הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 34 | עמודים תתקלא-תתלב

14

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 34 סיכום עמודים תתקל"א-תתקל"ב

מה למדנו היום?

חזרנו על כמה נקודות מהשיעור הקודם. שבו הזכרנו שאור החכמה שעובר דרך או"א צריך לעבור בדרך מעבר כי הם נשארים בחסדים מכוסים. והזכרנו מהשיעור הקודם גם את החוק שאין טיפה יורדת מלמעלה שאין טפיים עולות מלמטה כנגדה.

ודיברנו על כך שמבחינת עבודת השם שלנו. שם מ"ב זה שלמות. שלא נבקש שלמות שבאה מלמעלה שתבוא לנו מלמעלה אם אנחנו מלמטה לא נותנים את השלמות הזאת שנקרא שם מ"ב שבא מלמטה ורק כנגד שם מ"ב שבא מלמטה ירד שם מ"ב מלמעלה.

שם מ"ב שבא מלמעלה נקרא מיין דכורין. אור.

והשם מ"ב שבא מלמטה זה נקרא כלים. שזה נקרא מיין נוקבין. נקבה. 

נקבה נותנת את החיסרון. הזכר נותן את המילוי. זה היחס. הזיווג הזה זה אותו זיווג שנקרא זיווג דנשיקין שעליו רוצה להסביר לנו קצת יותר היום.

והוא אומר כשאנחנו מדברים על יה"ו שזה המיין דכורין שבאים מלמעלה, אז הוא אומר אני רוצה לספר לכם עוד הרכבה על מה שדיברנו כבר. 

בעצם אנחנו ממשיכים לדבר על הזיווג הזה של מיין דכורין עם מיין נוקבין, שנקרא זיווג חיך וגרון שנקרא גם זיווג דנשיקין, שזה לצורך השלמת כלים. 

שמצד כלל הזיווגים יש לנו ג' עיבורים זה העיבור הב' שלנו. שלמדנו שישנם עיבור א' ועיבור ב' שעיבור ב' מתחלק גם לשניים. אנחנו מדברים על עיבור א' של עיבור ב' זאת אומרת לצורך גדלות דכלים. 

אז זה זיווג דנשיקין קוראים לו גם חיך גרון, ע"ב ס"ג, השלמת כלים, כל השמות האלה הם נכונים לו, גם מוחין דו"ק. אז על זה אנחנו מדברים. 

מה הוא רוצה להגיד לנו על זה? 

שכאשר בא אור מלמעלה מא"א הוא בא מיה"ו. 

אומר, אבל יה"ו האלה זה שלוש יש למעלה. כנגד ע"ב, מ"ה, וב"ן, כך למדנו. אז זה שלוש פעמים יה"ו. הוא אומר נכון, באמת יש שלוש פעמים יה"ו אבל העליונים נכללים בתחתון.  

למה? 

כי העליון תמיד נותן מהבחינה התחתונה שלו. הוא לא נותן מהבחינה העליונה שלו. אז שתי העליונים שלו נכללים בתחתון. ומהתחתון הוא נותן לעליון. ואם היינו רוצים עוד יותר אז הוא נותן מאחוריים של הצד הזה. אבל נעזוב את זה. 

מה שהוא אומר כאן יה"ו במילוי יודין והיה"ו במילו אלפין יורדים ליה"ו במילוי ההי"ן. 

ובאמת יה"ו במילו ההי"ן זה בגימטריה שם מ"ב. וזה המיין דכורין. 

אוקי. זהו סיימנו את הנקודה הזאת. עכשיו הוא רוצה להגיד לנו עוד נקודה. אומר גם מלמטה שאמרנו שיש אהי"ה שעולים. אהי"ה מאבא ואהי"ה מאמא שזה ב' אהי"ה. ב' הטיפות האלה. 

אומר רק רגע, הרי גם פה יש באו"א ג' מיני אהי"ה בכל אחד מהם. יש אהי"ה באבא ג' בחינות אהי"ה. וגם ג' בחינות אהי"ה באמא. 

אומר אתה צודק גם באו"א קורה מה שקרה בא"א רק פה התחתונים מתכללים בעליון. 

למה? 

כי כל תחתון מקבל מצד העליון שלו. אז הם נכללים בעליון. 

וזה נקרא אהיה אשר אהיה שלחני אליכם. 

זאת אומרת כשאתה בא לביקוש, אז שאלו אותו בני ישראל אתה רוצה גאולה? אתה רוצה הארה? איך נעשה את הארה הזאת? 

הרי אם אנחנו רוצים גאולה צריכה להיות השתוקקות לגאולה. 

אז הוא אומר, אתם יודעים מי שלח אותי אליכם? 

הביקוש מלמטה לזיווג דנשיקין נקרא ב' אהי"ה. זה שלח אותי אליכם, בואו נעורר עכשיו את הרצון הגדול לגאולה ואז תהיה גאולה.

שואלים אותו איך תבוא הגאולה? 

אתה רוצה זיווג דיסודות להוליד את עם ישראל, הרי אתה רוצה להוליד את עם ישראל מהחשכות הזאת שנקראת מצרים. 

אתה רוצה להוליד את ז"א שעכשיו הכלים של ז"א, איפה הם נמצאים? 

בקליפות. הם נמצאים בקליפות. כי הרי בעולם הנקודים נשברו הכלים ונפלו לקליפות. 

עכשיו אתה רוצה להוליד את עם ישראל. אם זה מצד הנשמות זה מחטא אדם הראשון הם נפלו לקליפות כולם. עכשיו אתה רוצה להוליד את עם ישראל? אז איך יולד עם ישראל הרי הם בקליפות? איך אתה רוצה להשתמש במושג עם ישראל? הרי אנחנו במצרים. 

אומר להם נעשה זיווג דנשיקין. אהיה אשר אהיה שלחני אליכם. וזה סימן להם. 

מה הסימן? 

אם יהיה ביקוש אמתי מלמטה ויהיה זיווג דנשיקין אז יוכל להיות זיווג דיסודות כדי להוליד את ז"א. תכף נסביר מה זה זיווג דיסודות. 

אבל מה הוא אומר להם משה רבינו? 

אהיה אשר אהיה שלחני אליכם. אז אומר אה אז זה באמת יש ב' טפיים שבאים מלמטה ויעשה זיווג חיך וגרון האמינו לו הזקנים. האמינו לו זקני העם. ועם ישראל האמינו לו ולכן היו מוכנים לבוא לעבודה הזאת.

אח"כ הוא מספר לנו שהאור הגדול הזה שבא מלמעלה בסוד חיך וגרון. 

אומר שאם ניתן אור מלמעלה לב' בחינות, אז ב' הבחינות האלה נמצאות גם בעליון. 

אז הוא שואל שאלה: למה? 

אם אתה רוצה לתת לשני אנשים? 

אני רוצה לתת לראובן ושמעון. אז אני צריך אור לראובן ואור לשמעון. אני מחלק עכשיו טושים. אז  אני נותן אחד לשמעון אחד לראובן. אז צריך להיות לי שתיים. 

אז אם אתה נותן לאבא ואמא אתה צריך שיהיה לך שתיים. אומר נכון, אני צריך שתיים אבל השתיים שלי נכללים כאחד. 

למה? 

כי בעליון הם מתחברים לאחד. 

לכן מא"א שהוא העליון בא שם מ"ב שכולל המיין דכורין כולל את שתי התחתונים. ואומר, אל תתפלא שזה ככה כי כבר למדנו למשל, בעתיק וא"א שזכר ונקבה הם בפרצוף אחד. רק באו"א הם התחלקו הזכר והנקבה לשני פרצופים וגם בז"א ונוקבא. אבל למעלה הם בפרצוף אחד. אז לכן הם באים מלמעלה בפרצוף אחד. 

אוקי הבנתי קצת יותר את התהליך. 

כי בעצם מה הוספנו פה בתהליך? 

רק שיש ג' יה"ו ששניהם מתכללים בתחתון ויש שש פעמים אהי"ה שמתכללים בעליונים. זה הנקודה. ואז למדנו שהמיין דכורין שבאים מלמעלה שהם כאילו טיפה אחת אבל שהיא כוללת בתוכה את שתי הבחינות התחתונות.

אומר לנו עוד דבר. הזיווג הזה שנעשה זיווג דנשיקין, הזיווג הזה ניתן ליסודות. ליסוד דא"א. 

אותו זיווג חיך וגרון הוא נעשה בא"א. אז א"א עושה זיווג בין חיך שלו לגרון שלו. שפה מלבישים גם או"א. אבל גם פה בגרון עצמו יש לו את או"א או החג"ת שלו של א"א עצמו. הגרון זה לא או"א. או"א מלבישים על הגרון. פה למטה מטבור ולמטה זה הנה"י של א"א. הנה"י של א"א כמו שלמדנו בתהליך עולה. רק רגע אנחנו נעשה את זה טיפה אחרת אולי אני אכתוב באדום כי יש לו משמעות פה. הנה"י האלה עולים למעלה. והיסוד שהוא קו אמצעי של הנה"י האלה. הזיווג של חיך וגרון ניתן לו. ליסוד של א"א. והוא נותן את הכוח ליסודות של אבא פלוס אמא. ואז או"א עושים ביניהם זיווג שנקרא זיווג דיסודות ומתוך הזיווג דיסודות שזה נקרא זיווג גופני הם מולידים את ז"א. 

אז נעשה קודם זיווג של נשיקין בא"א. הזיווג דנשיקין נותן את האור ליסוד דאריך שמעביר את האור ליסודות דאו"א שעושים זיווג דיסודות שנקרא זיווג גופני ומתוך הזיווג הגופני הם מולידים. 

שימו לב שהזיווג הגופני נעשה רק אחרי זיווג דנשיקין. 

מה קורה אם לא יורד הזיווג דנשיקין ליסוד? 

אז נעשה רק זיווג גופני בלי הרוחניות. זה נקרא הזיווג דנשיקין גם זיווג רוחני. מי שרוצה רק זיווג גופני בלי זיווג רוחני טועה. 

למה הוא טועה? 

כי זה לא קורה ככה בעולמות העליונות. 

עכשיו למה זה קורה לנו? 

כי זה מה שהקליפה אומרת לנו. היא אומרת לנו תרצה זיווג דיסודות שלך. זיווג גופני. 

אומר, רגע אני לא יכול. אני צריך קודם כל איזה שהיא התרגשות רוחנית לפני הזיווג דיסודות. אני לא יכול לעשות זיווג גופני בלי ההתרגשות הרוחנית הזאת. 

וזיווג גופני אני לא מדבר רק זיווג בין איש לאישה. אני מדבר גם על כל זיווג גופני שאני רוצה משהו מצד הרצון הגופני שלי. 

אני רוצה לאכול עכשיו. אז רגע אני רוצה לעורר משהו רוחני, השתוקקות לקשר עם העליון. זה נקרא זיווג דנשיקין. אני רוצה שהוא ייתן לי את הכוח לזיווג דיסודות ואז אני אוכל וזה זיווג דיסודות שאני אוליד מזה את גוף שלי שנקרא ז"א. אבל לא בצורה אחרת. 

גם אם אני רוצה לקרוא ספר. אני רוצה ללכת לטייל. אני רוצה לטייל בנחלי ארץ ישראל. אני רוצה לטייל בהרים, באזור ההר הגבוה בסיני. יש שם עוצמה, יש שם הרים גדולים, יש שם נקיקים. אתה הולך בתוך מקומות שאתה מרגיש שם עוצמה, אפשר להרגיש שם עוצמה. 

אז אומר אני רוצה לטייל. מה זה הרצון שאתה רוצה להרגיש יש לזה קשר רוחני למשהו? אתה מקשר את זה למשהו או רק להרגשה הגופנית שלך? בשביל מה רוצים לטייל? זה קשור למשהו רוחני? 

אם זה לא קשור אז אתה עושה זיווג גופני בלי משהו רוחני. זה לא אומר שאין לך רגש. רגש זה עוד לא רוחניות. יכול להיות רגש גופני. רגש רוחני זה צריך להיות קשור לא"א. 

לכן צריך זיווג דנשיקין לפני זיווג דיסודות. צריך איזה שהוא אידאל, איזה שהוא רוח לפני הצד הגופני שלך. 

שצד הגופני זה הרצון העצמי שלך. הקליפה אומרת לך לרצון העצמי. 

לך תטפל בקורונה. למה אתה רוצה לטפל בקורונה? יש לך איזה שהוא רעיון רוחני שבגללו אתה רוצה לטפל בקורונה?

סיכום בנקודות:

  1. הזיווג דנשיקין של חיך וגרון קורה בין יה"ו מא"א ואהי"ה שעולים מהגרון מאו"א.
  2. יש ג' בחינות של יה"ו עליונים כנגד ע"ב כנגד מ"ה וכנגד ב"ן ובהתאמה במילוי י' א' וה'.
  3. ב' יה"ו העליונים נכללים ביה"ו דמילוי ה' ולכן רק הם באים בחשבון המיין דוכרין שניתנים לתחתון וכסימן יה"ו אלו הם בגימטריה מ"ב.
  4. באו"א ישנם בכל אחד מהם ג' פעמים אהי"ה כנגד ע"ב מ"ה וב"ן ובהתאמה במילוי י' א' וה'. אולם גם בהם הב' טיפות שעולות כמיין נוקבין הם רק מהאהי"ה העליונים.
  5. לאחר שנעשה זיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני, ניתנת ההארה הזאת ליסוד דאריך שעלה למקום החג"ת, שם מצוי הגרון ומצויים או"א. את בחינת ההארה נותן ליסודות דאו"א המלבישים על הגרון, שמכוח זה הם עושים זיווג דיסודות הנקרא זיווג גופני לצורך הולדת ז"א.
  6. מצד עבודה יש לראות שכפי שבעולמות העליונים הזיווג הרוחני קודם לזיווג הגופני, נכון הוא שכשמתעורר רצון גופני נפעל אותו רק לאחר שעשינו זיווג רוחני על אותה בחינה. למשל, ברכה לפני אכילה. או התבוננות לפני זיווג כל שהוא.

אז עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות תעס חלק י תתקל"א-תתקל"ב שיעור 34
1.הזווג דנשיקין של חיך וגרון קורה בין יה"ו מא"א ואהיה שעולים מהגרון מאו"א
2.יש גג בחינות של יה"ו עליונים כנגד ע"ב מ"ה ובן ובהתאמה במילוי יוד אלף והי
3. ב' יה"ו העליונים נכללים ביה"ו במילוי ה' ולכן רק הם באים בחשבון במיין דוכרין שניתנין לתחתון וכסימן יה"ו אלו הם בגימ' מ"ב.
4. באו"א ישנן בכל אחד מהם ג' פעמים אהיה כנגד ע"ב מ"ה וב"ן ובהתאמה במילוי יוד אלף והי, אולם גם בהם, הב' טיפות שעולות כמיין נוקבין, הם רק מהאהיה העליונים.
5. לאחר שנעשה זווג דנשיקין שהוא זווג רוחני ניתנת ההארה הזאת ליסוד דא"א שעלה למקום החג"ת שם מצוי הגרון ואו"א המלבישים לגרון.
6. את בחינת הארת הנשיקין נותן היסוד דא"א ליסודות דאו"א המלבישים על הגרון. שמכח זה הם עושים זווג דיסודות הנקרא זווג גופני לצורך הולדת ז"א.
7. מצד עבודה יש לראות שכפי בעולמות העליונים הזווג הרוחני קודם לזווג הגופני, נכון הוא, שכאשר מתעורר רצון גופני, נפעל אותו רק לאחר שעשינו זווג רוחני על אותה בחינה. למשל ברכה לפני אכילה או התבוננת לפני זווג כלשהו.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב