה שמה תיקון קוים. 

מה זה נקרא תיקון קוים? תיקון קוים זה אומר שתהיה עבודה מיוחדת שהאור יכול לצאת רק בקו אמצעי. 

ולכן נעשו סיומים מיוחדים. 

מה זה הסיומים המיוחדים האלה? שב' קוים, דהיינו, הרצונות הם ארוכים, אבל הארה תהיה בקו אמצעי שהוא קצר, שהוא מבטא את הכפיפות של השמאל לימין. 

ברגע שהשמאל מתכופף לימין נהיה לנו קו אמצעי. 

ברגע שיש קו אמצעי אז הוא מסתיים יותר נמוך. זאת אומרת הכוונה הוא יותר קצר. 

למה? כי כל המקום הזה שלמטה זה מקום שעדיין לא תיקנו. כי קו אמצעי מתקן לאט, לאט. 

ואמרנו שיש לנו ב' סיומים:

בפרצופים שלמעלה מטבור, קו אמצעי מסתיים בחזה וב' הקוים מסתיימים בטבור, שזה הכלים. 

זה נקרא סיום דכלים וסיום דאורות.

בפרצופים שלמטה מטבור שזה הזו"ן שלנו, הכלים מסתיימים בסיום רגלין במקום הפרסה והקו אמצעי מסתיים ביסוד. 

אז נזכור את ב' הסיומים האלה, אנחנו נצטרך אותם בהמשך, מי שרוצה להעמיק בהם יותר זה נמצא גם בתשובה י"א.

אז בגלל שאנחנו לא מותרים על המטרה, אז אנחנו באנו לקיים את המטרה הזאת אבל ע"י עיבור שמייצר לנו ג' קוים גם בז"א או בזו"ן שאנחנו הולכים להוליד, וזה התיקון שלנו. זה התיקון. 

עכשיו אנחנו רוצים להוליד את ז"א, כי הוא בא לתקן את הז"ת דנקודים. 

נכון, היה לנו עוד פרצופים, הפרצופים שנקראים א"א, ואו"א, וישסו"ת, יש גם את עתיק למעלה, אבל הם לא העניין שלנו, הם אמצעי לזו"ן. לז"א. 

למה? 

כי הוא בא לתקן את אותו רצון הגדול שאנחנו מדברים עליו. הוא העיקר ,השאר זה לא העיקר, זה העיקר ולכן ממנו אנחנו מדברים בעיקר. 

עכשיו אנחנו באים להוליד אותו. כאנחנו באים להוליד אותו, אז אנחנו צריכים תיקונים מיוחדים כדי להוליד אותו ועיקר התיקון הוא שז"א הזה יצא בצורה כזאת שיש לו אפשרות לתקן לאט, לאט את כל הז"ת דנקודים עד גמר תיקון. 

והם נקראים הקב"ה והשכינה הקדושה והם, התפקיד שלהם, לתקן את הכל ואנחנו נשמות הצדיקים, נלמד את זה בחלק ט"ז, באנו לסייע לתיקון הזה, בהיותנו מסייעים לתיקון הזה, אנחנו שותפים לתיקון. וזה להיות בשותפות עם הקב"ה. דבר נפלא. אוקי אז הבנו. 

זה פ"ד הראשון, בוא נסכם במשפט או שנים את פ"ד הראשון: 

זו"ן דאצילות הם הדבר החשוב ביותר שיוצא כדי לתקן את אותה בחירה ביתר דבקות, את הרצון הגדול וזה נעשה ע"י עיבור, צורה מיוחדת של ז"א, שאיך זה נעשה צריך ללמוד. 

זאת אומרת שז"א זה הדבר החשוב ביותר שקורה בעולם האצילות. בעולמות בכלל. שזה המרכז של התיקון, זה מרכז העבודה. אוקי זה מה שלמדנו בפ"ד הראשון.

פ"ד השני. פ"ד השני עכשיו אנחנו באים ללמוד תהליך. איך התהליך הזה קורה? שני נושאים אנחנו לומדים בתהליך. אנחנו נלמד עוד נושאים בתהליכים הבאים. בהמשך התהליך. 

הנושא הראשון, איך מתחיל העיבור? לא, אני אתחיל מהנושא השני, סליחה. לא, אני לא יעשה בניגוד למה שעשה בעל הסולם. בעל הסולם עשה את הראשון, אני יעשה קודם את הראשון. 

השכל שלי מתחיל עם השני מצד ההסבר אבל אני אקדים אותו אחר כך. אז ההסבר הוא כזה.

פרצוף ישסו"ת, שהוא הפרצוף העליון לז"א צריך להוליד את ז"א. הוא נמצא במצב של קטנות גו"ע. ואח"פ שלו נפולים למקום הזו"ן. 

זאת אומרת אם אני רוצה לצייר את האח"פ שלו, אז האח"פ של ישסו"ת נפולים במקום גו"ע של הזו"ן. 

הזו"ן הזה עדיין לא קיים, כי אנחנו הולכים לעבר אותו. 

כשישסו"ת מעלה את האח"פ שלו, הם אחים בכורים, אז הוא מעלה גם את הגו"ע של הזו"ן. 

לאן הוא מעלה אותם? לאו"א. 

באו"א הוא מקבל אור, ישסו"ת, גם בשבילו, בשביל האח"פ שלו, שזה מוחין דנשמה וגם בשביל הגו"ע דזו"ן. 

אחרי שהוא מקבל למעלה, כמובן שזו"ן לא מצטיירים למעלה כי זה העלי עליון שלהם, ישסו"ת יורד למקומו והיה אמור לעבר את זו"ן אבל הוא לא מעבר אותו. 

למה? 

כי הזו"ן, הם לא בנויים רק מישסו"ת, הם לא בנויים רק מאמא. 

כי בעולם הנקודים ראינו שזו"ן האלה שיצאו, שאותם צריך לתקן והם נשברו הם בנויים מאבא, מאמא ומנה"י דא"ק. 

אז אנחנו לא מספיק לנו, לא מספיק לנו שישסו"ת העלה את גו"ע האלה, כי גו"ע האלה הם רק מצד ישסו"ת. 

צריך להעלות גם את גו"ע מצד או"א ומצד א"א. 

איך עושים את זה נלמד בשיעור הבא. אבל מה אנחנו כן יודעים שלא מספיק לנו על גו"ע של ישסו"ת. 

אוקי, סיכום בנקודות:

  • ז"א דאצילות הוא הפרצוף המרכזי שבא לתקן את עיקר הרצון, שהוא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש.
  • בחינה זאת שנקראת נקבה, שהיא בחינת שליש תחתון דנה"י דא"ק נולדה בעולם הנקודים בפעם הראשונה, אולם נשברה. סיבת השבירה היתה שלא היה לה תיקון קוים.
  • ז"א דאצילות הוא הזכר שבא לתקן את הנקבה שנשברה. היות וכך, הוא מרכז התיקון של כל מה שקורה ויקרה בעולמות מעתה עד גמר תיקון.
  • הדרך לתקן בעולם אצילות היא ע"י עיבור. התפקיד של העיבור ליצר תיקון קוים גם במקום הזו"ן, במקום הנה"י, שהוא ז"ת דנקודים שלא יצא תיקון זה בעולם הנקודים ובעולם אצילות אנו רוצים לחדש תיקון זה, כדי להמשיך במטרה של הבחירה ביתר דבקות שעליה בשום פנים ואופן לא מותרים.
  • כדבר צדדי אבל חשוב, מספר לנו בעל הסולם, שבחינת הסיומים נשתנו בג' קוים באופן הבא: בפרצופים שלמעלה מטבור הסיום של ב' הקוים הוא בטבור והסיום של קו אמצעי הוא בחזה. בפרצופים של למטה מטבור הסיום של קו אמצעי הוא ביסוד והסיום של ב' קוים הוא בסיום רגלין.
  • לאחר שלמדנו את החשיבות הגדולה של ז"א דאצילות, אנו באים ללמוד את התהליך לעיבור שלו. ואת זה מתחילים ללמוד בפ"ד השני באור פנימי.
  • הפרצוף העליון לז"א שצריך להוליד אותו נקרא ישסו"ת. שבתהליך שלנו כרגע הוא נמצא במצב של קטנות דקומת נשמה.
  • ישסו"ת מעלה את האח"פ שלו כדי לבקש גדלות דנשמה ויחד עם האח"פ שהיו נפולים במקום גו"ע של ז"א מצד הרשימות מעלה גם אותם לאו"א בסוד אחים בכורים.
  • ישסו"ת מקבל אור גם בשביל הגדלות שלו וגם בשביל גו"ע דז"א, יורד למקומו והיה אמור לעבר את ז"א אולם אינו עושה כך.
  • היות וז"א בעולם הנקודים נולד מג' בחינות שהם נה"י דא"ק, או"א. על כן, לא די בהעלאת גו"ע עם האח"פ דישסו"ת כי הם רק מצד אמא וצריך להעלות גם את הגו"ע מצד אבא ומצד נה"י דא"ק. כיצד זה נעשה נלמד בשיעורים הבאים.

אין תגובות

להגיב