הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 44 | סיכום | עמודים תתקנא-תתקנב

19

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 44 סיכום עמודים תתקנ"א-תתקנ"ב

אז מה למדנו היום?

היום היה לימוד קצת מורכב. שכל הלימוד בא להראות שני דברים. שני נושאים למדנו היום. 

נושא אחד מה קורה במסגרת העיבור. שלמדנו שישנם ג' מדורים בעיבור. וג' המדורים שיש לנו בעיבור, בכל אחד מהם יש ג' מדורים או ג' בחינות.

אז אמר לנו שבאופן רגיל ישנם ג' מדורים. מדור עליון. מדור אמצעי ומדור תחתון. אבל יש ביניהם גם הופכיות.

יש את יסוד התבונה שבו מתקיימים הכלים.

יש את המדור האמצעי שהוא היסוד המשותף שנקרא מקום החתך שבו מתקיימים הניצוצין.

ויש את יסוד הבינה שבו מתקיימים האורות.

מי זה הרחם הזה שמתקיימים בו האורות?

זה הרחם של או"א הכוללים.

הרחם של או"א הכוללים זה כאשר או"א מצטרפים לפרצוף אחד. אז יש להם יסוד. היסוד שלהם זה מקום הרחם. שמה מעברים את האפשרות להוליד בן. אם אין חיבור בין אבא לאמא אז לא מולידים את ז"א. כי צריכים להוליד אותו בצורה נכונה. אז יש להם יסוד משותף שכולל גם את הצד המשותף שיש לו עצם שזה היסוד המשותף שם מתקיימת הצורה שנקראת ניצוצין שזה מדרגת הרוח. 

אבל יש בתוך העיבור שכולו הוא היסוד המשותף יש בו גם מהתכללות את יסוד התבונה ואת יסוד הבינה.

כל אחד מהם מתחלק לשלוש: לג' ימים, ארבעים יום וג' חודשים. גם פה אותו דבר. ג' ימים, ארבעים יום וג' חודשים. ואותו דבר פה.

וכל אחד מהם זה מדור נפרד אומר. אבל יש גם בחינה רביעית. הבחינה הרביעית זה מה שמקשר בין עליון לתחתון. כמו שיש דבר המקשר בסוף הלידה כלפי התחתון. המדרגה הכללית שנולדת היא מדרגת רוח. מדרגת העיבור היא נפש לכן יש נפש דרוח בתוך העיבור שזה כמו המצב שהתינוק נולד אבל חבל הטבור עדיין נמצא. כשחותכים אותו הוא אז צריך להתחיל לקבל את האורות. יש בזה עניין קצת יותר מורכב נדבר על זה אח"כ בחלק יא'. 

אז כל מה שלמדנו שיש את חוק ההתכללות בעיבור. ולכן בעיבור בכל בחינה יש גם את השלוש בחינות ויש בחינה רביעית שמקשרת בין כל בחינה ובחינה ומקשרת בין העיבור הכללי ללידה.

הנושא השני שלמדנו שהוא מאד מורכב. הוא גם מביא אותו מאד מורכב פה. הוא אומר לנו ככה. הוא אומר לנו. שאני רוצה למקם לכם ולתת לכם טעם למה הראש דישסו"ת שהוא מקום העיבור יצא במקום הזה ובצורה הזאת.

אז הוא אומר, כשאני מסתכל על א"א שהוא בחינת הכתר של עולם אצילות כמו א"ק. אז אני רואה שכשיצא פרצוף ס"ג בעולם א"ק אז הוא לא התפשט למטה מתחת לטבור. 

אז גם או"א הכוללים יתפשטו כאן ולא יתפשטו למטה מטבור. 

עד איפה הם יתפשטו?

עד המקום של החזה. המקום של החזה פה בלימוד הזה הוא קורא לו מקום הטבור. במקומות אחרים הוא קורא לו מקום החזה. קורא לו מקום הטבור של או"א. והוא אומר שישסו"ת שיצא פה במקום הזה. חב"ד חג"ת נה"י. יצא. החב"ד שלו יצא במקום שליש תחתון דתפארת למטה מטבור. 

הוא אומר לכן פה זה מקום הבטן של או"א הכללים שזה במקום ראש דישסו"ת. אנחנו למדנו קודם שזה פה. שראש דישסו"ת הוא למעלה מהחזה הכללי. זה מכיון שלמדנו בהרבה מקומות (שהטבור של או"א) שהחזה של או"א הוא במקום החזה דאריך. פה הוא למד אחר. יכול להיות שמה שהוא קורא טבור זה חזה. אבל זה לימוד קצת שונה.  עכשיו כל זה הוא מביא לנו טעם מעולם הנקודים ואומר כך. 

בעולם הנקודים. השוני בשני הלימודים יכול להיות שמכיון שמדובר פעם על עליה ופעם במקומו אבל צריך לחקור את זה קצת אבל זה מורכב פה מדי כדי לדבר על זה בשיעור כזה. צריך כמה שעות כדי להסביר את זה.

מה הוא אומר לנו? 

בעולם הנקודים הבטן יצאה במקום בין טבור למקום הזה של עד סוף שליש עליון. שזה נקרא, אם אני מחלק את נקודות דס"ג. 

אז איך אני יחלק אותם? 

חב"ד, חג"ת, נה"י למטה מפרסה.

אז הוא אומר, איפה יצאה הבטן?

במקום חב"ד. כל נקודות דס"ג, אני מתעלם מהראש כי הוא נכלל בס"ג, והוא עצמו יצא כראש תוך סוף. 

חב"ד זה בחינת הראש. 

של מי? 

של נקודות דס"ג. 

מה זה נקודות דס"ג? 

ישסו"ת.

אם נקודות דס"ג זה ישסו"ת. 

והחב"ד זה שליש עליון דנה"י דא"ק ששם יצא ראש דנקודים. 

וראש דנקודים הוא כמו ראש הישסו"ת כי הוא כנגד ראש דישסו"ת והוא הוליד את ז"ת דנקודים. 

אז התקבע לי שאיפה נעשה העיבור כדי להוציא את הז"א שנקרא עולם הנקודים במקום הראש של ישסו"ת. 

שהוא מקום הבטן של מי? 

של ס"ג הכולל שמתחיל מהראש עד למטה שהוא נקרא מטבור ולמטה שלו. 

אומר אותו דבר פה אני אסתכל שזה יהיה מטבור ולמטה בראש דישסו"ת שפה יהיה מקום העיבור של ז"א שאני אצטרך להוליד אותו לפה. זה מה שהוא אומר כאן.

סיכום בנקודות:

  1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
  2. מקום רחם זה כלול מעצמו, מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
  3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי. כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
  4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים. ארבעים יום. והשלמה לג' חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדרגה. וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
  5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה מקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הולד.
  6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
  7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
  8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק י – שיעור 44 תתקנא-נב
1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים, 40 יום והשלמה לשלושה חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדריגה וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה המקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הוולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב