הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 39 | עמודים תתקמא-תתקמב

35

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 39 סיכום עמודים תתקמ"א-תתקמ"ב

מה למדנו היום?

אז ראשית הזכרנו מה למדנו בשיעור הקודם. ובעיקר מה שלמדנו בשיעור הקודם זה שהנושא היה: יש מושג שנקרא שם מ"ב דכלים. 

מה זה שם מ"ב דכלים? 

שם מ"ב מראה על שלמות. שם מ"ב מצד הכלים מראה על שלמות מצד הביקוש. שלמות של מ"ב מצד הלבוש. זה נגרם כתוצאה מכך שמה שהיה שייך לראש בטבעו שהוא שלם, פתאום הפך להיות במקום שהוא כמו גוף כמו ביקוש ולא כמו ראש. 

מי זה? 

זה פרצוף ישסו"ת. 

למה? 

המקור של שם מ"ב למדנו הוא בא מעולם א"ק: מגלגלתא, ע"ב, ס"ג.

אז כנגד מה שלמדנו בעולם א"ק: גלגלתא, ע"ב, ס"ג,  שזה שם מ"ב. גלגלתא 4 אותיות. ע"ב 10 אותיות. ס"ג 28 אותיות. אז יש לנו שם מ"ב של שלמות כנגד גלגלתא זה א"א. כנגד ע"ב זה או"א. כנגד ס"ג זה ישסו"ת.

אז עכשיו כשאנחנו מסתכלים על הפרצופים, אנחנו אומרים שכנגד גלגלתא, ע"ב, וס"ג, שזה שם מ"ב יש לנו את א"א, או"א, וישסו"ת. אומר קרה פה משהו שפה נפסקה המדרגה של האורות. 

למה? 

כי בצמצום ב' השתנו הסיומים. והסיום של האורות מציין את הסיום של שם מ"ב דאורות. ושם מ"ב דאורות מסתיים בצמצום ב' במקום החזה. כי מקום החזה הוא סיום האורות בצמצום ב', שלא כמו בצמצום א' שסיום האורות הוא בטבור. היות שסיום הוא במקום החזה ואור לא מתקבל למטה מחזה אז ישסו"ת הוא לא יכול להיות בשלמות מצד האורות. 

אבל איזה יתרון זה נתן? 

זה נתן לנו יתרון שפתאום יש לנו את ישסו"ת כחיסרון שהוא חיסרון שלם. הוא יכול להעלות חיסרון שלם וזה נקרא שם מ"ב מצד הכלים. אז זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. יש שם מ"ב מצד הכלים.

שם מ"ב מצד הכלים. איך הגענו לשם מ"ב? 

אמר שם מ"ב זה פעמיים אהי"ה. אהי"ה זה גימטריה כ"א 21. פעמיים 21 זה 42 שהם מ"ב. 

אז הוא אומר רגע, אתה לומד את שם מ"ב שבא מלמטה. למדנו שיש זיווג מלמעלה ומלמטה. מלמעלה זה שם מ"ב. מלמטה זה שם מ"ב. מלמעלה זה גם שם מ"ב. 

איך הגעת למ"ב מלמעלה? יה"ו. איך? יוד הה וו. כמה זה? 20+10+12=42 

איך אתה לומד מ"ב מלמטה אהי"ה ועוד אהי"ה. אחד מצד אבא אחד מצד אמא שזה 21+21=42 

אומר רגע, רגע, אני לא מבין. פה למעלה אתה לוקח עם מילוי. פה למטה אתה לוקח בלי מילוי. 

למה פתאום אין לי מלוי? 

כי הרי אפילו אמרת לי שיש לי באהי"ה ג' מילוים:

יש לי בשם אהי"ה: אהי"ה דיודין, אהי"ה דאלפין, אהי"ה דההין, כנגד חב"ד חג"ת נה"י. 

אז איך עכשיו אתה אומר לי שמעלים אהי"ה פשוט. אני אגיד לך למה. 

אנחנו מעלים אהי"ה פשוט ולא מעלים עם המילויים. כי אתה צריך להבין מה זה מילוי. מילוי. 

השם מלוי = אלהים 86 

אומר האר"י הקדוש מלוי זה צד הדין. צד הרצון. כשיש את הרצון. את צד הדין. צד הרצון לקבל אז גם מתפשט אור חכמה. 

זאת אומרת כשאני מדבר על השם בלי מלוי אז האור שמאיר בו מצד התפשטות אורות בכלים יש רק כלי אחד. רק כלי של כתר. אז מה שמתפשט זה רק אור הנפש. 

אומר מכיון שמה שעולה לביקוש זה רק מצד האהי"ה התחתונים. 

שמי זה האהי"ה התחתונים? 

אהי"ה דההין. 

כשאני בא לחקור מי זה האהי"ה דההין האלה? 

אז אני רואה שהם למטה מסיום האורות. הם במקום שהם לא מקבלים אורות. הם רק הארת כלים מקבלים. והארת כלים זה רק אור הנפש. אז אם זה רק אור הנפש והם אלה שעולים לביקוש אז עולה לביקוש כמו שם בלי מילוי. 

למה? 

כי שם בלי מילוי זה נקרא אור הנפש. כי זה כמו כתר שאין לו רצון לקבל. אין דין. אז זה שם אהי"ה. ולכן אומר, מה שעולה זה באמת החיסרון בא מאהי"ה דההין. 

עכשיו למה מאהי"ה דההין בא החיסרון? 

כי כל החסרונות נמצאים בתחתון. אז מכל האהי"ה האלה, ג' אהי"ה, אהי"ה דההין הם הבחינות שעולות אבל הם עולים בבחינת פשוט.

כל זה היה הסבר תמציתי למה אני לוקח אהי"ה פשוטים ולא אהי"ה במלוי. 

אז זה עכשיו הבנו מי זה השם מ"ב הזה שהוא בא בלי מלוי. הלאה. אז זה נושא אחד שלמדנו בשיעור הזה. 

מדוע השם מ"ב הוא בלי מלוי? 

תשובה: כי הוא בא מאהי"ה התחתונים, אהי"ה דההין שהם רק בחינת נפש כי הם למטה מהסיום ובגלל זה, זה רק אהי"ה פשוט וזה נותן לנו מצד החשבון את השם מ"ב. אוקי. הבנו את זה.

עכשיו הוא הולך לבקש הסבר למה מלמעלה זה יה"ו בלי ה'? 

תשובה: היות והאור הזה שבא מלמעלה לא מאיר ללמטה מטבור. הוא מאיר רק עד הטבור. והיות והוא לא שייך. זה אור של גדלות הוא לא מאיר למקום שבטבע שלו הוא למטה מטבור. אז הוא לא מאיר לה' תחתונה. אם הוא לא מאיר לה' התחתונה. כי גם אסור להאיר לה' התחתונה. כי מלכות נגנזה ברדל"א וגם היא למטה מטבור. אז לכן יש רק יה"ו ולא יהו"ה. 

זה פשוט לכאורה. אבל זה לא כל כך פשוט לנו. 

למה? 

כי בחלק הזה באות ק"ו למדנו שלמה זה יה"ו ולא יהו"ה? כי זה רק מבחינת ע"ב, מ"ה, וב"ן. 

זאת אומרת זה לא. אין שם את בחינת הס"ג. ובגלל שאין את בחינת הס"ג את הה' הראשונה אין לנו. זה רק ע"ב, מ"ה, וב"ן. 

וס"ג. אומנם ג' פעמים אומר יה"ו זה מרמז על זה שיש שם גם ס"ג אבל זה רק בהבלעה. 

אומר זה הטעם שנתת לי קודם, למה פה אתה נותן לי טעם אחר? 

יש הרבה טעמים. אנחנו אומרים את זה פה. הוא לא אמר את זה פה. אנחנו הוספנו את זה פה רק כדי לא נתבלבל עם מה שכתוב שם. זה נכון וזה נכון. 

אז זה היה הנושא השני, להסביר מה זה שם מ"ב מלמעלה שמתקבל רק מיה"ו, כי הוא  לא מאיר לה' התחתונה.

נושא שלישי שלמדנו היום זה מדוע יש לנו למעלה או"א שהם בפרצוף אחד ולמטה באו"א הם בב' פרצופים? למה בא"א או"א הם בפרצוף אחד ואו"א בפרצוף או"א הם בב' פרצופים? 

או"א זה כמו חכמה ובינה בכל פרצוף יש את זה. 

תשובה: כי מה שגרם לאו"א להיות נפרדים זה צמצום ב'. והיות והצמצום ב' בעולם אצילות הוא נקרא קרומא דאתחפיא וא"א הוא  למעלה מהצמצום, לכן כוח הדין לא פועל עליהם. ולכן ביניהם אין את ההפרדה בין או"א. 

לעומת זאת היות ואו"א הם למטה מצמצום ב' אז כוח הדין פועל עליהם של צמצום ב' והיות וצמצום ב' הוא שהפריד בין או"א לכן או"א הם נפרדים במקום הזה. 

אוקי. אז זה היה הנושא. ואמרנו גם שאו"א הם, יש לזה יתרון שהם נפרדים. 

למה? 

כי הם עכשיו עושים את העבודה להתחבר ולהיות אלה שבונים את האהבה. כשהם יתחברו הם יהיו במוחין דחכמה פב"פ. חיבור שלהם יהיה אם הם יוכלו לתת את האור הזה גם לזו"ן בצורה שלמה שזה נקרא בחינת שבת. בחינת קודש. ואת זה כבר נלמד בהמשך בבחינת השבת בחלק י"ב. 

אוקי. אז אם כך למדנו פה היום שלושה נושאים: 

נושא אחד למה אהי"ה פשוט? 

והתשובה היתה כי זה רק הארת חכמה ולכן זה רק נפש ולכן זה שם בלי מלוי. 

נושא שני שלמדנו זה למה יה"ו הם בחינת שם מ"ב בלי ה' תחתונה? 

אמרנו בגלל שהוא לא מאיר ללמטה מטבור לכן אין ה' תחתונה. אימתנו את זה עם מה שלמדנו בק"ו. ואמרנו שזה שתי טעמים שאמרנו שחסר ס"ג. 

ונקודה שלשית שדברנו עליה: מדוע בא"א או"א הם יחד בפרצוף אחד ואו"א באו"א הם נפרדים? והתשובה לזה נתנו בגלל שהם למטה ממסך וא"א הם למעלה ממסך.

סיכום בנקודות:

  1. בשיעור הקודם למדנו מושג חדש של שם מ"ב דכלים שהפרצוף שבו קיים שם זה הוא ישסו"ת.
  2. שם מ"ב דכלים נובע משינוי של הסיומים שיש בצמצום ב' שבפרצופים שלמעלה מטבור סיום האורות הוא בחזה וסיום הפרצוף הוא בטבור. והיות וישסו"ת הוא למטה מחזה ולמעלה מטבור והיות ובמקורו הוא שייך לשלמות. לכן הוא נחשב לשם מ"ב דכלים.
  3. בשיעור זה למדנו שלושה נושאים: האחד אהי"ה הפשוט שעולה בלי מלוי. השני מדוע חסרה ה' במיין דוכרין. נושא שלישי החלוקה של או"א באו"א בשונה מא"א לב' פרצופים.
  4. שואל בעל הסולם מדוע שם מ"ב של מיין נוקבין שעולה לביקוש מתוארת באהי"ה פשוט ולא במלוי.
  5. התשובה היות והביקוש בא מאהי"ה התחתונים שהם המחזיקים את החיסרון ובהם יש רק הארת כלים שהם אור הנפש שזה אומר בחינת כתר דכלים. וכתר הוא שם הפשוט ללא מלוי. ועל כן גם הביקוש מתואר באהי"ה פשוט. וב' אהיה הם שם מ"ב.
  6. מיין דוכרין הם יה"ו ללא ה' תחתונה היות וההארה אינה מאירה ללמטה מטבור היות ובטבעם הם ו"ק וההארה היא של ג"ר. לכן ההארה מתוארת ללא הה' התחתונה (באות ק"ו למדנו טעם שונה ואין סתירה כי ברוחניות ישנם הרבה טעמים)
  7. בא"א או"א דהיינו, זכר ונקבה הם בפרצוף אחד היות והם למעלה ממסך דצמצום ב' שהוא הגורם להפרדה.
  8. בפרצוף או"א הזכר שהוא אבא והנקבה שהיא אמא נפרדים לב' פרצופים היות והם למטה ממסך דצמצום ב' דאצילות ששולט עליהם. ועל כן מפרידם לב' פרצופים.

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות: תע"ס חלק י' עמודים תתקמ"א-תתקמ"ב שיעור 39
א.
א. בשיעור הקודם למדנו מושג חדש של שם "מ"ב דכלים", שהפרצוף המבטא שם זה הוא ישס"ות.
ב. שם מ"ב דכלים נובע משינוי של הסיומים שיש בצ"ב. בפרצופים שלמעלה מטבור סיום האורות הוא בחזה וסיום הפרצוף הוא בטבור. היות וישס"ות הוא מחד למטה מחזה ומאידך למעלה מטבור, אזי הוא שייך לשלמות. לכן הוא נחשב לשם מ"ב דכלים.
ג. בשיעור זה למדנו 3 נושאים:
• האחד – אהיה הפשוט בלי מילוי העולה לביקוש בבחינת של מ"ב דכלים.
• השני – מדוע חסרה ה' במיין דוכרין היורדים מא"א.
• השלישי – האחדות של או"א בפרצוף א"א לעומת פירודם לב' פרצופים בפרצוף או"א

ד. שואל בעל הסולם : מדוע שם מ"ב של מיין נוקבין שעולה לביקוש מתואר באהי"ה פשוט ולא שם אהיה עם מילוי?

ה. התשובה :
יסודות התשובה:
• הביקוש בא מאהי"ה התחתונים, היות והם המחזיקים את החיסרון.
• בהם יש רק הארת כלים, שהם אור הנפש, שזה אומר בחינת כתר דכלים.
• כתר הוא שם הפשוט ללא מילוי.
התשובה: על כן גם הביקוש מתואר באהי"ה פשוט. ב' אהי""ה הם גימטריה מ"ב.

ו. מיין דוכרין הם יה"ו ללא ה' תחתונה, היות וההארה אינה מאירה במקום שלמלטה מטבור. זאת, היות שהלמטה מטבור בטבעם הם ו"ק וההארה היא של ג"ר.
לכן ההארה מתוארת ללא הה' התחתונה ( באות ק"ו למדנו טעם שונה = שחסרה ה' ראשונה ולא ה' תחתונה. ואין סתירה כי ברוחניות ישנן הרבה טעמים).

ז. מדוע בא"א הזכר והנקבה דראש המכונים או"א הם בפרצוף אחד ובאו"א הם בב' פרצופים?
ח. בא"א הזכר והנקבה דראש הם בפרצוף אחד היות והם למעלה ממסך דצ"ב שהוא הגורם להפרדה.
ט. בפרצוף או"א הזכר שהוא אבא והנקבה שהיא אמא נפרדים לב' פרצופים היות והם למטה ממסך דצ"ב דאצילות ששולט עליהם ועל כן מפרידם לב' פרצופים.
י. ישנו יתרון בהפרדה, כי היא מאפשרת לתחתון להיות שותף בקיום האחדות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב